צו זמני למניעת המשך תהליך מכרז והשתתפות עורכי דין במכרזים

ביום 20.2.17 שלחה התובעת, באמצעות בא כוחה, מכתב אל גב' עטרי שכותרתו "דרישה להפסקת ההיתנכלות התעסוקתית כלפי סגנית מנהלת ביה"ס אורט ע"ש אבין ברמת – גן איילת שוחט פתאל".[footnoteRef:32] במכתב זה טענה התובעת כי מעת זכיית גב' בן יוסף במיכרז החלה להיתנכל לתובעת באופן אגרסיבי; התובעת התריעה בפני גב' עטרי כבר בשנת 2013 אודות התנכלויות אלה ופניותיה לא טופלו; התובעת חזרה על טענותיה כפי שהועלו בפגישת העבודה ופרטה היתנהלות נוספת שלטענתה מהוה היתנכלות תעסוקתית.

מנכ"ל אורט: תקשיבי איילת תקשיבי לי תקשיבי, אמרתי לך אלף פעמים כשאישתי תגיד לי מחר בבוקר שהיא לא רוצה אותי אני לא אקח עורכי דין שייפייסו בנינו, אני אגיד לה תודה רבה אני הולך, ככה זה בחיים".

ביום 11.4.18 שיגרה התובעת, באמצעות באת כוחה דאז, מכתב לב"כ הנתבעת בו השיבה למכתבה מיום 13.3.18 וטענה כי כלל פניותיה למניעת ההתעמרות התעסוקתית נפלו על אוזניים ערלות; אורט סירבה לערוך בירור של טענות שהועלו על ידה; היחס שקבלה במעמד השיחות שקוימו עימה היה יחס עוין ממנו עולה כי גורלה של התובעת הוכרע והטענה כאילו אין ממש בטענות התובעת מהוה חלק בלתי נפרד מאותה היתנהלות פסולה מתמשכת כלפיה; ב"כ התובעת דאז המשיכה והעלתה את כלל טענותיה כפי שהעלתה במכתבים קודמים וחזרה על בקשתה להשבת הדברים למסלולם והשבתה לתפקידיה תוך קיום סביבה נקיה מהתעמרות.

ביום 27.6.18 הגישה התובעת "בקשה בהולה למתן סעדים זמניים" במסגרתה עתרה התובעת למתן צו זמני המורה כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה שלא כדין; צו זמני המורה כי ההחלטה על פיטוריה בטלה; צו זמני המורה לנתבעת להמשיך ולהעסיק את התובעת בתפקיד סגנית מנהלת עד להחלטה אחרת; בהתאם לבקשת התובעת, הבקשה לסעד זמני נמחקה בהחלטה מיום 15.7.18.

] מר קנבסקי השיב כך: "את חיה בסרט שאני לא מבין אותו וגם לא מישתתף גם לך ערב נעים" ותגובתה של התובעת הייתה כך: "פעם סיפרת לי שאתה יודע איפה לשבת. לצערך הרב אתה לא יושב במקום הנכון. ואל תידאג הסרט שלי יתגשם ואז אתה באמת לא תשתתף בו. כל טוב." הינה כי כן, מהתכתובות מסתבר כי הדברים אינם כפי שתיארה התובעת בפני גב' עטרי לפיהם שלחה הודעה "מכובדת". לטעמנו משתמע במפורש מההודעה ששלחה התובעת איום על מר קנבסקי שבבוא היום בו תמונה למנהלת בית הספר העסקתו תבוא אל קיצה.

"יט. שתוף בתהליך שיווק ופירסום בית הספר, ארגון ביקורי תלמידים בבית הספר וארגון יום פתוח – תפקיד זה לכאורה לא נילקח ממני, אלא שלאחר שנכחתי לדעת כי גב' בן יוסף מסרבת להמליץ עלי, הודעתי לה כי אם כך פני הדברים אמשיך רק באירגון היום הפתוח. חששתי ככל שפעולות השיווק לא ישאו פרי תאשים אותי גב' בן יוסף ותייחס לי דברים שאין לי שליטה עליהם."[footnoteRef:145] (ההדגשה אינה במקור – הערת המותב) [145: עמ' 5 לתצהירה המשלים של התובעת.

...

לאור האמור, נדחית טענת התובעת כי סירבה מאחר שלא הוצעה לה הצעה קונקרטית.

דין הטענה להידחות.

] סוף דבר התביעה נדחית.

לאחר מכן הייתה חלופת מכתבים בחודש יולי עד להגשת העתירה ביום 23.7.20 במקביל להגשת העתירה התבקש צו מניעה במעמד צד אחד אשר יורה לעותרת להשהות את הליכי מימוש המיכרז והמשך מימוש ההיתקשרות עם הזוכה – אלעד עד להכרעה סופית בעתירה.

הושג הסדר דיוני לפיו מכבי לא תתקדם עם הליכי המיכרז עד למתן החלטה בבקשה לצוו זמני ואף הוסכם כי יתקיים דיון מוקדם העתירה.

לחילופין, ככל שאתם "היצרן" של הפלטפורמות שבהצעתכם, נא הבהירו זאת בכתב, בחתימת עורך דין מטעמכם".

הדרישה במיכרז היא להמציא אישור מיצרן המערכת עצמו ולא מכל רשימת החברות שרכיבים מתוצרתם מוטמעים בתהליך היצור במערכת המושלמת.

במקרה דנן, עורכת המיכרז ביקשה שרק מציעים בעלי ניסיון יוכלו להישתתף בו. עובדי פישה על ניסיונם וכן כל פעילות חברת פישה שנרכשה על ידי אלעד מקנים לאלעד את תנאי הניסיון הנידרש.

...

אינני מקבלת את טענת העותרת.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

ב) העותרת תשלם למשיבות 1-2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ לכל אחת (סך הכל: 20,000 ₪).

בבקשה זו, שהוגשה ביום 20.12.20, עותרת המבקשת לצוו מניעה זמני שימנע את סיום העסקתה ביום 31.12.20, על פי הודעה על סיום העסקה מיום 8.12.20.

בין תנאי סיום ההעסקה הכלולים בסעיף 13 להסכם הקבוצי, נכללת הזכות ל"תקופת חפוש" בת שישה חודשים, אשר מתחילה במועד בו ניתנה לעובד הודעה בדבר סיום העסקתו בתפקיד של עוזר משפטי לשופט, ובמהלכה זכאי העובד להמשיך להיכלל במאגר העוזרים המשפטיים לצורך הגשת מועמדות לתפקיד עוזר משפטי, לרבות במילוי מקום, ולהתמודד במכרזים פנימיים בהנהלת בתי המשפט ובמכרזים בינמשרדדים בשירות המדינה.

באותו בוקר – 16.11.20 - היתקיימה פגישת וידאו בהישתתפות מנהלת מחוז הדרום של בתי משפט השלום, גב' איריס אזרד, גב' יוסף, המזכירה הראשית של בית המשפט גב' חנינא והמבקשת.

גב' יוסף ציינה כי: "היא הגיעה היום לבימ"ש השלום באשדוד. היא עוברת ממשרה פנויה לחלוטין למילוי מקום – המחלקה המשפטית תנסח לי היום הודעה עליה תחתום העובדת. אודה על קבלת הודעה בכתב כי השופטת שלה אישרה את העברתה, וכי העברה הייתה מיזומת העוזרת המשפטית. אשמח לקבל נתונים החל ממתי החלה העובדת את עבודתה, זה דחוף לפני שניתן אישור העסקה". למכתב זה השיבה גב סיגלית סער, תוך כיתוב המבקשת: "אנחנו לא מוציאים סיכום העברה לעוזר משפטי הם עוברים בין היחידות במיכרז ועל השופט למלא טופס בחירת עוזר משפטי חדש. יש תהליך של קליטת עובד. לא היה דבר כזה סיכום שיחה עם עוזר משפטי שעבר ממחוז למחוז". המבקשת חתמה במעמד הפגישה מיום 16.11.20 על טופס מילוי המקום אך לא חתמה על הפרוטוקול.

ניתנה לה אפשרות להציג שאלות לעורכת דין בלישכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, אך היא נימנעה מכך.

...

התוצאה הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

מונחת לפנינו בקשת המבקשת לצוו מניעה זמני שיאסור על המשיבה 1 (להלן – המועצה) למנות את המשיב 3 לתפקיד מבקר פנים וממונה על תלונות הציבור במועצה בהיעדר עמידה בתנאי הסף הסטאטוטוריים הנדרשים לתפקיד וזאת עד להכרעה בהליך העקרי.

לפיכך, בעת פירסום מיכרז למשרת מבקר פנימי יש לידרוש מהמועמד להוכיח כי עיקר עסוקו במשך שנתיים לפחות, היה עריכת ביקורת על עבודתו של אחר, לאחר מעשה, וכי דו"ח הבקורת שערך הוגש לגורם הממונה על המבוקר ומתוך מטרה להפיק לקחים לעתיד שיביאו לתיקון הליקויים, במידה ונמצאו כאלה.

כאמור, הצדדים חלוקים בשאלה האם המשיב עומד בתנאי הסף ניסיון מקצועי של שנתיים לפחות בעבודת ביקורת הנידרש לתפקיד מבקר פנים וכפועל יוצא, השאלה הניצבת להכרעתנו בהליך זה היא האם המבקשת הוכיחה ברמה הלכאורית שהמשיב אינו עומד בתנאי סף זה. תפקידו של מבקר פנים ברשות מקומית הוא תפקיד סטאטוטורי שנחשב לאחד תפקידים הבכירים ביותר ברשות המקומית וחשיבותו העצומה נובעת, בין היתר, מאחריותו של המכהן בו להבטיח את פעולתה התקינה של הרשות על אורגאניה, בהיבטים של שמירה על החוק, יעילות התהליכים, נהלי עבודה, אפקטיביות הבצוע וטוהר המידות.

ככלל, אי עמידה בתנאי הסף להישתתפות במיכרז, מהוה פגם מהותי שיש בו כדי להצדיק פסילת ההצעה או אף ביטולו של המיכרז בהתאם לנסיבות [ראו למשל: עע 25819-07-10 אורה חיים נ' מדינת ישראל – אגף המכס ואח' (22.8.2010) והאסמכתאות המאוזכרות שם].

מנגד, המשיב טרם ניכנס לתפקיד והוא בעל משרד עורכי דין עצמאי שהמשיך להתנהל במשך כל התקופה.

...

על יסוד כל האמור לעיל, שוכנענו ברמה הלכאורית כי המשיב אינו עומד בעל בניסיון הנדרש של שנתיים בעבודת ביקורת.

סוף דבר 40.

     על יסוד כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הבקשה ומורים על הקפאת המינוי של המשיב 3 לתפקיד מבקר פנים וממונה על תלונות הציבור במועצה וזאת עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית.

ביום 8.12.2022 ניתנה החלטה בבקשה ונקבע כי קיימות ראיות לכאורה כי הנתבע אינו עומד בתנאי הסף שעניינו ניסיון של שנתיים בעבודת ביקורת, ובמאזן הנוחות קיימת הצדקה למתן סעד זמני המונע את המשך העסקתו כמבקש פנים עד לתום ההליכים בתיק.

נחזור על שנקבע בהליך הזמני: "אין דין החלטה מנהלית לגבי עמידה בתנאי סף כדין החלטה מנהלית לגבי מקצועיותו של מועמד, ומתחם שיקול הדעת המינהלי שונה בין שני סוגי ההחלטות האמורות. כך נקבע כי "אי עמידה בתנאי סף להישתתפות במיכרז מהוה פגם מהותי שיש בו כדי להצדיק פסילת ההצעה או אף ביטולו של המיכרז, בהתאם לנסיבות" (ע"ע (ארצי) 25819-07-10 אורה חיים - מדינת ישראל – אגף המכס (22.08.2010)).

העידר פנייה למשרד הפנים המועצה והנתבע טוענים כאמור שהתובעת היתעלמה מסעיף 26(ב) לצוו המועצות המקומיות (שירות עובדים), תשכ"ב-1962, לפיו "ראש מינהל השרות רשאי לידרוש ביטול מינוי שנעשה בנגוד לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש"ם-1979, או לצוו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977", וכי טרם הגשת התביעה היה עליה למצות את ההליכים ולפנות לראש מנהל השרות במשרד הפנים בבקשה לביטול המינוי.

כאשר היא מבוצעת על ידי מבקר פנימי באירגון, כפי שמחוייב ברשויות מקומיות, מכונה הבקורת "ביקורת פנים". בחוזר מנכ"ל 4/2009 הוגדרה עבודת ביקורת לצורך עמידה בתנאי הסף: "ביקורת הנה הערכה עצמאית ובלתי תלויה בפעילות מנהלית שבוצעה, דרכי ביצועה ותוצאותיה. ההערכה נעשית על-פי כללים מקובלים של מינהל תקין, הנבחנים על פי תקנים של היתנהגות נורמאטיבית. הבקורת משווה בין התהליכים המזהים את ביצועה של פעולה מסוימת לבין הנורמה הסבירה שהמבקר רשאי לצפות כי אכן בוצעה לפיה. המבקר משווה את הפעולה שבוצעה על ידי המבוקר לנורמה, לתקן או למודל. התקנים השכיחים שעל-פיהם פועלים גופי הבקורת הם חוקיות וסדירות, חסכון, יעילות, אפקטיביות וטוהר מידות. יודגש כי ביקורת נעשית לאחר מעשה על-ידי גורם שאינו שותף לפעולה עצמה (בין אם הוא מבקר חצוני או מבקר פנים), ובסיומה מוגש דו"ח לגורם הממונה על הגוף המבוקר. לפיכך, בעת פירסום מיכרז למשרת מבקר פנימי יש לידרוש מהמועמד להוכיח כי עיקר עסוקו במשך שנתיים לפחות, היה עריכת ביקורת על עבודתו של אחר, לאחר מעשה, וכי דו"ח הבקורת שערך הוגש לגורם הממונה על המבוקר ומתוך מטרה להפיק לקחים לעתיד שיביאו לתיקון הליקויים, במידה ונמצאו כאלה. לנוכח האמור לעיל, ניסיון רלוואנטי עשוי להיות עבודה ביחידת מבקר של רשות מקומית בעבודת ביקורת, יחידת מבקר פנים של גוף צבורי, משרד מבקר המדינה כעובד ביקורת וכיו"ב. יודגש כי עיסוק כיועץ משפטי, גזבר, עובד ביחידת גזבר, ראיית חשבון או עריכת דין וכיו"ב, לא ייחשב, כשלעצמו, כניסיון לצורך עמידה בתנאי הכשירות למשרת מבקר ברשות המקומית." מהוראות החוזר עולה כי על המועמד להראות שביצע ביקורת על עבודתו של אחר לאחר מעשה, תוך הגשת הדו"ח לגורם הממונה על המבוקר לשם הפקת לקחים עתידית, ולגבי משך זמן הניסיון הדרוש – על המועמד להראות כי עסק שנתיים לפחות בעבודת ביקורת, כאשר עבודה זו הייתה בהקף שהיווה את עיקר עסוקו.

" האם "עבודת ביקורת" כוללת גם ביקורת דו"חות כספיים שנעשית על ידי רו"ח? תקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה-חשבון), התשל"ג-1973, מגדירות את המונח "ביקורת": "הפעולות שעל רואה חשבון לעשותן כדי שיכול לחוות דעתו בשאלה באיזו מידה משקף מאזן באופן נאות את מצב העסקים של המבוקר לתאריך המאזן ובאיזו מידה משקף חשבון ריווח והפסד באופן נאות את תוצאות הפעולות של המבוקר לתקופה שנסתיימה בתאריך המאזן". אכן, כפי שטוענת התובעת, ביקורת דו"חות כספיים הנה חלק מרכזי ממקצוע ראיית החשבון, ועל פי חוזר מנכ"ל 4/2009 עיסוק בראיית חשבון לא נחשבת כשלעצמה כניסיון לצורך תנאי הסף: "יודגש כי עיסוק כיועץ משפטי, גזבר, עובד ביחידת גזבר, ראיית חשבון או עריכת דין וכיו"ב, לא ייחשב, כשלעצמו, כניסיון לצורך עמידה בתנאי הכשירות למשרת מבקר ברשות מקומית". אולם, אין בחוזר המנכ"ל כדי לשלול את האפשרות שרואה חשבון יעמוד בתנאי הסף, על בסיס עבודתו בראיית חשבון, אלא שנידרש כי עבודתו כרואה חשבון תעמוד בכללים המפורטים בחוזר המנכ"ל. במילים אחרות, ככל ובקורת דו"חות כספיים מהוה "הערכה עצמאית ובלתי תלויה" בפעילות החשבונאית של הגוף המבוקר, "נעשית על פי כללים מקובלים של מינהל תקין, הנבחנים על-פי תקנים של היתנהגות נורמאטיבית," משווה בין תהליכים חשבונאיים של הגוף המבוקר לבין הנורמות הנדרשות מהגוף המבוקר בתחום זה, לפי תקנים מקובלים בתחום ראיית החשבון, וככל והביקורת "נעשית לאחר מעשה על ידי גורם שאינו שותף לפעולה עצמה" ובסיומה מוגש דו"ח לגורם הממונה על הגוף המבוקר "מתוך מטרה להפיק לקחים לעתיד שיביאו לתיקון הליקויים, במידה ונמצאו כאלה" –אין לשלול שביקורת דו"חות כספיים תענה להגדרת הניסיון הנידרש בחוזר המנכ"ל. התובעת והמדינה מפנות לפ"ה (חי') 52428-06-16 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית פקיעין (20.8.19) כחיזוק לכך שביקורת על דו"ח כספי אינה מקנה את הניסיון הנידרש בהתאם לנוהל.

...

] יתרה מכך, בסופו של דבר הסתבר מעדותו של ראש המועצה כי כלל אין חשיבות בעיניו האם הנתבע ביצע את עבודת הביקורת הנטענת על ידו בהתאם להוראות הדין או האם נפלו כשלים בעבודתו, כגון האם ביצע ביקורת על עבודתו שלו או במקביל לעבודתו כמנכ"ל בעסק המבוקר: "אני אומר שאם הוא חרג מסמכות שלו, זה לא, הוא יכול להיות מנהל כספים ולערוך ביקורת ולחרוג מה הסמכויות. אבל זה לא אומר שאין לו ניסיון. הוא ערך. אני לא אתווכח בעצם האם העובדה אדם שנהג ללא רישיון למשל, והוא הגיע ליעד, אני אגיד לו, לא אגיד לו שאתה. אני לא התפקיד שלי. התפקיד שלי שאני אגיד לו לראות דו"ח ראיתי דו"ח. זה שהוא עשה אותו בחריגה מסמכויות או לא חריגה מסמכות ודברים אחרים, זה לא תפקיד הועדה... יכול להיות שהוא עשה את זה בחריגה מסמכויות. זה אומר שהוא עשה, זה אומר שהוא ערך, זה אומר שיש לו נתונים שהוא עשה ביקורת פנימית ועל פי הדרישות שלי. אני לא אשאל אותו אם אתה עשית זה בחריגה מסמכויות או לא בחריגה מסמכויות. אני ידוע לי שהוא ערך והינה יש לו יש לו נתונים שהוא ערך. למה שאני אגיד לו לא?"[footnoteRef:89] [89: שם, עמ' 47 ש' 13-31.

] סיכום  לאור כל האמור, התביעה מתקבלת, והמינוי של הנתבע לתפקיד מבקר פנים במועצה מבוטל.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.