מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

צו מניעה אישי לפי תקנה 383(א)

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הוצאת צו המניעה: ביום 22.10.2015 נעתרה כב' הרשמת הבכירה –נעמה פרס לבקשה ונתנה במעמד צד אחד צו מניעה זמני כדלקמן, (ההדגשות לא במקור): " 1. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ובהתאם להוראות תקנות 362, 366 ו- 383 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות"), ניתן הזה צו איסור דיספוזיציה כמפורט בסעיפים (א) ו-(ב) במבוא לבקשה ובהתאם לתנאים הקבועים להלן.
4) על המבקשים למסור למשיבים, במסירה אישית ובתוך 7 ימים מיום מתן החלטתי זו, העתק הצוו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות, ימי פגרה יבואו במניין הימים.
5.1 למעלה מהנדרש אציין כי אף לו הייתי נידרש לידון בבקשה, הרי שבשל הנימוקים שיובאו להלן בהרחבה-לא הייתי נידרש לה. ואבהיר: 5.2 על פי תקנה 371(א), כדי לזכות בסעד של חילוט הערבון, על המבקש להראות שנתמלאו התנאים שלהלן: · התנאי הראשון - צו המניעה הזמני פקע.
...
וכלשונו: "אני סבור כי יש טעם של ממש לאבחנה בין בקשה לחלוט ערבון ובין בקשה למימוש ערבות (ערבות צד ג', ערבות חפצית) או התחייבות עצמית, לענין ההליך שבמסגרתו היא צריכה להיות מוגשת ובית המשפט שידון בה, וזאת משני טעמים:
ובמילים פשוטות לו הייתי קובע בהחלטה זו כי התובעים הוכיחו נזק ואף נזק מינימאלי, הרי שקביעה זו הייתה מייתרת את ההליך שבפניי או לכל הפחות קובעת מסמרות עוד בטרם התקיימו דיוני הוכחות והובאה מלוא התמונה בפני בית המשפט ומכאן אף בשל נימוק זה יש אני דוחה את הבקשה, ובהתאם לא נדרש לתנאי השלישי הדרוש כדי לזכות בסעד של חילוט העירבון .
סוף דבר 7.1 התוצאה היא, כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בבקשה לחילוט עירבון, מכח סעיף 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

ספק אם ניתן לעגן בתקנה 383 צו מניעה אישי שתחולתו אקסטריטוריאלית ומטרתו אינה לשמר רכוש בידי הנתבע בכדי שניתן יהא להפרע ממנו בסופו של יום, אלא למנוע מן הנתבע לעשות מעשה שיפגע בזכויותיו של התובע.
ייתכן, כי ניתן לעגן צו שכזה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המעניק לבית המשפט סמכות כללית ליתן, בין היתר, צו עשה וצו לא-תעשה, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו (השוו, ת.א. (ת"א) 2233/90 אוקון נ' זקס, פ"מ תשנ"ב(1) 184, שם נדונה שאלת הסמכות ליתן "צו מריווה" עובר לתיקון תקנה 383(ב)).
...
משכך, לא הייתה הצדקה להיעתר לבקשה לסעד זמני למניעת הפרה בהודו.
עוד מצאנו כי לא הייתה הצדקה להחיל את הצו לגבי "מכלולים פנימיים" ו"ציוד היקפי".
הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת באשר לתחולת הצו מחוץ לתחומי ישראל ולגבי "מכלולים פנימיים" ו"ציוד היקפי".

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

צו המרווה המבוקש, נטען, הוא חריף עוד יותר מאשר עיקולים, צו שאינו נזכר עוד בתקנות סדר הדין, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), בנגוד לקודמותיהן (תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות הקודמות), סימן להיעדר סמכות למתן הצוו ולמצער לצורך של בית המשפט לקמץ ידו במתן צו כאמור.
אם נמצא כי אלו אינם מספקים, והמבקשת איתרה חשבונות של המשיב בחו"ל, אין מניעה לתת צוים אישיים כלפי המשיב ביחס לחשבונות אלה.
עם אלה נימנה צו מרווה, שמחוקק המשנה ביאר מפורשות כי אין צורך בייחוד תקנה מיוחדת לו לשם נתינתו, והוסיף עוד את תקנה 109 לתקנות שעניינה צוי מניעה ככלל (ראו: עמ' 39 לדברי ההסבר).
(ב) לטענת העדר התחייבות: אין ספק שיש צורך בהתחייבות עצמית (תקנות 96(א) ו-(ב) לתקנות), תנאי לצוו, וכי יש לצרפה לבקשה, מה שלא נעשה.
...
גלעד מתמקד בבקשה ובהחלטה הראשונה, ומוצא באלה עיגון לכך שאין להיעתר לבקשה הנוכחית, שהיא בבחינת "ערעור" על ההחלטה הראשונה, אשר דחתה את הבקשה לעיקול חשבונות "לרבות בבנקים שונים בישראל וגם בחו"ל" (ס' 4-1 לתגובה).
סוף דבר הבקשה מתקבלת, במובן זה שהמשיב (אישית) יחויב להותיר בחשבונו בבנק UBS בשווייץ שפרטיו צוינו בסעיף א' לבקשה את כל הכספים והנכסים, בלא לבצע בהם כל דיספוזיציה, וזאת עד לסכום מירבי של 20 מיליון ₪.
ההתחייבות והערובות שהועמדו בקשר עם הבקשות מימים 7.3.21 ו-6.5.21 וההחלטות בהן ישמשו להבטחת נזקי המשיב בקשר עם מתן צו כאן; אך תנאי להיוותרות הצו בעינו הוא הגשת כתב התחייבות עדכני כהוראת תקנה 96 לתקנות, אשר המבקשת תגיש בתוך 48 שעות מקבלת החלטתי זו. להוצאות: אלו יש לפוסקן בסיומו של הליך ביניים זה, ובהתאם לאמות המידה שבתקנות 153-151.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש טוען כי שגה בית המשפט קמא כאשר פסל את האפשרות ליתן את הצוו אותו ביקש, שהנו צו מניעה אישי כנגד המשיב, ואינו מורה למוסדות הרשות הפלסטינאית שלא לעשות כל דיספוזיציה בנכסים שבשטח סמכותם.
תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), שהותקנה כחלק מתיקון מס' 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשס"א-2001, קובעת כי: (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', להורות למשיב להמנע, בעצמו או באמצעות אדם מטעמו, מלהוציא נכסים מרשותו או מרשות מחזיק, למכרם, לשעבדם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו א' וינוגרד סבר באותו פסק דין כי יש לבית המשפט הישראלי סמכות להוציא צו מניעה זמני הנוגע לנכס המצוי מחוץ לישראל מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
...
בית המשפט נתן כבר, בתיק זה, צו עיקול זמני כנגד נכסי המשיב שמיקומם בארץ, ומכאן שבית המשפט מצא כי מתקיימים תנאי סימן א' לפרק כ"ח לתקנות.
אך סבור אני, כי היחסים המיוחדים שבין ישראל והרשות הפלסטינית, יש בהם כדי להוות שיקול המקל על מתן "צו מרבה" ביחס לשימוש בנכסים המצויים בשטח הרשות הפלסטינית.
בכך אין די. הערעור מתקבל.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני בקשה לסילוק על הסף של שתי בקשות שהוגשו על ידי המשיבים: האחת, בש"א 21088/05 שעניינה מתן צו מניעה זמני בטרם הליכי בוררות להגבלת השימוש בנכסים מכוח תקנה 383(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") והשנייה, בש"א 21091/05 שעניינה הטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד, על נכסי המשיבים, כספיהם וזכויותיהם אצל מחזיקים.
טוענים עוד המבקשים כי היות שהעיקולים הזמניים הוטלו להבטחת התביעה בספרד – שנדחתה כאמור, יש להורות על מחיקת העיקולים ולהורות על חילוט הערובה שניתנה בתיק לטובת המבקשים, שכן נגרם להם נזק כלכלי רב. המשיבים טוענים כי על אף שפתחו בהליכים משפטיים כנגד המבקשים והחברה בספרד, הם ינהלו הליכים כנגד המבקשים גם בישראל, שכן הדין הספרדי לא מאפשר לנתינים זרים להתדיין ביניהם במישור האישי, ועל כן לאור סמכותו של בית המשפט בישראל והעובדה שהמבקשים מחזיקים כתובות מגורי קבע ונכסים בישראל, תנוהל נגדם התובענה ויש להשאיר את הצווים על כנם, שכן המשיבים חוששים שהמבקשים ימשיכו להתחמק כפי שנטען כי הם עושים עד היום.
...
לאור העובדה שמדובר בסכסוך ששורשיו בספרד, שם נחתמו ההסכמים בין הצדדים, שם נרשמה החברה, שם נוהלו כל עסקי הנדל"ן שלה, ושם נמצאים ספרי החשבונות, העובדים והעדים, אין מנוס מהקביעה כי הפורום הדיוני המתאים הוא הפורום הספרדי.
לאור האמור הבקשה מתקבלת.
המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרישי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו