פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסדר פשרה

כמו-כן, לטענת הנתבע, על אף שהוא ייצג את התובעים באופן מקצועי ומסור, והצליח למנוע את מימוש הנחלה על-ידי כונס הנכסים שמונה לה, וכן הצליח להגיע להסדרים עם הנושים השונים, התובעים לא שילמו לו את שכר טירחתו על-פי כתב ההיתחייבות עבור הייצוג, ועל-כן הנתבע הגיש בקשה למימוש המישכון בלישכת ההוצאה לפועל.

בנוגע לפסק-דין שניתן מכוח הסכם הפשרה נקבע בפסיקה, כי: "חרף שוני זה בין פסק-דין בהסכמה לבין פסק דין "רגיל", ניתן לכללי ההשתק, על ענפיהם השונים, תוקף גם בנסיבות שבהן יושב סיכסוך על ידי פסק דין בהסכמה (ע"א 151/87, 219הנ"ל [2], בעמ' 497-498).

למעלה מן הצורך ייאמר, כי טענת התובעים לפיה שילמו לנתבע את מלוא חוב שכר הטירחה שבגינו ניפתח תיק ההוצאה לפועל, הנה טענת פרעון אשר מקומה במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" מכוח סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בהתאם לסמכותו הנתונה של רשם ההוצאה לפועל.

...

אשר על-כן, ולאור האמור לעיל, קם מעשה בית-דין מכוחו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, ודין טענות קיזוז וטענות כספיות - להידחות.

סוף דבר אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.

התובעים ישלמו יחד ולחוד לנתבע הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ש"ח (כולל מע"מ), ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

נקודה נוספת אליה מתייחס בית משפט קמא בפסק דינו היא – המשקל הרב שנתן כב' הרשם לעובדה שלמרות הפרות חוזרות ונישנות של הסכם הפשרה על ידי המבקש, ניפתח תיק ההוצאה לפועל רק בשנת 2014.

מוסיף וכותב המשיב באותו מכתב: "אם אתה רוצה שאני אמתין בפתיחת תיק ההוצאה לפועל ובנקיטת הליכים אני מבקש שלפחות תתחיל לפרוע את השיקים – אני מציע שהחל מחודש ינואר הקרוב תתחיל לפרוע לי 7,500 ₪ מדי חודש ואני אחזיר לך אחד השיקים. ברגע שתהיה לך הצעה למימוש המניות, או חלק מהן, באופן שיתאפשר לי לפרוע את חובי ולהבטיח את קיומנו השוטף נוכל לשבת שוב ולדון במכלול". המבקש מסתמך על מכתבו אל המשיב מיום 18.12.11, בו נאמר: "בהמשך לשיחותינו בנושא, ולמען הסדר הטוב, אני מעלה את סיכום הדברים על הכתב:

...

בתאריך 2.1.2014 פתח המשיב תיק הוצאה לפועל כנגד שני המבקשים לביצוע החיוב שנפסק בפסק הדין מיום 26.11.02, ואילו המבקש (מר טאוב) הגיש ביום 11.2.14 בקשה בטענת "פרעתי" וטען, כי יש לדחות את בקשת הביצוע של המשיב בהיותה מחוסרת תום לב. לטענת המבקשים, פסק הדין מיום 26.11.02 נפרע במלואו וזאת בהמשך לכתב הסכמה וויתור שנחתם בין הצדדים ביום 19.8.2010, לפיו נפרע חוב פסק הדין, וזאת כנגד קבלת מניות בחברת "שפע ימים" בהתאם להסכם שנערך ונחתם בין הצדדים.

על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה בזאת על דחיית בקשת רשות הערעור.

לפיכך, נדחית בזאת טענת "פרעתי" אותה העלו המבקשים בתיק הוצל"פ חיפה 02-05436-14-1.

אני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד, לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪ (כולל מע"מ).

הרחבת הקבוצה בהסדר הפשרה נובעת מן הסעד הכולל, אשר מתייחס לכל החייבים שניפתח נגדם תיק הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא.

למרות האמור בסעיף 13(ב) בהסדר הפשרה, מובהר כי ככל שהבנק יחליט שלא לבדוק את כל התיקים הרלוואנטיים, הממונה הוא שיחליט כמה תיקים יש לבחון כדי לקבל מידגם מייצג.

...

אישור הסדר הפשרה לאחר עיון בהסדר הפשרה ובהערות היועץ המשפטי לממשלה, החלטתי לאשר את ההסדר שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". לכאורה עומד ענייננו בתנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיפים 3, 4 ו-8(א) בחוק תובענות ייצוגיות כנדרש.

אני מקבלת את המלצת הצדדים שלא למנות בשלב זה בודק במסגרת הסדר הפשרה.

אני מאשרת פעימות אלו.

סיכום לנוכח האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה בתיקונים שנכתבו בסעיף 17 לעיל, ונותנת לו תוקף של פסק דין הבנק יפרסם לעיון הציבור הודעה לפי הנוסח שצורף להסכם הפשרה, אך ישמיט ממנו את סעיף 4(ג) בו שאינו מייצג באופן מדויק את האמור בהסכם.

יוער, כי בתאריך 7.12.2017, ניתנה החלטה על ידי כבוד השופט אטרש אשר מורה על ביטול ההחלטה הנ"ל מתאריך 1.11.2011, הנ"ל, כן הורה בית המשפט על רשם המקרקעין "לבטל את רשומו של המשיב 1 זועבי מוחמד כבעלים של 1/42 חלקים בחלקה 4 גוש 16874 ולהחזיר את רשומו של המשיב 3 – סובחי יאסין ... כבעלים של אותם חלקים (כך שסה"כ יירשמו על שמו 8/168 חלקים) וכן להחזיר את רישומה של ההערה על צורך בהסכמה לפי סעיף 128 לטובת המבקשת – גב' פתחיה עיילה ..., קרי להחזיר את מצב הרישום לקדמותו עובר למתן פסק הדין מיום 2.2.11." כשנה ושלושה חודשים לאחר שניתן פסק הדין הנ"ל על ידי כבוד השופט אטרש, ובתאריך 31.5.2012 הגישו זועבי את התביעה דנן לפינוי החלקה ותשלום דמי שימוש, בגדרה הם טענו כי בהליך שהתנהל לפני כבוד השופט אטרש הגיעו הצדדים לסיום המחלוקת ביניהם בפשרה, והם קיימו את חלקם בהסכם הפשרה; וכי חרף זאת יאסין לא פינה את החלקה והמשיך לתפוס בה חזקה ולהשתמש בה, כך שטרם הועברה החלקה פיזית או משפטית לידיהם, ויאסין או מי מטעמו מסרבים לצאת ממנה למרות קיומו של הסכם המכר והסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין.

לפני הגשת תביעה חדשה לביטול ההסכם, ובמסגרת התיק שהתנהל לפני כבוד השופט אטרש, הגיש יאסין בתאריך 27.1.2014 בקשה "להשלמת פסק דין ומתן פס"ד סופי", והוא עתר למתן פסק דין משלים וסופי שתביעתו תיתקבל במלואה נגד זועבי, בטענה שאלה לא שילמו דמי איזון שהיו חייבים לשלם בהתאם להסכמי המכר שנכרתו בין הצדדים ובהתאם להסדר הפשרה שקבל תוקף של פסק דין.

וכן נקבע כי זועבי יסדירו את החוב בגין תשלומי האיזון מול רשות מקרקעי ישראל, אשר הושתו על יאסין במסגרת תיק אזרחי 2626/99 בבית משפט השלום בנצרת, שבגינו ניפתח תיק הוצאה לפועל.

...

לסיכום – לאור כל האמור לעיל המועד הקובע למסירת החזקה בחלקה על ידי הנתבע לתובע הוא המועד שבו קוימו ההוראות שניתנו בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט טאהא, בתאריך 8.6.2016 במסגרת תיק 3252-03-15.

אי לכך ומאחר והסעד הכספי מושא התביעה דנן הוא לתשלום דמי שימוש ראויים עבור התקופה שמיום חתימת הסכם המכר (26.10.98) ועד למועד הגשת התביעה, היינו עד ליום 31.5.12, ומשלא היתה חובה למסור חזקה בחלקה בתקופה הנ"ל, הרי שדין התביעה לסעד הכספי האמור להידחות.

סוף דבר הנני מורה על דחיית התביעה בגין הסעד הכספי ומחייבת את התובעים לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ (כולל מע"מ כחוק).

ביום 3.8.2020 פתחה הנתבעת תיקי הוצאה לפועל נגד הנתבע (תיקים 500104-08-20; 500109-08-20), וביום 9.11.2020 ניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל צו עיקול על זכויותיו של הנתבע בנכס.

חרף הסכם פשרה זה, נחתם בהמשך בין התובע לנתבע הסכם ההלוואה המדובר ו"אם זיכרונו אינו מטעה אותו המוטיבציה לחתימה על הסכם הלוואה מאוחר נועד להפחית את נטל המס לאור החשש שהעברת הזכויות לידי [התובע] יכולה הייתה שתטיל על האחים חבות מס משמעותי" (פסקה 24 לכתב ההגנה).

חרף הוראות דין אלו, התובע הגיש תביעתו בשעה שהליך ההסדר היה תלוי ועומד, ומשהסתיים הליך ההסדר ביום 12.7.2021 והתובע לא נרשם בהסדר כבעל זכויות במקרקעין, לא הבהיר התובע מהי עילת התביעה הרלוואנטית עליה הוא מבקש לסמוך בהקשר זה והוא לא נידרש לסוגיית צרופו של פקיד ההסדר כצד להליך הנוכחי.

...

מחיקת תביעה מהטעמים שיפורטו להלן.

לעניין אי-צירופם של בעלי דין רלוונטיים כצד להליך, כשבנסח המקרקעין מופיעים צדדים שלישיים רבים שעלולים להיפגע כתוצאה מהסעד הקנייני המבוקש, מסר ב"כ התובע כי "אני שומע את הערת בית המשפט בנוגע להוספת בעלי דין, ומשיב כי ארצה לתקן זאת... לאחר ששמעתי את הערות בית המשפט ביחס להמשך ניהול התיק, אני מבקש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, בתוך 30 יום" (עמ' 2 לפרוטוקול).

אמנם כן, מחיקת תביעה לא תיעשה כעניין שבשגרה, אולם מהטעמים שפורטו לעיל סברתי שבמקרה הנוכחי אין מנוס ממחיקת התביעה, כמתואר.