צד להליך התנגד לפסק דין בפני שופט יחיד

בית משפט השלום בבת ים ת"א 46251-03-21 ורדי נ' זארו ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אודי הקר תובע נמרוד ורדי ע"י ב"כ עו"ד ארי הר-זהב נתבעים 1. משה זארו 2. משה גוטליב – ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

כבוד השופטת אביגיל כהן, נתנה למערערים רשות ערעור אך דחתה את העירעור לגופו באומרה: "בתי משפט מאשרים פינויים של בתי כנסת ואכן לא מצאתי שבבקשה שהוגשה בעבר על ידי המבקשים להוצאת היתר בניה במסגרתה ביקשו להרוס מבנה קיים ולבנות ביניין מגורים הייתה מניעה מבחינתם אז לפינוי המתפללים...". אומנם החלטות אלו אינן מהוות מעשה בית דין ביחס לנתבעים ולמתפללי בית הכנסת, אולם הנתבעים וחברי המניין האחרים בחרו שלא להיות צד להליכים אלו ולא היתנגדו לפינוי במסגרתם.

קבעתי דיון נוסף, אליו הצעתי כי גם בעלי הנכס יתייצבו (הגם שאינם צד להליך), על מנת לבחון האם ניתן להגיע להסכמות שימנעו את פינוי המתפללים או מציאת פיתרון אחר.

בדיון זה הסכימו הצדדים כי עו"ד בצלאל (ב"כ הנתבע 1 שהיה היחיד מבין מתפללי בית הכנסת שהתייצב לדיון) יצטרף כנתבע נוסף בתיק שיהיה אף בבחינת "נתבע מייצג" וכי הוא יעדכן את כל מתפללי בית הכנסת אשר יהיו רשאים להגיש היתנגדותם לכך בתוך 7 ימים (היתנגדות שכזו לא הוגשה).

...

מכל מקום, ככל שיפתח הליך שכזה, אין לראות בעו"ד בצלאל כמי שמייצג את כל מתפללי בית הכנסת, מכוח החלטתי בהליך זה. סוף דבר: משמצאתי כי הנתבעים לא הוכיחו הגנה טובה מפני תביעת הפינוי, אין מנוס ממתן פסק דין המורה על פינוי הנכס ממתפללי בית הכנסת, על מנת שהתובע, שמונה על ידי בית המשפט למכור את הנכס, יוכל למוכרו כנכס פנוי.

אך אף מובן כי הם אינם מחויבים לעשות כן. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להתקבל במלואה.

ניתן בזה צו לפינוי וסילוק ידם של הנתבעים ומתפללי בית הכנסת מהמקרקעין מושא הליך זה. בשים לב לתקופת החזקה ארוכת השנים אני קובע, כי הפינוי יעוכב למשך 60 ימים וכי הוא לא יבוצע קודם ליום 9.3.22 והכל על מנת לאפשר לנתבעים להתארגן בהתאם.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 12542-09-20 ת.ה.ש. האני בע"מ נ' אחמד עאבד קבלן לעבודות עפר ופיתוח בע"מ ואח' בפני כבוד השופטת סיגלית מצא מספר בקשה: 12 התובעת: ת.ה.ש. האני בע"מ על ידי ב"כ עו"ד חוסאם קאסם הנתבעים: 1. אחמד עאבד קבלן לעבודות עפר ופיתוח בע"מ 2. אחמד עאבד על ידי ב"כ עו"ד איאל סבית פסק דין חלקי

עוד נטען בתביעה, שהנתבעת חתמה על המחאת זכות לטובת התובעת על סכום חשבונית שהנפיקה (על סך 60,000 ₪ כולל מע"מ), אולם המועצה לא הסכימה לכבד המחאת זכות זו. משכך, טוענת התובעת, לא שילמה הנתבעת דבר על חשבון החוב שהיא חבה לה. בנוסף, טענה התובעת בתביעתה כי יש להורות על הרמת מסך וחיוב אישי של הנתבע, שכן, לטענתה, הנתבע הוא בעל המניות היחיד והמנהל של הנתבעת.

ג – ההליך והבקשה למתן פסק דין חלקי ביום 26.5.2022 היתקיימה ישיבת קדם משפט, במסגרתה עתרה התובעת למתן פסק דין חלקי ביחס לסכום של 40,000 ₪, לגביו, לדבריה, מודים הנתבעים.

ד – טענות הצדדים בתגובתו מיום 3.7.2022 היתנגד ב"כ הנתבעים למתן פסק דין חלקי, שכן לטענת הנתבעים, הסכום של 40,000 ₪ שולם באמצעות המחאת זכות אצל המועצה, כשהתובעת הודתה בסעיפים 10-11 לתצהיר המצהיר מטעמה, שקבלה לידיה המחאת זכות.

כדבריו: "על פי תקנה 191 הוסמך בית המשפט להוציא 'פסק דין חלקי'. הכוונה היא שאם יתברר במהלך הדיון, כי מקצת המשפט הגיע לשלב כזה שאין צידוק להשהות לגביו את מתן פסק הדין עד אשר יהא בידי השופט לפסוק במחלוקת כולה, יוציא השופט פסק דין חלקי, והמשך הדיון יצטמצם בשאר העניינים השנויים במחלוקת..." ובהמשך, בעמ' 526: "ברור כי לפני מתן פסק דין חלקי, חייב השופט לנהוג כדרך שנוהג הוא לפני מתן כל פסק דין; עליו לשמוע את בעלי הדין לגבי העניין בו הוא עומד לפסוק, ועליו להשתכנע, שאם יימנע ממתן פסק דין חלקי, ויוסיף לברר את המשפט בשלמותו, לא יתגלה בסופו של דבר, כי לגבי העניין בו פסק בפסק הדין החלקי, היה מגיע למסקנה אחרת ושונה מזו – הן מבחינת העובדות והן מבחינת החוק – אשר שימשה יסוד לפסק הדין החלקי." בעניינינו, כאמור, מסקנתי היא שנוכח הודאת הנתבעת בחובה לתובעת בסכום של 40,000 ₪, והיות ויש לדחות מבחינה משפטית את הגנתה בעיניין, כפי שפירטתי, הרי שזכאית התובעת לפסק דין חלקי ביחס לסכום זה מהנתבעת.

...

כדבריו: "על פי תקנה 191 הוסמך בית המשפט להוציא 'פסק דין חלקי'. הכוונה היא שאם יתברר במהלך הדיון, כי מקצת המשפט הגיע לשלב כזה שאין צידוק להשהות לגביו את מתן פסק הדין עד אשר יהא בידי השופט לפסוק במחלוקת כולה, יוציא השופט פסק דין חלקי, והמשך הדיון יצטמצם בשאר העניינים השנויים במחלוקת..." ובהמשך, בעמ' 526: "ברור כי לפני מתן פסק דין חלקי, חייב השופט לנהוג כדרך שנוהג הוא לפני מתן כל פסק דין; עליו לשמוע את בעלי הדין לגבי העניין בו הוא עומד לפסוק, ועליו להשתכנע, שאם יימנע ממתן פסק דין חלקי, ויוסיף לברר את המשפט בשלמותו, לא יתגלה בסופו של דבר, כי לגבי העניין בו פסק בפסק הדין החלקי, היה מגיע למסקנה אחרת ושונה מזו – הן מבחינת העובדות והן מבחינת החוק – אשר שימשה יסוד לפסק הדין החלקי." בענייננו, כאמור, מסקנתי היא שנוכח הודאת הנתבעת בחובה לתובעת בסכום של 40,000 ₪, והיות ויש לדחות מבחינה משפטית את הגנתה בעניין, כפי שפירטתי, הרי שזכאית התובעת לפסק דין חלקי ביחס לסכום זה מהנתבעת.

ו – סוף דבר לפיכך, אני מקבלת את בקשת התובעת למתן פסק דין חלקי כנגד הנתבעת על סך של 40,000 ₪.

משכך, אני קובעת את התביעה לשמיעה ביום 31.1.2023 שעה 10:00.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 35569-03-21 23 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור – דן יחיד התובעת רחל כהן ע"י ב"כ: עו"ד ענת רוביו קימלמן – מטעם הסיוע המשפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יפה רוטשילד פסק דין

בתאריך 14.12.21 הסכימו הצדדים כי ההליך יועבר לדן יחיד.

הנתבע היתנגד וחלק מהשאלות הועברו למומחה כאמור בהחלטה מיום 16.8.22.

שם לראשונה נרשם כסיבת הביקור: "כאבים חזקים בפות, עם וירידים מורחבים". ומציין המומחה כי כאבים אלה "הייתי מצפה שהתובעת תתלונן אצל הרופאת נשים שזה תחום התמחותה, בעת ביקורה של התובעת אצלה מלפני יומיים". אכן, כפי שנפרט מטה עד לסוף ההליך לא הוצגה הפניה למומחית זו. עוד מדגיש המומחה כי ד"ר שריקי לא ממליצה על שמירת היריון בתאריך 23.12.20 למרות התלונות שבפניה.

מבלי לגרוע מהאמור, ההליך ופסק דין זה יועברו גם ישירות לעיון ולידיעת ראשת הסיוע המשפטי בירושלים.

...

יתר על כן, אין הצדקה בהליך זה לסטות ממנה, מצאנו אותה ראויה ולא מצאנו כל פגם בשתי חוות הדעת.

לאחר ששקלנו את מלוא ההליך על כל גלגוליו, בקשותיו וההחלטות שניתנו בו, מצאנו כי למרות שמדובר במינוי מטעם הסיוע המשפטי, זהו המקרה שבו נכון לפסוק הוצאות לטובת הנתבע, מאחר והתובעת התבקשה פעמיים להגיש סיכומים, הגישה באיחור מסמכים שייכים ולא שייכים, פעלה בניגוד להחלטות בית הדין, ובסופו של דבר לכתחילה לא היה בידה מסמך רפואי אותנטי מזמן אמת המורה על שמירת הריון.

יחד עם זאת, מאחר והתובעת היא מורה ומיוצגת על ידי הסיוע, יושתו הוצאות בשיעור המתון בסך 1,000 ₪, אותם תשלם התובעת לנתבע.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 13026-03-22 אלזם נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת תמי לוי יטח היחיד שי ארנון חיים ת"ז 24973646 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד זיסמן יעקב(הנאמן) 3. ענבל אלזם (הנושה/הזכאית למזונות) פסק דין

בתאריך 27/9/2023 התקבלה תגובת הנושה לפיה היא מיתנגדת לבקשת היחיד, שכן חוב המזונות השוטף ממועד מתן הצוו לפתיחת הליכים בחודש אפריל 2022 ועד לחודש ספטמבר 2023 עומד על סך של 47,600 ₪ ובנכוי תוספת תלויים הנלווית לקיצבת נכות כללית בסך 34,128 ₪, חובו של היחיד בגין חוב המזונות השוטף עומד על סך של 13,372 ₪ נכון לחודש ספטמבר 2023.

אקדים ואציין כבר עתה כי לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים ולאחר בחינת נסיבותיו הספציפיות של היחיד, אני רואה לנכון להורות על דחיית בקשתו של היחיד למתן הפטר ולהחלתו על חוב מזונות עבר, ומאידך להורות על ביטולו של ההליך.

לא זו אף זו, נוכח היותם של ילדיו של היחיד קטינים, ברי כי היתה פתוחה בפני היחיד הדרך לפנות לבית המשפט לעינייני מישפחה על מנת לעתור להפחתת החיוב השוטף במזונות, ככל שהוא סבור שיש שינוי נסיבות המצדיק זאת.

...

לפיכך, ובזיקה להתראות שניתנו בהחלטות שפורטו לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

לאור כלל האמור ולאור ביטול ההליך, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

בית משפט לעינייני מישפחה בתל אביב -יפו ת"ע 46768-12-20 המבקש ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' ת"ע 45126-12-20 בפני כב' השופטת תמר סנונית פורר בעיניין: המבקשים: ----- (המנוחה) ת"ז 1. המבקש 1 2. המבקש 2 ע"י ב"כ עו"ד פשה אלון המתנגדים: .1 המתנגד 1 .2 המתנגדת 2 .3 המתנגדת 3 .4 המתנגד 4 .5 המתנגדת 5 .6 המתנגדת 6 7. המתנגד 7 8. המתנגד 8 .9 המתנגדת 9 .10 המתנגד 10 11. המתנגדת 11 ע"י ב"כ עו"ד קראוס ועו"ד אלזם פסק דין

בעיניין עזבון המנוחה XXX ז"ל (להלן: "המנוחה") הוגשו ההליכים הבאים, שעניינם יוכרע בפסק הדין: ת"ע 46768-12-20 - בקשה לצוו קיום צוואה מיום 18.4.2010 שהוגשה על ידי המבקש 2, ולאחר מכן הצטרף אליו המבקש 1.

ראיות ועדויות נוספות גם שמיעת הצדדים ועדים נוספים מטעם המתנגדים ובחינת הראיות שהובאו במסגרת ההליך לא שינו את התמונה לגבי יכולתה של המנוחה להבחין בטיבה של צוואה.

היחידי שנכח היה המתנגד 1, שהודה בחקירתו שהוא שפעל להגשת ההיתנגדות.

בעל דין שמגיש הליך ולאחר מכן לא נוטל בו חלק, התביעה נגדו צריכה להדחות.

...

סעיף 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב -1962 קובע: "מי שפועל כאפוטרופוס, חובותיו ואחריותו כלפי אדם שמונה לו אפוטרופוס או שבית המשפט היה רשאי למנות לו אפוטרופוס יהיו לפי הוראות פרק זה, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסותו." דין טענה זו להידחות דיונית ומהותית.

בבע"מ 4459/14 פלונית נ' פלוני (6.5.15) קבע בית המשפט העליון את הלכת החוטים השזורים אשר משמעותה היא כי חוטים שונים של עילות שונות יכולים להישזר יחד ולהוביל למסקנה כוללת המשקפת את מלוא התמונה ולהוביל למסקנה המתבססת על מכלול הראיות ואיננה נצמדת אך ורק לעילת פסלות יחידה: "התשובה לכך נעוצה בנקודת מבטו של בית המשפט המחוזי. הוא בחן את סוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת כמכלול. כך ראוי לנהוג. הנטל להוכיח עילת פסלות זו רובץ על המבקש את פסלות הצוואה (המשיב כאן). אך יש לזכור, כי לא פעם הראיות הינן נסיבתיות (ראו, למשל, הלכת מרום בעמ' 848). בענייננו, המשיב טען לעילות פסלות נוספות, כגון העדר כשרות ומעורבות בעריכת הצוואה. סבורני כי בצדק נדחו עילות אלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. אך עדיין, חוטים שונים של עילות שונות – הגם שלא היה בכוחם לבסס עילה עצמאית – יכולים להישזר יחד לרבדים המחזקים ומבססים את מסקנת בית המשפט המחוזי. ההשפעה הבלתי הוגנת העולה עד כדי שלילת הבחירה החופשית של המצווה הינה מבחן דינאמי ורחב כקשת החיים. בית המשפט המחוזי נעזר בחוטים השונים כדי להגיע לראייה כוללת המשקפת את מלוא התמונה." (ההדגשות בקו – הוספו).

הטענה לא נומקה ולא פורטה באופן משכנע, ועל כן אני מורה על דחייתה.

בעל דין שמגיש הליך ולאחר מכן לא נוטל בו חלק, התביעה נגדו צריכה להידחות.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: ת"ע 46768-12-20 - הבקשה לצו קיום צוואה מיום 18.4.2010 – מתקבלת.

ת"ע 45126-12-20 – ההתנגדות לצו קיום צוואה מיום 18.4.2010 – נדחית.

בהתאם לסעיף 5 לצוואה ובהתאם להתחייבות המבקשים אני מורה כי יירכש ספר תורה להנצחת שמה של המנוחה בבית הכנסת ב----.