צו המלך במועצה על ארץ ישראל

(1) בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

...

לאחר שעיינתי במסמכים השונים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים להלן החלטתי: דוחות האיכון: בהתחשב בתשלום שביצעו הנתבעים ביום 28.9.23 ולהבהרת חברת סלקום מיום 1.8.23 כי תפעל בהתאם להוראות ביה"ד לאחר ביצוע התשלום, אין מקום למתן צו בהתאם לפקודת הביזיון.

בנסיבות אלו התייתר הצורך בקבלת פרטי משרד יועצת המס ועל כן הבקשה לביזיון בעניין זה נדחית.

בנסיבות אלו הבקשה לפי פקודת הביזיון בעניין זה נדחית.

סוף דבר: בנסיבות שפורטו לעיל הבקשה לביזיון נדחית.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 6(1) לפקודת ביזיון בית משפט מסמיך את בית המשפט לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצוו שניתן על ידו והמצוה לעשות מעשה או אוסר לעשות מעשה: בית המשפט העליון, בית המשפט לפשעים חמורים, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית-המשפט לקרקעות ובית-משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

...

ביום 29.8.2021, בעקבות בקשה שהגישו המבקשים, הוציאה המפקחת תחת ידה "השלמה" לפסק הדין, שלפיה סעיף 16 לפסק הדין יתוקן, כך שבמקומו יבוא הנוסח הבא: "דין התביעה להתקבל. אני מורה לנתבעים 2-1 לבצע את התיקונים הנדרשים בדירתם, בתוך 45 ימים. בתום ביצוע התיקונים יבצעו הנתבעים 2-1 בדיקת הצפה וכן בדיקת המטרה, אשר יאשרו כי התיקונים בוצעו כראוי. הבדיקות ייערכו ע"י חברת מ.ג. שירותי בית. ככל שהבדיקות לא יצאו תקינות יבצעו הנתבעים 2-1 את התיקונים הנדרשים עד שהבדיקות תצאנה תקינות. באשר לדרישת התובעים למינוי מפקח הרי שלא נעתרתי לדרישה זו ופסק הדין ברור בנקודה זו" [ההדגשות אינן במקור, ד.ל.].

אמנם, בדיוק מטעם זה, הפנו המשיבים הודעת צד ג' נגד מ.ג. שירותי בית, אולם סבורני כי אין מקום לברר את הטענות נגד מ.ג. שירותי בית, משני טעמים מרכזיים: ראשית, משום שלשיטתי אין מקום לכך שייאכף וייכפה, באמצעות פקודת הביזיון, ביצוע שירות על ידי מי שאינה צד מקורי לסכסוך, אלא מונתה על ידי המפקחת לצורך יישום פסק הדין; שנית, כיום, למעלה משנתיים לאחר ביצוע העבודות על ידי המשיבים, ספק אם ישנה עוד משמעות לביצוע בדיקת ההמטרה על ידי מ.ג. שירותי בית.

לא ראיתי מקום לעשות כן, מכמה טעמים: ראשית, ככל שסבורים היו המבקשים כי המפקחת מוסמכת לדון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, מן הראוי כי היו עושים כן מלכתחילה, ולא נוקטים בדרך עוקפת של פניה לבית המשפט על מנת להגיע בסופו של דבר למפקחת; שנית, המבקשים וכן המשיבים פנו בבקשות שונות למפקחת, והחלטותיה החוזרות ונשנות היו כי עם מתן פסק הדין, תמה מלאכתה.

סוף דבר הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט נדחית, מכל הטעמים שפורטו לעיל.

לבית משפט זה הוקנתה סמכות רחבה ליתן סעד למען הצדק וצוים לכלל רשויות המדינה, אשר שורשיה נטועים עוד בתקופת המנדט (סימן 43 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922 (להלן: דבר המלך במועצה); סעיף 7 לפקודת בתי המשפט, 1940), וכן בחקיקה "רגילה" (סעיף 7 לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957), וכיום, כפי שצוין, היא מעוגנת בהוראת סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, שביססה את מעמדו של בג"ץ כ"אבן יסוד של מערך האיזונים בין הרשויות בישראל" (ברק-ארז "משפט מנהלי דיוני", בעמ' 51; ראו גם: בג"ץ 971/99, בעמ' 140).

...

כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.

ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין: "אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'". 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.

אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.

סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט קובע כי: "בית המשפט העליון, בית המשפט לפשעים חמורים, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית-המשפט לקרקעות ובית-משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה." בהחלטה אשר ניתנה בתו"ב (מקומיים חד') 46615-07-14 אברהם כהן נ' יו"ר הוועדה מקומית לתיכנון ובניה חדרה - ראש העיר חדרה, מר צביקה גנדלמן (פורסם בנבו, 17.05.2017), נקבע כך: "אכיפה על פי סעיף 6 לפקודה היא בשליטת מי שהצו ניתן לטובתו. אפילו היה המבקש צד לדיונים, אך לא הוא זה שצו ניתן לטובתו, אין הוא רשאי לבקש אכיפתו. מכאן אפוא, שבעלי דין בבקשה להטלת סנקציה על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט אפשר שיהיו כך: מבקשים: רק אלה שהיו בעלי דין בהליך שבו ניתן הצוו השפוטי. משיבים: הן כאלה שהיו בעלי דין בהליך, שבמהלכו ניתן הצוו השפוטי הטעון אכיפה והן זרים. כלל הוא שחובה על המבקש לצרף כמשיבים את כל הנוגעים בדבר (ר' בספרו של עוה"ד משה קשת, בזיון בית המשפט, תל אביב, תשס"ב-2002 עמ' 184 וההפניות שם).   

...

אשר לפסק הדין אשר ניתן בע"פ 517-06 בעז מנור נ' KPMG Inc 24.7.2007 (פורסם בנבו) – מקריאת פסק הדין עולה כי בית המשפט מצא להדגיש כי הליך הביזיון לא נועד רק להגשמת האינטרס הפרטי של הצדדים להתדיינות, כי אם גם להגשמת אינטרס ציבורי של הבטחת שלטון החוק, אולם לא ניתן לטעמי ללמוד מפסק הדין על קביעה לפיה, רשאי מי שלא היה צד להליך הפלילי , להגיש בקשה מכוח פקודת ביזיון בית משפט.

בהתאם לכל האמור לעיל, הרי משהמבקשת לא הייתה צד להליך נשוא הבקשה, ובהעדר תשתית נורמטיבית להגשת הבקשה - מצאתי להורות על דחיית הבקשה.

סוף דבר הבקשה נדחית.

דבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922, בית משפט מחוזי, בית משפט לפשעים חמורים, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר, לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".

...

תגובת המשיב בתגובתו לבקשה טען ב"כ המשיב כי דינה להידחות על הסף בהיותה חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי.

מפני כל אלה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.