צו גילוי ועיון במסמכים בהליך ערעור מס הכנסה

הכיצד זה ייתכן כעת לטעון דבר והפוכו? כלומר, בהליך בבית המשפט העליון לטעון שראוי לעכב ביצוע שאם לא כן תחול על המשיבה חובת גילוי של מסמכים, ואילו כעת, לאחר שהבקשה למתן רשות ערעור נדחתה ועיכוב הבצוע בוטל, לטעון שאין הצדקה להורות על גילוי ועיון? זאת ועוד.

המשיבה, ורק המשיבה, היא שמעוניינת בחילוץ המידע הזה מתוך נתוני הגלם שברשותה, ולכן היא אינה יכולה להלין על המבקש בגין טירחה שתוסב לה אגב כך. משכך, ניתן צו כמבוקש הן בנוגע לגילוי ועיון במסמכים המפורטים בסעיפים 2.4, 2.5 ו- 2.6 למכתב הדרישה מיום 27.7.2022, והן למתן תשובות לשאלות 1- 9 לשאלון.

נזכיר כי במסגרת החלטת האישור נקבע כי הקבוצה המיוצגת כוללת את מי שמתקיימים בהם במצטבר כל התנאים הבאים: השכירו את דירותיהם למגורים ושכר הדירה שקבלו היה פטור לפי חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990; מכרו את דירותיהם בין התקופה שראשיתה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה (בהתאם להוראת סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות), קרי, החל ביום 20.1.2018, וסיומה במועד מתן החלטת האישור; המשיבה נכתה פחת משווי רכישת דירותיהם; שילמו בפועל את מס השבח בגין מכירת הדירות, לרבות את אותו חלק ממנו שנובע מניכוי הפחת כאמור.

...

בעע"מ 624/20 מנחם קירשבלום נ' מדינת ישראל - רשות המיסים בפסקה 16 (נבו 01.05.2022)‏‏ נפסק כי: "שיקולים רלוונטיים להחלטה כזו יכולים להיות, למשל, אם הרחבת הקבוצה מקדמת את תכליות התובענה הייצוגית; מה תהא ההשפעה של הרחבת הקבוצה על קופת הרשות ועל הוודאות התקציבית שלה; וכן שיקולים של יעילות דיונית." במקרה דנן אני סבור כי אכן מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את הרחבת גודלה של הקבוצה המיוצגת.

יחד עם זאת, אני סבור שאין מקום להרחיב את הקבוצה כבר כעת באופן שהיא תכלול את כל מי שימכור את דירתו עד למועד בו יינתן פסק הדין בתובענה הייצוגית, וזאת מן הטעם שבסופו של יום עסקינן בתביעה כספית ולכן בית המשפט איננו יכול לפסוק פיצוי כספי אלא למי שכבר עומדת לו עילת תביעה שלמה, קרי, מי ששילם מס שבח בייתר.

משכך, אני נעתר באופן חלקי לבקשת ההרחבה, במובן זה שהמועד האחרון לצורך היכללות בקבוצה המיוצגת יוארך מיום מתן החלטת האישור ועד לתום שלושה חודשים מהיום.

אין מקום לסווג הליך זה כהליך ערעורי וזאת בשים לב להוראות חוק הביטוח הלאומי (גוף האמון על הביטחון הסוצאלי של אזרחי מדינת ישראל) אותו יש להחריג ואין מקום להשוות בין ההליך דנא להליכים ערעוריים המתנהלים על פי פקודת מס הכנסה.

המסגרת הנורמאטיבית: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים וקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו ב"קלפים גלויים" (ע"ע(ארצי) 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.05)).

...

מסמכים הנוגעים להתקשרות עם חברת "ביקורת שנייה" ומערכת היחסים המקצועית עמה, לרבות: קבלות שהונפקו לחברת "ביקורת שנייה" ע"י התובעת; הסכם שכר הטרחה שנחתם בין התובעת לחברת "ביקורת שניה" ו/או כל מסמך הנוגע למשא ומתן עם חברת "ביקורת שנייה"; העתק מחוות הדעת של עו"ד מרוואן ג'דעון, כפי שהועברה לידי התובעת; מסמכים הנוגעים לניהול העבודה ע"י חברת "ביקורת שנייה" לצורך ביצוע הקיזוז ע"י התובעת, לרבות: העתק סיכומי פגישות ו/או כל תרשומת פגישה שנערכה בין נציגי התובעת לנציגי חברת "ביקורת שנייה" ו/או מי מטעמה, בין השנים 2008 ועד מועד הגשת התובענה דנא, ובפרט תכתובת שכזו בין ה"ה אלישבע ישרים, שמעון כהן, עמיחי גרנביץ, שרון – כולם נציגי התובעת שהיו בקשר כזה או אחר עם נציגי "ביקורת שנייה". חשיפת המסמכים המבוקשים של צד ג' בהליך זה לא תשפוך אור על המחלוקת בתיק ולא שוכנעתי כי יש רלוונטיות למסמכים המבוקשים לצורך דיון יעיל בהליך, שכן אין בהם כדי לסייע לחקר האמת ולניהול תקין של התביעה דנא שכן אין המבקש נכנס בנעליו של רשויות חוק אחרות ביחס לכשירותה של "חברת ביקורת שנייה". הלכה פסוקה היא כי ככלל, הליך גילוי מסמכים נוהג בין בעלי הדין בלבד, ולא יינתן על דרך השגרה צו לגילוי מסמכים המופנה לצד ג'.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

בשנים 2012 ו – 2013 והליכי ערעור מס הכנסה של חברת הבת הנוגע למיסוי רווחים אשר נטענו להיות רווחים ראויים לחלוקה כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה (ע"מ 28212-11-15 ו – 14745-07-16) ובמיוחד לגבי הליך ערעור פקיד השומה לבית המשפט העליון (ע"א 8511/18) בטרם ניתן פסק הדין אשר קיבל את ערעור פקיד השומה וחייב במס את דלק.

לאחר עיון בבקשת האישור והנספחים שצורפו לה ומשאין חולק שבתקופה בה היה ערעור פקיד השומה תלוי ועומד בבית המשפט העליון, בחרה דלק שלא לבצע הפרשה בגין העירעור או צוי השומה, כפי שעשתה כאשר ערעורי המס היו תלויים ועומדים, ומבלי לקבוע עמדה באשר לראיות שהוצגו בבבקשת האישור והמחלוקת החשבונאית בה חלוקים הצדדים, לגביה צרפו גם המשיבים חוות דעת מטעמם, נראה כי בהיתחשב במטרות התביעה הייצוגית שלעיל, בשלב זה, במיוחד זכות הגישה לערכאות וניהול יעיל והוגן של תביעות, נכון לקבוע שאין מדובר בבקשה חסרת בסיס והמבקש הציג תשתית ראייתית ראשונית שדי בה כדי לזכותו בגילוי המסמכים ומענה לשאלון המבוקשים.

...

עם זאת, ובכדי לייעל את הדיון, אני מורה לבאי כוח המבקשת והמשיבים להיפגש, בתוך פרק זמן קצר מאוד וכפי שיוסכם ביניהם, ולנסות לצמצם את דרישת המבקשת כדי למקד את הדיון בשאלות הרלבנטיות להכרעה בבקשת האישור.

הבקשה ליגילוי ועיון ככל שהיא מתייחסת למשיבה 2, נדחית.

בהתחשב בנסיבות ובהיקף הטענות נגד משיבה 2, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה 2 את הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪.

רקע המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי (מרכז) תביעה אישית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – הבקשה לאישור), בגדרן נטען כי המבקשת (להלן – אקסלנס), חברה מנהלת של קופות גמל, העלתה לעמיתיה באופן חד צדדי את דמי הניהול מבלי ששלחה להם קוגם לכן "הודעה מקדימה" כנדרש בתקנה 53ב(א) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן – תקנה 53).

להלן - עניין יוניון מוטורס ; בר"ע (ארצי) 21582-03-17 סומך חייקין -רו"ח אסף יוסף שממה‏ (14.3.2017)), וכפי שנפסק אך לאחרונה: "הלכה היא כי ערכאת העירעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות ביניים שעניינן סדרי דין בהליך הייצוגי, לרבות החלטות בנושא גילוי ועיון במסמכים. זאת בהנתן שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בכל הנוגע לניהול ההליך הייצוגי, וכן בהנתן הניסיון, המומחיות וההכרות המעמיקה שלה עם ההליך ויכולתה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלות הצדדים ... בהתאם נקבע כי ערכאת העירעור תתערב בהחלטות מסוג זה אך במקרים חריגים שבהם הוברר כי ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין" (רע"א 6414/20 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' נסאר.

משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.

...

עוד טען המשיב כי אם בית הדין יקבל את בקשת הצירוף הוא מתבקש לאשר גם למשיב להגיש העתקי הודעות מתיקים נוספים "למשל צדקני, אלטשולר ומיטב דש שהוכרע ע"י כב' השופטת אגמון גונן לאחרונה". בהחלטת בית הדין האזורי שניתנה בפתח דיון ההוכחות נקבע כך: "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שדין הבקשה להידחות.

הבקשה שהוגשה על-ידי אקסלנס נבחנה על רקע האמור ובכלל זאת נסיבות הגשתה כארבע וחצי שנים לאחר תחילתו של ההליך.

עוד יוער כי בהתאם לסמכותו של בית הדין האזורי, ככל שבהמשך ההליך ימצא בית הדין חשיבות בקבלת המסמך האמור ניתן יהיה לעשות כן באותו שלב (ראו: תקנה 124 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991).

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

נזכיר כי סעיף 8 (א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה של תנאים שבהתקיימם יהיה בית הדין מוסמך לאשר תובענה ייצוגית והם: (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513 (2003), הכיר בית המשפט בזכותו של תובע ייצוגי לקבל צו לגילוי מסמכים מהצד שכנגד ולעיין בהם, בכפוף לקיומם של שלושת התנאים הבאים: "ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוואנטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המיגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון" (סעיף 9 לפסק הדין).

בכל הנוגע ללשון הסעיף, ומאחר שאין חולק כי על פי הוראות הדין (תקנות מס הכנסה כפי שהיו בתוקף בתקופת המעבר) שיעור דמי הביטוח המירבי עמד על 17.5% ומאחר שאין חולק כי לא הופרש לתובע שיעור גבוה מכך, הרי שלפי לשון התקנון האחיד - ביחס לתקופת המעבר יש לחלק את סך ההפרשות לחשבון המבקש ב – 17.5%.

...

לנוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי הבקשה בכללותה מעלה ניחוחות של מסע דייג באופן שעל פני הדברים אין בו כדי לקדם את בירור המחלוקת בהליך דנן ויש בה משום הכבדה מיותרת על המשיבה.

לנוכח האמור לעיל הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.