מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פרשנות צרה של סעיף עיכוב דרכון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיב מדגיש עוד שהוא אדם פרטי, אזרח ישראלי, אינו נמצא בקשיים כלכליים ואין כל חשש שלא יעמוד בתשלום הפסק, מה גם שדרכונו מופקד בנאמנות אצל עו"ד במגנון דומה לעיכוב יציאה מן הארץ ואין כל חשש או התכנות שיברח.
ההלכה היא, שהתערבות השיפוטית בפסק הבורר הנה צרה ומוגבלת לעילות מוגדרות המוחלות בזהירות על דרך פירוש דווקני במגמה ליתן תוקף לפסק ולא לבטלו.
פסק הבוררות אינו ארוך במיוחד, ואולם יש בו היתייחסות לטענות המשיב וכן קביעות עובדתיות מפורשות (יוער שעל פי תקנות הבורסה שצורף לתגובת המבקשים לבקשה לביטול פסק הבורר סעיף 107.11 הבורר לא יהא חייב לנמק את החלטותיו, נספח 5 לתגובה לביטול פסק הבוררות וכן ראה הסכם הבוררות שצורף לבקשת המשיב, סעיף 4).
...
משמצא בית המשפט להורות על מתן ערובה, הוא מוסמך הוא לקבוע שהפקדתה תהא תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבורר (רע"א 71/15 אשבד נכסים בע"מ נ' בן עזריה בע"מ (1/2/15), להלן: עניין "אשבד נכסים").
כך לדוגמא, הבוררים התייחסו בפסק הבוררות לאופן עבודתם: "השקענו שעות וימים בלמידת החומר, עיון במאות מסמכים, דפי חשבונות בנק ושמיעת עדים שונים"; ביחס לראיות שהוצגו בפניהם צוין: "הוצגו בפנינו על ידי פורצקי מגוון שלם של ראיות להוכחת התנהלותו של פיסטול בכל הנוגע לעבודתו בחברה. חלק מהראיות נדחו על ידינו על הסף אך חלקם הוכיח לדעתו מעל כל ספק שיטתיות ודפוס פעולה חוזר על עצמו"; הבוררים גם התייחסו לטענה הנוגעת לשימוש בראיות שלא כדין וקבעו: "במהלך הדיונים נשמעו טענות על ידי פיסטול כי חלק מהראיות שהוצגו בפנינו הושגו שלא כדין, לא שוכנענו כי הראיות שהוצגו בפנינו הושגו שלא כדין. כמו כן איננו סבורים כי יש פסול בשימוש בראיות שהוצגו בפנינו. יש לציין כי מוסד הבוררות אינו כפוף לדין המהותי ולדיני הראיות. כל שכן שמדובר בסכסוך כספי ולא בהליך פלילי". חרף טענותיו הקשות של המשיב לא ניתן בוודאי בשלב זה לקבוע כי מדובר בראיות שהושגו בעבירות פליליות בניגוד להחלטות בית המשפט בנוגע לתפיסת המחשב של המשיב או תוך פריצה לפלאפון, ובוודאי שלא ניתן לקבוע שראיות אלה הכריעו את הכף.
לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, ובין היתר בשים לב להנחיית הפסיקה שסכום הערובה אמור להיות סביר ומידתי ובשים לב שבפסק הבוררות נקבע שהוא ישולם בשני תשלומים, אני קובעת שהמשיב יפקיד ערובה של 1,500,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, כתנאי לבירור תביעתו וזאת באופן הבא – מחצית מן הסכום – סך של 750,000 ש"ח תופקד בתוך 30 יום כתנאי לבירור ההליך.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לפי הטענה, הגם שסעיף 40ד לחוק מתיר לבית המשפט לחרוג לקולא מן המיתחם שנקבע רק משקולי שקום, יש להגמיש את פרשנות המושג "שקום" כמשמעו בסעיף זה ולחרוג מהמתחם משיקולים של צדק, חסד ורחמים.
ברם, הוטעם באותו עניין כי מדובר בפתח צר במיוחד (שם, פסקה 218 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן; וראו גם: רע"פ 1076/16 כהן נ' מדינת ישראל (11.2.2016)).
ויוער בהקשר זה כי בהחלטה לדחיית בקשתו של המערער לעיכוב ביצוע תשלום הפצוי, ציינה השופטת (כתוארה אז) א' חיות כי פתוחה לפני המערער הדרך לפנות למרכז לגביית קנסות כאמור (החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע מיום 2.1.2017).
המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 4.2.2018 עד השעה 10:00 בבית הסוהר קישון או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כאשר ברשותו תעודת זהות או דרכון.
...
מנגד, המשיבה סומכת ידה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וגורסת כי דין הערעור להידחות.
הערעור אפוא נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

לא נתקבלו טענות העוררים כנגד דיות הראיות לכאורה באישום הראשון (ונאמר כי לגבי הראיות באשר לפרונמן באישום השני עוצמת הראיות חלשה למדי, שכן האישום בנוי אך על אמרתו שלו); כן נדחו טענותיהם לעניין חלופת המעצר, תוך שהודגש "שבעבירות סמים (שלא לצריכה עצמית) הכלל הוא המעצר והחריג הנדיר הוא השיחרור". עוד נקבע כי "אשר לחשש להתמשכות המשפט – דיה לצרה בשעתה. לכאורה העניין אינו כה מורכב". בקשה לעיון חוזר נדונה, כאמור, ביום 26.5.08.
סעיף זה קובע כי "עציר או משוחרר בערובה או תובע, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בעיניין הנוגע למעצר, לשיחרור או להפרת תנאי השיחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה (הדגשה הוספה – א"ר)". לעניין פרשנות סעיף 52(א) ראו בין השאר בש"פ 5740/07 וקילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 3477/08 אוחנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת חיות).
לשם כך יהא צורך בחלופה אחרת, שתיבדק על ידי שירות המבחן ושתתקבל על דעת בית המשפט המחוזי (כגון למשל בתי ראשי ישיבה שאינם קרובי מישפחה), וזאת בלווי הפקדות גבוהות, ערבויות גבוהות ואיזוק אלקטרוני, בנוסף לעיכוב יציאה והפקדת דרכון, כך שלא יהא הווה אמינא מסוג כלשהוא להפרה, לעבירות נוספות או אף להמלטות מאימת הדין.
...
המשפט יימשך, לשיטתו, מעל לתשעת החודשים שבחוק בטרם הארכה בבית משפט זה, ואין לאפשר לנהל את המשפט מכל מקום כשהחקירה עודנה מתנהלת.
(4) אשר לשינוי נסיבות, סבורני כי טרם בשלה השעה לומר, כטענת העוררים, כי חל שינוי מהותי בנסיבות כיוון שהמשפט טרם החל; מבחן חשוב לכך, אם גם לא יחיד, יהיו אם אכן יחלו ההוכחות במועדן לאחר שתהא תשובה לכתב האישום, ומה הצפי לסיום.
כשלעצמי סבורני כי ככל שיוברר כי הצפי להתקדמות המשפט יהא ממושך, עשויה לקום עילה לעיון חוזר.
(6) בנתון לאמור מעלה, איני נעתר איפוא לערר.

בהליך ת"ב שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בית משפט לעינייני מישפחה בירושלים 03 יולי 2022 ת"ב 10138-10-21 א' נ' ב' ת"ב 31759-11-21 בפני כב' השופטת אורית בן דור ליבל מבקשת / משיבה א' ת"ז XXX ע"י ב"כ עו"ד יהודה יניב משיב / מבקש ב' דרכון XXX ע"י ב"כ עו"ד משה כאהן פסק דין
כאשר בית המשפט דן בבקשה למתן תוקף לפסק הבוררות, אין הוא דן בפסק באופן שבו הוא דן בעירעור על פסק דין "מושכלות יסוד הם כי תחום ההתערבות השפוטי בפסק בורר מוגבל ומתוחם לעילות ביטול מוגדרות של הפסק שיש לפרשן בצמצום רב.. היתערבות שיפוטית בפסק הבורר הנה צרה ומוגבלת לעילות מוגדרות. עילות אלה מוחלות בזהירות ועל דרך פירוש דווקני, במגמה ליתן תוקף לפסק ולא לבטלו. בית המשפט הבוחן את הפסק אינו דן בו כערכאת ערעור, ואין הוא אמור לבחון האם צדק הבורר בקביעותיו או טעה בהן על פי הדין, שהרי עילת הביטול בגין טעות על פני הפסק שוב אינה נמנית על עילות הביטול... בית המשפט גם אינו רשאי להעמיד את הפסק במבחן ביקורתו הוא- אם צודק הוא או בלתי צודק בהתאם לתפיסתו שלו. עליו להעמיד למבחן את פסק הבורר בשאלות יסוד שעניינן, בעיקרן, בחינת תקינותו הבסיסית של הליך הבוררות" [רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים, פ"ד נז(6) 605].
על כך יש להוסיף שהוראת סעיף 26(ג) לחוק הבוררות קובעת כי "לא תישמע טענה של בעל-דין שפסק הבוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו". המבקשת לא טענה ולא הוכיחה שפנתה לבורר בהודעה בכתב בעיניין מועד מתן פסק הבוררות, ועל כן מנועה היא מלטעון לביטול הפסק על יסוד העיכוב הנטען.
...
הבורר התייחס בפסק גם להסכם בין הצדדים מיום 30.8.10 במסגרת דיונו ובסעיף 3 לפסק ציין את ההסכם שהיווה רקע למחלוקת: "הסכם שהתייחס לבנייה ולחלוקת הבעלות בנכס לאחר הבנייה", ועל כן דין טענות אלו להידחות.
סיכומם של דברים, משלא הוכחה עילה לביטול פסק הבוררות דין בקשת המבקשת להידחות.
כפועל יוצא מדחיית הבקשה לביטול פסק הבוררות, אני מורה על אישור פסק הבוררות (לרבות ההבהרה והפסיקתה), ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הורשע יחד עם נאשם נוסף, בעקבות הודאתם, בהליך פלילי (תפ"ח 1183/01, בימ"ש מחוזי ת"א, גז"ד מיום 8.7.02), בין השאר בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות למעשי זנות, עיכוב דרכון, והפרת הוראה חוקית.
ראה לעניין זה ע"א 71/85 אריה חב' לביטוח נ' בוחבוט, מא(4) 327,בעמ' 331-332: ”אם נגרוס כי בפסק דין מרשיע המבוסס על הודאת נאשם בעובדות כתב האישום, אין "ממצאים" במובנו של סעיף 42א', תיווצר בכך הגבלה בלתי סבירה על משמעותו של סעיף 42א' המנתקת את הזיקה בין ההליך הפלילי להליך האזרחי המקביל, דווקא במקרים בהם הזיקה היא ההגיונית ביותר, היינו כאשר הנאשם-הנתבע מודה בעובדות המיוחסות לו. צימצום תחומיו של התיקון לדיני הראיות, שהוסיף את סעיף 42א', אינו עולה מן החוק ואינו מוצדק עניינית.
” מכאן שאין מקום לפרש את המונח "ממצאים" בסעיף 42א(א) באופן צר ככולל אך ורק ממצאים שקבע בית המשפט לאחר גביית ראיות.
...
לאחר שעיינתי בפסק הדין המרשיע, בכל טענות הצדדים, והבאתי בחשבון מחד את הראיות שהוכחו במסגרת פסק הדין הפלילי המרשיע שניתן נגד הנאשם, ומאידך את העובדה שלא הובאו כל ראיות נוספות על ידי התובעת – אני פוסקת לתובעת פיצוי כולל בסך 250,000 ₪, לגבי כל עילות התביעה, קרי: כליאת שווא, שלילת חירותה של התובעת, ביזויה, השפלתה, והפרת כל זכויותיה על פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
סוף דבר 17.
לאור האמור לעיל הנני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: פיצוי כולל בסך 250,000 ₪, לגבי כל עילות התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו