לאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה במסגרת פגישת המהו"ת ביחידת הסיוע, ותקופת עיכוב ההליכים הסתיימה, הוריתי בהחלטתי מיום 23.9.22, על סגירת הליך י"ס ועל קיומו של דיון בבקשת האב דנן, במסגרת תביעת האב מיום 6.9.22, לקביעת זמני שהות בינו לבין הקטינה בחגים ובחופשות, בתלה"מ 12496-09-22, במסגרתה עתר, בין היתר, לסעד של שמירת המצב הקיים ולמתן צו שיאסור על העתקת מקום מגוריה של הנתבע והקטינה לעיר Z מהטעם העקרי, לפיו עסקינן בעיר מעורבת ומסוכנת לקטינה.
...
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, חוו"ד העו"ס, ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, לא מצאתי למנוע את מעבר האם והקטינה לZ אך בשל היותה עיר מעורבת;
האם ניתן לומר כי עצם היותה של עיר במדינת ישראל עיר מעורבת, די בה ללמד על סכנה קונקרטית הצפויה לקטינה על מנת למנוע מעברה להתגורר באותה עיר ביחד עם אמה? ברי אפוא כי טענה מסוג זה עשויה להוביל למדרון חלקלק באופן בו הורה יוכל להתנגד עקרונית לכל מעבר של ההורה האחר ביחד עם ילדו הקטין לשכונה עם מאפיינים מסוימים, או לעיר שהדרך אליה ידועה כמסוכנת וכיוצ"ב.
לא מצאתי בפסיקה איסור גורף על מעבר מגורי קטינים לעיר מעורבת בה חיים בצוותא יהודים וערבים; על פניו, טענות אלו עשויות להיטען ביחס לכל עיר אחרת מעורבת בארץ, או עיר בה אירעו אירועים ביטחוניים או פיגועים; לפיכך, טעם זה לבדו אינו יכול לעמוד, בפרט במציאות המורכבת של החיים במדינת ישראל, ולא בכדי לא הפנה האב לפסיקה בעניין זה.
אמנם בהקשרים אחרים שנידונו בעניינם של קטינים, כגון בקשות לעיכוב יציאה מהארץ של קטין למדינה מסוכנת, או בתיקי אמנת האג, עמדה הפסיקה על זכותו של הורה למנוע נסיעת ילדו הקטין למקום שבו צפויה לו סכנה.
לפיכך, בשלב זה הנני מורה על רישומה של הקטינה לגן ר', בהתאם להמלצת העו"ס.
ככל שהאם תעמוד על בקשתה לרשום את הקטינה למסגרת החינוכית המבוקשת בתגובתה (גן ש') עליה לעתור לכך במסגרת בקשה מתאימה, וניתן יהיה להידרש לבקשתה אך לאחר שתינתן זכות טיעון לאב, ולאחר בחינת הסוגיה על ידי העו"ס כראוי.
בנסיבות בהן הצדדים שניהם הסכימו להמלצות התסקיר לעניין זה, הנני מורה לצדדים לפנות לתיאום הורי והדרכה הורית כאמור לפחות במשך שנה.
