לאחר עיון בבקשה להרחבת הגדרת חברי הקבוצה והתגובה לה, להלן החלטתנו:
בהחלטת בית הדין מיום 15.2.2022 התקבלה הבקשה לאישור ביחס לחלק מהעילות בגינן הוגשה הבקשה ונקבע כי על הנתבעת חל צו ההרחבה בענף היבוא, הייצוא והמסחר בסיטונאות (והשירותים) (להלן: "צו ההרחבה הענפי").
...
מנגד, הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה להרחבת חברי הקבוצה מהטעמים הבאים:
התובעת הסתירה בחוסר תום לב את כוונתה להגיש בקשה זו במסגרת הדיון שהתנהל בבית הדין הארצי ביום 2.1.24 במסגרתו הושגו ההסכמות בין הצדדים, וזאת על בסיס המצב הקיים כפי שהוגדר בהחלטת בית הדין מיום 15.2.22.
דיון והכרעה
לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לתיקון "הגדרת הקבוצה" בהחלטה לאישור התובענה כייצוגית מיום 15.2.2022 – דינה, להתקבל.
במקרה דנן, כאמור לעיל, הסוגיה מושא החלטה זו היא מה קורה ביחס לתקופה לאחר שמתקבלת הבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית, כלומר במהלך ניהול התובענה הייצוגית ועד למועד מתן פסק דין סופי.
כאמור בפסק הדין בעניין מנירב, פסקה 44 לפסק הדין:
"סוף דבר, לו תישמע דעתי, נקבל את הדיון הנוסף, ונקבע כי סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות אינו שולל חיוב בהשבה – במסגרת תובענה ייצוגית נגד רשות, בעילה לפי פרט 11 לתוספת השנייה – ביחס לתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור. משכך, יחולו לגבי תקופה זו ההוראות הכלליות של חוק תובענות ייצוגיות בנוגע להרחבת הקבוצה, כך שבית המשפט יוכל לכלול בקבוצה, לפי שיקול דעתו, גם בני אדם שעילת התביעה שלהם נולדה לאחר הגשת בקשת האישור – ובנסיבות חריגות, אף לאחר אישור התובענה, בהתאם לסעיף 10 לחוק..." (ההדגשה הוספה)
כך למשל, בפסק הדין בעניין קידישמן בית המשפט העליון הרחיב בשלב הערעור על פסק הדין המשלים של בית המשפט המחוזי בתובענה הייצוגית את תחולת פסק הדין המשלים על התקופה שעד למתן פסק הדין המשלים, מהטעמים הבאים:
" בענייננו, סבורני כי מתקיימים מצבור של טעמים המצדיקים להיעתר לבקשת המשיבה להרחיב את הגדרת הקבוצה כלפי העתיד עד למועד מתן פסק הדין המשלים. לאורך כל ההליך מנורה חזרה ושנתה כי היא ממשיכה לפצות את מבוטחיה, בהתאם להוראת הסעיף הנדונה, על פי מחירון משרד הבריאות. במצב דברים זה, ובהינתן שעיקרה של התובענה דנן במחלוקת פרשנית מובהקת, לא מצאתי טעם של ממש להחריג מבוטחים, אשר השוני היחיד ביניהם לבין חברי הקבוצה שהוגדרה הוא המועד שבו נולדה עילת תביעתם, באמצעות ניתובם להגשת הליך נפרד (בין אם אישי ובין אם ייצוגי). זאת ועוד, בין הסעדים שנתבקשו בבקשת האישור, נמנה גם סעד הצופה פני עתיד המחייב את מנורה לפעול על פי הפרשנות לה טוענת המשיבה "מעתה ואילך". בהתחשב במשך הזמן הממושך בו נוהל ההליך (למעלה מ-13 שנים), ובשים לב לכך שמנורה שינתה את נוסח הפוליסה בשנת 2007, דומה, איפוא, כי מוצדק ויעיל יותר לרכז את כלל המקרים תחת הליך אחד ולהביא את ההתדיינות בסוגיה זו לכדי סיום.
