מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו מניעה האוסר שימוש במאגרי מידע לצורך משלוח הצעות ביטוח

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר למגבלת השמוש באנטרנט, הרי שבמצב הנוכחי, ולאחר שערר על החלטתי מיום 19.2.19 בבש"פ 1461/19 נדחה, צומצמה מיגבלת השמוש באנטרנט למתכונת כדלקמן: "הותר למבקש שימוש במאגרים משפטיים באמצעות אחותו הגב' אורית זר או עורכי דינו לרבות הורדת מידע ממאגרים אלה (אך לא להעלות מידע לרשת האנטרנט) וכן הותר למבקש משלוח דואר אלקטרוני לעורכי דינו;
הותר למבקש לעשות שימוש באתרי אינטרנט של קופת חולים, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים, לישכת עורכי הדין, הסניגוריה הציבורית, בנק דיסקונט, ויזה כאל, אתרים של תחבורה ציבורית, לרבות חפוש וקבלת מידע באתרים אלה ובצוע פעולות; הותר למבקש לעשות שימוש בדואר אלקטרוני לצורך התכתבות עם מעסיקים פוטנציאליים ושליחת קורות חיים, באמצעות אחותו הגב' אורית זר או באמצעות עורכי דינו; בהקשר זה נקבע כי ככל שהמבקש יגיש בקשה להתיר לו לצאת לעבודה ללא לווי למקום עבודה ספציפי, הרי שזו תבחן בעיתה, לרבות הצורך להתיר לו שימוש מורחב יותר ברשת האנטרנט בהתאם לידרוש לאותה עבודה;"
המבקש, שהוא עורך דין במקצועו, טוען כי מיגבלת השמוש באנטרנט מונעת ממנו להיתפרנס מעיסוק באיתור עזבונות ויורשי עזבונות בקליפורניה יחד עם עו"ד תמר הרפז ולהגיש מועמדותו לעבודות הדורשות כולן שימוש באנטרנט.
כמו כן ועל פי הנטען בכתב האישום קשרו הנאשמים קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמי רווחה, גורמי מערכת המשפט וגורמים נוספים, שעניינן פגיעה בפרטיות, הפרת צוי איסור פירסום, העלבת עובדי ציבור, זילות בית המשפט, ואף הטרדות מיניות.
באשר לנאשמת 1 הוטל איסור על כל שימוש ברשת האנטרנט פרט לבצוע חפוש במאגרים משפטיים אשר דרך הגישה אליהם תאושר מראש על ידי המשיבה או בית המשפט.
המבקש אמנם עותר כעת להוסיף ולהקל במיגבלה זו עליו, עד כדי הסרתה כליל, וזאת על מנת שיוכל לעשות שימוש באנטרנט לצורך עסוקו ויוכל להציע עצמו לעבודות הדורשות שימוש באנטרנט, אלא שלמעשה לא חל כל שינוי ממשי בנסיבותיו התעסוקתיות, והטענות כי שימוש בלתי מוגבל באנטרנט דרוש לו לצורך עבודתו באיתור כספי עזבונות אבודים בארצות הברית או לצורך הגשת קורות חיים לעבודה, בלתי ממשיות.
...
באשר לבקשת המבקש לבטל את התנאי של הפקדה כספית על סך של 15,000 ₪ משום קושי כלכלי אליו נקלע עקב מעצרו, הרי שאני סבור כי פיקדון זה הכרחי על מנת להבטיח את התנאים המגבילים בהם נתון המבקש.
עם זאת ונוכח הסכמת בא כוח המשיבה אני מורה כי מתוך הפיקדון יוחזר סך של 5,000 ₪ למפקיד.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת טוענת כי שליחת ההודעות וקיום השיחות נעשה סמוך למועד פקיעת הביטוח לטובת המבוטח ובכדי למנוע מהמבוטח מצב בו יעשה שימוש ברכבו ללא ביטוח בשל אי חידושו.
לאחר שעיינתי בתוכן ההודעות שנשלחו, איני סבורה כי הודעות אלה עונות להגדרת "דבר פירסומת". הודעות הטקסט שנשלחו לטלפון הנייד של התובע מודיעות לו כי ביטוח הרכב שלו עומד להסתיים, מציעות אפשרות לצפיה בפרטי הפוליסה הקיימת וחידושה "און ליין". שתיים מתוך ארבע ההודעות פונות לתובע בשמו הפרטי.
(ראה לעניין זה רת"ק (ת"א) 56184-09-16 לאומית שירותי בריאות נ' בן עטר, פורסם במאגר המשפט נבו).
משמסר התובע את פרטיו במסגרת רכישת הביטוח לשנתיים שקדמו למשלוח ההודעות והשיחות, ומשמדובר במידע החיוני לו (לא מן הנמנע כי בגין שיחות אלה אכן חידש התובע את הביטוח, אף אם עשה זאת בחברה אחרת), איני מוצאת כי מדובר בהודעות ושיחות העולות כדי דבר פירסומת בהתאם לחוק.
המחוקק פירט בלשון ברורה מהן דרכי שיגור דבר פירסומת האסורות לפיו, והן: פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומאטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר.
משהודיעה הנתבעת כי היא מוותרת על הוצאותיה, אין צו להוצאות.
...
לאחר שעיינתי בתוכן ההודעות שנשלחו, איני סבורה כי הודעות אלה עונות להגדרת "דבר פרסומת". הודעות הטקסט שנשלחו לטלפון הנייד של התובע מודיעות לו כי ביטוח הרכב שלו עומד להסתיים, מציעות אפשרות לצפיה בפרטי הפוליסה הקיימת וחידושה "און ליין". שתיים מתוך ארבע ההודעות פונות לתובע בשמו הפרטי.
לסיכום עד כה – לאור התרשמותי כי השיחות וההודעות שנשלחו לא היו דבר פרסומת, אלא שירות אישי לתובע שהיה באותה העת מבוטח אצל הנתבעת, אין מקרה זה נכנס בגד הוראת סעיף 30א לחוק.
לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

הסעדים הזמניים המבוקשים בבקשה זו הם שניים: האחד, צו מניעה האוסר על המשיבה 1 (להלן - איילון) להיתקשר עם עורכי דין בפוליסות ביטוח אחריות מקצועית שהונפקו כחלק מהצעות ביטוח שהוכתרו על ידי המבקשת כ"כוזבות".
דרישותיה בשלב זה היתמקדו בתביעתה לכפות על איילון פירסום שיתקן את הפרסומים המטעים, לטענתה, ולמנוע מאיתה שימוש במאגר המידע של הלישכה.
אולם במצב הדברים הנוכחי, עומד ללשכה לרועץ קיומו של "מעשה עשוי". בעיניין זה טוענת הלישכה, כי משלוח הפוליסות לבדו אינו יוצר מעשה עשוי, שכן כל עוד הן לא השתכללו ניתן למנוע את רכישת הביטוח.
...
אין בכוונתי להיכנס לעניינים אלו, שכן אף אם אניח לצורכי החלטה זו, כבית משפט קמא, כי מעשיהם של המשיבים לוקים בפסול, דין הבקשה להידחות.
מן הטעמים האמורים אין מקום להיעתר לבקשה.
הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לישכת עורכי הדין הגישה בקשה דחופה למתן סעד זמני במעמד צד אחד האוסר על המשיבה 1, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון"), להתקשר עם עורכי הדין בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית עליה נכתב "בשיתוף ועד מחוז ת"א והמרכז של לישכת עורכי הדין בישראל" וכן צו האוסר על איילון לפנות במישרין לציבור עורכי הדין בהצעות להתקשרות בביטוח אחריות מקצועית וכן לאסור על איילון לפרסם כשההצעות או הפרסומים, מלווים בחסות, לכאורה, מטעם לישכת עורכי הדין, מוסד ממוסדותיה או מי מטעמה.
המשיב 2 טוען כי אין הגדרה בחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 לעניין מעמדו של ראש ועד מחוז, וכי לאחר שניתנה החלטת בית המשפט אשר לא העניקה צו מניעה זמני במעמד צד אחד, הפרסומים בעתונות ובדאר האלקטרוני המזהירים את כלל עורכי הדין ומפנים תשומת לבם למחלוקת באשר לטיב כל אחת מפוליסות הביטוח, די בהם.
בתגובת לישכת עורכי הדין לתגובות איילון והמשיב 2, חוזרת לישכת עורכי הדין ומציינת כי איילון אשר הפסידה במיכרז פנתה לציבור עורכי הדין "באמצעות" הלישכה, תוך שימוש בשם הלישכה ובמוסדותיה ובסימן המסחר שלה, תוך שימוש במאגר מידע רשום השייך ללשכה והנמצא בידי איילון בנאמנות עבור הלישכה, מתוקף היתקשרות קודמת בין איילון לבין הלישכה.
המבקשת טוענת כי הצעת איילון לעורכי הדין אינה ב"המלצת" ולא ב-"ברכת" מוסד של הלישכה והצעת הביטוח של איילון אינה "בשתוף ועד מחוז תל אביב והמרכז של לישכת עורכי הדין". משלוח ההצעות במעטפות עליהן הודפס ללא רשות ובהטעיה, סימן מסחרי רשום של לישכת עורכי הדין תוך הוספת הכיתוב "ועד מחוז תל אביב והמרכז לישכת עורכי הדין" נעשה ללא רשות וללא סמכות תוך הפרת סימן המסחר.
...
לאור האמור, לא נעתר בית המשפט לבקשה הנוספת במעמד צד אחד.
לשכת עורכי הדין טוענת כי בנסיבות בהן גרמו המשיבים להטעיה חמורה של אלפי עורכי דין בישראל, אין לאפשר לאיילון להתקשר עם עורכי הדין בפוליסות כוזבות ומטעות עליהן נכתב "בשתוף ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין". לטענת הלשכה היא אינה מבקשת לכפות דעתה על עורכי הדין, אלא רק לידע את עורכי הדין, אותם היטעו ואליהם שלחו הצעות ביטוח כוזבות, באמצעות אותם אמצעי תיקשורת בהם נשלחו או פורסמו הצעות אלה בעובדות לאשורן.
לאור האמור הבקשה נדחית.

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2007 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שנודע לתובעת על הקמתה של טכנו –כל, ביום 18/11/04 הגישה התובעת תובענה כנגד הנתבעים אשר כללה גם שלוש בקשות, בנוסף על התביעה העיקרית: הבקשה האחת-הייתה בקשה למתן צו זמני המגביל את עיסוקם של הנתבעים ובמסגרתה התבקש בית הדין ליתן צו זמני האוסר על הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת באיזור גוש דן, להתקשר עמם ולהתחרות בעסקי התובעת וזאת, לתקופה של 24 חודשים.
כמו כן התבקש צו שימנע מהנתבעים לעשות שימוש בסודותיה העסקיים של התובעת ובפרסום ממנו עלול להשתמע כי הם קשורים במישרין או בעקיפין בתובעת, תוך השענות על המוניטין שלה.
הבקשה השנייה (בתיק בש"א 7889/04)-הייתה בקשה למתן צו תפיסה וכינוס נכסים, בהתאם לסעיף 16 לחוק עוולות מסחריות וזאת, לשם חיפוש ותפיסת ראיות ובכלל אלה: חשבוניות מס, הצעות מחיר, הזמנות, קבלות, תעודת משלוח, ומסמכים אחרים הקשורים לתובעת.
סקיוריטס ביטוח;12.
לא למותר לציין כי איש מטעם לקוחות אלו לא זומן להעיד בפני בית הדין במטרה לתמוך בגירסתה של התובעת בדבר היות היחסים עם הלקוחות הללו בגדר סוד מסחרי ובדבר השימוש שעשו הנתבעים בסוד זה. מעבר לכך יאמר-כי הרשימה שצרפה התובעת לכתבי טענותיה ולתצהיר מר שוילי, המונה כאמור מעל 200 שמות של גורמים מסחריים העוסקים בתחומים מגוונים ואשר המכנה הרחב המשותף שלהם הנו-היזקקותם לציוד מתכלה למדפסות ולשירותי טכנאות, הנה רשימה אשר מעצם טיבעה ניתן להגיע אליה באמצעות עיון במאגרי מידע הנגישים לכל.
...
לנוכח כל האמור הרי שאנו דוחים את גרסתה של התובעת לפיה, הנתבעים גנבו ממנה "אלפי חשבוניות". נוסיף כי משטרת ישראל שחקרה את התלונה הגיעה למסקנה כי יש לסגור את תיק החקירה.
לאור כל האמור, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ לכל נתבע (6,000 ₪ לשני הנתבעים) בצרוף מע"מ. המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו