מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צד שהפר את החוזה לא יכול לטעון להפרה בעצמו

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

הסכמים מסוג זה, במסגרתם נרכשת זכות קבועה בנכס או באנטרס של הזולת, הוכרו בפסיקה ככאלו שמעגנים זכות מעין קניינית ועל כן צד להסכם מסוג זה אינו יכול להשתחרר ממנו בהינף יד. כמו כן, כבר נפסק לא אחת כי מקום בו צד מנסה לבטל הסכם מחמת הפרה נטענת של הצד השני כאשר נמצא כי לא היה ממש בטענות ההפרה, הופך הצד המבטל למפר בעצמו.
ואכן, משנדחתה טענת המערערות לפיה יש לפרש את הסכם העמלה בזיקה ליחסי העבודה, ממילא נדחית טענתן להפרתו על ידי משיבה 1 או כהן, שכן המערערות לא הצביעו על כל הפרה מצד כהן או משיבה 1 (למעט הפסקת יחסי העבודה מצד כהן – כאשר נקבע כאמור כי יחסים אלה אינם קשורים להסכם העמלה).
...
המסקנה מכל האמור היא שיש לדחות את הערעור בכל הנוגע למסקנת בית המשפט קמא כי הסכם העמלה איננו מותנה בקיום יחסי עובד-מעביד בין כהן לבין החברה, וכי לא הוכחה הפרה שלו על ידי משיבה 1 או על ידי העומד מאחוריה (כהן).
השופט א' שטיין: אני מצטרף למסקנה אליה הגיע חברי, השופט ד' מינץ, בפסק דינו ולנימוקים שהובילוהו למסקנה זו. המקרה שלפנינו ממחיש את הצורך במתן עליונות להוראותיו הברורות של חוזה מסחרי כתוב על פני סיפורים שונים ומשונים המסופרים על ידי בעלי החוזה בהגעתם להתדיינות בבית משפט – כל אימת שסיפורים אלו מנוגדים לכתוב (ראו: ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקאות 17-11 לפסק דיני ופסקאות 7-5 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (20.11.2019); דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (19.4.2020), פסקה 17 להחלטת הנשיאה א' חיות; וכן ע"א 7669/18 זהבי נ' זהבי (8.12.2019), פסקאות 23 ו-30 לפסק דיני).
סבורני כי בתי המשפט חייבים לדחות סיפורים כאלה בשתי ידיים ולהיצמד לדל"ת אמותיו של חוזה עסקי שתנאיו נכתבו בלשון ברורה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת מעולם לא התגוררה בדירה ועל כן לא יכלה לצפות קיומם של ליקויים.
· היא הציעה לתובעים להגיע בעצמה לדירה, בין אם לצורך ביצוע התיקונים ובין אם לבצוע עבודות ניקיון.
· בהסכם השכירות נקבע מראש כי השוכרים רשאים להביא את חוזה השכירות לסיום בהודעה מוקדמת של 60 יום (מבלי שהדבר יהווה הפרה או יחייב את התובעים בפצוי), ומהתכתבויות הצדדים ועדויותיהם אף עולה כי הנתבעת הסכימה, נוכח ריבוי התיקונים, כי התובעים יסיימו את חוזה השכירות ויפנו את הדירה ללא כל הודעה מוקדמת.
...
לאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מן העדים, עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, אני סבור כי התובעים היו מודעים למצב הנכס ששכרו, וכי לא היה בהתנהלות הנתבעת משום הסתרה או מרמה, כטענת התובעים.
נספח זה לא צורף לכתב הטענות, אולם בע' 4 להסכם צויין כי "סוכם עם בעלת הבית כי תתקין רשתות בכל הבית+מקלחון בחדר שינה – (סוף פברואר)". רביעית, עיון בהתכתבויות (המרובות, יש לומר) בין הנתבעת לבין הנתבעים, החל ממועד כניסתם של הנתבעים למושכר – מתיישבת יותר עם המסקנה לפיה הנתבעת לא הייתה מודעת, מראש, להיקף הליקויים שיש לבצע.
התביעה נדחית.
אני מחייב את התובעים בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד (ומע"מ) בסך 4,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד באותו עניין טוען בראונר כי מירמר הפרה את ההסכם שחתמה עם עו"ד יפה כפי שעולה ממסמך 100 לקלסר עו"ד גל בו פרט עו"ד יפה את ההפרות הנטענות של מירמר (סעיף 41 לסיכומי בראונר בתביעה).
ובעניינינו, כפי שקבעו הצדדים בעצמם ברישא לסעיף 7 ובסעיפים 7.5 ו-7.6, נקודת המוצא היא כי הסכם המכר אינו יכול לצאת לפועל ללא קבלת כל האישורים וההסכמות כפי שנימנו על ידי הצדדים בסעיף 7 כאמור, שהרי על מנת לקיים את מכר המקרקעין למירמר נידרש תחילה 'לנקות' את המכר מכל התחייבויות/ הערות/ עיקולים/ הגבלות וטענות קודמות שונות לגבי הזכויות כך שקיימת תלות בין קבלת האישורים וההסכמות להוצאת הסכם המכר אל הפועל.
בהמשך העיד "הלקוח שלי ואני וכל הצדדים התנהגו באופן שלמרות ההפרה, העסקה קיימת ואנחנו מעוניינים לקיים אותה... אז מצד אחד התרעתי חזור והתרע על כך שהעניין של צבי יופה לא מוסדר, אבל לא באתי ואמרתי טוב, אז אנחנו שוברים את הכלים, זו הפרת חוזה וזהו. אנחנו רוצים שתתקן את ההפרה הזאת, אבל אנחנו ממשיכים בעיסקה" (עמ' 104 שורות 23-24; 30-32).
...
בהתאם אני מורה על מחיקת הרישומים בלשכת רישום מקרקעין/ברשם המשכונות/ברשם החברות, ככל שנותרו כאלה, כתוצאה מההסכם שהתבטל; אני דוחה את עתירת בראונר לקבלת הפיצוי המוסכם מהטעמים שצוינו לעיל.
אני דוחה אפוא את התביעה השנייה.
אני מורה למזכירות להעביר למירמר את יתרת סכום הערבות שהופקדה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות התובעים בהתאם להחלטה מיום 11.3.2021 בבקשה 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפיכך, מגה אור לא יכולה להיות הגורם להפרה הנטענת של ההסכם הנטען בין התובעות לאגודה.
בנוסף, במסגרת עוולת גרם הפרת חוזה, נידרשות התובעות להוכיח כי לולא היתערבות צד שלישי לא היה ההסכם מופר, אולם כפי שעולה מכתב התביעה, דחתה האגודה כבר במועד הנטען להפרת ההסכם, כל טענה מצד התובעות המרמזת על התגבשות הסכם מחייב בין התובעות לבין האגודה.
תמצית טענות התובעות בתשובה לבקשה יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: מגה אור בעצמה מודה, כי כלל כתבי הטענות בהליך הובאו לידיעתה, כמו גם כי היא ידעה בזמן אמת ולפני חתימתה על ההסכם עם האגודה, כי התובעות טוענות לכך שבינן לבין האגודה נכרת הסכם מחייב וכי הנתבעים 5-2 מפרים אותו.
בכתב התשובה שהגישו (סעיף 9) טענו התובעות, כי "מהמעט שכן צרפה הנתבעת 6 מהמערכת החוזית (שהוסתרה) בינה לבין המושב, עולה כי היא ידעה במובהק בזמן אמת ולפני חתימת ההסכם עם המושב, על כך שהתובעות טוענות לכך שנכרת הסכם מחייב בינן ובין המושב ולכך שהמושב והנתבעים 5-2 מפרים אותו..., וברור כי בהחלטתה להיתקשר בכל זאת עם המושב היא נטלה בעניים פקוחות ובמודע את ההחלטה לגרום למושב להפרת את ההסכם עם התובעות. בהמשך ההליכים נעמוד על השאלה האם הנתבעת עמדה על קבלת שיפוי מהמושב בגין החלטה מודעת זו, ומדוע.". מנגד, בבקשתה (סעיף 12), טוענת מגה אור, בין היתר, כי "במהלך המשא ומתן ביחס לעסקה זו, נודע למגה אור מהמושב כי התובעות פתחו בהליך משפטי נגד הנתבעים..."; וכי "אין גם מחלוקת שהמשא ומתן בין מגה אור למושב החל לאחר מועד ההפרה הנטען" של ההסכם על ידי האגודה (סעיף 18 לבקשה).
...
מאידך, לטענת הנתבעים 5-2, אותו מסמך שהתובעות סבורות כי הוא הסכם מחייב, הינו למעשה מסמך עקרונות ראשוני שלא הבשיל לכדי הסכם מחייב ובסופו של דבר, האסיפה הכללית של האגודה החליטה לדחות את הצעת התובעות שלא התקיימו לגביה דרישות גמירות הדעת והמסוימות.
דיון לאחר שעיינתי בבקשת מגה אור לסילוק התובענה נגדה על הסף, בתשובה לה וכן ביתר כתבי הבי-דין שהוגשו לתיק בית המשפט עד כה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות, הכל מהטעמים שיפורטו להלן.
לפיכך, בשלב זה לא ניתן להגיע למסקנה כי לתובעות אין עילת תביעה כלפי מגה אור ומן הסתם עניינים עובדתיים אלו יתבררו במסגרת ההליך, לאחר שיוצגו לפני מכלול הטענות והראיות של הצדדים.
סוף דבר לאור האמור לעיל - הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טענת התובע היום, לאחר הצלחת הפרויקט, שהנתבע לא תרם לפרויקט דבר למעט 230,000 ₪ שאותם הוא רשאי לקבל כהשבה, היא טענה חסרת בסיס ומנוגדת להסכמת הצדדים התובע טוען שהוא ראה חשיבות רבה בכך שהוא עצמו יהיה שותף בבניית הפרויקט ולכן המהלך שהוביל הנתבע לחתימה על הסכם מנרב השני שלפיו שניהם יוצאים מן התמונה בכל הנוגע לבניית הפרויקט, וחברת מנרב מבצעת לבדה את הפרויקט היא הפרת הסכם מצד הנתבע שהתחייב לבנות בעצמו את הפרויקט ולא להביא גורם חצוני.
בנסיבות אלו, הטענה כאילו הכנסת גורם חצוני שיבצע את הפרויקט ללא מעורבות של הנתבע מהוה הפרת הסכם מטעם הנתבע לא יכולה לעמוד.
...
ובלשונו "היום אני נמצאים לקראת חתימת הסכם נוסף עם מנרב וחשוב שנסדיר את אי ההבנות. ידוע שעיקר העבודה מול בעלי הדירות תעשה על ידי... נראה לי חיוני ביותר היום, לפני חתימת ההסכם עם מנרב, לסדר ולתקן את מה שנחוץ עבורי כדי להמשיך להצליח בעשייה ... סמכתי וידעתי שהחברה שהקמנו תשלם לי דמי ניהול...". בסיום המכתב מציע התובע לגשת למגשר "כשעיקר או כל העבודה תעשה על ידי ואני חייב לקבל לפחות דמי ניהול" ובהמשך כותב "בסה"כ עדיין מדובר בסכומים קטנים לעומת האמור להתקבל.. זקוק לכסף מידי כדי שאצליח לשלם את השכירות ויתר ההתחייבויות". מקריאת נספח 5 המפורט, לא יכול להיות ספק בכך שעובר לחתימה על הסכם מנרב השני, התובע היה מודע היטב לכך שכל העבודה שעוד נותר לבצע מול הדיירים תעשה על ידו, וכי התמורה מחברת מנרב שייכת גם לנתבע.
סוף דבר – התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעים יחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו