מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו מניעה האוסר על פירעון מכתב אשראי דוקומנטרי

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

הקף פריסתו של עיקרון העצמאות שם הוא רחב, וגם שם לא ניתן, ברגיל, לעצור את התשלום הקבוע במכתב האשראי בדרך של השגת צו מניעה האוסר על המוטב לממש את מכתב האשראי, או האוסר על הבנק, המופקד על העברת הכספים, לבצע את התשלום.
ברגיל מותנית זכותו של המוכר להפרע, על-פי מכתב האשראי, בהצגת מסמכים המעידים על משלוח הסחורה.
"קו פרשת המים", המפריד בין המועד, בו עומדת לקונה, בעסקת אשראי דוקומנטרי, הזכות לקבלת סעד מניעתי שעילתו בעסקת היסוד, לבין המועד שממנו והלאה אין הקונה יכול לסמוך אלא על התנאים הקבועים בכתב האשראי עצמו, הוא פועל יוצא ממהותה של העסקה ומהגיונה.
...
סופו של דבר: בוטל צו המניעה הזמני שהוצא כאמור.
ואכן, דין הבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא - להדחות.
התוצאה היא שבקשת הרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לחלט ערבות בנקאית ע"ס 500,000 ₪ שניתנה בהתאם להסדר דיוני בהתדיינות אחרת בין הצדדים בתביעה לפינוי מושכר.
ביהמ"ש המחוזי מרכז בת"א (מרכז) 30500-01-19 בני וצביקה בע"מ נ' החברה הכלכלית שוהם בע"מ (15.3.19) מסביר: "ההנחה הבסיסית לעניין זה כידוע, צריכה להיות, שכוונת הצדדים המשתמשים בערבות בנקאית היא לתת ערבות אוטונומית וכי הפיכתה לערבות רגילה חייבת להעשות בצורה מפורשת, שתבהיר כי חיובי הערב לפי כתב הערבות הם מישניים לחיובים לפי עסקת היסוד והם קמים רק אם אלה לא קוימו. גישה פרשנית זאת מבוססת על כך שהמטרה העיקרית שהביאה ליצירת המוסד המשפטי של אשראי דוקומנטרי ושל ערבות בנקאית היתה יצירת בטחון עסקי שיאפשר קיום עסקות מסחריות ללא חשש. בטחון זה יכול להווצר רק אם הצדדים לעסקה יידעו בודאות שבידיהם חיוב הניתן למימוש ללא קשר לעיסקת היסוד וללא חשש ליכולת הפרעון של המתקשר השני." אין חולק שהערבות הבנקאית ניתנה במסגרת הסדר דיוני בתביעת הפינוי ועל רקע הסכם השכירות והטענות להפרתו, לכן נראה שהכפפתה לעיסקת היסוד הייתה ידועה לצדדים אולם במיגבלות ההסדר.
במאמר מוסגר יצוין, כי לא נסתרה טענת המבקשת בדבר ניסיון לחילוט הערבות ע"י המשיבה בלא לפעול על פי הסכם השכירות במשלוח מכתב דרישה מקדים.
...
על כן, בהינתן תחולת עקרונות והוראות הסכם השכירות על שאלת חילוט הערבות הבנקאית אין להיעתר לבקשה שנועדה למנע הפעלה זו בכל הנוגע לתקופה שמן הגשת כתב התביעה בתיק זה ואילך.
יוטעם כי המבקשת הציעה לעמוד בתשלום מלא דמי השכירות על דרך הפקדתם לתיק ביהמ"ש. לאור כל האמור הבקשה נדחית בכל הנוגע לחילוט הערבות בגין הפרות הסכם השכירות ,ככל שיהיו לאחר הגשת התביעה דנן.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1996 בעליון נפסק כדקלמן:

הלוא המכולה שהעבירה למשלוח לא הכילה את כמות הסחורה שצוינה במסמכי מכתב האשראי; וברי שאלמלא הצוו הארעי, עתידה הייתה להציג לפירעון את מסמכי מכתב האשראי ולגבות את מלוא התמורה, אף שלא סיפקה אלא חלק מן הסחורה שבגינה הוצא מכתב האשראי.
בתשובת לערעורים תומכת המשיבה בקביעת בית המשפט קמא, כי מלכתחילה לא היה מקום להוציא צו אירעי שבכוחו לסכל-ובפועל סיכל-את ממושו של מכתב האשראי הדוקומנטרי אשר הוצא לטובתה.
הכלל האלמנטרי הנוגע ליישום העיקרון קובע, "שאין אפשרות לעצור את התשלום בדרך של השגת צו-מניעה, האוסר על הבנק לבצע את התשלום או האוסר על המוטב לממש זכותו לתשלום" (ששון ושנקר, בספרם הנ"ל, בעמ' 80).
אני נכון לקבל כי המסמך, שעליו חתמו המשיבים ולוי ביום 9.11.89, אינו מעיד שלמערערת (או למאן דהוא) הוקנתה זכות לבדיקה מוקדמת של הסחורה המיועדת למשלוח, ומניה וביה אוכל להניח, כי זכות המשיבה להפרע על-פי מכתב האשראי לא הוכפפה לקיום בדיקה מוקדמת כזאת.
...
לוי, שגם הוא חתם בשולי המסמך, הצהיר כי הוא "מסכים לכל האמור לעיל ומתחייב לפעול בהתאם ולגרום כי.R. S)קרי: ‎ROLL SCREENS-א' מ') תסכים לפעול על-פיו". אך מכאן ואילך המערערת היא אשר בפועל מילאה את חלקה של ROLL SCREENS בבצוע ההסכם עם המשיבה; ועל מעורבות פעילה זו לא היו למשיבה כל השגות.
לא למותר לציין, כי בדיקת הראיות, שהובאו לפניו לעניין נזקיה הנטענים של המשיבה, הובילה את בית המשפט למסקנה, שלחששות אשר הניעו את המערערת להגיש את תובענתה היה, לכאורה, יסוד.
אני סבור כי הדין עם המערערת בטענתה העיקרית, לאמור, כי בהוצאת הצו הארעי לא נפל כל פגם.
מן הנסיבות גם עולה שהגשת התביעה עלתה בקנה אחד עם רצונה ועם עניינה של ROLL SCREENS וכי, בהיעדר ראיה לסתור, יש לראותה כמי שבדיעבד אישרה מהלך זה. מסקנתי היא איפוא, שיש לקבל את שני הערעורים ולדחות את הערעור שכנגד בע"א 2100/93.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האמנם יש לומר כי מועד פקיעתו של עיקרון העצמאות הוא המועד בו דורש המוטב את פרעון הערבות, או שמא המועד הוא מאוחר יותר? תמצית הבקשה המבקשים עותרים למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיב 1 להעביר אל המשיב 2 (או לצד ג' כלשהו) את הסך של 772,380 ₪, שקיבל עקב פירעון ערבות בנקאית אוטונומית.
מכתב האשראי הדוקומנטרי, הנפוץ במסחר הבנלאומי, נועד להבטיח כי הטובין והכסף לא יהיו בידי אותו צד. במסגרת עיסקת אשראי דוקומנטרי "נולד" עיקרון העצמאות במועד ביצוע עיסקת היסוד, קרי: שיגור הטובין נשוא עיסקת היסוד ודרישת המוטב מן הבנק לשלם את כספי האשראי.
...
האמנם לשם כך קיבל הוא את הערבות? האם בדרך כה פשוטה יוכל מבקש הערבות לעקוף את עקרון העצמאות ולאיין אותו הלכה למעשה? סבורני כי אם חפצים אנו לשמור על מעמד הבכורה של הערבות הבנקאית, חלילה לנו מליתן יד לתוצאה אפשרית מעין זו. זאת ועוד.
בהנתן האמור לעיל, אני קובע כי המבקשים לא הצביעו, אף לא לכאורה, על כך שהכספים שיסודם בפירעון הערבות דנן, איבדו את צביונם וחסינותם ונתמזגו עם כספי המשיב 1 באופן שלא ניתן עוד להפריד בין השניים.
התוצאה היא כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2004 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני בקשה לצו מניעה זמני, לפיו התבקש בית המשפט, לאסור על המשיבים 1 ו-2 (בנק איגוד ובנק (SANTANDER לבצע כל תשלום לספק – המשיבה 3, עפ"י מכתב האשראי הדוקומנטרי מס'CC 063-01-0031042 (להלן: "האשראי הדוקומנטרי/כתב האשראי"), שהוצא ע"י המשיב 1, וקויים ע"י המשיב 2.
למרות האמור, ולמרות שטענות המבקשת, לגבי טיב הסחורה והתרמית שבמסמכים, כמעט זהות בשני המשלוחים, (כפי שיפורט בהמשך, אחוז הלחות במשלוח הקודם היה גבוה יותר מאחוז הלחות במשלוח נשוא הדיון שבפני), לא ביקשה המבקשת למנוע את פרעון מכתב האשראי הדוקומנטרי, שניתן בקשר למשלוח קודם זה. תמורת המשלוח שולמה, והמבקשת לא דאגה להבהיר מה עלה בגורלו של משלוח זה, האם הוא נמכר בסכום מופחת בשוק או שמא הושמד, או שאולי נמכר במחיר הרגיל, למרות טענות המבקשת.
...
סוף דבר 15.
אני דוחה את הבקשה ומבטל את צו המניעה הזמני הארעי, אך מורה בזאת כי המשיב 1 יוכל לבצע את התשלום או העברת הסכום לבנק הצ'יליאני על פי האשראי הדוקומנטרי רק מתום שבעה ימים מהיום.
אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש”ח + מע"מ. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, ומיום זה ואילך יתוספו לו הפרישי הצמדה וריבית כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו