צו לפעולה לתוכנית לצמצום זיהום אוויר

במהלך השימוע הבהירו נציגי המבקשת, כי הוגשה על ידם תכנית להפחתת זהום האויר, וכי הם מוכנים לבצע את כל האלמנטים שבתכנית תוך זמן קצר וקצוב ממועד אישור התכנית.

מאז התגלו לראשונה נתוני הניטור החמורים, פעל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה באינטנסיביות להפחתת זהום האויר באמצעות התנאת תנאים ברישיונות עסק כאמור, וכן באמצעות אכיפה מינהלית שכללה התראות, שימועים וצוי הפסקה לעסקים שהפרו את התנאים הנוספים.

המשיב הבהיר כי התנאים הנוספים ברישיון העסק ניתנו לכל העסקים באיזור התעשייה עטרות, שהם בעלי פוטנציאל גרימת אבק במהלך פעילותם, וזאת לאור נתונים המעידים על זהום אויר חמור באיזור ובמטרה לצמצם את זהום האויר, כפי שעולה מתוצאות ניטור אויר המבוצע בתחנת הניטור בעטרות, המצביעות על ריכוזים גבוהים מאוד של חומר חלקיקי עדין מרחף, המהוה סיכון משמעותי לבריאות הציבור ולפגיעה בשלומו.

...

דין הטענה להידחות, שכן המשיב פעל בהתאם לסמכותו הקבועים בסעיף 20(א) לחוק רישוי עסקים, ולא ביטל את רישיון העסק של המבקשת.

סיכומו של דבר: מהחומר שהוצג בפני עולה, כי צו ההפסקה המינהלי על יסוד איסוף נתונים עובדתיים ובכלל זה דוחות סיור שנערכו לאחרונה במהלך החודשים האחרונים, מהם עולה כי המבקשת הפרה את התנאים שנקבעו ברישיון העסק (ראו דו"ח סיור מיום 28.12.20 (נספח 11 לתגובת המשיב); דו"ח סיור מיום 11.2.21 (נספח 14 לתגובת המשיב),; דו"ח סיור מיום 14.2.21 (נספח 16 לתגובת המשיב; דו"ח סיור מיום 1.3.21 (נספח 18 לתגובת המשיבה.

על כן אני דוחה את הבקשה לביטולו של הצו.

[1: בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק רשוי עסקים "תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במיפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב".] להשלמת התמונה יצוין כי ביום 2.5.19 ניתן על ידי צו אירעי, לפיו, על מנת למנוע נזק חמור ובלתי הפיך לעותרת, ההחלטה לא תעמוד בתוקפה עד למתן החלטה אחרת.

היתקיים הליך שימוע (15.11.18), שבעקבותיו נדרשה העותרת להגיש למשרד עד ליום 31.12.18 תוכנית פעולה לצימצום חריגות בפליטת מזהמים לאויר (ראו סיכום השימוע (3.12.18), נספח 4 לעתירה).

...

[3: מסקנה זו אינה נשענת על טענות הקיבוץ בדבר תופעות שונות מהם סובלים תושביו.

בשולי עניין זה אציין, כי נוכח המסקנה אליה הגעתי, אין צורך כי אדרש בפירוט לטענות ולמחלוקות שעלו בנושא מפגעי ריח לתושבי הקיבוץ הסמוך למפעל, הגם שלעניין זה קיימת תשתית לא מבוטלת בטיעוני הקיבוץ.

] מקבילית הכוחות המתקבלת מכל האמור מובילה למסקנה, כי דין הבקשה לצו ביניים להידחות.

על-פי האמור בפתח הבקשה, נימוקה של העותרת לכך היה כי "סברה לתומה כי נוכח הגשת העתירה לא יפעלו המשיבות לפירסום התוכנית וימתינו עם המצב הקיים עד לתום בירור העתירה. ואולם, משנוכחה המבקשת לדעת כי המשיבות פירסמו את התכנית על אף שהעתירה תלויה ועומדת, לא נותר לה אלא להגיש בקשה זו למתן צו ביניים, וזאת על מנת למנוע טענות של 'מעשה עשוי' והסתמכות מצד המשיבות". במועד האמור (24.3.2022) הועברה העתירה לשמיעתה לפניי (בשל מניעות המותב שאליו נותבה העתירה מלכתחילה, כאמור בהחלטה ממועד זה).

זאת אף בלי לשקול נזקים כבדי משקל נוספים העשויים להגרם ובכלל זה נזקים שעניינם הפגיעה בהשבחת ערכם של נכסים לאורך מסלול הקו הכחול המתוכנן של הרכבת הקלה, פגיעה בהקלה המשמעותית הצפויה בתחבורה הציבורית לאחר פתיחת הקו הכחול, בהפחתת תאונות דרכים, בצמצום מפגעי רעש וזיהום אויר ועוד נזקים בעלי השלכות רחבות על כלל הציבור.

...

סיכום ותוצאה סיכום הדברים הוא כי כאמור, דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות על הסף בשל השיהוי הניכר בהגשת הבקשה.

אפילו לא הייתה הבקשה נדחית על הסף מטעם זה, היה מקום לדחותה לגופה, כך מהטעמים שהובאו לעיל אשר לפיהם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העותרת, להפך.

הבקשה למתן צו ביניים נדחית.

בעתירתה היא מבקשת ליתן צו על תנאי המורה למשיבים 1-2 (להלן: הרשויות או המדינה) לנמק "מדוע לא יפעלו לאלתר להוצאת צו סגירה למשיבים 3-4 (להלן: "המפעלים" או "החברות") ו/או להעברת המפעלים מלב איזור המגורים בחיפה למקום אחר מרוחק מאיזור מיושב [.

זאת, משום שהמדינה, כפי שעולה מתגובתה המקדמית לעתירה, עושה בתקופה האחרונה פעולות שונות על מנת לצמצם את זהום האויר בעיר חיפה, ובכלל זה באמצעות תכנית לאומית לצימצום זהום האויר באיזור מפרץ חיפה, שהתקבלה בהחלטת ממשלה (מס' 529, מיום 6.9.2015).

...

על אף החשיבות הציבורית של הסוגיה – דין העתירה להידחות על הסף, מחמת היותה עתירה כללית, כוללנית ונטולת תשתית עובדתית מספקת.

העתירה נדחית, אפוא, על הסף.

לטענת המבקש, לא שיפרה המשיבה את היתנהלותה בהמשך, ובצעה הפרות של הוראות הדין הרלוואנטיות ושל היתרי הפליטה שניתנו לה, ובשל כך הוציא נגדה המשרד, צו מינהלי למניעה או לצימצום זהום האויר מכח סעיף 45 לחוק אויר נקי.

המבקש פירט בבקשתו שורה של הפרות שביצעה, על פי הנטען, המשיבה במהלך השנים 2018-2013, לרבות ליקויים בארובות המפעל, חריגה בערכי פליטות מזהמים לאויר, אי הגשת דוחות, אי הגשת תכניות להפחתת הפליטות וכיו"ב, אשר בגינן ננקטו נגדה הליכים שונים, לרבות זימונים לשימוע, הוצאת צוים מינהליים ומתן התראות.

בין היתר נטען, כי המשיבה עוולה כלפי חברי הקבוצה ב: הפרת חובה חקוקה, בגין הפרת הוראות דין שונות שעניינם מניעת זהום אויר והגבלת פליטת חומרים מסוכנים; פגיעה באוטונומיה של חברי הקבוצה, באשר, לטענת המבקש "ברי שהחשיפה לזיהום האויר פגעה בבריאות חברי הקבוצה וממילא גם באוטונומיה שלהם"; עוולת רשלנות, בשל הפרת חובות הזהירות החלות על המשיבה בגין הפעלת בית הזיקוק, כאשר לטענת המבקש "הנזק שניגרם לחברי הקבוצה ברור. הם כולם נחשפו לאויר מזוהם, ולחלקיקים שנישאו באויר כתוצאה מפעולות או מחדלי המשיבה, בכללם בחומרים מסרטנים". בהקשר זה נטען גם להיפוך נטל הראיה מכל הכלל "הדבר מעיד על עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.

...

גם בענייננו נטען לקיום של נזק לא ממוני בדמות פגיעה באוטונומיה המתבטאת בתחושות שליליות, אך סבורני כי לא הוכח נזק תוצאתי בלתי-ממוני ממשי, אשר נבע מפגיעה בגרעין הקשה של האוטונומיה.

סבורני כי ענייננו שונה מן העניין שנדון בהחלטת בית המשפט הנכבד בחיפה בת.צ. (חי') 66434-06-19, משבאותו עניין נמצא כי יש מקום לאשר את התובענה הייצוגית בנסיבות שבהן המבקשות נמצאו במתחם אשר נסגר על ידי הרשויות בגין דליפת האמוניה, ומשכך סבר בית המשפט כי קיימת אפשרות סבירה ששאלת הנזק בגין פגיעה באוטונומיה תוכרע לטובת חברי הקבוצה, באשר "...ניתן להניח כי כל מי שנחשף לידיעה בדבר דליפת חומר מסוכן כאמוניה ונכח באזור (ההדגשה במקור – ג.ג) שנסגר לתנועה על ידי הרשויות, חש רגשות שליליים, חשש לבריאותו וכיוב' ונגרם לו נזק לא ממוני"(ס' 70 להחלטה), משמע, בבסיס הקביעה עומדת המסקנה בדבר חשיפתם האפשרית של חברי הקבוצה למזהמים בגין הימצאן באזור אשר נסגר על ידי הרשויות בשל דליפת האמוניה, פעולה שיש בה משום ראיה נסיבתית לנוכחות מזהמים באותו אזור, שלא כבענייננו, כאשר לא הונחה תשתית ראייתית כלשהי לחשיפת המבקש וחברי הקבוצה הנטענת למזהמים (יוער, כי על ההחלטה האמורה הוגש ערעור אשר טרם נדון).

על כן, נדחית בקשת האישור.