בסעיף 9 לחוזה התמ"א התחייבה חב' יובל להתחיל את הבנייה בתוך 7 ימים מהמצאת המסמכים המפורטים בו, ואחד מהם הוא היתר הבנייה, והתחייבה להתחיל בבצוע הפרויקט בתוך 30 יום מהעמדת הבניין לרשותה.
לאור האמור לעיל, עברו כל התחייבויות חב' יובל כלפי התובעים לנתבעת 1, והיא זו שאחראית כלפי התובעים בכל הקשור לחוזה התמ"א.
טענות הצדדים:
טענות התובעים:
בכתב התביעה אותו הגישו התובעים לבית המשפט ביום 24.1.19 עתרו התובעים לבית המשפט לקבל סעדים כדלקמן (בהתאם לניסוח בכתב התביעה):
ליתן צו הצהרתי הקובע שהנתבעת 1 הפרה הפרה יסודית את ההסכם התמ"א ואי מסירת הדירות לתובעים במועד, מהוה הפרה במשמע של הסכם המכר עם התובעים לעניין אכיפת הוראות המחייבות בתיקון מס' 5א' לחוק המכר (דירות) המתקן את חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973;
ליתן צו הצהרתי הקובע כי הנתבעים 2, 3, ו-4 פעלו בחוסר תום לב ובאו בידיים לא נקיות בכל הנוגע למצגי השוא שהציגו בפני התובעים;
ליתן צו הצהרתי הקובע כי הנתבעים 2, 3 ו-4, כולם ביחד וכל אחד מהם לחוד, לשלם לתובעים פצויי איחור מסירה במתחייב, ולאכוף את ההוראות המחייבות בתיקון מס' 5 א' לחוק המכר (דירות) המתקן את חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 ממועד מסירת הדירה ו/או הבניין ו/או גמר הפרויקט המתוכנן כמתחייב מההסכם ועד ליום מסירת הדירה בפועל שלא יפחת מסך 144,150 ₪ בתוספת רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, ואף לחייבם תשלום חודשי בסך 7,750 ₪ מיום מתן פסק הדין ועד ליום מסירת הדירה בפועל ככל שיימשך האיחור במסירה, והכל בכפוף להוראות תיקון מס' 5 לחוק המכר (דירות), המתקן את חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973;
להורות על הרמת מסך ההיתאגדות בין הנתבעת 1 לנתבעת 4 ובין הנתבעת 4 לנתבעים 2 ו-3 בנסיבות השמוש הפסול במסך ההיתאגדות, ובכלל זה חוסר תום הלב, ההסתרה ומצגי השוא שהציגו בפניהם ממועד הטרום חוזי ועד למועד הגשת תביעה זו;
להורות לנתבעים לשלם לתובעים סך של 100,000 ₪ פיצויים בגין הפרת הסכם בנסיבות חמורות של הצגת מצגי שוא וחוסר תום לב;
להורות לנתבעים לשלם לתובעים סך של 144,000 ₪ בגין פלישה לנכס ושימוש בנכס להלנת עובדים ו/או שוהים בלתי חוקיים;
להורות לנתבעים לשלם לתובעים סך של 80,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לדירה;
להורות לנתבעים לשלם לתובעים סך של 50,000 ₪ ₪ בגין נזקים שנגרמו למיטלטלין שאוחסנו בדירה;
להורות לנתבעים לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪ בגין סבלם ו/או עגמת נפש, הסתמכות וציפייה;
לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כדין בגין איחור במסירת הדירה נשוא הסכם המכר.
בגלל שיובל בנייה נתנו לו כסף, זה בסדר שהם ניכנסו לדירה (היוצא מכך הוא שהסך 2,000 ₪ ששילמה חב' יובל הייתה עבור השמוש בדירה, אך טענות הנתבעת 1 בכתב ההגנה בבית המשפט לתביעות קטנות וסרובה לשלם לתובעים את הסך 2,000 ₪ מידי חודש בחודשו מהוה הודעה על ביטול החוזה, ולכן איבדה זכותה להשתמש בדירה, ועליה לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים עבור השמוש בדירה מאז חודש אוקטובר 2016 ועד למועד מסירת החזקה בדירה לתובעים).
...
בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1 שיש לדחות את התביעה כנגדה, מהסיבות שפורטו בכתב ההגנה.
הרמת מסך ההתאגדות כלפי הנתבעת 4:
סבור אני ששונה הדבר לגבי הרמת המסך בין הנתבעות 1 ו-4.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעות 1 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:
את הסך 72,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 1.4.2018 ועד ליום התשלום בפועל;
את הסך 234,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 15.1.20 ועד ליום התשלום בפועל;
את הסך 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט במלואה, שכר הכנת חוות הדעת של מר עמיאל ושכר העדים כפי שנפסק, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
שכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.
