צו מניעה זמני בתקנות סד"א החדשות

למען שלמות התמונה יצוין, כי ביום 29.12.2020, היתקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד הצדדים, במהלכו נתנה באת-כוח מנורה נכסים את הסכמתה למתן צו איסור דיספוזיציה בנכס, וזאת עד להכרעה בתובענה לגופה.

משכך, דומה כי מדובר בטענה שניתן לכלול בנסיבות מתאימות במסגרת כתב התשובה, ולא בנימוק תביעה חדש, אשר לשם הכללתו נידרש תיקון של כתב התביעה (ראו תקנה 18(א) לתקסד"א החדשות, והשוו בר"ע 50/71 אברהם נ' מתנה, פ"ד כה(1) 481, 482 (1971); רע"א 3727/08 גזונטהייט נ' בנק אינווסטק ישראל בע"מ, פסקה 18 (7.6.2009); רע"א 7096/11 קומם נ' רוזובסקי, פסקה 7 (28.8.2012); רע"א 7818/09 Merk Sharp & Dohme (Israel 1996) Ltd.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות, וזאת בכפוף להבהרה שתפורט בפסקה 15 להלן.

בית המשפט קמא סבר כי בשל העיתוי האמור אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה ולא ראיתי מקום להתערב בהחלטה זו. למעלה מכך, בכל הנוגע לטענת המבקשים לעניין חוסר תום לב מצד מנורה נכסים והסעד הכספי שנתבקש כנגזרת מכך, הרי שמדובר בעילה חדשה ונפרדת, כפי שקבע בית המשפט קמא, ונראה כי היא אף תדרוש הצגת ראיות שונות מאלו הנדרשות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי (השוו: רע"א 6113/13 פלוני נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק כפר, פסקה 6 (19.12.2013); רע"א 4217/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, פסקה 4 (26.5.2016); ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן, פ"ד מט(5) 387, 395 (1995)).

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, בכפוף לאמור בפסקה 15 לעיל.

באשר למאזן הנוחות, קובעת הוראת תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי: "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". לטענת המבקשים, אם הצוו הזמני לא יינתן יפגעו זכויותיהם הקנייניות באופן בלתי הפיך, שכן בניית הפרויקט תהא בבחינת עובדה מוגמרת באופן שיקשה עד מאוד על האפשרות להשיב את המצב לקדמותו.

" בעוד תקנה 109 מתייחסת באופן ספציפי לסעד זמני שהנו צו מניעה זמני: "109. בית המשפט רשאי להורות למשיב להמנע מלעשות או להמנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהיא, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין." השוואה בין ההוראות הנ"ל בתקנות החדשות להוראות המקבילות בתקנות הישנות מלמדות אותנו שאין המדובר ב"מהפכה", אם-כי בהרחבת שיקול דעתו של בית המשפט בדונו בקשה למתן סעד זמני.

...

כן, חזקת התקינות מובילה למסקנה, לכאורית, לפיה מולאו כל התנאים שנקבעו בתוכנית שאושרה על ידי הוועדה לתשתיות, ובהמשך בהיתר הבנייה שניתן לנתבעת.

באשר למאזן הנוחות, אשר הדרישה לקיומו הופכת להיות מכרעת נוכח המשוכות העומדות בדרכה של התביעה, ייאמר כי בכל הקשור לשימוש בדרכים החקלאיות, סבורני כי אין באי-מתן הסעד משום השלכה שלילית של ממש על מי מהמבקשים.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה להידחות.

ביום 15.2.2022 קיבל בית המשפט באופן חלקי את הבקשה, ונתן צו מניעה זמני אשר אסר על המשיבה להעניק את הזכויות במחצבה הדרומית לגורם אחר עד להכרעה בתובענה, אך אפשר למשיבה להעניק את הזכויות במחצבה הצפונית לגורמים אחרים.

בין העניינים הללו מצויות בקשות שעניינן מענה לשאלונים וגילוי מסמכים (ראו תקנות 57-56 לתקסד"א החדשות), ובכך עוסקות הבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה והבקשה למתן צו מענה לשאלון.

...

אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם? דברים אלה יפים גם לענייננו, ועל כן הרכיב של בקשת רשות הערעור הנוגע לבקשה לגילוי הסכמי ההרשאה ולבקשה למתן צו מענה לשאלון – דינו להידחות על הסף.

סבורני כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים החריגים להתערבות ערכאת הערעור בהכרעת הערכאה המבררת.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

עוד הוסיף הקבוץ כי בהנתן התיכנון להכשיר מגרשים נוספים לקליטת חברי קבוץ חדשים בסבב ההרחבה הבא של הקבוץ, הרי שהנזק הצפוי למבקשים אם יבוטל צו המניעה הוא אך נזק כספי בר פיצוי, הנעוץ בכך שיתכן כי המגרשים בסבב ההרחבה העתידי יוצעו בתנאים כלכליים פחות נוחים.

שיקולים נוספים שיש לבחון הם שקולי יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של מבקש הסעד הזמני (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פסקה 10 (28.6.2010); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר, פסקה 24 (28.12.2015); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין, פסקה 11 (7.2.2022)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

משאלו הם פני הדברים, סבורני כי צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, בוודאי לא בעוצמה כזו המאזנת את הערכת בית המשפט קמא ביחס לסיכויי התביעה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה.

ברוח זו נטען גם, כי קביעתו של בית המשפט לפיה הבקשה למתן צו מניעה זמני לא מצביעה על נסיבה חדשה לא יכולה לעמוד, שכן קביעתו כי יש צורך בתשובת המשיבים לה מלמדת על כך שיש בה ממש (אחרת, הייתה נדחית היא על הסף).

אעיר עם זאת, כי כשמדובר, כמו בעניינינו, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שלא לתת סעד זמני, מטבע הדברים, השמוש בסמכות לדחות את הבקשה מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים ייעשה בתדירות גבוהה הרבה יותר, ונראה שהוא אף בגדר הכלל, ולא בגדר החריג (השוו לתקנה 98 לתקסד"א החדשות, שעניינה עיון מחדש בסעד זמני שניתן או בתנאיו, אשר אינה כוללת הוראה המלמדת על כך שדיון במעמד הצדדים היא "דרך המלך" להכרעה בבקשה שכזו).

...

בענייננו, באשר לסיכויי התביעה, הרי שבית המשפט קמא קבע, ושב וקבע, כי סיכויי התביעה קלושים, כאשר שלושה שופטים שונים בבית המשפט המחוזי הגיעו למסקנה זו (ראו פסקה 10 להחלטה מיום 19.12.2021 (כב' השופטת חנה פלינר); פסקאות 16-15 להחלטה מיום 18.1.2022 (כב' השופט ארז יקואל); וכן ההחלטה מיום 7.3.2022, שניתנה ביחס להפקדת ערובה מטעם המבקש, אך אימצה את מסקנות השופטים כאמור במלואן ונסמכה עליהן (כב' השופטת רחל ערקובי)).

לקראת סיום, מצאתי לנכון להעיר כי טענותיו של המבקש נשמעות מזה למעלה מעשור ונדחות על ידי ערכאות שיפוטיות שונות ומותבים שונים.

ניסיונות אלה גובים זמן ומשאבים שיפוטיים יקרים, וטוב יעשה המבקש אם ישתמש בהם באופן מושכל – ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.