פרשנות תעריפון עמלות בנק בגין בקשות להפקת הודעות חיוב

המשיבה סבורה כי הפירוש היחיד לתעריפון, ובכלל זה העמלה הנגבית בגין הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגרי המחשב לבקשת הלקוח, הוא זה שהיא מציעה.

בכל הנוגע לאופן התימחור הפנה אגף הפיקוח לעמדתו שהוגשה בת"צ (מחוזי ת"א) 15282-02-10 יזרסקי נ' ישרכרט בע"מ (פורסם באר"ש, 30.1.2012): "המחיר בגין השרות האמור צריך לשקף את העלות התפעולית הנגרמת לתאגיד בנקאי בגין הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב של התאגיד. לפיכך, ככל שהמידע המבוקש נשמר במאגר הממוחשב של התאגיד בחלוקה חודשית, באופן [שבו] הפקה או הדפסה של מידע ביחס לכל חודש וחודש כרוכות בעלות תפעולית נוספת, אזי ניתן להתייחס לכל פעולה כזו המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי כבקשה נפרדת." (סעיף 7 לעמדה) עוד נכתב, כי אותה עמדה רלוואנטית גם כיום, אך מצופה מהתאגיד הבנקאי לפרשה בהיתחשב במציאות המשתנה ובהתפתחויות החלות בטכנולוגיה.

לאחר שבית המשפט יאשר את הסדר הפשרה, תחדלנה המשיבות לגבות עמלה נפרדת בגין "הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים המאגר הממוחשב לבקשת הלקוח" בגין כל הודעת חיוב חודשית שהפקתה מתבקשת, ותתייחסנה לכל פנייה של לקוח להפקת מספר הודעות חיוב כ"בקשה" אחת מבחינת החיוב בעמלה.

...

בל נשכח כי בהסכם פשרה גלומים סיכוי וסיכון ואני סבורה שההסכם סביר בנסיבות העניין.

מינוי בודק – בנסיבות העניין שלפניי, אני סבורה כי אין צורך במינוי בודק.

לפיכך אני קובעת כי הגמול למבקש יעמוד על סך של 50,000 ₪ ושכ"ט בכ"כ מבקש יעמוד על סך של 250,000 ₪.

לטענת המבקשים, הבנקים המשיבים, למעט בנק לאומי, אינם מונים את העמלה ששולמה במוזמן בדלפק הבנק לצורך חישוב עמלת המינימום החודשית.

בהקשר זה, צוין, בין היתר, כי ההטבות בעמלות המוקנות בתעריפון העמלות המלא, בקשר עם הפעולות נשוא בקשת האישור, מופיעות תחת הכותרת "חשבון עובר ושב", ומתייחסות לפעולות שנעשות על ידי פקיד בחשבון הבנק של הלקוח; כי דרכי ומועד החיוב הקבועים בתעריפון העמלות המלא, מלמדים אף הם כי מדובר בחשבון הבנק; כי תעריפון העמלות המלא מתיר לגבות בגין הפעולות נשוא בקשת האישור עמלת מינימום חודשית, דבר שניתן לעשות רק במסגרת חשבון הבנק של הלקוח; ועוד.

בהקשר זה, הפנה ב"כ המבקשים לדיווחים ולהודעות שפירסם בנק ישראל בסמוך לפירסום טיוטת התיקון, מהם עולה לטענתו כי רק מלקוח מזדמן, שהנו כל מי שאינו בעלים של חשבון בבנק, ניתן לגבות עמלה בתעריף גבוה יותר.

לטענת המבקשים, עמדת המאסדר לא התייחסה לטענה העיקרית העומדת ביסוד בקשת האישור, כי תעריפון העמלות המלא מחייב את התאגידים הבנקאיים לתת ללקוחותיהם את ההטבות להם הם זכאים בכל ערוץ בו הם מבצעים פעולה בנקאית – בין אם בדלפק באמצעות חשבון הבנק ובין אם מחוץ לו. לשיטתם, עמדת המאסדר התייחסה רק להוראת חוזר המפקח על הבנקים, שהמבקשים סברו כי תומך בפרשנותם במחלוקות האמורות.

תעריפון זה, מחולק לשלושה עשר חלקים, ומוצג כטבלה אחידה בת ארבע עמודות – כאשר העמודה הראשונה מכונה "שירות" – תחתיה מפורטים סוגי השירותים בגינם רשאי הבנק לגבות עמלה; העמודה השניה מכונה "מחיר"; העמודה השלישית מכונה "מועד גבייה"; והעמודה הרביעית מכונה "הערות". בעניינינו, רלבאנטי החלק הראשון בתעריפון, הנוגע לשירותים בנקאיים בחשבון העובר ושב, שבגינם רשאים התאגידים הבנקאיים לגבות עמלה: שירות מחיר מועד הגביה הערות חלק 1 – חשבון עובר ושב 1(א) – (1) (נמחקה) (2) פעולה על ידי פקיד פעולות כמפורט להלן, הנעשות באמצעות פקיד בנק, לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש: (1) הפקדת מזומן (2) משיכת מזומן (3) הפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח (4) העברה או הפקדה לחשבון אחר (5) פדיון שיק (כולל משיכה בשיק עצמי) (6) הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים - עד 20 שיקים) (7) תשלום שובר (8) פריטת מזומן .

...

ויפים לעניין זה דברי כב' השופטת וילנר בהלכת זליגמן, בפס' 44 לפסק הדין: "איני סבורה כי עמדתו של המפקח צריכה לשקף התמודדות עם כל אחת ואחת מטענות המבקשים ביחס לפרשנות הראויה שיש לתת להנחיותיו. די בכך שלפני המפקח במקרה הנדון עמדו טענות הצדדים בבקשת האישור על נספחיהם וכי עמדתו התייחסה למכלול הסוגיות לגביהן היא התבקשה באופן מנומק במידה סבירה המניחה את הדעת" סיכומם של דברים, לא מצאתי כי המבקשים הרימו את הנטל המוטל עליהם בשלב זה של ההליך להוכיח קיומה של חובה המוטלת על המשיבים לתת ללקוחותיהם את ההטבות להן הם זכאים בחשבונם, כאשר הם בוחרים לבצע פעולה בנקאית במזומן בדלפק, ועל כן דין טענה זו להידחות.

מהטעמים המפורטים לעיל, סברתי גם כי לא הוכחה טענתם השנייה של המבקשים בדבר קיומה של חובה למנות את העמלות המשולמות במזומן, בגין פעולות בנקאיות המבוצעות מחוץ לחשבון הבנק, לצורך חישוב דמי עמלת המינימום, כפי שיפורט בתמציתיות להלן.

סיכום מהנימוקים שפורטו לעיל, מצאתי כי דין בקשת אישור התובענה כייצוגית להידחות, שכן המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח באופן לכאורי קיומה של עילת תביעה כנגד הבנקים.

המחלוקת בין הצדדים התייחסה לתעריפון של המשיבה, ולאופן החיוב על פיו.

המבקשת טענה כי יש לפרש את ה"תעריפון המצומצם" ביחס לחיובי עמלות כך שבמסגרת פנייה אחת למשיבה, ניתן לבקש מספר בלתי מוגבל של בקשות, וכי למשיבה מותר לגבות בגין כל הבקשות הללו עמלה אחת בלבד.

מנגד, המשיבה טענה כי לא ניתן לבקש מספר בלתי מוגבל של בקשות במסגרת פנייה אחת, וכי כל בקשה להפקת הודעת חיוב נפרדת היא בקשה נפרדת.

לכן, לגירסתו, ככול שהמידע המבוקש נשמר במאגר הממוחשב של התאגיד הבנקאי בחלוקה חודשית, באופן בו הפקה או הדפסה של מידע ביחס לכול חודש וחודש כרוכות בעלות תפעולית נוספת, ניתן להתייחס לכול פעולה כזו כאל בקשה נפרדת.

יחד עם זאת הצדדים הסכימו, לאור המחלוקת הפרשנית שהביאה להגשת הבקשה ולאור העבודה שהושקעה על ידי ב"כ המבקשת, כי ההסתלקות מהבקשה תהיה כנגד תשלום גמול למבקשת לשכר טירחה לבא כוחה.

...

זאת ועוד- לו היה הדיון בבקשה מתקיים, ולו אכן היתה הבקשה נדחית – ושני הצדדים סבורים היום כי זה היה המצב (אינני מחווה דעה ביחס להערכתם זו) – התוצאה היתה עשויה להיות כי המבקשת היתה מחויבת בהוצאות המשיבה.

לכן, לאור עמדתם של הצדדים לפיה הבקשה היא בעלת סיכוי נמוך להתקבל, אני מאשרת את בקשת ההסתלקות של המבקשת.

הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית נמחקת, והתביעה האישית של המבקשת נדחית, כמבוקש.

המחלוקת בין הצדדים התייחסה לתעריפון של המשיבה, ולאופן החיוב על פיו.

המבקשת טענה כי יש לפרש את ה"תעריפון המצומצם" ביחס לחיובי עמלות כך שבמסגרת פנייה אחת למשיבה, ניתן לבקש מספר בלתי מוגבל של בקשות, וכי למשיבה מותר לגבות בגין כל הבקשות הללו עמלה אחת בלבד.

מנגד, המשיבה טענה כי לא ניתן לבקש מספר בלתי מוגבל של בקשות במסגרת פנייה אחת, וכי כל בקשה להפקת הודעת חיוב נפרדת היא בקשה נפרדת.

לכן, לגירסתו, ככול שהמידע המבוקש נשמר במאגר הממוחשב של התאגיד הבנקאי בחלוקה חודשית, באופן בו הפקה או הדפסה של מידע ביחס לכול חודש וחודש כרוכות בעלות תפעולית נוספת, ניתן להתייחס לכול פעולה כזו כאל בקשה נפרדת.

יחד עם זאת הצדדים הסכימו, לאור המחלוקת הפרשנית שהביאה להגשת הבקשה ולאור העבודה שהושקעה על ידי ב"כ המבקשת, כי ההסתלקות מהבקשה תהיה כנגד תשלום גמול למבקשת לשכר טירחה לבא כוחה.

...

זאת ועוד-לו היה הדיון בבקשה מתקיים, ולו אכן היתה הבקשה נדחית-ושני הצדדים סבורים היום כי זה היה המצב (אינני מחווה דעה ביחס להערכתם זו)-התוצאה היתה עשויה להיות כי המבקשת היתה מחויבת בהוצאות המשיבה.

לכן, לאור עמדתם של הצדדים לפיה הבקשה היא בעלת סיכוי נמוך להתקבל, אני מאשרת את בקשת ההסתלקות של המבקשת.

הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית נמחקת, והתביעה האישית של המבקשת נדחית, כמבוקש.

המבקש הדגיש כי באוקטובר 2020 סיכם עם החברה כי חשבון הנאמנות ייסגר והיתרה שבו תיחשב לתוספת לשכר טירחתו, וכי הוא התבקש להמתין עם סגירת החשבון עד להודעה סופית בעיניין, וכך גם עם גביית שכר טירחתו.

אכן, הנהנה הוא בעל הזכות "המהותית" בכספים המצויים בחשבון, ולפיכך הבנק חב בחובות זהירות כלפיו, כפי שגם ציין המפקח על הבנקים בעמדתו, אלא שמי שנוהג בחשבון מנהג בעלים, מי אשר פועל בו, עומד בקשר עם הבנק ונותן הוראות לגביו, הוא הנאמן.

כפי שציינתי במקום אחר (ת"צ (מרכז) 36478-09-18 יובל לפינר נ' בנק הפועלים בע"מ (11.4.2021) התעריפון הוא "מיסמך המנוסח על ידי הבנק ומטרתו להביא בפני הלקוח, בלשון ברורה, פשוטה ומובנת, אשר אינה משתמעת לשני פנים, מידע מלא ומדויק באשר לתעריפי העמלות הנוהגים בבנק. התעריפון נועד לסייע בהגברת התחרות והשקיפות, תוך מתן אפשרות ללקוח להשוות את העמלות הנגבות בבנקים השונים". גביית עמלה לפי סיווגו של הנאמן, שפתח את החשבון ועומד בקשר ישיר מול הבנק, היא פשוטה, יעילה וברורה ואינה נתונה לפרשנויות שונות.

ואולם, גם תחת ההנחה לפיה יש מי שייפגע משינוי היתנהלות הבנק בעתיד עקב ההליך הייצוגי, עדיין אין בכך למנוע את אישור הבקשה, בנסיבות בהן נגבו עמלות שלא כדין; העובדה שקיימת קבוצת לקוחות אשר הפיקה תועלת מהתנהלות הבנק, אינה מרפאת את הקושי הקיים באותה היתנהלות ואת הפגיעה בקבוצה אחרת שנגרמה בשל אותה היתנהלות.

על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית כוללת את שתי תתי הקבוצות כדלקמן: 1) כל הנהנים בחשבונות נאמנות, אשר בתקופה שהחלה שבע שנים לפני יום הגשת הבקשה לאישור ומסתיימת ביום אישור הבקשה, חויבו בעמלות לפי תעריפון העמלות של הבנק לעסקים גדולים, בנסיבות בהן הנאמנים היו יחידים או עסקים קטנים, והנהנים נשאו בעמלות אלו, כולן או חלקן.

...

לטענתו של המבקש, מאחר שהמשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן גם: "הבנק"), רואה בשגגה בנהנה כלקוח לעניין העמלות, הרי שהוא מבצע גבייה ביתר בנסיבות בהן הנהנה הוא "עסק גדול", כמשמעותו בכללי העמלות, בעוד שהנאמן אינו עונה להגדרה זו. המשיב, מנגד, טוען כי דין בקשת האישור להידחות משום שהוא פועל כדין בסיווגו את הלקוח בחשבון הנאמנות, לצורך בחינת תחולת כללי העמלות, לפי זהות הנהנה.

התנאים הנוספים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית סבורני כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת דנן.

סוף דבר הגעתי לכלל מסקנה לפיה עילת התביעה בעניינינו נמנית עם העילות המוזכרות בחוק תובענות ייצוגיות, התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וקיימת אפשרות סבירה שהשאלות שהעלה המבקש תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.

על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית כוללת את שתי תתי הקבוצות כדלקמן: 1) כל הנהנים בחשבונות נאמנות, אשר בתקופה שהחלה שבע שנים לפני יום הגשת הבקשה לאישור ומסתיימת ביום אישור הבקשה, חויבו בעמלות לפי תעריפון העמלות של הבנק לעסקים גדולים, בנסיבות בהן הנאמנים היו יחידים או עסקים קטנים, והנהנים נשאו בעמלות אלו, כולן או חלקן.