מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו הורות פסיקתי ללא קיום דיון מקדים

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

צו הורות פסיקתי אינו בבחינת "סעיף סל" באמצעותו ניתן להכיר בדיעבד בהורותו של כל אדם.
המסגרת החוקית המצומצמת, המסדירה את דיני המשפחות בישראל, מציבה את בתי המשפט לא פעם למול שוקת שבורה אל מול הקדמה, המדע, הטכנולוגיה והמציאות המשתנה.
((2.9.2014) מיניים לבין ילדיהם (בע"מ 4890/14 פלונית נ' פלונית פסקה 7-8 אפשרות ראשונה - צו הורות פסיקתי בהיעדר קיומו של קשר גנטי שתיקתו הרועמת של המחוקק והמנעותו מקביעת מסמרות אשר למהותה של "הורות" והדרכים להכרה בה, פתחה צוהר לפני בית המשפט והזדמנות ליתן הכרעות שיפוטיות המותאמות לשינויים החברתיים, לחידושים בעולם הרפואה ולהתפתחויות הרבות שחלו בטכניקות ההולדה.
כמו כן, תנאי לקיומה של הכרה אגבית הוא כי "מן הדין והצדק לעשות כן". הפסיקה מצביעה על שני סוגי מקרים אשר ככלל, לא ניתן יהיה לראות בהם כמישניים לנושא הדיון העקרי ולקלוט אותם באמצאות "הכרה אגבית". הסוג הראשון של אותם מקרים הוא כאשר ההכרה בפסק החוץ היא היא - הסעד היחיד המבוקש במסגרת התובענה.
...
נהפוך הוא: סובר הוא כי אין מניעה עקרונית להיעתר לבקשות האימוצים, ומבקש הוא להותיר הכרעה לגופן של בקשות פלונית ואלמונית עד לאחר בירור פרטני בבית-המשפט.
סוף דבר המקרה המונח לפניי - חריג.
ברוח דברים אלה, סבורני כי במקרה שלפניי, ניתן ליישם מנגנון אימוץ מקוצר, במסגרתו יהא בית המשפט רשאי להכיר בניתוק הקשר מהאם הפונדקאית מכוח פסק הדין הזר, וזאת מבלי להעמיד דרישות נוספות לפונדקאית לצורך הוכחת ניתוקו של הקשר ההורי.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה למתן צו הורות פסיקתי ללא צורך בתסקיר וללא ניהול הליך שפוטי.
עוד הטעימה שהיועמ"ש אינו מיתנגד למתן הצוו או לעצם קיום הקשר והפנתה לפסיקה של בתי משפט שונים אשר נתנו כבר צוים כמבוקש לפניי.
דיון והכרעה: בדיון שהתקיים לפני ביום 24/10/2019 שבה באת כוח היועמ"ש על עמדתה והביעה את היתנגדותה למתן צו הורות פסיקתי הגם שגם להבנתה וכעולה מהתסקיר טובת הבן היא שהאם ל. תוכר ותירשם כאמו.
חלותו ככלל ממועד הצוו, אלא אם כן נשקלו השיקולים המצדיקים הקדמת חלותו למן מועד הלידה, יש בה להבטיח כי סוגיית ההורות תיבחן כדברי (כך במקור-מ.ל) ולא כלאחר יד כיאה וכנדרש לבדיקת הורות שאינה גנטית, ומאידך, מעת שימצא כי אכן עסקינן בזוגיות אמיתית ובהסכמה ברורה להורות משותפת אשר קדמה להורות של הקטין תהא ההורות למן מועד הלידה כהורותם של שני בני זוג גנטיים".
...
אולם, יתרה מכך, אין לפני כל נימוק מהותי מדוע לא. אין לפני כל נימוק מדוע עדיף הליך האימוץ במקרה שלפני רק כדי להכניסו לסד שנקבע בעמדת הצוות המקצועי כאשר התוצאה היא זהה.
גישה זו אינה מקובלת עלי ואיני יכול להסכים לה. עורכת התסקיר מטעם השירות למען הילד שהמליצה על כינון ההורות של ל כלפי הבן ציינה מפורשות שבנות הזוג גידלו את הבן בשיתוף מלא מיום היוולדו וכשטובת הבן לנגד עיניה כתבה " אני סבורה כי טובתו של הקטין א. היא בכינון הורותה של ל. אש. ק., לא. שהייתה
בנסיבות אלו מטבע הדברים לא מצאתי להיעתר ולקבלת את עמדת המדינה.
לאור המובא לעיל נחת דעתי שדין התביעה להתקבל במובן זה שניתן בזאת צו הורות הקובע שהמבקשת 2 היא אם נוספת לקטין לכל דבר ועניין מיום לידתו של הבן.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הקטינות נולדו בטרם באה לעולם הילכת ממט (ראה בגץ 566/11 דורון ממט מגד נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, ניתן ביום 28.1.2014 )), שם הוכר צו ההורות הפסיקתי כפיתרון ראוי (עד להסדר חקיקתי) וכחלופה לקיום הליך אימוץ.
בתי המשפט דנו רבות בשאלה האם צו ההורות הפסיקתי הוא דקלראטיבי או קונסטיטוטיבי ונראה כי הדיעות בעיניין זה חלוקות.
בית המשפט המחוזי קבע כי למרות שככלל חלות הצוו תהא מיום הנתנו, בית המשפט לעינייני מישפחה מוסמך על פי שיקול דעתו לקבוע כי תחולתו של צו הורות פסיקתי תהא רטרואקטיבית החל ממועד הלידה: "מילים אחרות – הקביעה כי צו ההורות הפסיקתי לעניין בת זוג שאינה ההורה
הגנטי חלותו ככלל ממועד הצוו, אלא אם כן נשקלו השיקולים המצדיקים הקדמת חלותו למן מועד הלידה, יש בה להבטיח כי סוגיית ההורות תיבחן כדברי ולא כלאחר יד כיאה וכנדרש לבדיקת הורות שאינה גנטית, ומאידך, מעת שימצא כי אכן עסקינן בזוגיות אמיתית ובהסכמה ברורה להורות משותפת אשר קדמה להורות של הקטין תהא ההורות למן מועד הלידה כהורתם של שני בני זוג גנטיים.
...
סבורני כי יש ליתן משקל למועד הגשת הבקשה במסגרת הכרעה בתוקף הצו רק מקום שמועד הגשת הבקשה מצביע ומשפיע גם על יתר הנסיבות והשיקולים שיש לשקול.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו הורות למבקשת 1 כלפי הקטינה 1 ולמבקשת כלפי הקטינה 2, כך שהן תרשמנה בהתאמה כהורה נוסף של הקטינה והקטינות החל מיום הלידה, ויחולו עליהן כל הזכויות והחובות החלות על הורה בהתאם לכל דין.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כלומר, ניתן לטעון כי תפקידו של בית המשפט במסגרת דיון בבקשה למתן צו הורות פסיקתי מתמצה בבדיקת התקיימות הזיקה ההורית הנדרשת: אם הוצגו ראיות שמוכיחות את כוונת ההורות המשותפת עוד טרם הלידה, בית המשפט מצהיר על קיומה של ההורות שנוצרה כבר ממועד הלידה, בדומה להצהרה על הורות גנטית בהתבסס על בדיקת ריקמות.
לבסוף, אוסיף ואציין כי הדרישה מההורה הלא-ביולוגי להציג צו הורות פסיקתי אינה מכבידה עליו באופן משמעותי, בפרט בהשוואה לצוו אימוץ, והדבר נכון ביתר שאת בעקבות ההתפתחויות האחרונות בעמדת המדינה שהפכו אותו להליך נוח ופשוט יותר, שניתן להתחיל בו אף לפני הלידה (ראו: פסקות 25-24 לעיל; השוו לעניין ויס, בעמ' 842).
בישראל לא נתונה להורים המיועדים האפשרות להגיש תצהיר ויתור מצד הפונדקאית ובכך "להקדים" את מועד תחולת כינון ההורות.
...
(ד) צו מכונן: קשיים לצד עמדתי כי במהותו, צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת, אני סבור שהקביעה כי מדובר בצו מכונן מעוררת מספר קשיים.
משכך, איני סבור כי טיעון "ההורות ההסכמית" מוליך למסקנה כי צו ההורות הפסיקתי הוא מכונן.
סיכום: צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת הנה כי כן, אני סבור כי צווי ההורות הפסיקתיים מצהירים על הורותם הקיימת של הנזקקים להם.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עותק המותר לפירסום ביום 05.07.2022, אגב החלטה מפורטת שנתנה המותב העקרי בתיק, כבוד השופטת קרן גיל, נכתב בין השאר, בסעיף 8 להחלטה, כי היתנהלותה של הגברת מ. ע., גם על דרך אי שליחת קטינה לגן וסרובה לאפשר קיום זמני שהות עם התובעת, הגברת ט. ה. ע., כמוה שמעלה חשש לניכור הורי ומכאן החלטתה להעביר את הדיון, על פי נוהל נשיאת בית המשפט העליון, לדיון בפני.
על כולנו מקובל כי כאשר הופך אדם להורה, וכך הוא נרשם, ואין נפקא מינה אם ההורות נוצרה כתוצאה מהורות ביולוגית, מצו הורות פסיקתי או מהליך אימוץ, אזי אותו אדם הוא הורה לכל דבר, הוא מקבל זכויות של הורה ונוטל עליו חובות של הורה.
מ. גם ניסתה להקדים תרופה למכה לשיטתה, כך שירותי הרווחה, וסיפרה כי ט. נוקשה ומפעילה מניפולציות רגשיות.
...
משאני מטיל ספק חמור שיכולתה של מ. לשקול את האינטרסים של הקטינה במנותק מאלה שלה, מורה אני לבאי כוחה של ט. לפנות לסיוע המשפטי, למסור לידיו העתק מהחלטה זו ולבקשם למנות אפו' לדין לקטינים כולם.
. על מנת שאלה יתנו דעתם באשר לכשירותה ההורית של מ. לאור המתואר בהחלטה זו. ברור לי ששירותי הרווחה יעשו כן, אגב התסקיר שימסרו ואולם, אם ניתן יהיה לקבל חוות דעת מקוצרת, בידיעתה של פקידת הסעד הפועלת על פי חוק הנוער לטיפול והשגחה – אודה לה. סבור אני שטוב נעשה אם נפנה את הצדדים גם לבדיקת מסוגלות הורית ומשכך מופנים הצדדים למכון שלם לשם עריכת הבדיקה תוך שמובהר שהבדיקה היא חלק מההליך המשפטי ואינה עניין התנדבותי.
סבור אני שאין עוד שום צורך בפיקוח.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו