מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו ביניים של בג"ץ למניעת סגירת לשכת התעסוקה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

בתחילה ניתן צו ביניים המונע ביצוע העבודות בבג"ץ 6080/04.
בקשת העותרים למתן צו ביניים, אשר יאסור על סגירת המעברים, נדחתה (ביום 17.4.2006 וביום 9.5.2006).
כך, עריית ירושלים נערכת לבצוע הסעות עבור כלל התלמידים החיים מחוץ לעוטף ירושלים (למעלה מ-3,600 תלמידים); שתי מרפאות "טיפת חלב" יופעלו על ידי עריית ירושלים מעבר לעוטף ירושלים; משרד הפנים נערך לתת שירות בשתי שלוחות של לישכת מינהל האוכלוסין במזרח ירושלים; שירות התעסוקה נערך לקבלת קהל של דורשי עבודה (כ-440 איש) במיתחם השירותים במעבר קלנדיה.
...
העתירות נדחות ללא צו להוצאות.
הבחירה היכן תוצב הגדר הנה, לא אחת, בחירה בין רעות, אלא שזו בחירה שאין מנוס ממנה.
סוף דבר לו נשמעה דעתי היינו עושים צו החלטי בעתירתם של תושבי דחיית אלבריד, הכל בכפוף לאפשרות של תיקוני תוואי קלים, למשל – באזור הכנסיה הקופטית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני תביעת התובעת, א.א.ע יבולים, שותפות בבעלותו של מר ששון קאשי, העוסקת בחקלאות (גידול ירקות ופרחים), לקבלת פיצוי על סך 1,388,137 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לה בשנים 2001 – 2002, וזאת לטענתה, בשל רשלנות המדינה שנקטה מדיניות של "שמים סגורים", ובכך מנעה מימוש היתרים שקיבלה התובעת להעסקת עובדים זרים בחקלאות.
אציין כי בעקבות פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 11115-03-13 ו- ת"א 13505-05-11, ע"י כב' השופט פרסקי), במסגרתם נדחו תביעות אשר הוגשו על ידי חקלאים הנוגעות אף הן להיתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות, עתרה המדינה לעיכוב מינוי המומחה מטעם בית משפט ולפיצול הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק, כאשר התובעת היתנגדה לבקשה זו. בהחלטה מיום 10.4.2018, התייחסתי לשיקולים השונים ובין היתר לכך שמדובר בתביעה המתנהלת משנת 2009, ועל כן הורתי, לאור הסכמת התובעת, כי התובעת תישא במימון מלוא שכר טירחת המומחה מטעם בית משפט, כמימון ביניים.
בפסק הדין נקבע כדלקמן: "אין חולקים כי לעותרות אין זכות להפעיל את חברותיהן באמצעות עובדים זרים, וכי היתרים שניתנו בעבר על-פי המדיניות שהייתה קיימת באותה עת אינם מבססים ציפייה לגיטימית כי מדיניות זו תימשך. ראו בג"ץ 298/70 פולק נ' שר המסחר והתעשייה, פ"ד כה (2) 3, בע' 8. שכן, ככלל, רשות מנהלית רשאית לשנות את מדיניותה כאשר הדבר נידרש לדעתה. וראו בג"ץ 198/82 מוניץ נ' בנק ישראל, פ"ד לו (3) 466, בע' 470". עתירתה של דורי נדחתה שכן נקבע כי ההיתרים שניתנו לה לשנת 2002 ולא מומשו, אינם נזקפים לזכותה לשנים הבאות.
למעט פסק הדין (ולמעט הודעת העותרים בעיניין ביצוע פסק הדין במסגרת הליכי בזיון בית משפט), לא צורפו לתיק טענות הצדדים ואף לא הצוים שניתנו במהלך הדיון, ועל כן לא ניתן ללמוד על ירעת המחלוקת בין הצדדים.
בעניינינו, ובשונה מעניין אביבי, אין חולק כי אכן הייתה החלטה של המדינה על "סגירת שמיים" וכי מדובר בהחלטה מכוונת של הממשלה שבאה להיתמודד, כפי שעולה מכתב ההגנה עם משבר תעסוקה במשק (סעיף 57 לכתב ההגנה).
גם בתצהיר עדותו הראשית של נציג התובעת, מר ששון קאשי, לא נטענה כל טענה בעיניין זה. בסעיף 27 לתצהירו של מר קאשי ציין מר קאשי מפורשות: "ויודגש - בכל הזמן האמור, לא קפאתי על שמרי ונעשו פניות חוזרות ונשנות ללישכת העבודה על מנת שאלו ינתבו אלי עובדים ישראלים אך לא נימצאו עובדים אשר יסכימו לעבוד בחקלאות בתחום משקיי". מכלל הן שומעים את הלאו, קרי, מר קאשי לא היתייחס בתצהירו לאפשרות לגייס עובדים זרים השוהים בישראל.
...
על כן, ערך מומחה בימ"ש חישוב של כמות ימי העבודה שתוכננו נוכח מצבת הגידולים וגודל החלקות, והגיע למסקנה כי נדרשים 35 עובדים.
בהעדר נתונים בדבר מספר העובדים בפועל ונתונים השוואתיים באשר למשק, כאמור, אני סבורה כי אין די בנתונים שעמדו לרשות המומחים – מר שרף ומר סומפולינסקי, כדי לבסס קביעה מספקת באשר לנזקי התובעת.
סוף דבר מכל האמור, התובעת לא הוכיחה את תביעתה ודין התביעה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

יחד עם העתירה, הוגשה בקשה למתן צו ביניים, אשר ימנע מן המשיב שימוש בסמכויותיו כנטען לעיל, זאת עד להכרעה בעתירה.
כן נטען כי בסעיף 27א לחוק נקבעה רשימה סגורה של מקרים בהם צומצמה סמכותו של ראש העיריה, אשר המכנה המשותף להם הוא שמדובר בשלהי כהונה של ראש רשות וברור ללא כל ספק שהוא לא ימשיך לכהן בתפקידו (בין משום שלא הגיש מועמדות ובין משום שלא נבחר) .
ביום 27.4.15 קיבל העותר מכתב לידו ובו נכתב כך : "במסגרת סמכויותיי כראש עיר אני נוטל בזאת לפי שעה את סמכויותייך כסגן ומ"מ ראש העיר וכן כיו"ר החברה הכלכלית ויו"ר המתנ"ס לרבות משכורת , רכב , לישכה ויתר תנאי התעסוקה שלך בערייה.
בבג"ץ 1400/06 התנועה לאיכות השילטון בישראל נגד ממלא מקום ראש הממשלה (מאגר משפטי נבו) נקבע כך: "יש לזכור כי מצויים אנו בתקופת-ביניים בה מכהנת ממשלת מעבר, שבעוד זמן קצר תסיים את תפקידה. המשיבים סבורים כי עובדה זו יש לה חשיבות בעניינינו, מתוך שממשלה כזו נידרשת לפעול באיפוק ובריסון (ראו בג"ץ 5167/00פרופ' הלל וייס נ' ראש הממשלה, פ"ד נה(2) 455). ואכן, אף כי ממשלת מעבר אינה כבולה באזיקים סטאטוטוריים, הרי הלכה היא כי בתקופה זו נידרשת היא לפעול במידתיות ותוך כדי ריסון. עמדה על-כך השופטת א' פרוקצ'יה:
...
אולם, באמרת אגב סבור אני כי אף ללא מתן הסכמה לך ע"י המשיב, יש בסיס לטענה שבתקופה זו, שהתאפיינה בחוסר וודאות, היה על המשיב להתנהל במתינות, באיפוק ובריסון ולא לקבל בה החלטות שיש בהן שינוי לטווח רחוק והשפעה מכרעת על פעולות העירייה כגון שינוי במצבת כוח אדם וכיו"ב. את ההתנהלות הראויה בתקופת בין השמשות ניתן ללמוד באנלוגיה מההלכה החלה על תפקוד ממשלות מעבר בתקופת בין השמשות .
סבורני כי המצב העובדתי והמשפטי הבעייתי אליו נקלע ראש הרשות חייב אותו לנהוג בסבירות ומידתיות ולפעול לפי כללי המשפט המנהלי.
סוף דבר העתירה ככל שהיא מתייחסת להחלטות המשיב לשלילת סמכויות העותר כסגן ראש עיר (ואבהיר שאין המדובר בשלילת התואר עצמו- עניין המצוי בסמכות מועצת העיר) באופן אישי - נדחית .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

החוקר הגיש דו"ח ביניים אשר הציג את ממצאיו הראשוניים והמליץ על המשך החקירה באשר לנעשה באגודה.
הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין זה (בר"ם 3899/11), שאף היא נדחתה בהחלטתו מיום 14.9.11, בה נקבע כי אין מניעה שבנסיבות המקרה יחוב הנתבע בהוצאות אישיות לטובת התובעים.
רשם ההוצאה לפועל הורה על סגירת התיק משקבע כי החלטת רשם האגודות השיתופיות שבגדרה הוחלט לחייב את המבקש בהוצאות, הנה החלטה בעלת אופי מינהלי גרידא ועל כן היא אינה נכנסת לגדר סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וזאת משום שאינה מהוה פסק דין על פי אותו סעיף.
יצוין, כי בין לבין הגיש הנתבע ערעור על החלטת הרשם מיום 29.6.11 ("ההחלטה השנייה) לשר התמ"ת וכנגד החלטתו של היועץ המשפטי של שר התמ"ת הגיש הנתבע עתירה לבג"ץ. עתירה זו נדחתה בפסק דין מיום 14.11.12 (בג"ץ 8774/11 ליבס ואח' נ' שר התעשייה התעשייה המסחר והתעסוקה ואח').
לבסוף, טוענים התובעים, כי יש לחייב את הנתבע בהוצאות משמעותיות בהליך זה, לנוכח ההליך המיותר אליו גרר את התובעים ולאור העובדה שמדובר בצוי הוצאות שהיה ראוי לשלמם מיידית, מבלי להטריח את בית המשפט.
סמכותו של רשם האגודות השיתופיות לפסוק הוצאות בעיניין סמכותו של רשם האגודות השיתופיות לפסוק הוצאות כנגד מתדיין לזכותו של מתדיין אחר, קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 11361/05 רחל נמרוד נ' רשם האגודות השיתופיות (פורסם בנבו) (להלן: "עניין נמרוד") כי: "הפקודה מעניקה סמכויות שיפוט מסוימות לרשם האגודות השיתופיות. למעשה מדובר בטריבונל בעל סמכות מוגבלת (בג"ץ 20/59 קינסלי נ' רושם האגודות השיתופיות ואח', פ"ד י"ד 297,  2307 (השופט מ' זילברג)). ככל טרבונל שהוקם בדין מוסמך הרשם, אף בהיעדר הוראה מפורשת כדין, לפסוק הוצאות כנגד מתדיין לזכותו של המתדיין האחר. כך הורה בית משפט זה לגבי טריבונלים שונים: ועדת ערעור הפועלת לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) [נוסח משולב], תשי"ט-1954 (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים, פ"ד כו(2) 501); ועדת עררים שהוקמה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 (ע"א 605/74) וישניבסקי נ' הרשות המוסמכת, פ"ד כט(1) 711); ועדת ערר הפועלת לפי חוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1968 (בר"ם 11612/05 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה כפר סבא (טרם פורסם) (וכן ראו, על"ע 663/90 פלוני נ' הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין, פ"ד מז(3) 397). משנמצא, כי הרשם מוסמך היה להשית חיוב בהוצאות על העותרים, דין עתירתם להדחות". (ההדגשה שלי-ס.א.).
...
אין בידי לקבל טענה זו. לבית משפט זה לא הוקנתה סמכות בחוק לבחון את החלטות הרשם לגופן והדרכים להגשת ערעור על החלטות הרשם נקבעו בפקודת האגודות השיתופיות.
אף טענה זו דינה להידחות.
לפיכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 34,510 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

מוצא בזה צו ביניים המונע את סגירת הלשכות הקטנות שאינן עומדות בדרישות נשוא העתירה.
המשנה-לנשיאה בבית המשפט העליון בג"ץ 1834/09 בג"ץ 6583/10 בג"ץ 6771/10 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל העותרים בבג"ץ 1834/09: דורון יהודה שושנה יהוד עמותת מזור נכים לטובת נכים ארגון נכי הפוליו בישראל לבבית 2008 בע"מ ננה שירותי סיעוד בע"מ נ ג ד המשיבים בבג"ץ 1834/09: משרד הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול משרד המשפטים שר התעשיה המסחר והתיירות קו לעובד העותרת בבג"ץ 6583/10: אחיעוז – ארגון ארצי של חברות כוח אדם לתיווך עבודת עובדים זרים בסיעוד נ ג ד המשיבים בבג"ץ 6583/10: משרד הפנים שר הפנים משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ממשלת ישראל העותרות בבג"ץ 6771/10: נירן עובדים זרים לסיעוד בע"מ טופז שירותי כח אדך סיעודי בע"מ א. מגן שירותי סיעוד ורווחה בע"מ עזרת שרה בע"מ רותי סיעוד בע"מ יעד יובלים בע"מ מט"ס מטפלים סיעודיים זרים בע"מ נ ג ד המשיבים בבג"ץ 6771/10: מדינת ישראל משרד הפנים שר הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה צו ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית-משפט זה, מצוה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו ביניים המכוון אל המשיבים והמורה להם להמנע מסגירת הלשכות הקטנות שאינן עומדות בדרישות נשוא העתירה.
...
אין מקום, בשלב זה, להיעתר לבקשת קו לעובד ומוקד הסיוע לעובדים זרים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו