צו מניעה האוסר על קיזוז כספים על ידי בנק

פתח דבר: לפני בקשת - חברת קיסר הבשר בע"מ (להלן-"המבקשת" או "קיסר הבשר") למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה - חברת טל הל יסכה בע"מ (להלן-"המשיבה" או "טל הל יסכה") להציג לפרעון, להסב או למסור 24 המחאות שסכום כל אחת מהן הוא 200,000 ₪, ומועדי פירעונן מיום 22.5.20 עד ליום 6.11.20 והמשוכות מחשבון הבנק של המבקשת המתנהל בבנק מסד, סניף 527, חשבון 409666566 ( ההמחאות נשוא הבקשה שלפני ייקראו להלן-"ההמחאות").

אשר לסכויי התביעה של מבקש צו המניעה הזמני, יש לזכור כי הרף הנידרש מהמבקש בשלב זה איננו גבוה, דהיינו המבקש אינו צריך להצביע על כך שקיים סיכוי גבוה כי תביעתו תיתקבל, אלא די בכך "שעלה בידי מבקש הסעד הזמני להציג עילה לכאורה ולהראות כי תביעתו אינה משוללת יסוד ...." [רע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC Aeroavit airlines (28.10.10, בפיסקה 8].

כנגד כל הטענות לעיל, לא הונחה כל תשתית עובדתית נגדית מטעם טל הל יסכה , וכך לא הוגש תצהיר כלשהוא על ידי טל הל יסכה , לא ניתנה היתייחסות של ממש לטענת ההיתחשבנות או לטענות בענין הפגישה שהתקיימה, ולא ניתן הסבר כלשהוא לעובדה שאם אכן בחודש מאי 2020 , עמד חוב קיים של נ.ע.ב לטל הל יסכה שלא קוזז במסגרת ההסכם ושהשיקים של קיסר הבשר נועדו לכסותו , כיצד הסכימה טל הל יסכה לשלם לנ.ע.ב סך של כ-3 מליון ₪ במסגרת ההסכם בטרם יוחזר החוב האמור.

לאור האמור , ובהתאם לעקרון "מקבילית הכוחות",נידרשת "קיסר הבשר" להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתה , אך אין היא נידרשת להוכיח כי הוא נוטה באופן מובהק לטובתה אלא די בכך שהיא תבסס את הטענה שלפיה נזק שיגרם לה באם לא ינתן הצוו המבוקש יעלה על הנזק שיגרם לטל הל יסכה באם יוותר על כנו צו המניעה שניתן על ידי בית משפט השלום.

...

לפיכך וגם בכל הנוגע למאזן הנוחות אני סבור כי עלה בידי קיסר הבשר לבסס את טענתה שלפיה הנזק שיגרם לה באם יבוטל צו המניעה החלקי שניתן , עולה על הנזק העלול להיגרם לטל הל יסכה באם הצו האמור יוותר על כנו.

סיכומו של דבר אני דוחה את בקשת טל הל יסכה לביטול צו המניעה שניתן על ידי בית משפט השלום , והצו האמור ישאר בתוקפו עד לגמר ההכרעה בהליך העיקרי ,ואולם שתי ההמחאות שמספרן 3351 ו-3352 שכבר הוצגו לפירעון עוד בטרם ניתן צו המניעה, יוחרגו מתחולתו וטל הל יסכה תהיה רשאי לפעול ביחס להמחאות אלו כפי שתמצא לנכון.

בשים לב לכך שהתיק הגיע אלי במסגרת תורנות פגרה , אני מורה על העברת התיק לכבד סגן הנשיא י.כהן על מנת שיקבע את המותב בפניו יתנהל התיק העיקרי.

לפניי בקשה לביטול צו מניעה זמני שניתן במעמד צד אחד, ואשר אסר על מימוש ערבות בנקאית שנמסרה למבקשים על ידי המשיבים במסגרת הסכם לפיו השכירו המבקשים למשיבים בית בקיסריה.

במישור המשפטי טוענים לאור כי אם לא יינתן הצוו המבוקש, הרי ככל שהתביעה תיתקבל הם עלולים למצוא עצמם נאלצים "לרדוף" אחר המשיבים על מנת לקבל את כספם בחזרה.

באשר למימוש הצ'ק מס' 8000012 בסך 256,500 ₪, אני מורה כי הצוו הארעי שניתן ביום 30.6.19 יעמוד בתוקפו, זאת בכפוף להפקדת סך 13,500 ₪ בקופת בית המשפט על ידי לאור לצורך הבטחת תשלום זה למרציאנו ככל שטענת הקזוז העלו לאור תדחה.

...

חלף זאת, אני מורה ללאור להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 13,500 ₪ להבטחת תשלום דמי השכירות לחודש יוני 2019, ככל שטענת הקיזוז שהעלו לאור במסגרת תביעתם תידחה.

סיכום נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול צו המניעה שניתן ביום 30.6.2019 בכל הקשור למימוש ערבות בנקאית מס' 093101699 בסכום של 40,500 ₪.

באשר למימוש הצ'ק מס' 8000012 בסך 256,500 ₪, אני מורה כי הצו הארעי שניתן ביום 30.6.19 יעמוד בתוקפו, זאת בכפוף להפקדת סך 13,500 ₪ בקופת בית המשפט על ידי לאור לצורך הבטחת תשלום זה למרציאנו ככל שטענת הקיזוז העלו לאור תידחה.

לאחר היתנערות אורתם ושדה מהתשלום, מנורה החליטה לפעול למניעת מימוש הערבות הבנקאית על ידי אורתם והגישה כנגד אורתם בקשה למתן צו מניעה האוסר על מימוש הערבות הבנקאית.

גם בהודעה מיום 16.5.13 כתב אילן (מנורה) לירון (אורתם): "להלן פרוט החשבון- 10018*175= 1,753,150 (שטח X מחיר החזר)... אנא דאג להעברת תשלום מזומן (הדגשה במקור)- להזכירך זהו ההחזר בגין כספים שקוזזו על ידי אורתם מחשבון המגדל" (נספח 5 לתצהיר הנתבעת).

...

לטענת שדה אין חולק כי סיכום התוספת נעשה בין אורתם למנורה בלבד ומי שהתחייבה לשלם התוספת היא אורתם ולא שדה, אשר כלל לא הייתה צד לסיכום.

לסיכום פרק זה, יש לקזז מחשבונה הסופי של מנורה 20% מהמקדמה: 536,424 ₪.

על כן מצאתי כי הקיזוז בגין העיכבון אינו מוצדק ואני מקבל טענות מנורה לעניין זה. קיזוז סכום של 64,008 ₪ מחצית מחיוב בגין חשמל בו חויבה הנתבעת על ידי אורתם: לטענת שדה מחצית מחיוב בגין חשמל שאורתם קיזזה מחשבונה הופחת אף הוא מחשבונה של מנורה תחת סעיף "שונות". גם לעניין זה מנורה לא פנתה לשדה פעם נוספת ולא דרשה הסברים נוספים מעבר לאלה ששטרית (שדה) סיפק לה בזמן אמת ועובדה זו מעידה כי מנורה הסכימה לקיזוז והיתה כופרת בנכונותו לו היתה לה טענה אמיתית כנגדו.

והרי אם עד כה נטען כי שימשה כצינור בלבד וכל קיזוז שנעשה לה באופן אוטומטי קוזז גם למנורה, מדוע קיזזה רק 50%? והרי אף לטענת שדה עבדו במקום קבלנים נוספים מעבר למנורה ושדה, האם גם הם חויבו בחשבון זה? על כן טענות שדה לעניין זה נדחות ואין לבצע הקיזוז בסעיף זה. סיכמו של דבר: להלן החשבון הסופי אשר על הנתבעת-שדה לשלם לתובעת-מנורה בהתאם להכרעותיי לעיל, כאשר כפי שציינה התובעת בסעיף 90 לסיכומיה, החישוב ייעשה על פי החשבון הסופי שערכה הנתבעת-שדה "ינואר 4" (נספח 6 לתצהיר הנתבעת) בהתאמות הנדרשות לפי פסק-דין זה: 18,701.1 מ"ר (מ"ר שביצעה מנורה בשטחים הפרטיים בפרוייקט) X 616 ₪ למ"ר (מחיר הבסיס 420 ₪ למ"ר כולל הצמדה ולא כולל מע"מ ומהתוספת 196 ₪ למ"ר כולל הצמדה ולא כולל מע"מ)= 11,519,877 ₪ (לא כולל מע"מ); + 3,947,362 ₪ בגין רכיב התוספות, שינויים וחריגים (לא כולל מע"מ); + 1,067,491 ₪ בגין מחיר יחידה קטנה (לא כולל מע"מ); + 103,436 ₪ בגין תוספות חשמל ומיזוג אוויר (לא כולל מע"מ); = 16,638,166 ₪ (לא כולל מע"מ); - 11,661,236 ₪ תקבולים אשר התקבלו משדה למנורה עד לחשבון זה (לא כולל מע"מ); = 4,976,930 ₪ (לא כולל מע"מ); כעת יש להפחית הקיזוז המוסכם בגין ניקיון וביטוח וכן הקיזוזים אשר נפסקו לעיל: קיזוז מוסכם בגין ניקיון וביטוח בשיעור 1.25%: 62,212 ₪ הפחתה של 28 ₪ למ"ר (ספרינקלרים): 523,628 ₪ 20% מקדמה: 536,424 ₪ הוצאות ותיקונים: 160,278 ₪ קנסות: 328,358 ₪ סה"כ: 1,610,900- ₪ (לא כולל מע"מ) 3,366,030 ₪ = 1,610,900 ₪ - 4,976,930 ₪ ובתוספת מע"מ- 3,938,255 ₪.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 01 דצמבר 2022 חדל"ת 17387-08-22 בני שאכר ח'טיב בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' מספר בקשה בעיניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019 החוק התקנות ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: 1. בני שאכר ח'טיב בע"מ, ח.פ. 514842962 2. וליד ח'טיב, ת.ז. 023484298 1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 2. בנק מזרחי טפחות בע"מ העובדים רשויות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי) ספקים ונותני שירותים, לרבות האוחזים בערבות אישית של בעל השליטה אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין החברה בעל המניות (המבקשים) נושים מובטחים נושים בדין קדימה אגף מס הכנסה ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי הממונה החלטה

בעניינינו, לא ניתן צו עיקול על כספים אלה ועל כן, אין תחולה להוראת סעיף זה על ענייננו; שנית, הצוו מיום 9.8.2022 כלל לא אסר קזוז עצמי ועיון בו מלמד כי לטענות החברה והנאמן בעיניין זה אין כל בסיס עובדתי; שלישית, צו לפתיחת הליכים וצו לעיכוב הליכים הניתן בגדריו אינם בגדר צו עיקול וההוראות הניתנות בהם, האוסרות ביצוע דין עצמי או קזוז חובות, ניתנות באופן זמני על מנת לשמור על הסטאטוס קוו ולמנוע שינוי המצב הקיים עד בירור טענות ותביעות בעלי הדין השונים בכלל הנושאים המתעוררים במסגרת הליך חידלות הפרעון.

החברה טענה עוד, כי בהתאם להוראות סעיף 2(ב) לחוק קזוז מסים, זכות הקזוז משתכללת רק אם נשלחה הודעת קזוז על ידי רשות המס לפני מתן הצוו שמכוחו נתפסו הכספים.

...

בהחלטה מיום 21.8.2022 נעתר כב' השופט צפריר לבקשה למתן צווים זמניים, ומינה את עו"ד תחסין עוואד כנאמן זמני של החברה.

דין טענה זו להידחות בהיותה חסרת בסיס עובדתי או משפטי.

סוף דבר, התנגדות רשות המס מתקבלת.

אני מחייב את בעל המניות שבאמצעותו הוגשה התגובה להתנגדות רשות המס, ואת הנאמן (מתוך קופת הנאמנות), לשלם לרשות המס הוצאות הליך זה בסכום כולל של 8,000 ₪, כך שכל אחד מהם יישא בסכום של 4,000 ₪.

ההודעה על הכחשת העסקה - ביום 13/1/2021 היתקשר נציג הנתבעת בשם יותם והודיע שהעסקה מיום 7/1/2021 מוכחשת על ידי בעל הכרטיס וכי בשלב זה העסקה מוקפאת ובבדיקה.

סעיף זה קובע כי אין לגבות כספים המוחזרים לבעל הכרטיס באמצעות קזוז כספים שהתובעת זכאית להם, אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת ובכתב.

לעניין זה הובהר כבר בהצעת החוק כך (ע"מ 1156, ההדגשות לא במקור): "כיוון שכל לקוח (משלם או מוטב) מכיר רק את נותן שירותי התשלום שעמו הוא היתקשר, מוצע לקבוע הסדר שיפוי ופצוי, אשר לפיו כל נותן שירותי תשלום ישפה או יפצה את לקוחו, אם הכשל לא ארע אצלו. כמו כן, יכולים להיות מצבים שבהם לקוח מתקשר עם כמה נותני שירותי תשלום ביחס לאותה פעולת תשלום. כך למשל, כאשר משלם נותן הוראת תשלום באמצעות כרטיס אשראי. במקרה זה, המשלם מתקשר עם שני אלה: חברת כרטיסי האשראי והבנק שבחשבונו ניתנה ההרשאה לחיוב לפי דרישת חברת כרטיס האשראי. היה ונגרם נזק למשלם, מוצע לקבוע כי כל נותן שירותי תשלום אחראי כלפי לקוחו לחוד. זאת כדי להמנע ממצב של העברת האחריות מנותן שירותי תשלום אחד למישנהו המעורב אף הוא בפעולת התשלום. הסדר זה מבטיח כי הלקוח יוכל להיות מפוצה על ניזקו באופן פשוט ויעיל ובלי שיטורטר בין נותן שירותי תשלום אחד לאחר. ברור כי אין הדבר גורע מזכותו של נותן שירותי התשלום לתבוע פיצוי או שיפוי מהגורם האחראי באופן מהותי לנזק..." מהות הוראות חוק שירותי תשלום היא, איפוא, למנוע העברת הלקוח מנותן שירות אחד לאחר, או כפי שנוסחה הצעת החוק – "בלי שיטורטר בין נותן שירותי תשלום אחד לאחר". הנתבעת לא בהכרח פעלה כך. דיון במועד הודעות ההכחשה ובתקופת 30 הימים בהם יכולה הנתבעת להתייחס להכחשת עסקה החוק קובע תקופה של 30 ימים, בהם בעל עסק חשוף לכך שלקוח יתכחש לעסקה שבוצעה.

צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעת לקזז ו/או לגבות ו/או לחייב את התובעת בסכומי עיסקאות האשראי נשוא כתב התביעה (אין מקום ליתן סעד כאמור) כפי שהובא בסיכום במסגרת סעיף 4.5(ד) לעיל, לא היה מקום לפעולות הנתבעת על סמך הודעת ההכחשה ביחס לעיסקאות הראשונה, השנייה והשלישית .

...

השבת הסך של 221,869.75 ₪ אותו גבתה הנתבעת מהתובעת, בגין הכחשת עסקאות האשראי נשוא התובענה, עד למועד הגשת כתב התביעה (יש להיעתר לבקשה) התובעת טוענת שנגבה ממנה הסך של 221,869.75 ₪ בגין הכחשת עסקאות האשראי שפורטו בתובענה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, לאחר שקבעתי שהנתבעת לא רשאית למנוע תמורה, על בסיס הודעת ההכחשה בכל הקשור לשלוש העסקאות הראשונות, קרי העסקאות מיום 20/10/2020; מיום 1/11/2020; ומיום 8/12/2020 וכן לאור הקביעה בסעיף 9.2 (ג) לעיל, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 213,764.34 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26/1/2021 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 27,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.