צו ארעי לעצירת עבודות ובנייה במבנה נשוא עתירה

נוסף ניתן צו עשה זמני לפי תקנה 143(4) ו – 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, המורה למערער להרוס את כל מה שבנה בנגוד לצוו המניעה הזמני שניתן ביום 13.11.17, דהיינו, את כל מה שניבנה מעל ליסודות המבנה נשוא הדיון, בתוך 30 יום.

מעיון בהחלטת בית משפט קמא מיום 9.7.18 עולה, כי המשיבה עתרה בחודש נובמבר 2017, למתן צו מניעה זמני, בין היתר, בטענה שהמערער החל ביציקת יסודות מקרקעין לצורך בניית בית ללא הסכמת המשיבה, שהיא בעלים משותפים במקרקעין אלה.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים מיום 13.11.17, הסכימו המערער והמשיב מס' 1 למתן צו מניעה זמני נגדם, כך שצו המניעה הארעי מיום 2.11.17 הפך באותו מועד לצוו מניעה זמני.

כאשר נישאל המערער האם הוא אמר לילדיו שקיים צו מניעה, טען שאמר להם : "שיש בית משפט". לדבריו, הוא עצר את העבודה בשטח במשך 3 חודשים ואולם, בניו המשיכו את הבניה הואיל והם מאורסים, והוא עצמו חולה.

...

הערעור שבפנינו הוא על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט שלמה מיכאל ארדמן) מיום 9.7.18, בת"א 3063-11-17, לפיה, נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה לפי פקודת בזיון בית המשפט, והמערער (וליד ח'אלד ג'ראד) חויב בתשלום קנס "בפועל" בסכום של 20,000 ₪, וכן קנס יומי בסך 1,500 ₪ לכל הפרה עתידית שתתבצע על ידי המערער או על ידי בניו או מי מטעמו, בגוש 10268 חלקה 73.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: אנו מבטלים את צו העשה שניתן בסעיף 3 של החלטת בית משפט קמא מיום 9.7.18 (עמ' 14 לפרוט').

פרט לאמור בסעיף 1 דלעיל, אנו דוחים את הערעור, וכל שאר סעיפי החלטתו של בית משפט קמא מיום 9.7.18 עומדים בעינם ללא כל שינוי.

בשים לב לתוצאה אנו מורים שאין צו להוצאות.

לאחר הגשת העתירה ניתנו צו אירעי וצוי ביניים (במועדים 11.3.2012, 1.8.2012 ו-5.11.2012) וביום 26.6.2013 ניתן צו-על-תנאי שהורה למשיבים לנמק מדוע לא יאכפו צוי הפסקת העבודות וההריסה "שהוצאו לגבי מבנים שהוקמו בחלקה 2 גוש 3 של אדמות הכפר פרעתא". בתשובה לצוו על תנאי מיום 18.8.2013 טענו המשיבים 1-4 כי המבנים נשוא העתירה הוסרו או נהרסו; כי "תוצרי ההריסה" פונו; וכי אמנם ניבנו "בשטח" שני מבנים חדשים בגינם ניפתחו הליכי פקוח, אך הדיון בהם חורג מגדר הדיון בעתירה דנן.

יצוין בהקשר זה כי העובדה שהעותר ערך מספר פניות למשיבים בעיניין זה אין בה כדי להועיל לו, שכן ככלל עיכוב במסירת הפרטים אינו עוצר את "מירוץ המועדים" להגשת הבקשה לבית המשפט (ראו למשל בג"ץ 4759/00 עוזרי נ' ראש המטה הכללי, פסקות 3-4 (24.10.2001)).

...

שנית, לא מצאתי להיעתר לבקשה לגופם של דברים.

כן לא שוכנעתי כי מתן פרטים לעניין פעולתה הנטענת של המועצה האזורית שומרון "מחוץ לשטח פעולתה" רלבנטי ומהותי לבירור העתירה (ויוזכר כי המועצה האזורית שומרון אינה משיבה בהליך זה, לאחר שנמחקה ממנו בהסכמת הצדדים ביום 21.3.2012).

אשר על כן, בשלב זה הבקשה נדחית.

לחילופין טענה יפה נוף כי גם אם נפל פגם בהחלטת ועדת הערר, מאחר והעבודות נשוא ההיתר תואמות את הוראות התוכנית ואושרו במספר הזדמנויות ע"י ועדות מקצועיות, ומאחר והחלופה שנבחרה נמצאה סבירה גם על ידי בית המשפט בעתירה הראשונה, יש מקום לשימוש בדוקטרינת "הבטלות היחסית" ובהתאם אין מקום לביטול ההיתר שניתן וזאת במיוחד כאשר חלקן הגדול של העבודות המבוצעות הן עבודות "מבנה דרך" המבוצעות ע"י גוף הפטור מהיתר למעט מהצורך בהרשאה להקמת הגשרים.

בדיון בפני נשמע גם מהנדס מטעם יפה נוף, אשר הבהיר כי בשלב זה ולכל הפחות ב – 3 חודשים הקרובים יבוצעו על ידי יפה נוף עבודות ביסוס לניצבי הגשרים וכי עיכוב בעבודות יגרום לנזקים כבדים ובא כח יפה נוף ביקשה כי גם אם ינתן צו אירעי, הוא לא יחול על עבודות הביסוס, כאשר יפה נוף מתחייבת כי לא תטען ל"מעשה עשוי" וכי באם יחול שינוי במיקום ניצבי הגשרים עקב הדיון בוועדה המקומית, יפה נוף מוכנה לקחת סיכון זה על עצמה, ובנוסף נטען כי עבודות הביסוס הנן עבודות שאינן טעונות היתר בהתאם להוראות סעיף 261 לחוק התיכנון והבנייה,ואולם ב"כ העותרת לא נתן הסכמתו לצימצום הצוו וטען כי מתן היתר להשקעת מיליונים בעבודות, יגרום להפעלת לחץ על הוועדה המקומית בהרכבה החדש, שלא לבחון כראוי את החלופות להקמת הגשרים, ובדרך זו יקבעו שלא כדין "עובדות בשטח". דיון והכרעה: לפני כאמור בקשה למתן צו ביניים וכפי שנקבע לא אחת : "כידוע, על בית המשפט הדן בבקשה לצוו ביניים לבחון שני עניינים: סכויי העתירה להיתקבל ו"מאזן הנוחות" (ראו למשל בר"ם 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עריית תל אביב ([פורסם בנבו], 20.12.2010)), כאשר מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה (ראו: בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 9.8.2010)).

סיכומו של דבר ,בכל הנוגע לשאלת סכויי העתירה אני סבור כי כל שניתן לקבוע בשלב זה הוא כי יש ממש בעתירה בכל הנוגע לשאלת הסמכות, וכי סכויי בקשת העותרת לביטול החלטת ועדת הערר אינם מבוטלים ובהתאם ועל פי עקרון "מקבילית הכוחות" העותרת אינה נידרשת להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת עצירת העבודות בשלב זה, אלא די בכך שתראה כי כף המאזניים נוטה ואף במעט לטובת עצירת העבודות בכדי שהדבר יצדיק מתן צו ביניים.

...

לפיכך ולאור כל האמור לעיל , אני מורה על צמצום הצו הארעי שניתן על ידי ביום 6.11.2018 , בכך שהצו לא יחול על עבודות ביסוס המבוצעות על ידי יפה נוף מתחת לפני הקרקע בתחומי נחל הקישון.

(ראה דברי ב"כ יפה נוף עמ' 5 לפר' שורה 8 ) ויובהר כי בשלב זה , ובשים לב לסימן השאלה המשפטי המהותי הקיים ביחס לתוקפו של היתר הבנייה שניתן על ידי ועדת הערר, אין החלטתי זו מהווה היתר בנייה לביצוע עבודות בנייה על ידי יפה נוף, והצו הארעי לא יחול אך ורק על עבודות אשר יפה נוף תוכל לבסס לגביהן את טענתה שהועלתה בפני בדיון, לפיה מדובר בעבודות שאינן טעונות היתר בהתאם להוראות סעיף 261 לחוק התכנון והבנייה.

במקביל לאמור אני מורה לועדה המקומית להתכנס לדיון בבקשה להיתר לא יאוחר מיום 31.12.2018 , וזאת בשים לב לכך שישיבת מועצת העירייה תתכנס לישיבה בה יבחרו נציגי העירייה בועדה המקומית כבר ביום 4.12.2018 , ובשים לב לכך שעל פי הוראות סעיף 44ד לחוק התכנון והבנייה , הליך בדיקת ניגוד העניינים אמור להסתיים לכל היותר בתוך 21 יום ממועד בחירת המועמד לכהונה בועדה המקומית, וב"כ הועדה המקומית תגיש הודעת עדכון עד ליום 15.1.2019 .

ביום 01/11/18 ניתן לבקשת המבקש צו מניעה זמני אירעי כצו ביניים לעיכוב בניית שני האלמנטים הנ"ל. הצוו ניתן במעמד צד אחד והדיון במעמד הצדדים נקבע ליום 20/11/18.

לטענת המבקש, בניית המעקה והמדרכה יגרמו לתוצאה מידית של העידר יכולת רכבים ו/או אוטובוסים לעצור בקדמת העסק ולמעשה תביא לסגירתו של העסק.

לטענת נתיבי ישראל, מדובר בצומת נשוא העתירה וצו הביניים.

נטען כי המעקה נידרש להגנה על הנוסעים בדרך מפני מכשולים שקיימים בצד הדרך כגון עמודי תאורה ומבנים וכמו כן לשם חסימת נגישות כלי רכב אל בתי העסק במיתחם הנ"ל, לפי תקנות התעבורה (לא פורט אלו מהן) ולפי האמור בתוכנית ג/11392 שבה מסומנת רצועת שצ"פ בין כביש 90 לבין בתי העסק.

לא מצאתי ממש גם בטענות האחרות בדבר נזקים בשל השבתת הפרוייקט וצורך בתשלום ימי בטלה לקבלן המבצע שכן, על נתיבי ישראל מלכתחילה לא נאסרו כל עבודות הפרוייקט, אלא רק מניעת בניית מעקה בקטע ספציפי קצר באופן שיותיר אפשרות גישה מכביש 90 למיתחם (את כל יתר המעקה ניתן לבנות) כך גם לגבי קטע קצר במדרכה, של מספר מטרים, כמשורטט בתרשים שצורף לבקשה לצוו מניעה.

...

לאור האמור, נדחית טענת "מעשה עשוי.

לסיכום, המבקש הראה ברמה הראייתית הלכאורית, כי העבודות המבוצעות משנות מצב קיים מזה עשרות שנים, ללא שניתנה לו זכות עמידה כלשהיא לטעון נגד קיומן או לטעון לצורך בהכנסת שינוי בהן שימנע פגיעה בלתי מידתית בעסקו המתנהל בהסתמך על המצב הקיים שנים רבות.

תמיכה לכך מצאתי גם במכתבו של לאור כל אמור, מתקבלת הבקשה לצו מניעה זמני.

בנוסף, התבקש בית משפט זה ליתן צו ביניים בגדריו יורה למחזיק או למי מטעמו המבצע את פעולות הבניה, לעצור את המשך פעולות הבניה והעבודות במבנה ולמנוע את השמוש במבנה עד למתן פסק דין סופי בעתירה זו. כן התבקש מתן צו אירעי נגד המחזיק או מי מטעמו המורה לו להפסיק לאלתר את עבודות הבניה ולהמנע מהמשך שימוש במבנה עד למתן הכרעה בבקשה למתן צו ביניים, בשל הסיכון הביטחוני לנוכח קרבת המבנה ליישובים במקום.

בנוסף, נטען כי גם אילמלא ניתנה כבר החלטה בעיניין המבנה נשוא העתירה, לא היתה עילה להתערבותו של בית משפט זה באשר לאופן אכיפת דיני התיכנון והבניה משום שרשויות האזור נקטו הליכי פקוח ואכיפה רבים ובאופן מיידי בהתאם לסמכויותיהן על מנת להיתמודד עם הבינוי הבלתי חוקי, ואלו החלו לפני מועד הגשת העתירה כאן וללא כל קשר אליה, וכן כי במועד הגשת העתירה היו המשיבים 3-1 מנועים מבצוע צוי ההריסה שכן עתירת המחזיק טרם התבררה.

...

דין העתירה להידחות על הסף.

לפיכך, ובהינתן המתווה האמור בפסק דינו של בית משפט זה בעתירתו של המחזיק, התייתרה העתירה שלפנינו ואין כל הצדקה או טעם לדון בה. העתירה ועמה הבקשה לצו ביניים, נדחית, אפוא.