מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו ההריסה הינו הדר חינוכי לקיום חוקי התכנון

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענה נוספת שהעלה המבקש הייתה כי בהתאם לתוכנית החלה על המקרקעין יש לפצות את המחזיקים במקרקעין, זאת נוכח התיכנון להקמת גורדי שחקים ומבנים חדשים.
עוד טוען המבקש כי אי העתרות לבקשה עלולה לגרום לו ולבני משפחתו הנרחבת נזק בלתי הפיך, שכן מדובר בפנוי מנכס כאשר בכוונת המשיבה להרוס את המבנה.
החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סכויי העירעור להיתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בעירעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו ע"א 5333/14 ‏ נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד, מיום 13.10.14, וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 675 (מהדורה עשירית, 2009).
באשר לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע פינוי מקרקעין, הרי שיש להבחין בין סוגי השמוש במקרקעין: מגורים, עסק, מוסד חינוכי ועוד.
לעניין זה ראו גזר דינו של בית משפט השלום, בת"פ 979/13, על ידי כבוד השופט עדי הדר (נספח 3 לתשובת המשיבה) במסגרתו הורשע המבקש באי ציות לצוו בית המשפט, והוטלו עליו קנסות עד לסגירת המסעדה בפועל.
...
ראשית, אני מקבלת את טענותיה של המשיבה לפיהן אין ליתן יד למבקש אשר עותר להמשך הפעלת המסעדה במקרקעין, וזאת חרף צווים שיפוטים אשר ניתנו לאורך השנים ואשר הורו על סגירת העסק.
במסגרת גזר דינו ציין בית המשפט את הדברים הבאים אשר לטעמי מצדיקים אי היעתרות אף לבקשה בפני : "למרות שבית המשפט ניסה לדלות מהנאשם פרטים אישיים שעשויים לשכנע אותי להקל בעונש, הנאשם לא סיפק ולו בדל של מידע בעניין, להיפך, אישר שבמשך שלוש שנים כיבד את פסק הדין ולאחר מכן שב לסורו ומנהל את העסק תוך חשיפת הציבור לסכנות לבריאותו, הן מבחינת תברואה והן מבחינת שריפה, בהעדר רישיון עסק תקף. מובן שהאחריות לאסון תברואתי או כתוצאה משריפה, תהיה מונחת בפני המאשימה ובית משפט זה, אם יסכימו לדרך התנהלות זו, וזאת גם אם נתעלם מהחומרה היתרה של ביזוי פסק הדין של בית משפט זה....." כפי שקבע כבוד השופט הדר, אף אני סבורה כי עיכוב ביצוע פסק הדין משמעו כי המבקש יכול להמשיך ולהפעיל את המסעדה, הפעלה אשר לא זו בלבד שמנוגדת לחוק, יש בה אף כדי לסכן את שלום הציבור, ולכך וודאי שאין מקום כי בית המשפט ייתן יד. כמו כן, ובשים לב כי המקרקעין מושא הבקשה, משמשים לעסק, ואין המדובר במגורים, הרי שאין בביצוע הפינוי כדי לגרום למבקש נזק בלתי הפיך, אשר אינו בר פיצוי.
על כן הבקשה נדחית ועיכוב הביצוע הארעי מבוטל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 24 ספטמבר 2012 עת"מ 29494-05-12 לפני כב' השופט דוד מינץ בעיניין: 1.מוחמד חלילה 2.מנוור גומעה 3.אחמוד גומעה 4.מרים גומעה 5.שאכר גומעה 6.מנהל ג'עפרי 7.יאסר חלאילה ע"י ב"כ עוה"ד זיאד קעואר ויזין קעואר העותרים - נ ג ד - 1. הועדה המחוזית לתיכנון ובניה בירושלים . 2. יו"ר הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה בירושלים ע"י עו"ד אריאלה בן שמחון, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 3. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה בירושלים 4. עריית ירושלים ע"י עו"ד הדר מנצורי, לישכת היועמ"ש עריית ירושלים המשיבות פסק דין
עתירה כנגד המשיבות להורות להן להקפיא את ההליכים הפליליים שננקטו כנגד העותרים בשל עבירות בנייה שביצעו ולהמנע מבצוע צוי הריסה לבתיהם עד אשר יתאפשר להם לממש את זכותם החוקית להיתנגד לתכנית המתאר החדשה לירושלים (ת.ב.ע. 2000, להלן: "תכנית המתאר") לכשזו תופקד.
המשיבות גם מתנערות מחובתן ואחריותן כלפי העותרים כשמחד הן פועלות להרס בתיהם ומאידך מונעות מהם באופן שרירותי כל שינוי תיכנוני בשכונה אשר יאפשר את המשך קיום בתיהם ובכך פוגעות בזכות הקניין שלהם.
בכך מוסיפות המשיבות על מחדליהן משך שנים רבות שעה שהזניחו את השכונה ולא פעלו לתכנונה, גרמו בכך לכשל מערכתי בתשתיות, תנאי מגורים בלתי סבירים ומחסור ניכר במסגרות חינוך, ודחפו את העותרים כמו את מרבית תושבי מזרח ירושלים לבנייה ללא היתר.
חוקי התיכנון נועדו לאזן כראוי בין המשקל שיש לתת למימוש זכות הקניין של הפרט בקרקע, לבין צרכי הכלל המחייבים לעיתים גריעה מהנאת הקניין כדי להגשים תכליות תיכנון חשובות המקדמות את האנטרס הצבורי (עע"מ 2273/03 אי התכלת נ' החברה להגנת הטבע, 7.12.06; רע"פ 2885/08 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה תל אביב-יפו נ' דכה, 22.11.09).
...
דיון והכרעה דין העתירה להידחות.
באופן דומה יש לדחות את הטענות הנוגעות לסיכום הישיבה מיום 19.01.10 (שנכתב ביום 14.02.10) במסגרתה הוסכם כי "יש להכניס לתחום התכנית את השטח המזרחי לכביש הטבעת המזרחי". מדובר בפגישת עבודה שגרתית שעסקה, כמו ישיבות רבות אחרות, בגיבוש התכנית הכוללת.
סופו של יום אפוא, העתירה נדחית והעותרים ישלמו למשיבות הוצאות בסך של 50,000₪ (מחצית למשיבות 1 ו-2 ומחצית למשיבות 3 ו-4).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו