פתיחת שוק התקשורת לתחרות

המדינה טענה כי הצעדים האירגוניים מכוונים למעשה כנגד התחרות בתחום התיקשורת, אין מדובר בסכסוך עבודה בין נציגות העובדים לבין בזק, ואין לאפשר עיצומים שתכליתם סיכול פתיחת התחרות בשוק התיקשורת; במכתב מר שמילה המדינה לא פעלה כ"מעסיק, כבעלים, כמתקצב או כמי שמכווין את פעילותה העסקית של בזק", אלא בסמכות האסדרה העומדת לרשותה ומאפשרת לה לפקח על פעילויות גופים פרטיים.

...

מאידך, "התרשמנו כי יישום החלטתו של משרד התקשורת יש בו כדי להשליך על עבודתם של עובדי בזק. בדיון נאמר, כי השלכת ביצוע העבודות בתשתיות קיימות של בזק על ידי חברות קבלניות, עלולה להוביל לפיטורי כ- 1000 עובדים. אמירה זו לא נתמכה בראיות, אולם סביר, כי פתיחת שוק התחרות הנייחת לתחרות, ומתן אפשרות לחברות אחרות לבצע עבודות בתשתיות בזק, עשויה לחולל שינוי בנפח העבודה בבזק, שינוי שעשוי להשפיע על זכויות העובדים ומצבת כוח האדם. אין בכך כדי לקבל את טענת המשיבות [ההסתדרות והנציגות המשותפת של עובדי בזק] בדבר פגיעה כה חמורה מבחינתן, כמו כן, ספק בעיננו אם ניתן להגדיר את המהלך ככניסת עובדי קבלן תחת עבודה מאורגנת". לאור זאת, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי אופיים של הצעדים הארגוניים הוא מעורב ואין מדובר בשביתה פוליטית אסורה.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, ולו תישמע דעתנו - בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים של בית הדין האזורי מיום 2.11.2017 תידחה.

הדרך המידתית בנסיבות שנמנו, דומה לנו, שאין מקום שלא לדון בשאלה המשפטית שהונחה לפתחנו בבקשת רשות הערעור, ואין מנוס מלדון בה תוך כדי הבהרת דרכו של בית דין זה בנסיבות דומות של שביתה, שרק ככל שהיא לא מידתית יכולה להפוך למעין-פוליטית.

סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב, וכנגד עמדתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בחודש מרץ 2006, בעקבות פתיחת שוק התיקשורת הנייחת לתחרות, פנה משרד התיקשורת לכל חברות התיקשורת, הנייחת והניידת, והודיע כי הוא שוקל להרחיב את שירות מספר מקוצר לעסקים - שניתן עד אז רק על ידי בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: חברת בזק) - ובקש את עמדתם.

...

מנגד, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מהטעם שלא צורפו לעתירה מסמכים רלוונטיים, לרבות המסמכים המלמדים כי טענות העותרות בשימוע שנערך להן אינן עולות בקנה אחד עם טענותיהן בעתירה, הן מאחר שהעותרות לא צרפו את בעלי הרישיונות כמשיבים לעתירה, והן מהטעם שהעתירה הוגשה בשיהוי, שכן עיקרה בתקיפת המתווה הרגולטורי הקיים מזה שנים, ולכל הפחות מאז פורסמה הוראת המינהל 2008.

כעולה מכל המקובץ לעיל, טענה זו לא מתיישבת עם לשונה הברורה של ההגדרה, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק והוראות המינהל שניתנו מכוחו, ואף סותרת את עמדתן של העותרות עצמן, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזים שלהן עם חברת בזק ובשימוע שנערך להן בפני גורמי משרד התקשורת.

פועל יוצא של האמור הוא, כי גם הטענות בדבר פגיעה בזכויות יסוד של העותרות, דינן להידחות.

סוף דבר: אציע לחבריי לדחות את העתירה ולחייב את העותרות, יחדיו, בהוצאות המשיבים בסך 50,000 ₪.

לגופו של ענין, סקרה אקספון, באופן מקיף, את ההתפתחויות בשוק התיקשורת, החל מהתקופה בה בזק היתה בעלת מונופול מוחלט בשוק, ועד לפתיחת שוק שירותי האנטרנט, באופן הדרגתי לתחרות, כאשר בזק עודנה בעלת מעמד מונופוליסטי, בכל הנוגע לאספקת שירותי התשתית.

...

איני מקבלת את טענותיה של בזק, בעניין היעדר היכולת להעלות טענות קיזוז במסגרת הליך בסדר דין מקוצר, אלא כי טענות הקיזוז, כמוהן ככל טענת הגנה אחרת, וניתן להעלותה גם במסגרת ההליך אשר בפני, וודאי עת מדובר בתביעה הנשענת על טענות מתחום דיני החוזים.

סוף דבר משנתתי דעתי לכל אלו אני מוצאת להורות כי תינתן למבקשת-אקספון רשות להתגונן בפני התביעה וזאת בהתייחס לנטען בסעיפים 11.4, 11.5 ו-11.6 לבקשת הרשות להתגונן, וכנגד הפקדת הסך של 1,000,000 ₪ (מיליון שקל) בקופת בית המשפט, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

נקבע לדיון מקדמי ליום 24.2.2021 בשעה 10:00 המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

ב]בית המשפט העליון[][ בג"ץ 5530/97 - א' בפני:][כבוד השופט ת' אור ][העותר]ת: [קוי זהב שירותי תיקשורת בנלאומיים בע"מ המשיבים]: [1. שרת התיקשורת 2. שר האוצר 3. ועדת הכלכלה של הכנסת 4. רשות ההגבלים העיסקיים 5. בזק בנלאומי בע"מ 6. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ 7. ברק אי.טי.סי. החברה לשירותי בזק בנלאומיים צו על-תנאי על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית משפט זה, מצוה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם: 1. מדוע לא יפעילו המשיבים מספר 1 ו2- יחס רגולטורי שווה אל המשיבה מספר 5 (חברת בזק בנלאומי בע"מ), כפי שהם נוקטים כלפי העותרת, אשר זכתה במקום הראשון (מתוך שתי זוכות) במיכרז משרד התיקשורת מספר 10/95 למתן שירותי בזק בנלאומי בישראל (להלן: המיכרז), מכוח העקרון שהוצהר במיכרז האמור כי משר התיקשורת ידרוש קיומה של תחרות הוגנת בתחום הבזק. 2. מדוע אין משיבה מספר 1 קובעת, בהסכמת שר האוצר, ובאשור ועדת הכלכלה של הכנסת (ככל שזה נידרש), מכוח סמכותם של פי סעיף 15ג' 1 לחוק הבזק, התשמ"ב1982- (שחוקק לאחרונה) - תשלומים מיזעריים לחברת בזק בנלאומי בע"מ ל25- היעדים העקריים שהותוו לעותרת ולמשיבה מספר 7 במיכרז, שיהיו גבוהים (כולל כל ההנחות והמבצעים של המשיבה מספר 5) - לתקופה של לא פחות מתשעה חודשים ולא יותר משנתיים ממועד פתיחת התחרות בשוק השיחות הבינלאומיות - בשיעור משמעותי מעל סל התעריפים המקביל של העותרת, כפי שהובטח על ידי שרת התיקשורת בפגישתה עם נציגי העותרת בליל ה29.6.97-. 3. מדוע לא תאסור המשיבה מספר 1 על המשיבה מספר 5 לקבוע תעריפים בגין שירותי מסר בזק בנלאומי (להלן: מב"ל) ובגין שירותי בזק בינלאומייים אחרים (שאינם מב"ל) בשיעורים שהנם נמוכים מעלותם המוכחת - למשיבה מספר 5. 4. מדוע אין משיבה מספר 1 מתנה ברשיונה של חברת בזק בנלאומי בע"מ כי לוח התעריפים של העותרת במיכרז או לוח התעריפים שזו פירסמה (עם פתיחת שוק השיחות בינלאומיות לתחרות), בתאריך 8.7.97 (נספח 40ב' לעתירה), יחייב אותה כתעריף מרבי לתקופה של שש שנים, כפי שנעשה הדבר ביחס לתעריפי העותרת והמשיבה מספר 7. 5. מדוע אין המשיבה מספר 1 מבטלת את מכתביה לעותרת ולמשיבה מספר 5 מתאריך 8.7.97 (נספח 40א' ו40-ג' לעתירה) וקובעת מדיניות פקוח, על פי קוי המדיניות, אשר באו לידי ביטוי במסמך שהעבירה לעיון העותרת בתאריך 30.6.97 (נספח 21 לעתירה). 6. א. מדוע אין המשיבה מספר 1 כוללת שיחות ניכנסות ושירותים שאינם מב"ל בגדר המעקב שמקיים משרד התיקשורת על שוק השיחות הבינלאומיות לצורך קביעת נתח השוק של המשיבה מספר 5 (הקף השיחות הנכנסות עומד כיום על למעלה ממחצית כלל השיחות הבינלאומיות בישראל). ב. מדוע אין המשיבה מספר 1 מבצעת את המעקב אחר נתחי שוק השיחות הבינלאומיות במונחים כספיים, כפי שהותווה במיכרז (השווה לסעיף 70.1 לנספח ד' לתנאי המיכרז), אלא במונחים של דקות תנועה, זאת על פי המודל המומלץ למדידת נתחי שוק אלה בחוות דעת פרופ' יצחק סוארי ורו"ח רן בן אור ממשרד פרופ' סוארי ושות' (להלן: חוות דעת סוארי), התומכת בעתירה זו (נספח 64 לעתירה), או על פי מודל דומה כלשהוא. 7. מדוע אין המשיבה מספר 1 דורשת מהמשיבה מספר 5 ערבות בנקאית בסכום השקול בשקלים לעשרים מליון דולר של ארה"ב להבטחת מילוי תנאי רשיונה של חברת בזק בנלאומי בע"מ כפי שזו נדרשה והומצאה על ידי העותרת (וככל הידוע לעותרת, גם על ידי המשיבה מספר 7), מה גם ששתי האחרונות נימצאו מקיימות עד כה את תנאי רשיונן ואילו חברת בזק בנלאומי בע"מ כבר הפרה מספר פעמים את הוראות רשיונה, אף לשיטת משרד התיקשורת (ראה נספחים 17, 18 לעתירה). 8. מדוע לא תפעל המשיבה מספר 4, או מי מטעמה, מכוח כל סמכויותיה על פי חוק ההגבלים העסקים, התשמ"ח1988- (להלן: חוק ההגבלים) כנגד המשיבים מספר 5 ו6-, שהוכרזו כמונופולין, בין השאר, במתן שירותי טלפון בנלאומיים (ראה נספחים 4 ו5- לעתירה) כדי להביא אותם שלא לנצל מעמדם לרעה במשמעות סעיף 29א' לחוק ההגבלים, ולקבוע מחירים "טורפניים", מתחת לעלות, או לבצע מעשים אחרים הפוגעים בעותרת. 9. מדוע לא תימנע המשיבה מספר 5 מלפעול במסגרת התחרות בשוק השיחות הבינלאומיות שלא לפי שיקולים עיסקיים ו/או לטובת המשיבה מספר 6 כך שדמי הנגישות המשתלמים לה יגדלו, והכל בנגוד להוראת סעיף 4 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה1975-. 10. מדוע לא יבטלו המשיבים 1, 2, 5 ו6-, או מי מהם, את סירובם להמציא לעותרת את המסמכים ופרטי המידע הבאים: א. עותק מהסכם האיתנות הפינאנסית, שנחתם בין המשיבה מספר 6 לבין משרדי האוצר והתקשורת בתאריך 26.2.96, אשר בו הוחלו על המשיבים 5 ו6-, בשינויים המחוייבים, כללי מיסמך הרגולציה, שהושת על העותרת ועל המשיבה מספר 7, כמו גם יתר כללי המיכרז. ב. החומר שהגישו המשיבות 5 ו6- לוועדת המחירים בתמיכה לאישור תעריפיהן ערב פתיחת שוק התיקשורת הבנלאומי לתחרות. ג. תוצאות מדידת נתחי שוק השיחות הבינלאומיות וחלקן היחסי של כל זכיינית בו מאז פתיחת השוק האמור לתחרות - על בסיס יומי כולל פירוט: יעדים, מפעילים, שיחות ניכנסות ויוצאות וסוג השרות (כולל "188"). ד. מלוא תעריפיה של המשיבה מספר 5 לשירותי מב"ל ולשירותים שאינם מב"ל. ה. לוח תעריפי ההיתחשבנות וההסכמים שבין המשיבה מספר 5 לבין כל המפעילים הזרים עימם היא קשורה בהסדרי היתחשבנות. 11. מדוע לא תקיימנה המשיבות מספר 5 ו6- הפרדה מלאה בין הנהלת המשיבה מספר 6 לבין הנהלת המשיבה מספר 5, לרבות בכל הקשור למערכת העסקית, למערכות הכספיים והשיווק של שתי החברות, כמובטח בסעיף 4.1א' לנספח א' למכרז (נספח 8 לעתירה) וברשיונה של המשיבה מספר 6 (נספחים מספר 7א' ו-ב' לעתירה). המשיבים 1, 2, 5 ו6- ישיבו בכתב לבקשה לצוו ביניים, בתוך 15 ימים. המשיבים יגישו תצהיר תשובה תוך 45 ימים מיום המצאת כתב זה, לבית המשפט ולבעלי הדין ישירות. ניתן היום, כ' באלול תשנ"ז (22.9.97). שמריהו כהן מזכיר ראשי ][] [ העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97055300.E02

...

אף כיום, לאחר נקיטת מהלכים שונים לפתיחתו של שוק התיקשורת הפנים-ארצית הנייחת לתחרות, לא יכול להיות חולק על כך שבזק הנה הגורם הדומיננטי ביותר בשוק זה. בהקשר זה ראוי להזכיר את הכרזת הממונה על ההגבלים העסקיים מיום 27.7.95, לפיה מהוה בזק מונופולין בתחום הנזכר.

...

נוסיף ונאמר, כי בהיתחשב בכלל נסיבות העניין אף לא מצאנו ממש בטענתה של בזק לעניין גובה סכום הערבות אשר הוחלט על חילוטו.

סוף דבר 17.

התוצאה היא כי העתירה נדחית.