צד להסכם בוררות ותביעה נגד צד ג

מתוה הבוררות חל מפורשות על תביעות שבין היורשים לבין עצמם, ואינו חל על תביעות של חלק מהיורשים כנגד צד ג' – שוקי.

המשיבות, שהן צד להסכם הבוררות, טוענות בצדק שמהותית מדובר בסכסוך הקשור לסכסוך הירושה הכולל ואכן, טענת המבקשים שמדובר בסכסוך "כנגד צד ג'", מלאכותית ומיתממת.

...

המשיבים טוענים שיש לדחות את התביעה על הסף ובתשובה שהגישו העלו טענות מקדמיות רבות.

כב' השופט טירקל נדרש לסוגיה זו וקבע בע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך פ"ד נג(2) 218 (1999)‏‏ (בעמ' 233) כי: "אקדים ואומר כאן, כי נוטה אנוכי לדעה, שלמערערת – שלא הייתה צד לחוזה החכירה בין המינהל למוכרים – אין עומדת הזכות לטעון כי המוכרים והקונים הפרו הוראה בחוזה החכירה, וכי בשל הפרה זאת לא עברה הזכות כלפי המינהל מהמוכרים לקונים. נראה לי שרק המינהל זכאי להעלות טענה כזאת." בע"א 8789/96 מריאנה פולק נ' סיסמיקה חיפושי נפט בע"מ (בפירוק), נג(5) 689 (1999)‏ (בעמ' 696) הוא שב וציין, כי: "בשולי דיון זה אעיר כי בעיניי שאלה גדולה היא אם זכאי מי שלא היה צד לחוזה והחוזה גם לא נעשה לטובתו לטעון לבטלותו של החוזה או לתבוע את ביטולו... לאור התוצאה שאליה הגעתי טוב לה להכרעה בשאלה שתמתין לבוא עתה". כב' השופטת גרסטל התייחסה אף היא לסוגיה בה"פ (מחוזי מרכז) 887-06-11 שרשי נדל"ן יזום (2009) בע"מ נ' יהודה לנקרי  (21.11.2011) ‏ וציינה כי: "השאלה האם זכאי מי שלא היה צד לחוזה לתבוע את בטלותו עדיין לא הוכרעה... ואין אני סבורה שכאן המקום לדון בה. משנחתם הסכם המכר בין כונס הנכסים למבקשת, ואושר על ידי בית המשפט אין המשיב יכול לטעון ליריבות בינו לבין מי מהצדדים להסכם, ולבטלותו." לפיכך, אין מקום לסלק את התביעה על הסף בגין הטענה שהמבקשים אינם צד להסכם, במיוחד שהמבקשות הן חלק מיורשות המנוח שהיה צד להסכם.

העולה מן המקובץ: הבקשה לסילוק התביעה על הסף, נדחית.

יחד עם זאת, אני מורה על עיכוב ההליכים בשל קיומו של הסכם בוררות בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות.

לטענתן, תניית הבוררות נימצאת בהסכם שבין חברת פייראליסי לבין חברת זוהר ולפיכך, יש לסלק על הסף את הבקשה ביחס להודעת צד ג' שהגישה לוריאטקס נגד אריה זוהר וחברת זוהר, וביחס להודעת צד ג' שהגישה פיירטליסי נגד אריה זוהר שאינו צד להסכם.

במקרה שלפניי, עיכוב הליכים, יביא בהכרח לפיצול הדיון, בין אם יעוכב הדיון בכל הודעת צד ג' על כל צדדיה והמחלוקת בין הצדדים להודעה תתברר בבוררות באיטליה, כדרישת המבקשים, בעוד הדיון בין יתר בעלי הדין בשתי התביעות המאוחדות ימשיך להתקיים כאן, ובין אם הדיון בהודעת צד ג' עצמה יפוצל, ככל שתתקבל טענת המשיבות, לפיה חלק מהצדדים אינם צד להסכם הבוררות.

...

גם ברע"א 3331/14 Siemens AG חברה זרה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (13.8.2014) (להלן: "עניין סימנס"), קובע כב' השופט עמית כי: "הנה כי כן, אין חולק כי גם בדל"ת אמותיו של סעיף 6 לחוק הבוררות, שיקול הדעת אינו ניטל מבית המשפט בבואו להכריע בבקשה לעיכוב הליכים. כפי שציינה השופטת פרוקצ'יה בעניין טבע, מסקנה זו מתיישבת עם אופן ניסוחו של החוק. זאת, שהרי לפי סעיף 6, מקום בו מדובר בהסכם הכפוף לאמנה בינלאומית, על בית המשפט להשתמש בסמכותו 'לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן'. בכך הכפיף המחוקק את הוראות סעיף 6 להוראותיו של סעיף 5. ובמילים אחרות, המחוקק לא קבע כי בית המשפט יפעיל את סמכותו לפי סעיף 5(א) לחוק (בו מעוגנת סמכותו של בית המשפט לעכב הליכים), אלא לפי סעיף 5 בכללותו. ממילא, לא נשלל תוקפו של סעיף 5(ג) לחוק, המאפשר לבית המשפט להימנע מעיכוב ההליך אם מצא "טעם מיוחד" לכך.

וכלשונו של כב' השופט עמית בעניין סימנס: "לבסוף, או שמא בתחילה, דומה כי הימנעות מעיכוב ההליך מתיישבת היטב עם תכליתה של האמנה. כפי שתואר על ידי השופט גרוניס בעניין hotels.com, הרציונאל העומד בבסיס סעיף 2(3) לאמנה הוא החשש כי בתי המשפט של המדינות שהצטרפו לאמנה יירתעו מלשלוח נתבעים מקומיים להתדיין בבוררות העתידה להתקיים במדינה זרה, באופן אשר עלול לתמרץ צדדים לפנות לערכאות שיפוטיות במדינתם, על מנת לגרום לכך שהמחלוקת תתברר בפורום המועדף עליהם (שם, פסקה 10)." מסקנתי היא כי שילוב הנימוקים שפורטו לעיל מהווים טעם מיוחד המחייב דחיית הבקשה לעיכוב ההליך.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

המבקשים, מטבע הדברים, דחו את טענות המשיבים, וביחס לטענה כי יש לעכב את ההליך לשם העברתו לבוררות, טענו כי עו"ד דיאמנט אינו צד להסכם הבוררות, אשר חל על תביעות בין היורשים לבין עצמם ואינו חל על תביעות של חלק מהיורשים נגד צד ג', בעניינינו עו"ד דיאמנט.

...

על כן הוא מצוי בניגוד עניינים כאמור וזכותם כי לא ייכפה עליהם שירות אישי שהם כלל לא מעוניינים בו. בתגובתם להמרצת הפתיחה המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשלל טענות מקדמיות.

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

עוד ביחס להליך חדש שהתובעת טוענת שיוגש – הוסיפה התובעת וטענה כי היא עתידה לבקש להגיש הודעה לצד ג' נגד הקבלן המבצע של הפרויקט הערב אישית להתחייבויותיה וכי צד ג' שאינו צד להסכם הבוררות לדבריה- לא יתנדב להיות חלק מהבוררות ועל כן הפניית ההליך לבוררות יביא לפיצול הדיון.

  דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל והכל בהתאם לדברים שיובאו להלן: הוראת החוק המסדירה את סוגיית עיכוב ההליכים בשל תניית בוררות מצויה בסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 , הקובע כדלקמן: "5 (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות.

בשל השלב המוקדם בו מעוכב ההליך, ותוך שנתתי דעתי שבפועל הצדדים ימשיכו להתדיין ביניהם בהליך בוררות אני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

הטעם העקרי שלא מאפשר לדעתי להעתר לבקשה הוא בשל העובדה שהתביעה היא גם נגד הנתבע 3, שאינו צד להסכם בין התובע לנתבעים 1 ו- 2, ושתניית הבוררות אינה מחייבת אותו.

לפיכך, ממילא לא תושג מטרת עיכוב ההליך, שכן במסגרת הדיון בהודעה נגד צדדי ג', בית המשפט יאלץ בכל מקרה להדרש לשאלת אחריותם של הנתבעים 1 ו- 2.

...

סיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובהתאם לתוצאות המבחן הדו שלבי שנקבע בפסיקה ועל פי איזון האינטרסים של הצדדים, אני סבורה כי מתקיים בענייננו 'טעם מיוחד' המצדיק הימנעות מעיכוב ההליכים והותרת הדיון כולו בבית המשפט.

למעלה מן הצורך, יצויין כי אינני מקבלת את טענת התובע כי אין לעכב את ההליכים בשל זהותו של הבורר.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות נדחית.