מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פתיחת מועד בנקאות עו"ד להישאר מהרעה

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 3917-08-22 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' 15 לאוגוסט 2022 לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן מבקש בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דורית לוי טילר, מור נרדיה, ליאור הר צבי, עידן מליחי משיבים .1 הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי ע"י ב"כ עו"ד תומר אשרי .2 סביוני ויצמן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עקיבא מאיר .3 בעלי זכויות בבית משותף ברחוב מילר 19, רחובות ע"י ב"כ עוה"ד גלעד מרקמן ודוד שוורצבאום 4. רוכשי הדירות בפרויקט עי"י ב"כ ו"ד ליאורה יפת 5. תמ"א מילר 19 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אביתר אנגלרד החלטה
גם מחמת הטלת העיקולים על זכויות בחשבון הפרויקט, גם מחמת פגור בתשלום ההון העצמי הנוסף לו התחייבה במסגרת הסכם הלווי וגם בשל ההרעה בשווי בטוחות הבנק לרבות החילוט של ערבות הבצוע, הדרישה לחילוט היתרה.
כאשר לא הייתה נכונות לכך, ובעלי הדירות כמו גם רוכשי הדירות הביעו בקול רם וצלול את חוסר האמון שלהם בחברה וביכולתה להשלים את הבנייה תוך זמן סביר, למעשה לא נותרה לבנק ברירה.
בהקשר זה אביא מדברי כב' השופט גרוסקופף ברע"א 5755/20 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' עו"ד משה תורג'מן ואח', ניתן ביום 20.8.2020, שם בפיסקה 19: "... אין חולק כי החל משנת 2018 נפסקו עבודות הבנייה בפרויקט פתח-תקוה, מצבו של הבניין רעוע. לפיכך כל דחייה נוספת בעיצומו של המתוה צפויה להוסיף לסבל דיירי הבניין ואולי אף לסכן אותם. אף לא ניתן להיתעלם מהאינטרסים של צדדים שלישיים נוספים, דהיינו רוכשי הדירות והמלווים, בקידום המתוה ומהחשש שעיכובו יגדיל את נזקיהם..." דברים אלה נאמרו אגב דיון בתיק פר"ק, קל וחומר בעניינינו כאשר עסקינן בבקשה למימוש שעבודים שהיא בעלת מעמד חוזי וקנייני.
למעלה מארבעה קבלני משנה הוחלפו בפרויקט והעבודה בו נכון למועד הגשת הבקשה אינה מתקיימת; בעלי הדירות נקטו בצעדים משפטיים לביטול הסכם התמ"א ודורשים חילוט ערבויות בנקאיות; רוכשי הדירות אף הם אינם שבעי רצון מהתנהלות החברה ומלאי תלונות כרימון כלפיה, דבר המשליך על מעמדם גם כלפי הבנק; לאור העיקולים והמגבלות שהם מטילים על חשבון הלווי, אני מוצאת כי רווחיות הפרויקט הנטענת, אינה ברת מימוש כרגע.
...
אשר על כן, אני קובעת כי עו"ד מור נרדיה ב"כ הבנק הוא שימונה ככונס נכסים קבוע לצורך מימוש השעבודים, כמבוקש.
סיכום : מן המקובץ לעיל, אני מורה בזאת על מימוש השעבודים – כמבוקש.
המזכירות תמציא עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבאר שבע תא"ק 54245-06-13 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' דן מחצבים בנגב בע"מ ואח' בפני כב' השופטת מיכל וולפסון בעיניין: בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מרדכי ווהב ואח' התובע 1. דן מחצבים בנגב בע"מ ח.פ. 512135450 2. אילן מנחם ת.ז. 023674344 3. דניאל מנחם ת.ז. 065438921 ע"י ב"כ עו"ד חיים גלעדי הנתבעים פסק דין
נטען כי : "15. מיסמך זה אינו מיסמך לפתיחת חשבון חדש כי אם, פירוט והרחבה של פעילות הנתבעת 1 אצל התובע.". כן הוסבר כי: "16. החתמת מיסמך כנ"ל הנו תוצאה מהנחיות בנק ישראל באותו העת, לפיהן יש להחתים את לקוחות הבנקים על מיסמך המשקף את הפעילות והקף חשבונותיהם." לטענת הבנק יש לדחות את הטענה כי ההתחייבויות נשוא פתיחת התיק הם רק לחשבון מסוים וסניף מסוים לאור הוראות סעיף 32 לתנאי פתיחת החשבון הראשון.
הכותרת של הסעיף היא :"שינויים טכניים בחשבון ". ראשיתו של הסעיף קובע כי: "תוקפם של תנאי נהול חשבון אלה לא יגרע גם אם מסיבה כלשהיא, הבנק שינה את מספר החשבון , בין על ידי הוספת ספרות או באופן אחר, לרבות מחמת העברתו לסניף אחר של הבנק, והם ימשיכו לחול גם ביחס לחשבון לפי מספרו החדש, .....". בנק טען כי מדובר בשינויים טכניים והראיה היא כי חלק ממספר החשבון המקורי נותר בחשבון החדש.
בהיעדר תשתית ראייתית כי הבנק הרע את מצבו של בעל המניות כערב, אני מחילה לגביו את החיוב שלו למועד העברת החשבון מסניף לסניף לפי סעיף 25(ג)(1) לחוק הערבות.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת כדלקמן: הנתבעים 1-2 ישלמו לתובע ביחד ולחוד את הסכום המתוקן של החוב לפי הסך של סכום כתב התביעה המתוקן פחות הסכום בסך של 12,000 ₪ ששולם ביום 10/7/13 ,לאחר תיקון הריבית, צמוד לפי הוראות סעיף ג. להלן.
הנתבעים ישלמו לתובע , ביחד ולחוד, את האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כמו כן הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בחודש 5/12, בחלוף 12 שנים ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ ננקטו הליכים בתיק ההוצל"פ לרבות הטלת הגבלות שונות (לקוח מוגבל בבנקים, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלה מלחדש דרכון), וכן הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ (להלן: "ההליכים בתיק ההוצל"פ").
באשר לטענת המועצה בהגנתה כי החוב הפסוק לא סולק למרות האמור באישור איאד, שכן נותר חוב בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד שהתובע נידרש להסדירם מעבר להסדרת החוב למועצה, טוען התובע כי בעת שביצע את התשלום במועצה הוא לא נידרש לשלם סכום נוסף בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, ודרישה כזו לא הועלתה בפניו בשום שלב אחר.
גם באם אצא מהנחה כי המועצה לא יכלה מייד לאחר נקיטת ההליכים להביא לסגירת התיק (שכן היא ניסתה להסדיר את שיחרור כל התיקים מעו"ד חן, דבר שנידרש לו זמן), הרי שהתרשלותה נמשכה במשך חודשים ארוכים כאשר במסגרת ההליכים לביטול פסק הדין המשיך עו"ד חן להיתנגד לבקשת התובע ואף הגיש ערעור בשם המועצה!, וגם פניית התובע למועצה פעם נוספת בחודש 1/14 (בחלוף שנה וחצי ממועד נקיטת ההליכים) לא הביאה לשינוי במצב הדברים.
במקרה דנן משקיבלתי את טענת התובע כי נקיטת ההליכים בחודש 5/12 התאפשרה בשל מחדל של המועצה, אני סבורה כי את פיצוי התובע יש לעגן בעיקר על בסיס עילת הרשלנות ואין להיזקק לעילת לשון הרע, אם כי יש לקחת בחשבון גם את הפגיעה בשמו הטוב של התובע כתוצאה ממעשים אלו.
...
במקרה דנן משקיבלתי את טענת התובע כי נקיטת ההליכים בחודש 5/12 התאפשרה בשל מחדל של המועצה, אני סבורה כי את פיצוי התובע יש לעגן בעיקר על בסיס עילת הרשלנות ואין להזקק לעילת לשון הרע, אם כי יש לקחת בחשבון גם את הפגיעה בשמו הטוב של התובע כתוצאה ממעשים אלו.
באשר לנזקים המיוחדים הנטענים אני סבורה שהתובע לא עמד בנטל להוכיח כי אכן נגרמו לו נזקים אלו או כי הם נובעים מהתרשלות המועצה.
באם אכן המשך קיום ההגבלות פגע בתובע במידה הנטענת על ידו בתצהירו, מצופה היה ממנו כי יפנה מיד, ולכל המאוחר לאחר הערעור, לראש ההוצל"פ. בהתחשב במכלול הנסיבות המתוארות בהתחשב בהגבלות שהוטלו ובאשם התורם המשמעותי של התובע להתמשכות הזמן עד לביטולן, אני סבורה כי יש לפצות את התובע בסכום מתון של 15,000 ₪ בגין מכלול נזקיו.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"ת 25127-04-19 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ נ' פי.אל מוסיקה וייצוג אמנים בע"מ ואח' תא"ק 11095-07-19 בנק הבנלאומי תל אביב סניף ככר רבין 31101 נ' אליואר ניהול ואחזקות בע"מ ואח' ת"ת 25187-04-19 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ נ' רישרד אוחיון לפני כבוד השופטת בכירה רונית פינצ'וק אלט התובע: הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אביחי דרזר, עו"ד אסף סלע הנתבעים: 1. פי.אל מוסיקה וייצוג אמנים בע"מ 2. יעקב רישרד אוחיון 3. אליואר ניהול ואחזקות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יעקב בלטר החלטה
התביעה הראשונה הוגשה נגד שלושת המבקשים, בגין חשבון של פי.אל מוסיקה שהמבקשים 2 ו- 3 ערבים לו, על סך של 20,594 ₪ נכון ליום 17.2.2019 בגין כספים שפי.אל מוסיקה נותרה חייבת ממשיכות יתר שלה וחיוב בכרטיס אשראי.
נטען כי למרות שהשיקים הנ"ל כוסו במלואם במועד במועד הפרעון שלהם מכיסו הפרטי של המבקש, החליט מנהל הסניף לבטל את מסגרות נכיונות השיקים בחשבונן של שתי החברות (פי. אל. מוסיקה ואליואר אחזקות), דבר שגרם לחברות לבעיה תזרימית שכן זה דבר זה נעשה על ידי הבנק "מהיום למחר". לטענת המבקשים מנהל הסניף התחיל להחזיר שיקים מסיבת "אכ"מ" וכן לא היה מתקשר להודיע להם כאשר הייתה חריגה בחשבון, בנגוד למה שהיה נהוג עד אותו מועד, מה שהביא להגבלתה של אליואר אחזקות.
טענות הבנק בבקשה (סיכומיו בדיון) אין הכחשה של החוב, אלא טענת קזוז שנטענת בעילה של לשון הרע.
בחשבונה של פי. אל. מוסיקה הייתה מסגרת אשראי של 20,000 ₪ ומסגרת ניכיון שיקים בסך 200,000 ₪, למרות זאת הכריחו את המבקש לפתוח פקדון נוסף באמצעות הוראת קבע בסך של 500 ₪ לחודש, ונכון ליום ההפסקה החד צדדית של הפעילות של המבקשים בבנק הצטבר בפקדון זה 6,000 ₪.
...
משכך, דין הבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן, להידחות.
לפיכך טענת הקיזוז ברכיב זה נדחית.
לכאורה היה על המבקשים לבקש לצרף אותו שיק נוסף לערעור לפני מועד הדיון, ואם הייתה הבקשה מתקבלת, אפשר כי גם הוא היה נגרע, או שהיה נקבע כי אין מקום לגרוע אותו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום הראשון של פסח היה סגור, אך הם פתחו בחול המועד פסח.
בהמשך השיחה הם סיכמו שהנאשם יעביר 10,000 דולר לעו"ד בוגט, כדי שלא יגיד את הדבר הרע.
תחילה היו להם נקודות חלוקה במקומות נוספים בארץ מחוץ לירושלים, אך גם כשהפסיקו לחלק מחוץ לירושלים, היא השאירה את השמות של אותם ניצולים ברשימה.
הוא היתייחס לאמירת הרב לפיה 500,000 דולר שולמו לעו"ד כשכר טירחה, וטען כי אינו מכיר את עורך הדין, וכי לאחר שבמשך שנים לא לקח שכר מהעמותה, הוא לא ייקח כסף כדי לשלם שכר טירחה לעו"ד. במסגרת הליך חיקור הדין, ביקשה המאשימה מהרשויות בארצות הברית את מיסמך פתיחת חשבון הבנק של ידידי העמותה בארצות הברית.
...
על כן, הנאשם, בסיוע הרב פינטו, החליף אותם באנשים מטעמו של הרב פינטו ודאג לביקורת "מוזמנת" על העמותה, חשף לפניה את מה שרצה לחשוף, ובסופו של דבר הביקורת הראתה התנהלות תקינה של העמותה.
בסופו של דבר, כשהבין מהרב פינטו שהמשטרה מעורבת, חזר כי לא היה לו מה להסתיר.
סיכום נוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המפורטות להלן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק (ריבוי עבירות); רישום כוזב במסמכי תאגיד – עבירה לפי סעיף 423 לחוק; מרמה והפרת אמונים בתאגיד – עבירה לפי סעיף 425 לחוק; ו- שיבוש הליכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו