פרשת ההונאה הגדולה במקרקעין בישראל

במרכז כתב האישום פרשיית הונאה גדולה, סביב מכירת דירות וכן עבירות הנילוות לאותה פרשה.

במסגרת המעשים כאן - זויפו מסמכים, לרבות הנוגעים לכאלה ממרשם המקרקעין בישראל ונעשה שימוש במשרד עו"ד כחלק ממצגי השוא (ראה הרשימה שצורפה כנספח ב' לכתב האישום וכן המפורט באשר לכל המעשים והדרך בה נקטו המשיבים, בעמודים 8-7 לכתב האישום).

...

אני סבורה שאין צורך לקבוע מסמרות באשר לכך ואין בכך לשנות את התוצאה.

מנגד לכל האמור לעיל - יש לתת את הדעת לכך שלשני המשיבים, חרף גילם, אין עבר פלילי וחזקה כי אף עובדה זו, תישקל במועד הראוי.

המזכירות מתבקשת אפוא - לקבוע בפניה מעקב ביום 6.9.16 ולעדכן אז המותב הרלוונטי, אשר יקבע מועד להשלמת הדיון, בהתאם לנוחיות יומנו.

מדובר בשיחת הכנה לעדות שערכו רבינוביץ ומורגנשטרן עם אחד העדים המרכזיים בפרשה הידועה בעיניין הונאת המקרקעין הגדולה בקשר לאדמות הפטריארכיה היוונית אורתודכסית של ירושלים.

אין להציב בפני הנתבעים את הקשיים שבמימוש הערבות בעת שהדין מורה על הפקדת ערובה שנועדה להבטיח פרעון חוב בגין הוצאות שנפסקו לטובת נתבע בצורה קלה ובטוחה (ת"א (ת"א) 36333-05-13 י.ר.א.ם הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (21.11.2013), פס' 10 להחלטתו של כבוד השופט אטדגי).

...

זאת ועוד, לגביית חובו של טויב בהליך הקודם נדרשה פתיחת תיק הוצל"פ. החוב נפרע בסופו של דבר בצו תשלומים.

מסקנתי היא כי בפני הנתבעים צפויים לעמוד קשיי גביה ממשיים אם התביעה תידחה ואם התובעת תחויב לשלם להם הוצאות.

לאור כל האמור לעיל ואף בשים לב לזכות הגישה לערכאות, איני סבורה שעלה בידי התובעת לסתור את החזקה המצדיקה את חיובה בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים .

בית המשפט המחוזי בנצרת ה"פ 41560-12-13 מזאריב נ' אא רדאש בע"מ ואח' מספר בקשה:1 בפני כב' הרשם יוסף בן-חמו מבקש נאסר מזאריב משיבים משיב פורמלי 1. אא רדאש בע"מ 2. בנק הפועלים בע"מ 3. יונתן מוגל – עו"ד – כונס נכסים 4. מינהל מקרקעי ישראל – מחוז צפון החלטה

המבקש פירט באריכות רבה בבקשתו את הרקע לחתימת ההסכמה שהולידה את הסכם המכר בין המשיב 3 למשיבה 1, אשר אושר על ידי רשמת ההוצל"פ, וטען כי נסיבות החתימה מגוללות פרשיה חמורה של הונאה, עושק, גזל, מירמה וניצול שלו על ידי מר אהרון דטיאשווילי, חלפן כספים ומכר שלו, מר משה אטיה, שהציג עצמו בפניו כיועץ כלכלי, ומר רני רבין, שהציג עצמו בפניו כרו"ח, אשר הצליחו בדרכי רמיה ותחבולות להחתימו על מסמכים המהוים הסכמה למכירת הנכס במחיר נמוך יותר משוויו מבלי שהבין על מה חתם ועל ידי כך לגזול ממנו את הנכס, בנגוד לכל דין ו/או מוסר וכי על מעשיהם הוגשה תלונה במשטרת ישראל, שתוצאותיה טרם נתקבלו.

לטענתה, ניזקה גדול יותר מאחר שהיא מנועה כרגע מלפעול לפינוי המבקש מהנכס ו/או להשכירו לאחרים ועל כן נמנעים ממנה גם דמי השכירות שהיו יכולים להשתלם לה בהעדר צו המניעה, עליהם היא הסתמכה כמקור לתשלום סכום הרכישה, שחלק גדול ממנו ניטל על ידה כהלוואה מבנק הפועלים ואי קבלת תשלומים אלו מעמידים אותה כחברה חדשה בסכנה ממשית של כשל תזרימי חמור שעלול להתפתח לכלל הליכי חידלות פרעון.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות בגין הליך זה ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

כמו כן, ישלם המבקש למשיבים 2 ו-3 הוצאות בגין הליך זה ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

למעשה, כתב האישום ייחס לשניים כוונה להשתלט שלא כדין על כספי המדינה, תוך יצירת מצג שוא שלפיו ניתנה להם הרשאה מצד הכנסיה לגרום להארכת חוזי החכירה של קק"ל בקרקעות ירושלים; ועל פי הנטען בכתב האישום 20,000,000$ ששולמו למורגנשטרן ולרבינוביץ מאת המדינה מעולם לא הועברו על ידם לכנסיה – אלא מצאו את דרכם לחשבונות פרטיים של השניים או מי מטעמם בחו"ל. ביום 5/11/07 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' גל) את מורגנשטרן ורבינוביץ במרבית העבירות שיוחסו להם בכתב האישום [ראו: ת"פ 1071/01 מדינת ישראל נ' רבינוביץ, תק-מח 2007(4) 4700 (2007)]; בגזר הדין מיום 31/3/08 ציין בית המשפט כי מדובר באחת מפרשיות ההונאה הגדולות והמתוחכמות ביותר שהתרחשו אי פעם בתחום עסקאות המקרקעין במדינת ישראל, וגזר עליהם עונשי מאסר ממושכים בפועל [ראו: ת"פ 1071/01 מדינת ישראל נ' רבינוביץ, תק-מח 2008(1) 14726 (2008)].

...

סוף דבר 21.

משהוברר כי התובע אינו זכאי לשכר מן הנתבעים – לא מכוח הסכם שכר הטרחה עמו ואף לא כשכר ראוי – דינה של התביעה להידחות, וכך אני מורה.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט וכן שכר טירחת עורך דין בסכום של 50,000₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל, בגין הוצאות משפט ממועד הוצאתן ובגין שכר טרחת עורך דין ממועד מתן פסק הדין.

בגזר דינם של המבקשים אמר כב' השופט מ' גל את הדברים הבאים: "מדובר באחת מפרשיות ההונאה הגדולות והמתוחכמות ביותר שהתרחשו אי פעם בתחום עסקאות המקרקעין במדינת ישראל, כאשר [רבינוביץ] בסיוע [מורגנשטרן] שכנע את רשויות המדינה בקיומה של אפשרות לחכור לתקופה נוספת מהפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית מקרקעין המצויים בטבורה של העיר ירושלים ואשר החכירה המקורית לגביהן אמורה להסתיים באמצע מאה זו. לשם כך הקצתה המדינה, באמצעות קק"ל וחברת הימנותא, סכום של 20 מיליון דולר שהועבר כביכול לידי הפטריארך, אולם למעשה הגיע לידי [רבינוביץ] ואדם נוסף בשם בנו זיסמן...

...

נמצא, כי לא עלה בידי מורגנשטרן להציע כל חלופה ראויה לתנאים שקבע כב' השופט גל, ולפיכך דין בקשתו להידחות.

בעיניינו של רבינוביץ התוצאה היא, שבמקום האמור בהחלטת כב' השופט גל בקשר עם הפקדת הערבויות הבנקאיות, יקבעו התנאים הבאים: ההפקדה בסך 200,000 דולר, במזומן או בערבות בנקאית, תעמוד בעינה עד לסיום הליכי הערעור, ובנוסף תשועבד לטובת המשיבה הדירה המתוארת בחוות הדעת השמאית שצורפה לבקשת רבינוביץ להבטחת סכום נוסף של 300,000 דולר.

כאמור, בקשת מורגנשטרן נדחית.