פתיחת שומה על פי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה

‏ זאת ובנוסף, בין אם מדובר בטעות, הטעייה ו/או מידע חסר (כבעניינינו) ובין אם מדובר בטעות משפטית גרידא, תיקון השומה לפי סעיף 147 לפקודה הוא חלק מ"ארגז כליו" של אגף מס הכנסה ואין בלתו, במובן רחב יותר מהמקרה דנא, עם כל הכבוד לשני הצדדים להסכם.

דיון והכרעה תשתית נורמאטיבית סעיף 147 לפקודת מס הכנסה מעניק לנציב (כיום - מנהל רשות המסים) סמכות לעיין מחדש בשומות שנערכו לנישום ולהורות על פתיחתן.

כך נאמר בפס"ד מרום, ע"י כב' השופט סלים ג'ובראן: "סבור אני כי את סמכות הנציב לפתוח שומה על פי סעיף 147 יש לפרש בצמצום ולהתירה רק בנסיבות מיוחדות וחריגות. מרגע ששומה הפכה לסופית לנישום קיים אינטרס להסתמך על השומה, ופתיחת שומה זאת על ידי הנציב תיעשה רק כאשר השיקולים והאינטרסים הציבוריים יצדיקו פגיעה בהסתמכות זו. את האיזון יש לבצע על רקע כלל הנסיבות, ובהן אינטרס ההסתמכות של הנישום על סופיות השומה, הנזק שניגרם לנישום או שעלול להגרם לו כתוצאה מפתיחת השומה, מהותו של האנטרס הצבורי שאנו מבקשים לקדם, וכמובן נסיבות פתיחת השומה המבוקשת. במהותו איזון זה הנו אותו איזון שנקבע בעבר על ידי בית המשפט בנוגע לשינוי החלטה מינהלית" (ראו פרשת יעקובוביץ; ע"א 9412/03 חזן נ' פקיד שומה נתניה, פ"ד נט(5) 538, 554 (2005)).

זאת ועוד, מר אודסר הסכים לאשר כי "ההצעה המגונה" שהוגשה למשיב נסבה סביב הדירות : ש: (עו"ד רסקין) הסיפור בתיק הזה, השומה בתיק הזה אומרת שראוי למסות את המכירות האלה במס הכנסה, בגלל שזאת עסקת אקראי ובגלל שהגברת שירה אורן קנתה ומכרה דירה והגברת אלינה איגל קנתה ומכרה דירה ובעצם זה לא הכסף שלהן, ובעצם מי שעומד מאחורי העיסקאות האלה זה מנחם אורן ולכן העיסקאות האלה צריכות להיות נישומות על-פי פקודת מס הכנסה ולא על-פי חוק מסוי מקרקעין, זו גישת השומה? ת: (עו"ד אודסר) נכון.

...

לפי דבריה, גב' לוי מבחינה לראשונה כי קיים "שיש איזשהו חשד שמדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי בעניין מכירת דירה/שתי דירות הוצאתי את התיק מהארכיב הסתכלתי". לסיכום חלק זה, ייאמר שבעוד אגף החקירות ממשיך בחקירותיו, מגיע אגף אחר במשיב למסקנה שיש לסגור את התיק, מנהל משא ומתן עם המערער ובסופו של דבר סוגר את התיק, לא לאחר שהוא מורה למערער לשלם מס בגובה של 2,250,000 ₪.

התוצאה היא שהתרשלות אין בה כדי לשלול ממנהל רשות המסים להפעיל את סמכותו לפי סעיף 147.

נראה אפוא שאיזון נכון בין האינטרסים של המדינה והמערערים נותן שיש לדחות את הערעור ברובו ובהתאם להלכה שנקבעה מפי כב' המשנה לנשיאה השופט רובינשטיין בעניין מחלב (פסקאות ו' ו- ח') אני קובע כי המערערים ישלמו 2/3 (שני שלישים) מסכום המס הנגזר מהשומה שהוצאה להם.

הארכת המועדים לפתיחת השומות על פי סעיף 107 עלולה לגרום לפערים בלתי נסבלים בין קביעות שומות המס על פי פקודת מס הכנסה, קביעות אותן לא ניתן לשנות לאחר חלוף המועדים על פי סעיף 147 לפקודה, לבין קביעת השומה בעקבות פתיחת שומה על פי חוק מסוי מקרקעין.

...

טענה זו לא נטענה על ידי העורר אך מאחר ונדונה בפסיקה מצאנו לנכון להעיר מספר הערות על אפשרות זו. בע"א 1458/99 הנ"ל בחן בית המשפט האם ניתן לתקן שומה מכוח הסמכות הכללית לשינוי החלטות (עמ' 189).

סוף דבר בשים לב לכל האמור אנו מקבלים את עמדת המשיב וקובעים כי לא נפל כל פגם בהחלטת המשיב שקבע כי אין להאריך את המועד להגשת בקשה לפתיחת השומה ומורים על דחייתו של הערר על הסף.

העורר ישלם למשיב הוצאות בסך של 10,000 ₪.

בעיניין זה יפים דברים שנאמרו בפסק הדין בע"א 976/06 דן מרום ופקיד שומה ירושלים 1 נ' נציבות מס הכנסה באר שבע ואח' (פורסם באתר בית המשפט העליון) (שם, פסקה 40): "כאמור סעיף 147 לא נועד לפתוח שומה כאשר הפתיחה נובעת אך ורק ממחדלו של פקיד השומה בטיפול בשומת הנישום, וכאשר לא היתקיימו כל נסיבות מיוחדות אחרות הרובצות לפתחו של הנישום, ואשר יצדיקו את פתיחת השומה. משכך לא היה מקום להפעלת סמכות הנציב ולהוצאת הצוים על פי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה". אוסיף, כי בעיניין שנידון בע"א 1230/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין תדיראן"), ערכה המערערת שם (להלן: "תדיראן") דוחות כספיים באופן שהיה בו כדי להסתיר מערכת יחסים עסקית שהייתה בינה לבין חברה "נכדה", "תדיראן סחר בע"מ" (להלן: "תדיראן סחר") אליה העבירה את כל עסקי שיווק המקררים באופן בלעדי.

...

על כן, נראה לי כי מקום שאין להתחשב ברווחים חשבונאיים לעניין החבות במס (כבענייננו) אין להתחשב באותם רווחים חשבונאיים לעניין פטור ממס.

על כן ולנוכח האמור לעיל בעניין הוצאת 3 שומות בעניין הדיבידנד, יש לקבל את הערעורים ביחס לשומת הניכויים של צאג לשנת המס 2004 (ע"מ 52960-11-10) ואת הערעור ביחס לשומת צאג לשנת המס 2004 ככל שמדובר בדיבידנד (למשיבים טענות נוספות ביחס לשומה זו, בהן אדון מיד בהמשך) (ע"מ 34680-02-11).

סוף דבר כל הערעורים ביחס לשומות לשנת המס 2002 (ע"מ 1097/09, ע"מ 1098/09 וע"מ 1099/09), מתקבלים.

מחלוקת זו משתרעת על פני מספר מחלוקות משנה, ובהן הטענה בדבר זכאות להטבות בשל ההמנעות מהתקנת תיקון נידרש לתקנות לעידוד השקעות הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר, מיפעל זכאי להטבה), התשס"ז – 2007, בטענה כי יש לראות במערערת ובחברת האם המחזיקה במלוא מניותיה של המערערת כמפעל אחד לצורך חישוב הקף הייצוא המזכה בהטבה, בטענות כנגד החלטת המשיב, שדחה בקשה לפתיחת שומות על פי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה ועוד.

...

סוף דבר כפי שפורט בהרחבה לעיל, המערערת לא זכאית לקבלת הטבות המס למפעל בר תחרות על פי הוראות חוק העידוד.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיב הוצאות הערעור בסך של 25,000 ₪.