בתגובתו, היתנגד התובע לבקשה והפנה לתקנה 3(א) לתקנות הסדר האזרחי, התשמ"ד-1984, וטען כי בעניינינו יש להתייחס ל"נכס" על פי חלופה (3) לתקנה 3(א) כנכס דיגיטאלי אינטרנטי, שכן המוצר שהתחייבה הנתבעת להעניק לתובע הוא 3 חנויות אינטרנטיות שיוקמו בחברת אמזון בחו"ל. עוד הפנה התובע לפסיקה על פיה כאשר מדובר בנושאי אינטרנט מובהקים, בחינת מקום מעשה או המחדל שבשלו תובעים, בהתייחס לחלופה (5) לתקנה 3(א), נעשית בהקשר רחב וגמיש, וככלל אין לייחס ביחס לתביעות מסוג זה משמעות מצומצת לתחום הסמכות המקומית.
"
תקנה 7(ב) לתקסד"א, שהיא המקבילה לתקנה 2(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות, קובעת כי "כתב תביעה בשל פירסום או סחר ברשת האנטרנט יוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע; הגיש עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 תביעה כאמור, תוגש התביעה במקום עסקו או במקום מגוריו של הנתבע בלבד".
ניתן להבחין כי תקנה 7(א) לתקסד"א, כמו גם התיקון שבוצע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות, צמצמו את החלופות שהיו קיימות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות, ואלו קובעות לעניין מקום השיפוט שתי חלופות אפשריות בלבד: מקום מגוריו או עסקו של הנתבע או מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.
פרשנות זו איננה עולה בקנה אחד עם תכלית התקנות החדשות, כפי שפורטה בדברי ההסבר לתקנות (פורסמו באתר משרד המשפטים), בעמ' 7:
"ברקע ההסדר בעיניין הסמכות המקומית, שבמסגרתו צומצמו החלופות להגשת כתב תביעה, עמדו מספר ראציונלים. הראציונאל הראשון הוא הצורך בייעול ופישוט הכללים של סמכות מקומית, במטרה לייתר התדיינויות מיותרות בין הצדדים בשאלת יישום הכללים כאמור. ריבוי החלופות הקיימות בתקנות הקודמות יצר התדיינויות סביב השאלה האם התובע הגיש את כתב התביעה למקום השיפוט כנדרש לפי התקנות. כך למשל, התקנות הקודמות קבעו כחלופה נוספת את מקום יצירת ההיתחייבות. בהקשר זה התעוררה לא פעם השאלה האם מקום יצירת ההיתחייבות הוא המקום שבו התובע חתם על ההסכם או שמא מקום חתימת הנתבע על ההסכם כאמור. לגבי החלופה של מקום המעשה או המחדל: החלופה נועדה, בין השאר, למנוע פגיעה במי שניזוק במקום קרוב למקום מגוריו, כאשר הנתבע המזיק מתגורר מרחק רב ממקום זה. בהעדר חלופה זו, יידרש התובע ללכת אל הנתבע, דבר שעלול להכביד עליו. הראציונאל השני נעוץ בכלל הידוע והמוכר מקדמת דנא שלפיו ככלל בעת הגשת תביעה, התובע הולך אחר הנתבע. על התובע מוטל הנטל להוכחת תביעתו, ולכן גם עליו ללכת אחר מקום ההיתדיינות שיש לו זיקה לנתבע. לפיכך, נותרה אפשרות זו לרכישת סמכות מקומית, יחד עם האפשרות לרכישת סמכות מקומית על בסיס מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים...".
(על מעמדו המרכזי של הנתבע בהקשר של הסמכות המקומית לפי התקנות החדשות, ראה גם פסק דינו של כב' השופט י' עמית ברע"א 425/20 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מוריס והבה, [פורסם בנבו] (30.1.20))".
...
סוף דבר
לנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבתי המשפט במחוז תל אביב.
משכך, אני מורה על העברת התביעה לבית משפט המוסמך, במחוז תל אביב.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותודיע להם טלפונית על ביטול הדיון.
