דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית
סעיף 6(1) לפקודת ביזיון בית משפט מסמיך את בית המשפט לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצוו שניתן על ידו והמצוה לעשות מעשה או אוסר לעשות מעשה:
בית המשפט העליון, בית המשפט לפשעים חמורים, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית-המשפט לקרקעות ובית-משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.
...
ביום 29.8.2021, בעקבות בקשה שהגישו המבקשים, הוציאה המפקחת תחת ידה "השלמה" לפסק הדין, שלפיה סעיף 16 לפסק הדין יתוקן, כך שבמקומו יבוא הנוסח הבא: "דין התביעה להתקבל. אני מורה לנתבעים 2-1 לבצע את התיקונים הנדרשים בדירתם, בתוך 45 ימים. בתום ביצוע התיקונים יבצעו הנתבעים 2-1 בדיקת הצפה וכן בדיקת המטרה, אשר יאשרו כי התיקונים בוצעו כראוי. הבדיקות ייערכו ע"י חברת מ.ג. שירותי בית. ככל שהבדיקות לא יצאו תקינות יבצעו הנתבעים 2-1 את התיקונים הנדרשים עד שהבדיקות תצאנה תקינות. באשר לדרישת התובעים למינוי מפקח הרי שלא נעתרתי לדרישה זו ופסק הדין ברור בנקודה זו" [ההדגשות אינן במקור, ד.ל.].
אמנם, בדיוק מטעם זה, הפנו המשיבים הודעת צד ג' נגד מ.ג. שירותי בית, אולם סבורני כי אין מקום לברר את הטענות נגד מ.ג. שירותי בית, משני טעמים מרכזיים: ראשית, משום שלשיטתי אין מקום לכך שייאכף וייכפה, באמצעות פקודת הביזיון, ביצוע שירות על ידי מי שאינה צד מקורי לסכסוך, אלא מונתה על ידי המפקחת לצורך יישום פסק הדין; שנית, כיום, למעלה משנתיים לאחר ביצוע העבודות על ידי המשיבים, ספק אם ישנה עוד משמעות לביצוע בדיקת ההמטרה על ידי מ.ג. שירותי בית.
לא ראיתי מקום לעשות כן, מכמה טעמים: ראשית, ככל שסבורים היו המבקשים כי המפקחת מוסמכת לדון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, מן הראוי כי היו עושים כן מלכתחילה, ולא נוקטים בדרך עוקפת של פניה לבית המשפט על מנת להגיע בסופו של דבר למפקחת; שנית, המבקשים וכן המשיבים פנו בבקשות שונות למפקחת, והחלטותיה החוזרות ונשנות היו כי עם מתן פסק הדין, תמה מלאכתה.
סוף דבר
הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט נדחית, מכל הטעמים שפורטו לעיל.