מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו אכיפה על הסכם מכר חנות תוך הגשמת זכות סירוב ראשונה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם לנטען, בין הצדדים נוהל מו"מ לרכישת חנויות בקומת הקרקע בבניין "סיטי טאואר" ברמת גן (להלן: "הנכס").
הסעדים להם עתרה המשיבה: צו המצהיר כי בין המשיבה לבין המבקשת נכרת הסכם מחייב, על פיו התחייבה המבקשת לרכוש מהמשיבה את זכויותיה בנכס בתמורה לסך של 10,250,000 ₪ בתוספת מע"מ; וכי הסכם המכר שהומצא ע"י המבקשת אל המשיבה כנוסח סופי מהוה הסכם מחייב, שריר וקיים, הגם שלא נחתם בפועל.
עוד, עתרה לקבלת צו המורה על אכיפת הסכם המכר; צו המצהיר כי המבקשת הפרה את הסכם המכר הפרה יסודית וכי על המבקשת לפיכך לשלם למשיבה פיצוי מוסכם בסך 1,025,000 ₪; צו המצהיר כי המבקשת הפרה ומפרה ההסכם הפרה יסודית ולפיכך היא אחראית לכל הנזקים וההוצאות שנגרמו ויגרמו למשיבה עד למועד קיום התחייבויות המבקשת על פי ההסכם; לחילופין, להורות על אכיפת הסכם המכר וכן לחייב המבקשת בתשלום פיצוי למשיבה וזאת בשל פרישתה מניהול המו"מ שלא בתום לב לאחר שהמו"מ בין הצדדים הושלם לחלוטין וכל שנותר הוא לחתום על ההסכם; לחילופי חילופין, להתיר למשיבה לפצל סעדיה ולהגיש תביעה לפצוי בגין הפרת חוזה, לרבות פצויי קיום.
נטען כי משהמבקשת סירבה לדרישות אלו, הודיע מר בסר, נציג המשיבה בנכס, כי הוא "מפוצץ את העסקה". עוד, ברישא כתב ההגנה טענה המבקשת הטענה המקדמית לפיה דין התביעה להמחק על הסף בשל אי תשלום אגרה כדין – זו הבקשה שלפני.
בתשובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה תוך השתת הוצאות משפט כדין.
"תשובה חיובית לשאלה זו משמעה, כי הסעד שהתבקש הוא סעד חלקי בלבד, ובית המשפט ייטה, בדרך כלל, שלא לתתו ... כדי שבית המשפט ייעתר לתביעה למתן סעד הצהרתי, על אף שהיא אינה ממצה את זכויותיו של התובע, על התובע להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון ולהסתפקות בהצהרה בשלב זה...". (רע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' ביריאן (27.3.2012)) עוד, כלל הוא כי מקום בו מוגשת תובענה בהליך של סעד הצהרתי, שמטרתו המרכזית היא לשמש "מערכה ראשונה" שתוביל להגשת תובענה נוספת המכוונת למתן סעד אופראטיבי, על התובע להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי המצדיק את פיצול ההליך והסעד המבוקש.
...
נטען כי משהמבקשת סירבה לדרישות אלו, הודיע מר בסר, נציג המשיבה בנכס, כי הוא "מפוצץ את העסקה". עוד, ברישא כתב ההגנה טענה המבקשת הטענה המקדמית לפיה דין התביעה להימחק על הסף בשל אי תשלום אגרה כדין – זו הבקשה שלפני.
בתשובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה תוך השתת הוצאות משפט כדין.
מכל האמור, אני קובעת כי אין מדובר בתביעה לסעד הצהרתי גרידא, שכן המשמעות האופרטיבית של קבלת התביעה היא מתן סעדים כספיים אשר בגינם על המשיבה לשאת בתשלום אגרה.
לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי אכן מדובר בתביעה כספית ב"מסווה" של תביעה לסעד הצהרתי; כפועל יוצא, שולמה אגרה בחסר.
משכך, הנני מורה כי על המשיבה לשאת תשלום האגרה המתחייבת בהתאם לסעד הכספי המבוקש על ידה וזאת בתוך 15 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על רקע האמור, נתבקש בית המשפט להורות בצו על קיום ואכיפת הסכם המכר ולחייב את המשיב לבצע את עסקת המכר בעין על-ידי רישום והעברת הזכויות בנכס על שם המבקשים.
תמצית טענות הצדדים בבקשה, בהבהרה ובתצהיר המבקש, נטען כי למיטב ידיעתו של המבקש, המשיב מתגורר בארצות הברית ומעבר לכך אין בידיו כל פרט מזהה נוסף, אין בידיו מידע לגבי מקום תושבות המשיב ואין בידיו כתובת של המשיב בארץ או בחו"ל. המבקשים, כך פורט, חתמו בסוף שנת 2016 עם המשיב על הסכם שכירות, באמצעות עו"ד בנימין ברנר (להלן: עו"ד ברנר), כאשר משרדו ברחוב החשמונאים 88 תל אביב משמש ככתובתו של המשיב, שמתגורר כאמור בחו"ל. בנסיבות אלה, כך נטען, אין בידי המבקשים או בא-כוחם כל פרט מזהה של המשיב, "מלבד פרטי משרדו של עו"ד ברנר ועו"ד עופר שטריקר מרחוב חשמונאים 88 בתל אביב" (סעיף 3 לתצהיר).
הודגש כי "הליך ההמצאה טומן בחובו אופי כפול – הן יידוע הנתבע אודות ההליך שהוגש נגדו, והן החלת שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט על הנתבע... במקרה זה, כאשר מדובר בנקיטת הליך חדש, היינו בהמצאת כתב בי דין ראשון ובבעלי דין הנמצאים מחוץ לגבולות הארץ, החזקה כי עורכי הדין יביאו לידיעת המשיבים את קיומו של ההליך, אינה מספקת כלל..." (כב' השופט ד' מינץ בבש"א 5104/17 אייזן נ' גראד (27.6.2017)).
בפסיקה הנרחבת שדנה בתקנה זו, הוכרה המצאה ל"מורשה בהנהלת עסקים" שמקום מושבו בארץ, בעיקר בהקשר העיסקי (כך, למשל, נקבע כי סניף מקומי הוא "מורשה בהנהלת עסקים" של רשת סניפים עולמית (רע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (25.8.1994)); כי יבואנית רכב בארץ היא "מורשה בהנהלת עסקים" של יצרנית רכב בחו"ל (רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו (27.2.2006)); וכי רשת חנויות המוכרת מוצרים של חברה זרה היא "מורשה בהנהלת עסקים" של אותה חברה (ת"צ (מחוזי ת"א) 47104-12-17 ברם נ' Apple Inc.
לאור האמור, נדחה ניסיון להכיר בהמצאה למשרד עורכי-דין מכוח תקנה 482(א) לתקנות הישנות, תוך שנפסק: "באשר לתקנה 482 (א) לתקסד"א: תקנה זו לא חלה בעניינינו. משרד עוה"ד אינם 'מנהל' או 'מורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו איזור שיפוט'. היחסים בין הנתבעת ומשרד עוה"ד הם יחסי עו"ד – לקוח בלבד ולא קשר עסקי אחר. רק אם מדובר ב'מנהל' או 'מורשה' העוסק בניהול עסק הנתבעת הזרה בישראל באותה עת, אזי בודקים את אינטנסיביות הקשר בין המורשה לבין הנתבע. ב"כ התובע טען, כי תקנות 477 ו-482 (א) לתקסד"א מבוססות על ההנחה שההמצאה תביא את ההליך לידיעת בעל הדין ולא ניתן לאפשר לעורכי הדין לסרב לקבל את כתב התביעה ו"להיתנער מהמסירה" וככל שלא יעשה כן תסוכל תכלית התקנות האמורות.
...
מכל מקום, משלא הונחה תשתית עובדתית לכך שנעשה ניסיון מספק וממצה לאיתור המשיב, הבקשה להורות על תחליף המצאה נדחית גם היא.
סוף דבר המבקשים לא הוכיחו שההמצאה לעו"ד שטריקר היא המצאה לנציג מטעמו של המשיב במובן תקנה 163(ג) לתקנות.
אשר על כן, הבקשה להכיר בהמצאה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשה מיום 28.12.2021 כי אורה על מתן צו מניעה זמני, לפיו ייאסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בחנות הנמצאת בבניין בעיר רמת השרון והכל עד להכרעה בתובענה לגופה ("הבקשה").
בד בבד הבהיר כי הוא מתנה את הרכישה בהסכמת המנוחות להשכרת החנות לטווח ארוך, תוך קבלת התחייבות המנוחות ליתן למר כהן זכות קדימה ברכישת החנות באם המנוחות תחפוצנה במכירתה.
ביחס להסכם טוענים המשיבים כי לא הוצג כל הסכם אותו מבוקש לאכוף.
"כן יש לבדוק את נחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה בהתאם להוראות תקנה 94 לתקנות. כמו כן על בית המשפט להביא בחשבון שיקולים של מאזן הנוחות; מידתיות הסעד; תום לב של הצדדים; ושאלה של שהוי". [לדיון ממצה ראו את דברי המלומד י' רוזן צבי בספרו "הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים", פרק י"ב: סעדים זמניים (2021); "רוזן צבי"].
מר כהן מעיד בחקירה שנערכה לו כי סרב לחתום על הסכם מכר עם המשיבים בעבר משום שהם רצו יותר כסף והוא חפץ בנכס תקין (הפרוטוקול, עמ' 6, ש' 2-1); וכך אפילו כשהמשיבים עצמם חפצו – לכל הפחות – במתן בטוחה למבקשת עובר לרישום הערת אזהרה לטובתה, סירבה גם אז המבקשת לכך ומנעה בפועל את הבטחת זכויותיה בנכס; יתר על כן, גם ביחס להסכם שנטען כהסכם שנכרת עובר להצעה מיום 14.12.2021, אין בידי המבקשת כל טיוטת הסכם רלוואנטית וכל שהמבקשת עושה הוא להסתמך על אותה טיוטת הסכם מאוגוסט 2020 עליה הצדדים כאמור הסכימו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אינו מחייב (הפרוטוקול, עמ' 8, ש' 9-1); וכך גם למקרא תיכתובות הצדדים עולה כי עוד ביום 20.12.2021 ביקש מר כהן מהמשיבים ליתן לו זמן להשלמת התמורה של לערך שבועיים – הגם שאין הדבר עונה על הצעת המשיבים.
סעיף 3(א) לחוק החוזים קובע כי: "המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובילבד שהודעת החזרה נימסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול". בעניינינו, אניח כי ההצעה אכן התקבלה לראשונה אך ביום 14.12.2021 (וזאת הגם שהמבקשת עצמה מודה שידעה על קיומה עוד ביום 15.11.2021).
לטענת המשיבים, הגם ולא הציגו הסכם מכר, הצדדים לא חלקו כי במועד הגשת הבקשה, החנות נמכרה לרוכש אחר, היא המשיבה 6, שטענה, הגם ולא הציגה הסכם מכר, כי חתמה על הסכם מכר ושילמה את מלוא התמורה החוזית.
...
מן הכלל אל הפרט; קיומה של עילת תביעה בבחינת קיומה של עילת התביעה, סבורני כי טענות המבקשת מתמצות בשתי עילות מרכזיות – האחת, עוסקת בשאלת קיומה של זכות קדימה; השנייה, עוסקת בשאלה האם נכרת חוזה מחייב בין הצדדים.
סבורני כי המבקשת השתהתה יתר על המידה ובהתנהלותה זו הובילה למצב שבו הבקשה מוגשת לאחר שכבר נחתם הסכם עם הצד השלישי, המשיבה 6.
. בחינת נחיצותו של צו מניעה לאור מטרותיו; כמפורט לעיל, סבורני כי במקרה דנן לא קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו של פסק הדין.
סוף דבר; אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כמו כן, על בסיס הערכות השמאי, יציע עו"ד רובין הצעה לחלוקת הנכסים לפי העקרונות הבאים: הזכויות בנכס בהרדוף 5 נועדו לאח ואישתו, והצדדים יחתמו על ייפוי כוח בלתי חוזר להעביר זכויותיהם (כיורשים של האב) בנכס לידי האח כאמור "אחרי 150 ", קרי, לאחר פטירתם; הנכס בנרקיס יוצא למכירה ולאח תהא "זכות סרוב ראשונה להעביר את הנכס אליו במסגרת
למעשה הצדדים הוסיפו לקיים "משא ומתן" גם תוך כדי ההליכים דנן, כאשר מעת לעת נשמע מי מהצדדים בטענה שמוכן למחול על זכות פלונית הנתונה לו כביכול לשם "שלום בית" או כנגד "זכות" אחרת.
ומקל וחומר שלא 30 שנה לאחר הסכם 1985 או 18 שנים לאחר הסכם יתירה מכך, העידר ההוראות הרלוואנטיות בדבר מועדי הבצוע, כל שכן לאחר הפרת ההסכם הראשון משנת 1985 , משליכה על גמירת דעתם של הצדדים להיתקשר בהסכמים שאיש מהם לא קיים או עתר לאכיפתם.
בחקירתו עו"ד וולר הוסיף וביאר את מהות הזיקה של התובעת לחנות, ואת הסיבה בגינה פנה לתובעת ו/או לבא-כוחה דאז ושאל אם ברצונה להצטרף להליך: כב' הש' מירז: השאלה הייתה האם אין לגברת ]התובעת[ שום זכויות בבניין הזה כפי שאתה אומר שהם רכשו מדוע היה צריך להוסיף אותה? העד, עו"ד ולר: מאחר ואם היא יורשת רשומה כיורשת, אז העזבון לא יכול לתבוע אלא רק יורשים מכוח צו יורשה.
הבעל העיד ש"הפעם הראשונה שנודע לנו שהאימא ז"ל רשומה על שם החנות ברחוב הערבה ובדירה בהרדוף 6 זה היה ב 2006- , כשניסינו להגיע להבנות על הסכם העקרונות משנת 2005 באחת ההתכתבויות, קיבלנו מכתב שבמסגרת ההסדר צריך לסדר את הערבה 15 והדירה בהרדוף 6 שנרשמה על שם האמא .
...
תביעת האחים הנתבעים בתלה"מ 38860-11-16 מתקבלת באופן חלקי: אינה חלק מהעזבון, 21 ,XX חלקה XXXXX נקבע שהחנות ברחוב הערבה 15 בעיר סמוכה, הידועה כגוש והאח והאחות רשאים להירשם בכפוף לכל דין, כבעלי הזכויות בנכס.
התובעת תשלם לידי האח והאחות, עבור הוצאות קבורתה של המנוחה והנחת המצבה וכמפורט בכתב התביעה, סך בשיעור 1/3 מתוך 9,422 ₪, שהם 3,140 ₪.
תביעתה-שכנגד של התובעת בתלה"מ 4251-04-17 – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשה של המבקשים שהם אם ובנה (להלן: "המבקשת" ו" המבקש") למתן צו מניעה זמני שמורה למשיבה ("עמותת מרכז מוסדות תורה וחסד שומרי אמונים" – להלן: "המשיבה") ולמי מטעמה, להתפנות "מהחנות אשר המבקשים הינם הדיירים המוגנים בה והנמצאת ברח' מאה שערים 67 בירושלים, ולהשיב את מצב החנות לקדמותה כפי שהייתה ביום 13.1.23" (להלן בהתאמה: "הנכס" ו-"הבקשה").
כפי שעולה מצרופות הבקשה, ביום 26.2.2023 פנו המבקשים בבקשה למתן צו עשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוך שסברו כי בעלת הזכויות בנכס היא "עמותת מוסדות שומרי אמונים" שנמצאת בהליכי פירוק.
עקרי טענות הצדדים המבקשים טוענים, בין השאר ובעיקר, כי המבקשת ובעלה המנוח (להלן: "המנוח") הם דיירים מוגנים בנכס ששמש עבורם כחנות מסחר, זאת לפי חוזה שכירות מיום 1.9.1990.
בשנים מסוימות טיפלה המשיבה בגביית דמי השכירות ובהמשך היא סירבה לקבל אותם מהמנוח.
מכל מקום, לפני שהוגשה הבקשה, המבקש ביקש מהמשיבה – וקיבל אישור – לקחת מהנכס את כל הסחורה שבו וערך ברחוב הסמוך מכירת חיסול של סחורה זו, מה שמצביע על ויתור על הזכות הנטענת של המבקשים.
לפי תקנה 95(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"): "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה" (ההדגשה אינה במקור) לפי תקנה 95(ד) בתקנות, על בית המשפט בהידרשו לבקשה כאמור לשקול, בין השאר, את הנזק שעלול להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני; הנזק שעלול להגרם לאדם אחר או לעניין צבורי; מידתיות הסעד; וגם תום ליבם של בעלי הדין.
לפי המבקשים, נודע להם לראשונה על כניסת אנשים מטעם המשיבה לנכס עם תום ימי השבעה 22.1.2023.
לצד זאת, חובתה של המישטרה לחוש לעזרתו של מחזיק כדין במקרקעין ולסייע בידו לאכוף את זכות העזרה העצמית העומדת לו מכוח הדין, ככל שיבקש זאת (בג"ץ 6735/04 סוכובולסקי נ' השר לעינייני בטחון פנים, פ"ד נט(1) 331 (2004)), ואף ניתן לעתור לבית המשפט כדי שיורה למישטרה לאכיפת סעד זה (רע"א 6998/11 ג'ולאני נ' אבו ג'בנה (22.7.2012)).
...
המשיבה טוענת מנגד, בין השאר ובעיקר, כי דין הבקשה להיות מסולקת על הסף ולגופה תוך חיוב המבקשים בהוצאות ניכרות.
דיון הכרעה לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בכתובים ובעל-פה, הגעתי לכלל דעה לפיה דין הבקשה להתקבל באופן שיפורט בהמשך, תוך שמובהר כי אין במסקנות ובתוצאה דנן כדי לקבוע כל עמדה בגוף ההליך.
המצהיר לא מסר שמות של האנשים שנכנסו לנכס מטעם המשיבה אף שנשאל על כך. לדידי, די באמור כדי לבסס את המסקנה לפיה המשיבה פעלה שלא כדין עת אנשיה תפסו חזקה בנכס ללא רשות מאת המחזיק בו, גם אם לדידה הדיירות המוגנת חלפה מן העולם, שאלה עובדתית-משפטית שהיא ממילא שנויה במחלוקת, טעונה בירור ואינני קובע בה כל עמדה.
תוצאה הבקשה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו