בהתאם לנטען, בין הצדדים נוהל מו"מ לרכישת חנויות בקומת הקרקע בבניין "סיטי טאואר" ברמת גן (להלן: "הנכס").
הסעדים להם עתרה המשיבה: צו המצהיר כי בין המשיבה לבין המבקשת נכרת הסכם מחייב, על פיו התחייבה המבקשת לרכוש מהמשיבה את זכויותיה בנכס בתמורה לסך של 10,250,000 ₪ בתוספת מע"מ; וכי הסכם המכר שהומצא ע"י המבקשת אל המשיבה כנוסח סופי מהוה הסכם מחייב, שריר וקיים, הגם שלא נחתם בפועל.
עוד, עתרה לקבלת צו המורה על אכיפת הסכם המכר; צו המצהיר כי המבקשת הפרה את הסכם המכר הפרה יסודית וכי על המבקשת לפיכך לשלם למשיבה פיצוי מוסכם בסך 1,025,000 ₪; צו המצהיר כי המבקשת הפרה ומפרה ההסכם הפרה יסודית ולפיכך היא אחראית לכל הנזקים וההוצאות שנגרמו ויגרמו למשיבה עד למועד קיום התחייבויות המבקשת על פי ההסכם; לחילופין, להורות על אכיפת הסכם המכר וכן לחייב המבקשת בתשלום פיצוי למשיבה וזאת בשל פרישתה מניהול המו"מ שלא בתום לב לאחר שהמו"מ בין הצדדים הושלם לחלוטין וכל שנותר הוא לחתום על ההסכם; לחילופי חילופין, להתיר למשיבה לפצל סעדיה ולהגיש תביעה לפצוי בגין הפרת חוזה, לרבות פצויי קיום.
נטען כי משהמבקשת סירבה לדרישות אלו, הודיע מר בסר, נציג המשיבה בנכס, כי הוא "מפוצץ את העסקה". עוד, ברישא כתב ההגנה טענה המבקשת הטענה המקדמית לפיה דין התביעה להמחק על הסף בשל אי תשלום אגרה כדין – זו הבקשה שלפני.
בתשובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה תוך השתת הוצאות משפט כדין.
"תשובה חיובית לשאלה זו משמעה, כי הסעד שהתבקש הוא סעד חלקי בלבד, ובית המשפט ייטה, בדרך כלל, שלא לתתו ... כדי שבית המשפט ייעתר לתביעה למתן סעד הצהרתי, על אף שהיא אינה ממצה את זכויותיו של התובע, על התובע להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון ולהסתפקות בהצהרה בשלב זה...". (רע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' ביריאן (27.3.2012))
עוד, כלל הוא כי מקום בו מוגשת תובענה בהליך של סעד הצהרתי, שמטרתו המרכזית היא לשמש "מערכה ראשונה" שתוביל להגשת תובענה נוספת המכוונת למתן סעד אופראטיבי, על התובע להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי המצדיק את פיצול ההליך והסעד המבוקש.
...
נטען כי משהמבקשת סירבה לדרישות אלו, הודיע מר בסר, נציג המשיבה בנכס, כי הוא "מפוצץ את העסקה". עוד, ברישא כתב ההגנה טענה המבקשת הטענה המקדמית לפיה דין התביעה להימחק על הסף בשל אי תשלום אגרה כדין – זו הבקשה שלפני.
בתשובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה תוך השתת הוצאות משפט כדין.
מכל האמור, אני קובעת כי אין מדובר בתביעה לסעד הצהרתי גרידא, שכן המשמעות האופרטיבית של קבלת התביעה היא מתן סעדים כספיים אשר בגינם על המשיבה לשאת בתשלום אגרה.
לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי אכן מדובר בתביעה כספית ב"מסווה" של תביעה לסעד הצהרתי; כפועל יוצא, שולמה אגרה בחסר.
משכך, הנני מורה כי על המשיבה לשאת תשלום האגרה המתחייבת בהתאם לסעד הכספי המבוקש על ידה וזאת בתוך 15 יום מהיום.
