כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פתיחת תחנת הצלה ועימות קיבוצי

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 24.3.15 או סמוך לכך, ניפתח דף פייסבוק בשם "מנורה מבטחים – מסתדרים בלי הסתדרות" וכן דף נוסף בשם "מנורה מבטחים – תנו צ'אנס לשיח פנימי". במקביל ניפתח דף עצומה לעובדי מנורה מבטחים באתר האנטרנט "עצומה". הפירסום בעצומה מיום 24.3.2015 היה: בואו ניתן צ'אנס אמיתי וכנה לשיח משותף עם ההנהלה!! יש לנו כאן היזדמנות לנסות ולשנות מבפנים, ללא מתווכים וללא תשלום לגורם שלישי וחיצוני תמיד אפשר לפנות להסתדרות, היא זמינה ומחכה לנו בפתח.
אף לאחר הגשת הבקשה הראשונה לבית הדין (אשר הוגשה כאמור ביום 18.5.15) המשיכו העימותים והתקריות בין נציגי ההסתדרות לבין נציגי הועד הפנימי.
"זכות ההתארגנות באירגון עובדים מאפשרת מתן קול למי שקולם מוחלש במסגרת הממוסדת המקובלת; תורמת לקידום ההליך הדמוקרטי, ולהבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה. זכות ההתארגנות מאפשרת את הגשמת יעדיו של משפט העבודה הקבוצי, ובכללם איזון החֶסֶר דמוקרטי (democratic deficit)". זכות ההתארגנות מקדמת יתר-שויון בין העובדים עצמם, ומאפשרת השמעת קולם של העובדים והגדלת השתתפותם, ולוּ במידת-מה, בניהול המפעל".
...
על אף שאנו מקבלים שייתכן שלאחר מכן השתנתה הכוונה ונציגי הוועד הפנימי הבינו שלא יכול להיות ארגון עובדים שאין מטרתו לנהל משא ומתן קיבוצי ולכרות הסכם קיבוצי – אותו שינוי במטרה לא אושר בכל דרך שהיא על ידי המצטרפים.
בהתאם לכך אנו סבורים שלא מתקיימים התנאים שבדין – נכון למועד זה – כדי לראות בוועד הפנימי כארגון עובדים ולכן הוא אינו יכול בשלב זה להיות ארגון יציג במנורה.
בהתאם לכך אנו קובעים כי הוועד הפנימי אינו ארגון יציג במנורה ואינו בעל סמכות לחתום על הסכם קיבוצי בשלב זה. בהתאם להחלטתנו, אין לקבל את הסעדים המבוקשים בבקשת צד בסכסוך קיבוצי בתיק ס"ק 5042-06-15, עת הבקשה הוגשה על ידי הוועד הפנימי כארגון יציג והוא אינו כזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 48969-08-15 30 אוגוסט 2016 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) מר יעקב גרינברג נציג ציבור (מעסיקים) מר יגאל סעדיה התובעת מיכל אונגר ע"י ב"כ: עו"ד מרדכי לוין הנתבעת נתבעת פורמלית 1. עריית פתח תקווה ע"י ב"כ: עו"ד ליאת קינן 2. הסתדרות המורים ע"י ב"כ: עו"ד מיכל שפרן פסק דין
במצב דברים זה ובהתאם להוראות ההסכם הקבוצי, הערייה הודיעה למבקשת כבר ביום 24.8.15 על פיטוריה לאלתר מיום 25.8.15.
היתייחסות התובעת לטענות הערייה אשר לתפקודה לטענת הערייה במכתב הזימון לשימוע, אחד התחומים הבולטים בהם התובעת לא הצליחה לעמוד בדרישות התפקיד הוא הקשר עם הגננות וכי היתנהלותה מולן מביאה לחוסר שביעות רצון, מתח ועימותים.
מר הופנברג ומנכ"ל הערייה לא ידעו על כך וקבעו כי מדובר בטענה חמורה שתיבדק, אך לגישתו גב' רוזנברג שיקרה בעצת עורכי דינה על מנת להציל עצמה מלאבד את המיכרז, ולא בהכרח בשל קונספירציה נגד התובעת (שם).
...
בהתאם לאמור, אנו סבורים כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות המאפשרות פסיקת פיצוי כספי שלא נתבע.
לאחר ששקלנו את השיקולים הנדרשים, לרבות חומרת הפגמים, הפגיעה במבקשת, חלוף הזמן, היותה עובדת ותיקה בגיל שיקשה עליה מציאת מקור פרנסה חלופי, חוסר תום הלב של העירייה בעיתוי הפיטורים בהתחשב באפשרות שהייתה לתובעת לשוב לעבודתה במשרד החינוך רק מספר חודשים קודם לכן וכל המתואר לעיל בפירוט רב - מצאנו כי נסיבות מקרה זה מצדיקים מתן סעד של אכיפה והשבה לעבודה.
סוף דבר: אשר על כן, אנו מקבלים את תביעת התובעת; מכתב הפיטורים מיום 24.8.2015 שנמסר לתובעת - מבוטל; התובעת תשוב לעבודתה כמנהלת אגף גני ילדים בעירייה באופן מיידי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2013 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת רונית רוזנפלד פתח דבר המערערת, עורכת דין במקצועה, מדורגת בדרוג המשפטנים ומועסקת כממונה באגף פניות הציבור במשרד החינוך, הגישה תביעתה לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, בה ביקשה להורות למשיבה כי ישולם לה "שכר עדוד". כמו כן תבעה את חלק הפרשות המעסיק בהפרשות לפנסיה בגין "שכר עדוד" שלא שולם לה במהלך השנים.
תשלום שכר עדוד בשירות המדינה מוסדר בהסכם קבוצי משנת 1969 שנחתם בין ההסתדרות הכללית של העובדים לבין המדינה "למען הבטיח שתוף פעולה בין העובדים לבין ההנהלות בשירות המדינה לשם חפוש דרכים ואמצעים לייעול העבודה ולהעלאת פריון העבודה ע"י חקר העבודה, קביעת שיטות וארגון עבודה מתאימים וכן על ידי הנהגת שיטות שכר עדוד בעבודות השונות בהן תנתן ותוכח האפשרות והכדאיות להפעלתו" (ראו דברי הפתיח להסכם).
...
סוף דבר צדק בית הדין האזורי בדחותו את תביעת המערערת.
אשר על כן, הערעור נדחה.
המערערת תשלם הוצאות המשיבה בסך 7,000 ש"ח. סכום זה ישולם למשיבה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לצורך הכרעה בהליך עלינו לקבוע האם משימות האכיפה שקורס האכיפה מסמיך את מינהלי התחנות והמשמרות לבצע היוו חלק מתפקידיהם עד כה, ואם לא - האם ניתן להטיל על בעלי תפקידים אלה משימות אלה מבלי שינוהל מו"מ קבוצי קודם לכך.
להוספת מטלות אכיפה על המשימות השוטפות המוטלות על בעלי התפקידים השלכות על תנאי עבודתם ואופן ביצוע עבודתם, הן מבחינת עומס העבודה והאפשרות לבצע את יתר המשימות ביעילות הנדרשת והגברת החיכוך והעימות עם מפרי חוק.
בנסיבות אלה אין לחייב את רכבת ישראל לנהל מו"מ עם נציגות העובדים מעבר להידברות שהתקיימה בין הצדדים עובר לפתיחת הקורס בחודש 12/19 או בסמוך לכך.
כן הוגדר שבזמן המשמרת על מנהל התחנה לקיים מגע עם משטרת ישראל וגופי חרום אחרים "בקשר לבעיות סדר וגרימת נזקים לרכוש" וכן ליתן מענה ראשוני "בעת ארוע עד להגעת כוחות הצלה חצוניים". עוד נקבע שעל מנהל התחנה לבצע "מטלות נוספות על פי הנחיית הממונה". לאחר שבחנו את הראיות שהוצגו ואת העדויות שנשמעו, אנו קובעים שבעלי התפקידים אף עשו שימוש בסמכויות האכיפה המסורות להם לפי נהלי המעסיקה כדבר שבשיגרה.
...
לא מצאנו להתערב בשאלת מתכונת המבחנים המסכמים של קורס האכיפה, סוגיה שעלתה במהלך ניהול ההליך.
על יסוד האמור והמפורט עד כה אנו קובעים שהחלטת המעסיקה להפנות את בעלי התפקידים לקורס אכיפה והחלטתה להסמיכם כפקידי רכבת כהגדרת המונח בפקודה (ובכפוף להבהרה מצד המעסיקה לפיה בעלי התפקידים אינם נדרשים בהכרח לחלק הודעות בדבר עבירה בהקשר של חוק איסור העישון, וכי לבעל התפקיד ישמר שיקול הדעת להחליט מהו אמצעי האכיפה בו יעשה שימוש, בין השאר בהתייחס לחשש שהדבר יגרור אלימות מילולית או פיסית) היא החלטה המצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיקה.
סוף דבר - לא מצאנו להיעתר לבקשה למתן הסעדים המבוקשים והתביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

על יחסי הצדדים חלות הוראת הסכם קבוצי מיוחד לעובדי דור א' של הנתבעת (משנת 1993 נספח א' לתביעה), אשר הוארך ותוקן מעת לעת במסגרת הסכמים מאוחרים יותר.
וכדבריו: "ש. אתה מספר שהיה לך מחלוקת עם הממונים, סוף עמ' 17 לפרוטוקול, היה לך עימות עם הממונים ואתה חודשיים שלושה ישבת ולא עשית כלום.
אלא שהנתבעת טענה כי במסגרת רה ארגון שעשתה ביקשה לשנות את מבנה המשרדים במפעל ופנתה לתובע שיפנה את המשרד טרם תחילת הבינוי ומשנמנע התובע משיתוף פעולה, ביקשה ממחלקת הבטחון לפתוח את המשרד ולארוז את חפציו של התובע.
...
באשר לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש - התובע העמיד תביעתו ברכיב זה על הסך של 500,000 ₪ - לאור המסקנה שאליה הגענו באשר להתנהלות התובע, לא מצאנו כל יסוד לתביעתו ברכיב זה ודינה - להידחות.
אחרית דבר לאור כל האמור, התביעה נדחית.
לאחר שמצאנו לדחות את התביעה, ולאחר ששקלנו את התנהלות התובע, את העובדה שבקשתו לסעד זמני נדחתה מבלי שחויב בהוצאות תוך שנקבע כי אלו יילקחו בחשבון במסגרת התביעה לסעד עיקרי, ואת העובדה שהתובע בחר להגיש תביעה לתשלום זכויות ופיצוי בגין עוגמת נפש בסכום כולל העולה על 2,000,000 ₪ אשר כאמור לא מצאנו לה כל יסוד, אנו מורים שהתובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 30,000 ₪ אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו