צו לגילוי מסמכים ספציפיים בבית המשפט האזורי בעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ק"ג 65580-02-20 30 דצמבר 2021 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין התובע (המבקש): יעקב עמידרור ע"י ב"כ: עו"ד שינדלר הנתבעת (המשיבה): מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד בכר החלטה

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 17.11.21, אי השלמת הליך גילוי מסמכים אינו עילה לבחינת הפעלת סנקציה לפי פקודת ביזיון בית משפט אלא יש לבחון האם נידרשת מחיקת כתב הגנה.

הנתבעת עמדה בצו הכללי שניתן לגילוי מסמכים והעבירה לתובע תצהיר גילוי מסמכים עוד ביום 13.5.21.

ראשית, כפי שצוין לעיל, ההסכמה הדיונית לא כללה גילוי מסמכים ספציפיים אלא גילוי מסמכים כללי בו עמדה הנתבעת ועל כן לא נדרשה בקשה לפי פקודת הביזיון ולחילופין מחיקת כתב הגנה ולחילופין היפוך נטל הראיה.

...

מאחר והחומר מצוי כולו בתיק ואין חובה לקיים דיון בבקשה, ולאחר שעיינתי שנית במסמכים מצאתי כי על פניו דיון לא היה מספק את המענה אליו כיוונתי ועל כן שיניתי את החלטתי בדבר קיום הדיון ומסרתי כי תינתן החלטה שכן כל החומר מצוי בפני בית הדין ויש מקום לקדם את ההליך.

דיון והכרעה בתמצית טוען התובע כי מאחר והנתבעת אינה ממלאה אחר ההחלטה להשלים את הליך הגילוי והעיון במסמכים יש לקבל את בקשתו.

הנתבעת טוענת כי מדובר בבקשה מכבידה ולמעשה בבקשה במסווה לקבל מידע ונתונים ועל כן נושאת אופי של שאלון אשר בבית הדין לעבודה נעתר במקרים מיוחדים שיירשמו כאשר זהו אינו המקרה.

מצאתי שמדובר בבקשה גורפת ומכבידה שאין מקום להיעתר לה. מכל מקום במסגרת חקירה נגדית יכול התובע לשאול שאלות רלוונטיות לטענתו זו. רשימת שמות התיקים משנת 2014 ואילך בהם שיחררה הנתבעת כספי קופת פיצויים מבלי להגיש עמדה- מצאתי כי מדובר בבקשה לייצר מסמך ועל כן אין מקום להיעתר לה בבקשה לגילוי מסמכים שתכליתה גילוי מסמך קיים.

התובע אינו בעל שליטה בתאגיד אלא טוען כי קיבל את הכספים מבקינגהאם בשל היותו עובד בה. על כן מעבר להיות הבקשה גורפת, אין למידע האמור רלוונטיות למחוקת בהליך זה. הצגת כלל המקרים של העובדים השכירים בהם הנתבעת התנגדה לשחרור כספים שהופרשו לקופת פנסיה/פיצויים מאחר והם בסכום העולה על הסכום המותר להפקדה לעובד בקופת פיצויים שהינו חודש בשנה וכן את רשימת כלל התיקים בהם שיחררתם לעובדים קופת גמל/פיצויים בסכומים העולים על המותר – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי אין רלוונטיות ישירה למידע האמור לניהול הליך זה ובנוסף מדובר בבקשה גורפת ומכבידה שגם בשל כך אין מקום להיעתר לה. ביחס לרלוונטיות אבהיר כי אין חולק בין הצדדים כי קופת הפיצויים נפתחה על ידי חברת בקינגהם.

אחרית דבר כמפורט לעיל, הבקשה נדחית כמעט במלואה.

בית הדין האיזורי לעבודה נצרת סע"ש 19421-11-21 לפני: כב' הנשיא מירון שוורץ התובעת: סדיקה חוגיראת ע"י ב"כ: עו"ד וג'די אבו אלהיג'א הנתבעת: פנדי עוף בע"מ ח.פ 514816735 ע"י ב"כ: עו"ד נדאל עואודה החלטה

האחת עניינה במתן צו לגילוי מסמכים ספציפי – תדפיס שעות נוכחות בגין התקופה מחודש פברואר 2013 ועד לסיום עבודתה.

  הדין החל - הסמכות להתיר את תיקון כתבי הטענות קבועה תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991, להלן לשונו:   "41  (א). בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו."   גישתם של בתי הדין לעבודה בעיניין תיקון כתבי טענות מקלה יותר מזו של בתי המשפט, כפי שנפסק בדב"ע נו/217-3 שפירו יעקב –מדינת ישראל, נציבות מס הכנסה, [פורסם בנבו] מיום 23.5.1996 :   "אם בתי המשפט נוהגים בגישה מקלה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, על בתי הדין לעבודה לנהוג כך על אחת כמה וכמה, הן מחמת השוני בנוסח התקנה עליו עמדנו לעיל והן מחמת אופיין של התובענות המתעוררות בבתי הדין".   זאת ועוד הלכה היא כי בבוא בית הדין להחליט בבקשה לתיקון כתבי טענות "ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליבראלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר" ( דב"ע (ארצי) נה/115 – 3 שלוסמן – צים חברת השיט הישראלית בע"מ [פורסם בנבו] מיום 2.10.1995 כלומר, בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.

...

סבורני כי אין בטענות אותן מעלה הנתבעת בתגובתה, כשלעצמן, כדי למנוע את אפשרות תיקון כתב התביעה.

לא שוכנעתי כי יהיה בתיקון התביעה כפי שמבוקש כדי לגרום לנתבעת נזק בלתי הפיך, כגון שימנע ממנה את האפשרות להתגונן ביחס לרכיב התביעה שתיקונו מבוקש.

לסיכום אשר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפי – הנתבעת תפעל כמפורט ברישא להחלטה לעיל.

לפנינו בקשת המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, לאחר הליך שמיעת הראיות בתיק ולפני הגשת סיכומים.

המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") עוסקת בגילוי ועיון במסמכים בבית הדין לעבודה, וקובעת כי: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל.

אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07, כדלקמן: "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי". יחד עם זאת, באשר להגשת ראיות באיחור, נקבע בבר"ע (ארצי) 3706-10-19 המועצה הדתית האזורית מטה בנימין 00301197 ו- 32 נוספים - בנק מזרחי טפחות בע"מ (2.10.2019) כדלקמן: "כפי שקבע בית הדין האיזורי בהחלטתו, בהכרעה בבקשתם של המבקשים להגיש ראייה באיחור ותוך סטייה מהעקרון שלפיו על בעל דין להביא את כל ראיותיו "בחבילה אחת" יש לאזן בין האינטרסים של הצדדים להליך, וזאת על יסוד מיגוון שיקולים, וכן יש להביא בחשבון את הפגיעה בכלל הציבור הנזקק למשאבים השפוטיים המוגבלים.

בשולי פרק זה נוסיף ונאמר, בבחינת מעבר לנדרש, כי המבקשת התבססה בבקשתה על פסיקת בית המשפט העליון ברע"א 4011/16 פלונית נ' בית החולים יוספטל (26.7.16 – להלן: "עניין פלונית") והביאה את הציטוט הבא מתוך פסק הדין כתימוכין לבקשתה: "...ייתכנו מקרים חריגים בהם גם במהלך ניהול ההוכחות ייווכח צד להליך כי קיימים מסמכים שלא גולו לו, אשר יש להם חשיבות לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים. במקרים כגון-דא ייתכן כי יתעורר הצורך לידרוש מהצד שכנגד לגלות את המסמכים שבאמתחתו ולהביאם לעיונו של הצד השני גם בשלבים מתקדמים יותר של ההליך.

...

מן הכלל אל הפרט נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כעת, כי לאחר בחינת טענות הצדדים ותגובותיהם, ובהתאם לפסיקה הנוהגת בעניינינו כאמור, החלטנו לדחות את הבקשה.

זאת ועוד, ונוכח טענות המבקשת להסתרת מסמכים, מצאנו לנכון להביא קביעות נוספות שעלו בעניין פלונית: "מעבר לכך, בזהירות המתבקשת ייאמר, כי יש להניח שככל שהיה בידי המבקשים אותו "אקדח מעשן" שיש בו כדי להעיד על הסתרת מסמכים שבוצעה על-ידי המשיבים, הם היו מפנים לדברים באופן ברור ומפורש.

סיכום לאור כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את הבקשה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 35578-04-21 12 אוגוסט 2022 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק התובע: אורן עזרא ע"י ב"כ: עו"ד ליאור וינשטיין ואח' הנתבעת: תפוז שליחויות בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ליאת בהר כהן החלטה

לפני בקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים (להלן - הבקשה).

המסגרת הנורמאטיבית התקנה הרלבנטית לענייננו הנה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991, הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו "בקלפים גלויים" כאשר נקודת המוצא היא גילוי מירבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים [ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010); (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.2008)].

כבוד השופט לוין סיכם וניסח את ההלכה בנושא זה באופן הבא: "(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על ניזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעיתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים"; (ב) רשאי בית-המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת; (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין.

...

אם כן, קיימת מחלוקת מהותית בין הצדדים על אופיו של האירוע האלים שהתרחש בכותלי הנתבעת והסיבה לו. לאחר עיון בסרטון ובחינת טענות הצדדים ומשעה שהכלל הבסיסי בהליך אזרחי הוא ניהול ההליך "בקלפים גלויים", ומשלא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מסדרי הדין הרגילים והמקובלים, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל באופן שיש להורות על חשיפת הקלטת , ואפרט.

בנסיבות אלו משעה שגרסת הנתבעת גלויה ונתמכת באופן מדויק במצג המופיע בסרטון, התוצאה היא כי ממילא גרסת הנתבעת ידועה וגלויה לתובע על כן , אין בחשיפת המסמך כדי להוביל לפגיעה בחקר האמת.

סוף דבר הנתבעת תגיש תצהיר ערוך כדין בו יפורטו הנסיבות בגינן אין ברשותה את המסמכים המבוקשים על די התובע.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 37887-04-22 09 יולי 2023 בפני: כב' השופטת דניה דרורי מבקש העיון אמיר חורני ע"י ב"כ: עו"ד רועי סבג התובע: סאמר קדור ע"י ב"כ: עו"ד וג'די אבו אלהיג'א הנתבעת: צוות קרקע בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד רונית אבו החלטה

מבקש העיון אף העלים מבקשתו את העבודה שבמסגרת ההליך הנוסף עתר לגילוי מסמכים ספציפיים.

במסגרת ההליך הנוסף ניתנו צוים לגילוי מסמכים ספציפיים.

" בבג"צ 4111/20 עו"ד עמוס גבעון נ' שר האוצר (26.6.22) נפסק: "... ככלל, ובהעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקריטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים...

...

בית הדין בהליך הנוסף נעתר לבקשה באופן חלקי ובהתאם לאמור בהחלטתו מיום 31.10.22 איפשר עיון בתלושי שכר של עובדים אחרים שעבדו בתפקידו של מבקש העיון (עובדי שטח שהועסקו בתפקיד מנופאי/ מפעיל עגורן) תוך השחרת שמות העובדים.

" בבג"צ 4111/20 עו"ד עמוס גבעון נ' שר האוצר (26.6.22) נפסק: "... ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים...

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה.