מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו מניעה האוסר על שימוש בדירה למטרות מסחריות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הסעד המבוקש בבקשה הוא צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים להשכיר לאחרים את ביתם או חלק ממנו ולהרשות שימוש בו לצורך קיום פעילות מסחרית או שימוש שאינו למגורים, לרבות לשם עריכת מסיבות, אירועים ואף השכרות קצרות טווח למטרות "נופש". המחלוקת היא האם השכרת הבית בשכירות קצרת מועד של ימים בודדים או שעות ספורות - מותרת או אסורה, והאם מדובר בשימוש שהנו למטרת מגורים, אם לאו, והאם יש לתובעים מעמד לבקש צו מניעה באשר המטרדים הנטענים על ידם – מוכחשים ע"י הנתבעים, שטוענים כי במקום 4 יחידות להשכרה – וכך רכשו את הנכס.
הגדרת המושג "מגורים" נדונה רבות בפסיקה, אך נדמה שהטיבו לתאר זאת הדברים שנאמרו בע"ש (ב"ש) 22/89 זהבה וברוך מנדל נ' מנהל מס' שבח מקרקעין, פ"מ תשנ"א (2), 70 בעמוד 76, לאמור: "לדעתי, לא ניתן לומר שאדם השוכר דירה לתקופה קצרה ומשתמש בה בדומה לחדר בבית מלון, "גר" בדירה.
...
זו המסקנה המתחייבת, למרות שמדובר בדירת מגורים מבחינה פונקציונלית.
תמיד ניתן יהיה לבטל את הצו הזמני ולחזור לפעילות – אם המותב שידון בתיק העיקרי יחליט כך. סיכומו של דבר – ניתן בזה צו האוסר על הנתבעים להשכיר יחידות דיור במקום עד למתן פסק דין סופי בתביעה.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, מששוכנעתי כי הנתבע עושה שימוש חורג בקומה הנוספת, המפריע לשגרת חייהם של התובעים וגורם להם לחוסר נוחות, וזאת חרף החלטות הועדה המקומית בהן נדחו בקשותיו לשימוש חורג ולשינוי ייעוד, ובנגוד לתב"ע ג/11716 המתירה שימושים מסחריים בקומת הקרקע בלבד ולהיתר הבניה שהוצא לבנית הקומה הנוספת למטרת מגורים, כמפורט לעיל, סבורני כי צודק ונכון יהא ליתן צו מניעה שיאסור על הנתבע לעשות כל שימוש בקומה הנוספת, שאינו למטרת מגורים.
ואכן, כפי שטוענים התובעים, בשים לב לצוו איסור שימוש במבנים מושא כתב האישום ולצו ההריסה של תוספות הבניה מושא כתב האישום שניתנו נגד הנתבע במסגרת ההליך הפלילי, ומאחר שניתן בהליך דכאן צו מניעה האוסר על הנתבע לעשות כל שימוש בקומה הנוספת, שאינו למטרת מגורים, ובכך יפסקו, למעשה, השמוש החורג והסיבה לירידת הערך הנטענת של דירת התובעים, מתייתר הדיון בדרישת הפצוי עבור ירידת ערך הדירה.
...
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומורה כדלקמן: ניתן בזה צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לעשות בקומה הנוספת של מבנה העסק שלו בגוש 15009 חלקה 6 (אשר נבנתה לפי היתר בניה מס' 20070023 מיום 21.02.07) – כל שימוש שלא למטרת מגורים, ובכלל זה למטרות אירוח ונופש.
הנתבע ישלם לתובעים סך של 8,000 ₪.
בשים לב לעובדה, כי התביעה התקבלה בחלקה בלבד, ישלם הנתבע לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לצוו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת לעשות שימוש בחנות שבבעלותה כחלק מהמלונית שהיא מפעילה, וצו עשה שיורה לה לפרק את חדרי המלון המופעלים במקום ולהחזיר את המצב בחנות למצב של חנות.
ס' 1.1 לתקנון מגדיר את "הבית": "מבנה... על כל אגפיו, המשמשים למטרות שלהלן: דירות למגורים, חנויות, מלונאות, מסעדה, וכל מטרה/ות מסחרית/ות המותרת/ות על פי חוקי העזר הערוניים..." ס' 8.1 לתקנון מאשר לעשות שימוש בחנות לצורך הקמת מסעדה, אף אם הדבר מצריך התקנת מנדפים.
ס' 8.2 לתקנון אוסר על "ניהול בית עסק או בית מלאכה או על עשיית שימוש אחר בכל יחידה, העלול לגרום למיטרד או למפגע לדיירי הבית או העלול לפגוע בתדמיתו היוקרתית של הבית. לדוגמא: לא יופעלו חנויות לממכר ירקות, בשר, דגים, גורמים מזהמים כלשהם וכיוצ"ב". אלא שס' זה במפורש קובע שהוא לא יחול על "היחידות שהוקצו לשימוש מסחרי", כגון החנות בה עסקינן.
יישום הילכות אלה על המקרה שבפני מוביל למסקנה שנוכח הפגיעה המינימלית (אם בכלל) בשימוש התובעים בדירותיהם וברכוש המשותף, לעומת הנזק הניכר שהדבר עלול לגרום לנתבעת מובילה למסקנה שאין מקום להפעיל במקרה זה את הסעד הדראסטי של צו מניעה כלשונות של בית המשפט בת"א 2433/06 שנזכר לעיל.
...
יישום הלכות אלה על המקרה שבפני מוביל למסקנה שנוכח הפגיעה המינימאלית (אם בכלל) בשימוש התובעים בדירותיהם וברכוש המשותף, לעומת הנזק הניכר שהדבר עלול לגרום לנתבעת מובילה למסקנה שאין מקום להפעיל במקרה זה את הסעד הדרסטי של צו מניעה כלשונות של בית המשפט בת"א 2433/06 שנזכר לעיל.
לסיכום בבניין בו השימושים המותרים הם למגורים, מסחר ומלונאות, עושה הנתבעת שימוש באחת החנויות כחדרי מלון לצורך הגדלת המלונית שהיא מפעילה.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעות עתרה המשיבה למתן צו מניעה האוסר על המערערים להשכיר את דירותיהם לצדדים שלישיים למטרת נופש ותיירות וכן צו האוסר עליהם לפרסם את הדירות להשכרה באתרי התיירות השונים כגון Airbnb ו – Booking.
נקבע כי לאור זאת, גם ככל שהיה בנוהל ה – leaseback, כדי ללמד על הסכמת המשיבה להשכרת הדירות לטווחי זמן קצרים, ממילא גילתה המשיבה דעתה ולפיה לא תוסיף ותשלים עם כך. באשר לכך הוסיף המפקח וציין כי על אף שמר פרחי הישתתף באספה זו כנציג בעלי דירות המגורים, לא נרשמה מצידו כל הערה או מחאה וכן, לא ננקטה על ידו, או על ידי מי מבעלי דירות המגורים, כל פעולה בהקשר להחלטה זו. לאור כל האמור, התביעות התקבלו וניתן צו האוסר על הנתבעים או מי מטעמם להשתמש בדירות בבית המשותף בבעלותם בנגוד להוראות התקנון ובכלל האמור נאסר על הנתבעים להשכיר את הדירות למטרת תיירות ונופש לפרקי זמן קצרים, על בסיס יומי/שבועי.
אשר לכך, טוענים המערערים ראשית, כי פרשנות נכונה של המיגבלה בסיפא לסעיף 6.07 לתקנון, היא שנאסר על בעלי הדירות להשתמש בדירות לשימושים מסחריים או למשרדים אשר יפגעו באופי המלונאי של המלון.
...
לאור כל זאת, טענו המערערים כי דין התביעות כנגדם להידחות.
לאור כל האמור והמפורט, אינני סבורה כי נפלה שגגה בקביעת המפקח ובפרשנות אשר ניתנה על ידו למינוח "למגורים" הקבוע בסעיף 6.07, פרשנות העולה בקנה אחד עם לשונו הברורה של הסעיף והיא אף קוהרנטית ליתר תניות התקנון ומשכך, הנני מוצאת לאשר קביעתו של המפקח ובהתאם לה חל על בעלי דירות המגורים איסור להשכיר את דירותיהם לפרקי זמן קצרים.
זאת בהינתן שאמנם – להליך קמא לא צורפו כצדדים כלל בעלי דירות המגורים ולא הוצג טעם כלשהו וקל וחומר שלא טעם של ממש להחלת פסק הדין גם על מי שלא היה צד להליך ומשכך לא ניתן לו יומו בו. בהתאמה – הנני קובעת כי הוראה זו, הקבועה בסעיף 57 בטלה, תחתיה יקבע כי הערת אזהרה תירשם רק על תתי החלקות שבבעלות הנתבעים בהליך קמא.
סוף דבר; הערעור – למעט באשר להוראת סעיף 57 לפסק דינו של המפקח – נדחה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בתביעות הנ"ל, ביקשה המשיבה כי יינתן צו מניעה האוסר על הנתבעים להשכיר את דירותיהם לצדדים שלישיים למטרות נופש ותיירות (להלן: השכרה למטרת נופש), וכן שיינתן צו האוסר על הנתבעים לפרסם את דירותיהם להשכרה באתרי תיירות, כגון Airbnb או Booking.
בעיניין מנגנון ה-Leaseback קבע המפקח, כי מאחר שהאיסור על השכרה של דירות המגורים למטרת נופש נועד להגן על המלון מפני תחרות, אין קושי בכך שהמלון עצמו משתמש בדירות לצורכי עסקי המלונאות, וטוען כי הנתבעת אינה רשאית לעשות בדירות המגורים שימוש דומה.
כמו כן, גם בעיניין טובול הכיל תקנון הבית המשותף סעיף לעניין השמוש בדירות המגורים, אשר לשונו דומה מאוד ללשון סעיף 6.07 בתקנון עסקינן: "דירות המגורים תשמשנה למגורים בלבד, לא ייעשה בהם [כך במקור – י' כ'] שימוש למטרות מסחריות, או כל מטרה אחרת שאינה מגורים". אולם, בעיניין טובול, הוכח בפני המפקח על רישום מקרקעין כי אומד דעת הצדדים בעת ניסוח תקנון הבית המשותף הייתה, כי ניתן להשתמש בדירות המגורים לצורך השכרה למטרת נופש.
...
גם דינה של טענתם השנייה של המבקשים להידחות.
מעבר לצורך, וכהערה לפני סיום, אציין כי לגופו של עניין, לו הייתי נדרש להכריע במחלוקת לעניין פרשנותו של סעיף 6.07 לתקנון דנן, פרשנותם של בית המשפט קמא ושל המפקח מקובלת עליי, על נימוקיה.
סיכומו של דבר: על רקע האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות, ועמה ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו