לפני תביעת התובעת, א.א.ע יבולים, שותפות בבעלותו של מר ששון קאשי, העוסקת בחקלאות (גידול ירקות ופרחים), לקבלת פיצוי על סך 1,388,137 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לה בשנים 2001 – 2002, וזאת לטענתה, בשל רשלנות המדינה שנקטה מדיניות של "שמים סגורים", ובכך מנעה מימוש היתרים שקיבלה התובעת להעסקת עובדים זרים בחקלאות.
אציין כי בעקבות פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 11115-03-13 ו- ת"א 13505-05-11, ע"י כב' השופט פרסקי), במסגרתם נדחו תביעות אשר הוגשו על ידי חקלאים הנוגעות אף הן להיתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות, עתרה המדינה לעיכוב מינוי המומחה מטעם בית משפט ולפיצול הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק, כאשר התובעת היתנגדה לבקשה זו.
בהחלטה מיום 10.4.2018, התייחסתי לשיקולים השונים ובין היתר לכך שמדובר בתביעה המתנהלת משנת 2009, ועל כן הורתי, לאור הסכמת התובעת, כי התובעת תישא במימון מלוא שכר טירחת המומחה מטעם בית משפט, כמימון ביניים.
בפסק הדין נקבע כדלקמן:
"אין חולקים כי לעותרות אין זכות להפעיל את חברותיהן באמצעות עובדים זרים, וכי היתרים שניתנו בעבר על-פי המדיניות שהייתה קיימת באותה עת אינם מבססים ציפייה לגיטימית כי מדיניות זו תימשך. ראו בג"ץ 298/70 פולק נ' שר המסחר והתעשייה, פ"ד כה (2) 3, בע' 8. שכן, ככלל, רשות מנהלית רשאית לשנות את מדיניותה כאשר הדבר נידרש לדעתה. וראו בג"ץ 198/82 מוניץ נ' בנק ישראל, פ"ד לו (3) 466, בע' 470".
עתירתה של דורי נדחתה שכן נקבע כי ההיתרים שניתנו לה לשנת 2002 ולא מומשו, אינם נזקפים לזכותה לשנים הבאות.
למעט פסק הדין (ולמעט הודעת העותרים בעיניין ביצוע פסק הדין במסגרת הליכי בזיון בית משפט), לא צורפו לתיק טענות הצדדים ואף לא הצוים שניתנו במהלך הדיון, ועל כן לא ניתן ללמוד על ירעת המחלוקת בין הצדדים.
בעניינינו, ובשונה מעניין אביבי, אין חולק כי אכן הייתה החלטה של המדינה על "סגירת שמיים" וכי מדובר בהחלטה מכוונת של הממשלה שבאה להיתמודד, כפי שעולה מכתב ההגנה עם משבר תעסוקה במשק (סעיף 57 לכתב ההגנה).
גם בתצהיר עדותו הראשית של נציג התובעת, מר ששון קאשי, לא נטענה כל טענה בעיניין זה.
בסעיף 27 לתצהירו של מר קאשי ציין מר קאשי מפורשות: "ויודגש - בכל הזמן האמור, לא קפאתי על שמרי ונעשו פניות חוזרות ונשנות ללישכת העבודה על מנת שאלו ינתבו אלי עובדים ישראלים אך לא נימצאו עובדים אשר יסכימו לעבוד בחקלאות בתחום משקיי".
מכלל הן שומעים את הלאו, קרי, מר קאשי לא היתייחס בתצהירו לאפשרות לגייס עובדים זרים השוהים בישראל.
...
על כן, ערך מומחה בימ"ש חישוב של כמות ימי העבודה שתוכננו נוכח מצבת הגידולים וגודל החלקות, והגיע למסקנה כי נדרשים 35 עובדים.
בהעדר נתונים בדבר מספר העובדים בפועל ונתונים השוואתיים באשר למשק, כאמור, אני סבורה כי אין די בנתונים שעמדו לרשות המומחים – מר שרף ומר סומפולינסקי, כדי לבסס קביעה מספקת באשר לנזקי התובעת.
סוף דבר
מכל האמור, התובעת לא הוכיחה את תביעתה ודין התביעה להידחות.
