פשיטת רגל עקב ביטול היתר בנייה

שני הליכי פשיטת רגל בוטלו בשל מחדלים והאחרון בוטל ביום 23/12/2018 בתיק פש"ר 3969-06-18.

ביום 21/1/23 הגיש היחיד את היתר הבנייה לבית מגוריו ממנו עולה כי אין לו זכויות וכן תדפיס ממיסוי מקרקעין לגבי נכסים הסטוריים וקיימים (לא נימצאו נכסים).

אוסיף כי לא ראיתי מקום לקבל את עמדת הממונה לביטול ההליך ולהעדיף את ביטולו חלף אישור תכנית פרעון המתאימה לנתונים של היחיד לאור המחדלים שסולקו והטענות שהועלו כנגד היחיד והתנהלותו שלטעמי גולמו בתוכנית הפרעון שהוצגה לאישור בית המשפט.

...

לאחר שעיינתי בבקשת היחיד, בתיק בית המשפט, בדו"ח ממצאי הבדיקה, דוחות הנאמן תגובת היחיד, הצעת הממונה והעולה מהדיון, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק, בתנאים שיפורטו להלן.

בת הזוג של היחיד ניהלה אף היא שני הליכי פשיטת רגל שבוטלו בשל מחדלים וכיום מיתנהל הליך חדל"פ בהוצאה לפועל.

בנוגע לבית מגוריו, טען היחיד כי מדובר בבית שניבנה על פי היתר בניה שניתן לאביו ואין לו כל זכויות בו. לגבי ההצעה של הנאמן נטען כי התחשיב שערך לגבי חובת התשלומים שגוי, ההצעה אינה ראלית וכושר ההישתכרות המיוחס לו מופרז.

...

דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, תגובות היחיד, הדו"ח המשלים מטעם הנאמן והעולה בדיון שהתקיים ביום 19/6/22, אני רואה לקבוע את שיעור ותקופת חובת התשלומים בצו השיקום הכלכלי לפי סעיפים 162 ו- 163 לחוק, כפי שיפורט להלן.

לאחר שלקחתי בחשבון את כושר ההשתכרות של היחיד, הכנסות אשתו וקצבת ילדים, בניכוי דמי מחייה בסיסיים ותשלום הסך של 500 ₪ בחודש בתיק התנהל בהוצאה לפעול של האישה, אני קובע חובת תשלומים בשיעור של 600 ₪ בחודש.

אורך תקופת התשלומים: אני סבור כי במקרה של היחיד שלפניי יש מקום לקבוע תקופה של 56 חודשים על בסיס הוראות סעיפים 163(ג)1) ו- 163(ג)(4) לחוק.

שלוש המנהלים המיוחדים עותרים להורות על ביטול צו כנוס הנכסים ומחיקת הליך פשיטת הרגל בשל מחדלי החייבים כולם, העובדה שהסתבכותם היא בחוסר תם לב אך בעיקר בשל חוסר שתוף פעולה וככל הנראה הסתרת מידע רלבאנטי כך שגם היום בחלוף 6 שנים מאז פתיחת ההליכים רב הנסתר על הגלוי בעיניינם.

ביחס לחייב אימן: החייב אינו ממצה כושר הישתכרותו ; למרות פניות חוזרות ונישנות החייב אינו ממציא מסמכים לרבות לעניין עיזבון אביו המנוח והיתר בניה ביחס לנכס; החייב אינו מגיש דו"חות תקינים מאז 12/2019; החייב צבר גם הוא פיגורים רבים ולא עומד בצו התשלומים.

...

זאת אני קובע תוך שאני מודע לכך שמדובר באדם מבוגר ושאינו בקו הבריאות אך נוכח התנהלותון בהליך אין לו להלין אלא על עצמו.

לחייב זה היו 5 פיגורים עד למועד הדיון האחרון וגם זה מחדל המצדיק ביטול ההליך בייחוד לאור העובדה שההליך מתנהל זמן כה רב. לפיכך, לאור הנכס בבעלות איימן, אי מיצוי פוטנציאל השתכרות ואולי אף אי דיווח האמת לעניין השתכרותו בפועל, אי הגשת דו"חות והפיגורים אין כל מקום להותירו בהליך ודין ההליך להתבטל תוך שאני קובע בעניינו תקופת צינון של 18 חודש בהתאם להלכת אלקצאצי.

סיכום ותוצאה לפיכך ולאור כל האמור לעיל וכאשר בית המשפט אינו יכול ליתן אמון באף אחד מהחייבים לא באשר לנסיבות ההסתבכות ולא באשר לטענותיהם בדבר אי גילום זכויות בנכסים שיש להם זיקה אליהם ובשים לב למכלול המחדלים בתקופה ממושכת שההליך מתנהל, אני מורה על ביטול צווי הכינוס ומחיקת ההליך בעניינם של 3 החייבים על כל ההשלכות הכרוכות בכך.

הסנגורית עמדה אף על חובותיו הכבדים, בסך 400,000 ₪ ועל הליך פשיטת רגל, אשר בוטל בעקבות שהייתו בכלא משנת 2019 עד 2020, ונפתח מחדש לאחר מכן.

בהקשר זה עמד בית המשפט על כך שהנאשם "פושט רגל הנושא חובות כבדים וקשיי הישתכרות נוכח מצבו הרפואי". לבסוף, לעניין מיתחם העונש ההולם, בית משפט קמא קבע כי "מיתחם העונש ההולם מתחיל במאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל, אשר יכול שירוצו בעבודות שירות, קנס בסכום שבין 20,000 לבין 200,000 ₪, התחייבות בסכום כפול מגובה הקנס וענישה נלווית". בגזירת העונש המתאים למשיב, שקל בית משפט קמא את הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה: המשיב הודה בשלב מוקדם של ההליך מה שמגלם נטילת אחריות וחסכון בזמן שפוטי; המשיב ביצע את העבירות במקרקעין שמחזיק כדין לצורך מגוריו ומגורי משפחתו; המשיב בן כ- 52 ולו 17 ילדים שרובם סמוכים על שולחנו, כאשר אישתו לא עובדת והמשיב עצמו מישתכר בחצי משרה בשל בעיות בריאותיות; מצבו הכלכלי הקשה של המשיב אשר חובותיו עומדים על סך 400,000 ₪; המשיב היה משלם את חוב הארנונה אילמלא מצבו הכלכלי, מקבל אישור לתכנית שהגיש והיה יכול לקבל היתר; למשיב נגרם נזק מבצוע העבירה כאשר הבניה הופסקה באמצע ונאלץ להצטמצם עם כל בני משפחתו לקומה אחת בלבד; חלוף הזמן: כ- 7 שנים מגילוי העבירות וכשנתיים וחצי מהכרעת הדין; לנאשם עבר פלילי ואף ריצה בגינו מאסר.

זאת, למרות שיש ממש בממצאים שנקבעו בבית משפט קמא אודות דלות המשיב, נוכח מוצג ה/1 (אישור תשלום אגרה לפתיחת תיק פשיטת רגל (הדגשות שלי: א"א)), ה/2 (דוח תיקים לחייב מעוקל), ה/3 (מצב חשבון בעריית רהט), ה/4 (תלוש משכורת לחודש פברואר 2021) ו-ה/5 (מצב חשבון במי רהט).

...

לפיכך, בקשת המערערת להחמיר גם ביחס להתחייבות – נדחית.

התוצאה סיכומו של דבר, הערעור מתקבל בעיקרו, כאמור בסעיף 95 ו- 96 לעיל: תחת הקנס שנקבע, יועמד הקנס על 80,000 ₪, או 100 ימי מאסר תמורתו.

בנוסף ובמצטבר ישלם המשיב "קנס נוסף" בן 11,200 ₪, כגובה האגרה שלא שולמה, או 14 ימי מאסר תמורתו.

עוד לטענת התובעים, בדיעבד התברר להם, מדו"ח החוקר הפרטי מטעמם, כי נגד הרצל תלויות ועומדות עשרות תביעות משפטיות, תיקי הוצל"פ, הליכי פשיטת רגל שניתן בהם צו כנוס ואז בוטל מחמת הונאה ניצול לרעה ורמייה.

בתימלול פגישה בין התובעים לבין הרצל מיום 27.06.18 (לאחר שכבר הוגשה התביעה), פגישה שיזמו התובעים כדי למסור להרצל את כתב התביעה ביד, ציינה התובעת בפני הרצל: "לא קיבלנו אישור...היה סרוב של המועצה כי הם קיבלו מכתב שאתה לא אמין...אין שום אפשרות לבנות... אולג גם הסתבך, אתה הסתבכת עם אולג...אולג לא הסכים לחתום." (עמ' 340-341 לראיות התובעים).

...

לסיכום התביעה נגד אסף לוי, הנתבע 6, מתקבלת באופן שאני מורה לו לשלם לתובעים סך של 170,800 ₪ וכן 159,000 ₪ ובסה"כ סך של 329,800 ₪.

התביעה נגד הבנק, הנתבע 7 - נדחית.

התובעים ישלמו לבנק סך של 15,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. ההוצאות הינן מופחתות שכן הוכח לפני שהתובעים רומו, אולם לא ניתן שלא לחייב בהוצאות בכלל, שכן הבנק הוציא הוצאות לצורך ניהול ההגנה, ושכן מהרגע הראשון הבנק טען שיש מקום למחוק אותו מההליך והדבר לא נעשה.