צו מניעה זמני האוסר על הפעלת עסק מתחרה

לאחר דיון במעמד הצדדים ניתן ביום 30 באפריל 2023 צו מניעה זמני האוסר על המשיבות 1-3 וכל מי מטעמן, במישרין או בעקיפין, לנהל, להפעיל ולהיות בעל עניין בעסק המתחרה בתחום העיסוק של רשת "אותנטי" בארבע (4) חנויות שהמשיבות מפעילות מכוח הסכמי הזיכיון עם הרשת - הסניף במרכז "ישפרו" בקרית גת, הסניף במיתחם "ציר" בעיר ערד, הסניף במיתחם "דנישא" בצומת ביל"ו והסניף בקניון "אביה" בעיר באר שבע (להלן: "חנויות הזיכיון") בתחום הגאוגרפי של הערים ערד, באר שבע, קריית גת וצומת ביל"ו וברדיוס של 1 ק"מ מכל סניף פעיל של הרשת ולמשך 12 חודשים ממועד סיום הזיכיון.

התמהיל הראייתי מלמד כי הלכה למעשה, גם לאחר מתן פסק הדין שדחה את בקשת רשות העירעור על ההחלטה לסעד הזמני, המשיבות המשיכה בהפרת צו המניעה הזמני בחנויות הזיכיון ושאין לקבל את טענת המשיבים לשינוי מתכונת חנויות הזיכיון והפיכתן לחנויות שאינן עסק מתחרה ברשת "אותנטי". המשיבה 1, הגב' עמר, אישרה בחקירתה שבחנויות הזיכיון שפעלו במשך שנים כחנויות "אותנטי", הוחלף שלט החנות לשם "קליית ארי - בריאות תבלינים ומה שבינהם". כך גם עולה מתמונות שצורפו לתגובת המשיבים, מה שממחיש את הפעילות האמיתית בחנויות הזיכיון.

...

פרסומי המשיבות ברשתות החברתיות מחזקים מסקנה זו. בפרסומים לא מצוין כי חנויות הזיכיון הפכו למינימרקט, לא מוצגים המוצרים שהוספו לחנויות והשם "קליית ארי" מפורסם תחת הסלוגן "מעכשיו אל תאמרו אותנטי. תאמרי קליית ארי". באחת מהחנויות הזיכיון הפועלות תחת השם "קליית ארי", אף צולם עובד לובש חולצת "אותנטי". הגב' עמר אישרה עוד בחקירתה שהטפט בחנויות הזיכיון לא השתנה, והוא כמו בחנויות "אותנטי". אשר לרשת החנויות "שוקה בעיר"; צו המניעה הזמני אוסר על המשיבות וכל מי מטעמן, במישרין ובעקיפין, לנהל, להפעיל או להיות בעל עניין ברשת החנויות "שוקה בעיר" למשך תקופה של 12 חודשים ממועד סיום הזיכיון.

לסיכום; מכל האמור המסקנה היא כי המשיבים 1-4 הפרו את צו המניעה הזמני בכל הנוגע למכירה ב-4 חנויות הזיכיון מוצרים המזוהים עם רשת "אותנטי" - מזון בתפזורת לרבות פיצוחים, פירות יבשים, תבלינים, חמוצים וקטניות ושיש לאכוף על המשיבים 1-4 ציות לצו המניעה הזמני ולחדול מהפרתם באמצעות השתת קנס מרתיע בסך של 1,800 ₪ ליום לכל אחת ואחת מארבעת חנויות הזיכיון בגין כל יום בו יופר צו המניעה הזמני.

אף שמדובר במחזור ולא הוצגו נתונים על רווחים, אני סבורה כי בנסיבות העניין יש לעשות שימוש בקנס מרתיע על מנת להבטיח את אכיפת צו המניעה הזמני על ידי חיוב בקנס יומי בשיעור שקבעתי.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 2.6.2021, בת"א 30804-04-21 (השופט ש' מנדלבום), ובה נדחתה בקשת המבקשת, למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב 1 למכור בחנותו מוצרים מתוצרת המשיבה 2.

בהחלטה נקבע, כי אין חולק על כך שהתביעה "מבוססת על תניה חוזית מפורשת שבה נטל על עצמו [יחיאל] התחייבות שלא להפעיל במקום החנות, עסק המתחרה במישרין או בעקיפין ברשת חנויות דרדלוקס", ועל כן "דרדלוקס הניחה בבקשתה את הבסיס הראייתי הנידרש לצורך מתן צו מניעה זמני". אולם, בנסיבות העניין אין די בהסכמה חוזית, שכן על בית המשפט מוטלת חובה לשמור על האנטרס הצבורי, ולבדוק האם התניות שעליהן הסכימו הצדדים עומדים בכללים שנקבעו בדיני התחרות.

...

לאחר בחינה מעמיקה של התניות שנקבעו בחוזה, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה, כי "סיכויי התובענה של דרדלוקס לאכיפת תניית אי התחרות כמות שהיא, אינם גבוהים, בעוד שסיכויי [...] הגבלה לזמן קצר [...] הינם גבוהים יותר [...] בנסיבות אלו [...] יהיה על דרדלוקס להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מהותי לטובתה ככל שמדובר בקבלת תביעתה לאכיפת תניית אי התחרות במלואה". בית המשפט המחוזי הוסיף ובחן גם את סיכויי התביעה לאיסור על שימוש ברשימת הלקוחות, ולאחר מכן קבע כי דרדלוקס לא הוכיחה שהיא עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, ועל כן, מצא – בכל הקשור לטענה בדבר הפרת הוראות סעיף זה – כי "סיכויי התובענה [...] נמוכים". באשר לעילה החוזית נקבע, כי "לא ניתן לומר כי תביעת דרדלוקס [...] הינה חסרת בסיס, אלא שגם בסוגיה זו תידרש דרדלוקס להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה". אחר זאת, משסיים לבחון בפירוט רב את סיכויי הערעור, נפנה בית המשפט המחוזי לבחון גם את מאזן הנוחות.

דומה אפוא, כי בית המשפט המחוזי מיהר להסיק כי סיכויי התובענה נמוכים, אולי בטרם עת. משהסרנו מעל שולחננו, לעת הזו, את בירור טענותיו של יחיאל בדבר קיומם של הסדר כובל ותניה מקפחת בחוזה אחיד, איני רואה עוד מקום שלא להיעתר לבקשה למתן סעד זמני.

לפיכך, אין מנוס מלהכריע בגורל הבקשה על יסוד סיכויי התביעה.

אשר על כן – הערעור מתקבל בזאת.

1.3.1 התובעים לא יתחרו בחברה (המבקשת, הערה שלי – ר.א.) בתחומי העיר רמלה בלבד, לרבות בדרך של עסק מתחרה כהגדרתו להלן ו/או עבודה בשכר או ללא שכר בעסק מתחרה, הפעלת עסק מתחרה, מתן ייעוץ לעסק מתחרה ו/או כל פעילות אחרת הנוגעת לפעילות עסק מתחרה כנ"ל. למען הסר ספק יובהר, כי התובעים יהיו רשאים לפתוח כל עסק מחוץ לתחומי העיר רמלה, לרבות עסק שעיסוקו בתחום המסעדנות, כולל "חומוסיה" ו/או כל מסעדה מכל סוג שהוא ואף יהיו רשאים לעשות שימוש בשם אביהם המנוח – חליל אלבלה ז"ל, למרות האמור וככל שיבחרו התובעים לפעול כנ"ל, חל איסור מוחלט על התובעים לעשות שימוש בלוגו השייך לחברה, המצורף כנספח א' להסדר פשרה זה, לרבות בכל לוגו דומה.

הם שכרו נכס לשם כך, עסקו בשיפוצו ובפרסום כוונותיהם במדיה, ברשתות החברתיות ובפרסום חוצות בעיר רמלה, ועיצבו למסעדה את הסמליל הנ"ל: במסגרת ההחלטה קודמת מיום 18.8.2019, בבקשת המבקשת ליתן צו מניעה כנגד המשך השמוש שעושים המשיבים בסמליל הנ"ל, לרבות בשם "חליל", נקבע, בתמצית, לאחר דיון במעמד הצדדים, כדלקמן: השם "חליל" הנו שם בעל מוניטין בהקשרה של מסעדה מהסוג הנדון; אין מקום, לעת זו, לאסור על המשיבים להשתמש בסמלילם בשם "חליל", שכן הסכם הפשרה התיר להם לעשות שימוש בשם המנוח "חליל אלבלה ז"ל". השאלה האם היתר זה כולל בתוכו היתר לעשות שימוש גם בחלק משם זה, או שמא ההיתר ניתן לשימוש במלוא השם בלבד, אף שימוש בחלק ממנו נאסר, הנה שאלה שצריכה להיות מוכרעת בפסק הדין הסופי לאחר שמיעת הראיות במשפט, תוך הכרעה ביחס לאומד דעתם של הצדדים בעיניין זה, ולעת זו כפות המאזניים בסוגיה זו מעויינות; הפעלת המבחן המשולש שנקבע בפסיקה מביאה לכלל מסקנה כי המצג שיוצר סמליל המשיבים הנו כי מסעדת המשיבים הנה סניף של המבקשת ולכן נוצרת הטעיית הציבור, ומתגבשת עילה בעוולת גניבת עין.

מאידך גיסא, לא ניתן להכריע בעת זו בטענה כי סמליל המשיבים מפר את סימן המסחר של המבקשת, וכפות המאזניים בעיניין זה מעויינות; נוכח האמור, ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להשתמש בסמליל מסעדתם במילים "המקורי" ו – "מאז 1973". ההתפתחויות לאחר ההחלטה לאחר ההחלטה הנ"ל היתרחשו ההתפתחויות כדלקמן: המבקשת רשמה שני סימני מסחר נוספים, כדלקמן: 1.

...

הם שכרו נכס לשם כך, עסקו בשיפוצו ובפירסום כוונותיהם במדיה, ברשתות החברתיות ובפירסום חוצות בעיר רמלה, ועיצבו למסעדה את הסמליל הנ"ל: במסגרת ההחלטה קודמת מיום 18.8.2019, בבקשת המבקשת ליתן צו מניעה כנגד המשך השימוש שעושים המשיבים בסמליל הנ"ל, לרבות בשם "חליל", נקבע, בתמצית, לאחר דיון במעמד הצדדים, כדלקמן: השם "חליל" הינו שם בעל מוניטין בהקשרה של מסעדה מהסוג הנידון; אין מקום, לעת זו, לאסור על המשיבים להשתמש בסמלילם בשם "חליל", שכן הסכם הפשרה התיר להם לעשות שימוש בשם המנוח "חליל אלבלה ז"ל". השאלה האם היתר זה כולל בתוכו היתר לעשות שימוש גם בחלק משם זה, או שמא ההיתר ניתן לשימוש במלוא השם בלבד, אף שימוש בחלק ממנו נאסר, הינה שאלה שצריכה להיות מוכרעת בפסק הדין הסופי לאחר שמיעת הראיות במשפט, תוך הכרעה ביחס לאומד דעתם של הצדדים בעניין זה, ולעת זו כפות המאזניים בסוגיה זו מעויינות; הפעלת המבחן המשולש שנקבע בפסיקה מביאה לכלל מסקנה כי המצג שיוצר סמליל המשיבים הינו כי מסעדת המשיבים הינה סניף של המבקשת ולכן נוצרת הטעיית הציבור, ומתגבשת עילה בעוולת גניבת עין.

לכאורה, שתי המסעדות פעילות, ובנסיבות אלה לא ניתן לאמר כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה אף בראש זה. נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

כמו כן מתבקש צו מניעה האוסר על המשיבים להמנע מעשות כל פעולה שיש כדי להוות חשש להטעיית צרכנים לסבור כי יש קשר בין שירותי ומוצרי המבקשת והמסעדה אותה מפעילה המבקשת ברמלה, לבין שירותי ומוצרי המשיבים והמסעדה אותה הם עתידים להפעיל בבאר יעקב, ו/או כדי למנוע ולהכביד על גישה של לקוחות אל מסעדת המבקשת.

" להסכם הפשרה צורף הלוגו הנדון שהנו למעשה השלט שהיה תלוי מעל המסעדה, כדלקמן: הינה כי כן, ניתן להגדיר את ההיתרים והאיסורים החלים על המשיבים בהתאם להסכם הפשרה כדלקמן: נאסר על המשיבים לפתוח "עסק מתחרה" בתחומי העיר רמלה; נאסר על המשיבים לעשות שימוש בלוגו שצורף להסכם הפשרה; נאסר על המשיבים לעשות שימוש בלוגו שעל השלט שמעל המסעדה; הותר למשיבים לעשות שימוש לצרכי עסק אחר (העומד במיגבלות המפורטות מעלה) בשמו של המנוח "חליל אלבלה בע"מ". התשלומים מושא ההסכם שולמו למשיבים, אליאס מסר את אחזקותיו במבקשת למיכאל, והמשיבים וצ'רלי הפסיקו לעבוד במבקשת.

אשר על כן ניתן בזאת צו מניעה זמני כדלקמן: נאסר על המשיבים להשתמש בסמליל ובפירסומיהם, לרבות במרשתת ובמדיות חברתיות, במילים "המקורי" ו – "מאז 1973". המשיבים יסירו מילים אלה מפרסומיהם, לרבות מהסמליל ודף הפייסבוק, , תוך 14 ימים.

...

מסקנה לכאורית זו עולה משורה של נסיבות כדלקמן: העובדה שהמשיבים הוסיפו למסעדה שלהם את המילה "המקורית", ומילה זו מופיעה הן בסמליל והן מהווה שם דף הפייסבוק של המשיבה; העובדה שבסמליל מופיע שנת ייסוד מסעדת המבקשת – "מאז 1973"; העובדה שהמשיבים העמידו את שלט הפירסום למסעדתם בסמוך לכניסה למסעדת המבקשת; בצ'ט בדף הפייסבוק של המשיבים מופיעות ההתכתבויות הבאות: "חומוס חליל – המקורי

זה שם מוכר" נוכח כל האמור לעיל, סבורני כי המבקשת הוכיחה כי קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה בעוולת גניבת עין, אך לא נמצא כל בסיס לתביעה בעילת התערבות בלתי הוגנת.

בכל הנוגע לעילת הפרת סימן המסחר, סבורני כי כפות המאזניים מעויינות.

במסגרת ההליך האזרחי בין הצדדים הנצים נדחתה בקשת בעלי מניות הרוב למתן צו מניעה זמני שתכליתו היתה לאסור על אהרון להיתקשר בהסכם השכירות האמור (ת"א (מחוזי חי') 44743-05-12 ר.פ. אירועים וגנים בע"מ נ' ישי (שמואל) חן (נבו 15.7.2012)).

לאחר הפסקת פעילות החברה שבפרוק בהגיע חוזה השכירות לסיומו, הקימו בעלי מניות הרוב את חברת חלוצים אולמות אירועים בע"מ, המפעילה עסק מתחרה לאולם האירועים, תחת השם "אולמי נוביה". ביום 1.12.2012 הוגשה בקשה לפירוק החברה על ידי בעלי מניות הרוב, וכן הוגשה בקשה למינוי מפרק זמני.

...

אינני מקבל תיזה זו של רו"ח סימון.

סוף דבר סיכומו של דבר – הוכח כי המשיבים נטלו לעצמם שלא כדין את נכסי החברה שבפירוק.

לפיכך, המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו פיצויים לקופת הפירוק לפי הפירוט הבא: סך של 1,350,000 ₪ בגין מלאי מזון; סך של 733,000 ₪ בגין שיפורים שהוכנסו באולם האירועים; סך של 5,000,000 ₪ בגין מוניטין; סך של 520,000 ₪ בגין רווח מהזמנות פתוחות; הסכום הכולל של הפיצויים שישלמו המשיבים הינו 7,603,000 ₪.