חזוק יכולות הניהול של הנהלת חברת החשמל – יש להגדיר שינויים בהסכמי העבודה שיאפשרו את הגמישות ההכרחית לפעילותה של החברה כחברה עסקית ויצמצמו את המיגבלות הקיימות בהסכמים הקבוציים הקיימים, בין היתר בנושאים הבאים: עובדים אירעיים במגזרים השונים (כולל עובדים פרויקטאליים), הקמת מנגנון משמעת חדש, מנגנון פיטורין במקרה של אי התאמה, סמכות הנהלה בוועדות מכרזים לתפקידי ניהול, ניוד עובדים, קידום עובדים, נוכחות בעבודה ומיצוי יום עבודה.
לעניין זה ראו דבריה של חברתי השופטת לאה גליקסמן בסעיף 3 לחוות דעתה בהחלטה בעיניין הנמלים:
"אקדים אחרית לראשית ואומר כי לדעתי בהתקיים נסיבות בהן למדינה מעמד ומעורבות במקום העבודה, מוטלת עליה החובה להידבר עם נציגות העובדים, אם בכוונתה ליישם רפורמה. ודוק. חובת ההידברות אינה על עצם ההחלטה, סבירותה, כדאיותה וכיו"ב, אלא על ההשלכות האפשריות של ההחלטה על זכויות העובדים ובטחונם התעסוקתי. מסקנה זו נגזרת הן מעיקרון ההידברות והמשא ומתן שהם יסוד מוסד ביחסי עבודה קבוציים; והן ממהותה של השביתה על השלכות ההחלטה".
במקביל לכך, ההלכה קבעה זה מכבר כי ככל שלהחלטות המעסיק, או המדינה, השלכה במישרין או בעקיפין על זכויות העובדים, תנאי עבודתם ובטחונם התעסוקתי, מוטלת עליהם, בהתאם לנסיבות ולפי העניין, חובת הידברות עם נציגות העובדים בתום לב ובהגינות, כחובות מוגברות ביחסי עבודה בכלל וביחסי עבודה קבוציים בפרט [ראו עס"ק 7/23 חברת החשמל לישראל בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (10.10.2007); ס"ק 20/07 מדינת ישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (4.12.2007)].
על מנת להבטיח את קיום המשא ומתן האינטנסיבי, וכדי להמנע מפגיעה בסטאטוס קוו בין הצדדים, קבע בית הדין האיזורי נוסחת איזון אשר לפיה מצד אחד העובדים יימנעו מנקיטת עיצומים עד למיצוי המשא ומתן בדבר השינויים המבניים העתידיים, ומצד שני כל גורמי המדינה יימנעו משינוי המצב הקיים אשר משפיע או יכול להשפיע על הסמכויות של חברת החשמל בטרם קיום ההידברות כאמור לעיל.
בהיות נוסח ההגבלה גורף ורחב, אכן ניתן לפרש את הוראת בית הדין כמגבילה את המדינה מהפעלת סמכותה גם בעניינים אשר אינם נוגעים באופן ישיר להשלכות על זכויות העובדים כתוצאה מהרפורמה במשק החשמל.
סוף דבר:
העירעור מתקבל בחלקו כך שנקבע כדלקמן:
תוצאת הדברים היא כי במקום האמור בסעיפים 11ד ו-13ג להחלטתו של בית הדין האיזורי מיום 3.4.14 – יקבע כמפורט להלן:
בשלב זה, כל עוד עומד בתוקפו הצוו הזמני נגד העובדים, המדינה וחברת החשמל מחויבות לנהל משא ומתן אינטנסיבי, אמיתי ובתום לב עם נציגות העובדים, באופן שלא תווצרנה עובדות בשטח הפוגעות באופן חד צדדי ובלתי הדיר בזכויות העובדים, בתנאי עבודתם ובביטחונם התעסוקתי.
...
ובפתח הדברים כבר נאמר, כי לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לעובדות העניין כפי שתוארו בבית הדין האזורי ובפנינו, להחלטתו של בית הדין האזורי ולהשתלשלות העניינים שהתרחשה לאחר שניתנה, ובשים לב למורכבותו של הסכסוך ולמהותו של ההליך כסעד זמני, אנו מחליטים כי דין הערעור להתקבל בחלקו כך שנוסחת האיזון שנקבעה בהחלטתו של בית הדין האזורי בין ההגבלה על זכות השביתה לבין ההגבלה על פעולותיה של המדינה תתוקן, כפי שיפורט בדברינו בהמשך.
כמו כן, נחה דעתנו כי הונחה בפני בית הדין האזורי התשתית העובדתית והמשפטית המספקת טרם מתן הצו, וניתנה למדינה האפשרות להתגונן בפני הצו ולטעון טענותיה בעניין באופן מספק, לאור העובדה שמדובר בהחלטה בהליך זמני.
על כן נחה דעתנו כי אין לקבל את טענות המדינה לעניין זה, ובפני בית הדין האזורי עומד הליך עיקרי במסגרתו הוגשה הבקשה לסעדים זמניים.
סוף דבר:
הערעור מתקבל בחלקו כך שנקבע כדלקמן:
תוצאת הדברים היא כי במקום האמור בסעיפים 11ד ו-13ג להחלטתו של בית הדין האזורי מיום 3.4.14 – יקבע כמפורט להלן:
בשלב זה, כל עוד עומד בתוקפו הצו הזמני נגד העובדים, המדינה וחברת החשמל מחויבות לנהל משא ומתן אינטנסיבי, אמיתי ובתום לב עם נציגות העובדים, באופן שלא תיווצרנה עובדות בשטח הפוגעות באופן חד צדדי ובלתי הדיר בזכויות העובדים, בתנאי עבודתם ובביטחונם התעסוקתי.
