מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות תקנון חברה ביחס לתהליך קבלת החלטות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תמצית טענות המבקשת לטענת המבקשת, על בית המשפט להורות לחברה להמנע מהדחתם של שני חברי הדירקטוריון מטעמה, לקבוע את מעמדה כבעלת זכות ווטו באספה הכללית ולהורות לחברה שלא להוציא אל הפועל את ההחלטות שהתקבלו במסגרת ישיבת הדירקטוריון ביום 15.12.22, אשר כונסה שלא כדין ללא ידיעתה של המבקשת; בכל הנוגע לזכות למנות שני דירקטורים מפנה המבקשת ללשון סעיף 43.1.2 לתקנון, לפיו היא זכאית למנות שני חברי דירקטוריון כל עוד היא מחזיקה ב- 25% ממניות B אשר נרכשו על ידה במקור : "25% of the preferred B shares originally acquired by them". הדסון כהגדרתה בתקנון (לאור תיקון מספר 8 שנעשה בשנת 2021), הנה: "Hudson - Entities advised by or affiliated with Hudson Sustainable Group LLC, Including Technology Innovation Partners LLC" המבקשת (Technology Innovation Partners LLC) מחזיקה והחזיקה מאז ומעולם רק במניות שנרכשו על ידה מגולדמן סאקס (בינואר 2020), היא מחזיקה במלוא המניות שנרכשו על ידה במועד זה (הוא המועד הו רכשה את מניותיה "במקור"), ומשכך סיום כהונתם של שני הדירקטורים מטעמה נעשה שלא כדין.
עוד ציינו המשיבות, כי טענת המבקשת בדבר "טעות סופר" לא נתמכה ולו בבדל של ראיה, וכי אף הפסיקה לעניין זה קובעת כי לא ניתן לטעון לקיומה של "טעות סופר" בתקנון של חברה, מקום בו התקנון אושר על ידי כלל בעלי המניות, קל וחומר, במסגרת בקשה למתן סעד זמני, שבה מתבקש בית המשפט לקבוע מהו אומד דעת הצדדים ביחס לאותה טעות.
" ראו גם דברי כב' הנשיאה א. חיות בדנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם 19.4.2020), בפיסקה 17 להחלטה: "בבואנו ליישם עקרונות אלה ולאתר את אומד דעת הצדדים, שמור ללשון החוזה תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני. אכן, הלשון תוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי וחזקה היא כי פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה והטבעית של הכתוב בו בראי של הקשרו הכללי". סבורני, כי בשלב לכאורי זה, מבלי לקבוע מסמרות, ועל יסוד לשון התקנון, על מנת שהמבקשת תקבל מעמד של Requisite B Holder עליה להיות בעלת זיקה לפחות ל- 25% ממניות B אשר הוקצו לקבוצת הדסון ביום 15.6.2012.
...
התרשמתי, כי אכן הדירקטורים מטעם המבקשת הערימו, בעבר, קשיים על התנהלותה התקינה של החברה (חלקם התבססו על זכות הווטו של המבקשת), ברם, לאור קביעתי דלעיל בדבר זכות הווטו של המבקשת, שלעת הזו ובשלב לכאורי זה, נמנעת הימנה, ולאור הכלים שמעמיד בידי החברה חוק החברות והחובות המוטלות על דירקטורים ובכלל זאת החובה לראות לנגד עיניהם את טובת החברה וטובתה בלבד, סבורני, כי בבחינת מאזן הנוחות גוברת זכותה של המבקשת על פני הפגיעה האפשרית במשיבות.
בנסיבות אלו, הן נוכח הראיות לכאורה שסקרתי לעיל והן בבחינת מאזן הנוחות, סבורני, כי איזון ראוי מביא לכך, כי מטעם המבקשת יוכל לכהן בדירקטוריון דירקטור אחד וזאת מבלי שתעמוד לה זכות הווטו והכל עד להכרעה בתביעה העיקרית.
משסברתי כי הן בבחינת הראיות לכאורה והן בבחינת מאזן הנוחות רשאית המבקשת כי ימונה דירקטור מטעמה בדירקטוריון, הרי שאף באם מדובר בצו עשה (ובזהירות אומר, כי איני סבורה כך), יש להיעתר לבקשה, על אף הרף הראייתי הגבוה יותר שנדרש לשם כך. טרם סיום אבהיר, כי אין בהחלטתי זו בכדי לאיין את תוקפן של ההחלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון מיום 15.12.2022 והחלטות שקיבל דירקטוריון החברה מאז ועד היום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בין היתר נטען כי התובע סולק מחצרי החברה לתקופה ארוכה (עד אשר הושב למשרדו במסגרת צו עשה זמני), הודר מהליך קבלת ההחלטות בחברה, נשללו זכויותיו לעבוד בחברה, ונמנעה חלקות דיוידנדים על אף מדיניות ברורה הנקובה בתקנון החברה.
כן נטען כי לא מדובר ב"עסקת בעלי עניין", אלא בהחלטה שנועדה לייצר הכנסה נוספת לחברה ולייעל את תהליכי העבודה בין ביסנס לחברה, וממילא מדובר בעיסקה שנעשתה בתנאי שוק.
השאלה אם מכירת המניות מפאי לאבנון נעשתה כדין אם לאו, היא זו המשלבת בחובה סוגיות עובדתיות ומשפטיות, לרבות אלו אשר עניינן פרשנות הוראות הסכם בעלי המניות ותקנון החברה.
לעניין זה יופנו הצדדים, בין היתר, להלכות אשר נפסקו ע"י כב' בית המשפט העליון ביחס לפרשנות של הוראות חוזיות (לעניין זה ר' ס' 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ, פ"ד מט(2) 265, 311 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות נ' מ"י, פ"ד פא(2) 1 (2006); ע"ע 154/80 בורכרד ליינס לימיטד לונדון נ' הידרו-בטון בע"מ, פ"ד לח(2) 213 (1984); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חב' לתביעות בע"מ בשם מגדל חב' לביטוח ואח' (26.2.2012); דנ"א 797/12 לסיטר נ' פרידנברג ואח' (16.8.2012); ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלאטינית בירושלים נ' סמיר פארוואג'י (11.5.2014); ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכסת ישראל בע"מ (20.11.2019)).
...
במסגרת בג"צ 453/84 איתורית שירותי תקשורת בע"מ נ' שר התקשורת ואח' פ"ד ל"ח(4) 617, 621, פסק כב' השופט ברק (כתוארו דאז) את הדברים הבאים: "אחד הכללים, המכוונים את שיקול הדעת השיפוטי, הוא זה שעניינו שיהוי בהגשת העתירה. על-פי כלל זה יעשה בית המשפט הגבוה לצדק שימוש בשיקול-דעתו וידחה עתירה על הסף, אם נוכח לדעת, כי הוגשה באיחור וכי הדבר גרם נזק או שינוי באינטרס של יחידים או של הכלל. ודוק: לא הרי שיהוי כהרי התיישנות. עבור הזמן כשלעצמו אין בו כדי להוות שיהוי. בבסיסו של השיהוי עומדת העובדה, כי עבור הזמן גרם לשינוי המצב ולפגיעה באינטרסים ראויים להגנה. בין אם אלה אינטרסים של הרשות השלטונית, בין אם אלה אינטרסים של אדם אחר, ובין אם זהו אינטרס הכלל; ובאיזון הכולל, השמירה על אינטרסים אלה חשובה היא יותר מהשמירה על האינטרס של העותר, שעתירתו נדחית בשל השיהוי .... "אין לקבוע כלל נוקשה בנוגע למקרים בהם יהווה איחור מכשול על דרך המבקשים סעד מבית משפט זה" .
סוף דבר: הבקשה נדחית.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, ח' אדר תשפ"ג, 01 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתמיכה לכך הם טענו כי בהתאם לסעיף 15 לתקנון החברה, החלטות מהותיות ביחס לחברה, וביניהן שינוי תקנון ופרוק החברה, מחייבות את הסכמתה הפוזיטיבית של מאן וכפופות להסכמה כזו.
מחלוקת זו מביאה למצב שבו כל אחד מהצדדים מתיימר להפעיל את האורגנים של החברה בהתאם לפרשנותו שלו את הוראות התקנון, ולקבל באופן זה החלטות המחייבות את החברה לשיטתו.
באותו פסק-דין הובהר כי חוזה מתפרש על פי אומד דעתם של הצדדים הנלמד מלשון החוזה ונסיבותיו החיצוניות – המהוים יחדיו את התכלית הסובייקטיבית, תוך שהודגש מקומה המשמעותי של לשון החוזה בתהליך הפרשנות.
...
לטענת התובע, רק ביום 23.11.2020 התברר לו שביום 16.11.2020 כינסו הנתבעים ישיבת דירקטוריון נדחית ללא נוכחותו ובניגוד לתקנון והוראות הדין, וכי הם הצביעו בה על אותם נושאים שהובאו לדיון במסגרת ישיבת הדירקטוריון מיום 9.11.2020.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
אינני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה כי בית המשפט יאסור על החברה להעסיק נותני שירותים ללא אישור דירקטוריון מפורש וחתום ויחייב אותה להראות מקור תקציבי לפעילות או ההתחייבות הרלוונטית.
לאור כל האמור, הבקשה מיום 14.12.2020 נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

יש לפרש את התקנון בפרשנות חוזית רחבה רגילה, בפרט בשים לב להצהרות העדים בחקירותיהם כי החלטות רבות בחברה התקבלו בשיחה בין בעלי המניות, שהיו מורגלים בעבודה משותפת לא פורמאלית, וכי לפרוטוקולים הרישמיים הגיעו רק ההחלטות ולא בהכרח כלל הדיונים שהובילו לקבלתן.
כן הובאו באותה פסקה דבריה של כב' השופטת ברק-ארז בע"א 2232/12 הפטריארכיה הלאטינית בירושלים נ' פארוואג'י, (11.5.2014) כדלקמן: "דומה שאין חולק על מקומו החשוב והמרכזי של נוסח החוזה בתהליך הפרשנות. עם זאת, שאלת היחס בינו לבין הנסיבות שאפפו את יצירתו והאופן שבו הן צריכות להשפיע על פרשנות החוזה אינה יכולה להיות תלויה רק בטקסט עצמו, וההכרעה בה כרוכה היא עצמה גם באופיו של החוזה ובנסיבות כריתתו. כך למשל, אני סבורה כי אין דומה חוזה שנוסח על-ידי בקיאים ויודעי דת ודין, אשר שקלו כל מילה ותג, לבין חוזה שנוסח על-ידי אנשי מעשה, שכוחם אינו דוקא בניסוחיהם, וזאת על רקע מערכת יחסים נמשכת ביניהם. לכאורה, משקלן של הנסיבות שאפפו את כריתת החוזה צריך להיות משמעותי יותר במקרה מן הסוג השני, בעוד שבמקרה מן הסוג הראשון אמור להנתן משקל מכריע ללשון החוזה, והכול בכפוף לכך שיש לבחון כל מקרה לגופו". לאמור לעיל יש להוסיף כי באשר לתקנונה של חברה, קיימת חשיבות מיוחדת למתן זכות בכורה ללשון התקנון.
...
המסקנה היא, אם כן, שעם פטירתו של המנוח התפנתה משרתו כדירקטור בחברה (סעיף 12.6 לתקנון 2012), ולמבקשת, כיורשת מניותיו של המנוח בחברה, אין לפי התקנון האמור זכות למנות דירקטור מטעמה, כשם שלמנוח לא עמדה זכות כזו עובר לפטירתו.
אשר על כן התובענה נדחית.
באשר להוצאות, נוכח התנהלות החברה כלפי המבקשת לאחר פטירת המנוח, כפי שתוארה בסעיף 55 לעיל, ונוכח דחיית טענת המשיב 5 להעדר עילה נגדו, כשלא מצאתי גם טעם ברור לייצוגו בנפרד מהמשיבים האחרים, אני מחייב את המבקשת בהוצאות מופחתות, בסכום כולל של 7,500 ₪ למשיבים 1-4 ו-6-7, ושל 2,500 ₪ למשיב 5.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת הן על סמך פרשנות אפשרית של התזכיר, לפיה ניתן להבין כי ייצוג האינטרסים ייעשה בקשר עם "all computer business" בלבד; והן משום שלאחר שנחקק חוק החברות, התשנ"ט-1999, תקנון החברה הוא שקובע מהן מטרות החברה.
המבקשת מוסיפה שמובן מאליו כי אין בידיה ראיות לכך שמיקרוסופט ישראל הייתה מעורבת בהחלטה הפרטנית לגבי סיווג התוכנה, שכן אין לה גישה למסמכים כאלה ואחרים הקשורים בתהליכי קבלת ההחלטות אצל המשיבות.
ואולם, כאשר חברה בת ישראלית פועלת בישראל באותו התחום או ביחס לאותו מוצר, אינני סבורה שיש מקום לבחינה קפדנית האם החברה הבת עוסקת בתת-התחום המסוים הנוגע לתובענה; והאם – בהנחה שמדובר בהחלטות אופראטיביות כאלה ואחרות ביחס לאותו תחום, החברה הבת עסקה באופן ספציפי בהחלטות אלה.
...
גם אם למיקרוסופט ישראל אין סמכות לעסוק בכל אלה אלא למיקרוסופט קורפוריישן בלבד, הדבר אינו שולל את המסקנה לפיה מיקרוסופט ישראל היא נציגה של מיקרוסופט קורפוריישן ביחס ל"עניין" נושא התביעה, כפי שהוא הוגדר לעיל.
לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי המבקשת הוכיחה כי מיקרוסופט ישראל מייצגת את מיקרוסופט קורפוריישן בישראל בקשר עם ה"עניין" נושא התביעה.
משמצאתי כי ההמצאה בוצעה כדין, אני סבורה כי יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי כך שידון בבקשה לסעד זמני לגופה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו