מטענות הנאמן ומהמסמכים המצויים בתיק עולה תמונה קשה של יחיד אשר הסתיר מידע רלוואנטי ביחס לנסיבות הסתבכותו וביחס לנתוניו הכלכליים; ואשר מסר – הן במסגרת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים והן במסגרת הבירור שנערך לו על ידי הנאמן – מידע עובדתי כוזב.
במסגרת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים (חלק ו', כותרת "נכסים בישראל ומחוץ לישראל", סעיף 2), היחיד השיב בשלילה על השאלה הבאה: "האם קיימים נכסי מקרקעין שהיו בבעלות היחיד והועברו לאחרים, במלואם או בחלקם, בתמורה או שלא בתמורה, בשבע השנים שקדמו למילוי טופס זה". מדובר בתשובה כוזבת, שכן אין חולק על כך כי בשנת 2018, אגב הליך גירושין, היחיד היתקשר עם גרושתו בהסכם גירושין אשר במסגרתו העניק לה, ללא תמורה (כך על פי תוכן ההסכם), את זכויותיו בנכס המקרקעין שהיה בבעלותם המשותפת.
...
לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד וזאת ללא צורך בקיומו של דיון נוסף.
אני סבור כי התנהלות היחיד עולה - במובהק - כדי חוסר תום לב במטרה לנצל את ההליך, וכי מתקיימים התנאים לביטול צו פתיחת ההליכים אשר מפורטים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון.
ואולם, לא מצאתי להיעתר לבקשה לקביעת מועד דיון.
כך, מאחר שאני סבור שבנסיבות המקרה אין כל מקום להפעיל את החריג (אשר כשמו כן הוא - חריג לכלל הרגיל) ולכפות על הנושים הסדר חוב שהם אינם מעוניינים בו. זאת, הן מאחר שהנושים המתנגדים מייצגים שיעור נשייה של כ-90%, כלומר מדובר בהתנגדות ממשית ביותר; הן מאחר שהיחיד הסתיר מידעים ומסר מידע כוזב, וממילא לא ניתן לצפות מהנושים לתת אמון בגרסתו לגבי מצבו הכלכלי ולגבי יכולותיו הכלכליות (והרי יש לכך השפעה ישירה על גובה הסדר החוב הראוי); והן על רקע טענות הנאמן, המפורטות בתגובתו מיום 4.4.2024, שלפיהן הסכום המוצע במסגרת הסדר החוב נמוך בהרבה מן הסכום שהיה צפוי להשתלם במסגרת הליך חדלות הפירעון.
על רקע האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:
צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד - מבוטל.