פרשנות צוואה: חלוקת הוצאות עיזבון בין יורשים

ביה"ד אינו יכול להימנע מלציין עומק הקרע והשבר שנוצר במשפחה עקב המחלוקת בעיניין חלוקת העזבון, הדבר קרה בשני הדיונים, היורשים לא נימנעו מלריב ולהתווכח באולם הדיונים ומחוצה לו. צעקות השבר של הבן [ג' ג'] נשמעו באולם ומחוצה לו, היקשו על ניהול הדיון והצריכו הפרדה בין היורשים ואף הוצאה מאולם ביה"ד. אין ספק שלפחות חלק מהיורשים לא עומדים בקיום תנאי הצוואה שציוה האב ובוודאי לא מקיימים את רוחה.

במקרה זה לא תועיל אף הסתלקות של אחד היורשים האחרים לטובתו שהרי על פי חוק "רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה" אך עדיין יש לומר שמכיוון שסופו של סעיף זה קובע: "אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.", הסתלקות זו יכולה להיות אף אם פקע ממנו שם יורש שהרי הוא עדיין קרובו במידת הקרבה הנצרכת על פי חוק, ואכ"מ. קביעה זו שמשהסתלק אדם מחלקו בירושה אין הוא יכול לחזור בו מהסתלקותו נקבעה בפסיקת האזרחית עיין בפס"ד של השופטת שפרה גליק בת"ע 110640/08 בפס"ד מיום י"ט באייר תש"ע (03/05/2010), פס"ד המסכם מעמדה המשפטי של הסתלקות וז"ל: "ההלכה המשפטית קבעה כי ההסתלקות מחלק בירושה היא אקט חד צדדי ללא אפשרות חזרה. המלומד פרופ' שילה בספרו "פירוש לביום תשכ"ה 1965 (בהוצאות "נבו") כרך 1 עמוד 87 לאמור: "6. חזרה מהסתלקות

...

(ועל כן גם אין ביכולתי לאמץ את המסקנה ההפוכה שנלמדה מפס"ד שלכטר בביום נ.א. נ' מ.ז., [פורסם בנבו] אשר גם אליו מפנה ב"כ המבקשים בסיכומיה).

גם [ש' צ'] הקנתה חלקה בכספים שהיו בבנק יהב בלבד, אין םפק שבסופו של דבר [ג' ג'] ו[ש' צ'] לא קיבלו דבר ואפילו בכספים (ואולי היה ניתן להוציא הכסף מפני שהיה בחשבון משותף ולא בחשבון הרשום ע"ש האם).

לאור כל האמור לעיל ביה"ד קובע: עיזבון האב יעבור לבן [ג' ג'] כפי תנאי הצוואה שאושרה בצו קיום הצואה מיום ט' בטבת תשע"ב (04/01/2012).

מסכימה לבקשות לקיום הצוואה ולתיקונה, וההליכים מטעמה יידחו ללא צו להוצאות.

המתנגד 1 השיב שמדובר בהשערה שלו (ע' 18 , ש' 15-19 ) ולא ידיעה, לא הוכח שהמנוח אמר זאת לעוה"ד גם כשהמשיכו לעמוד בקשר לאחר עריכת הצוואה לצורך חלוקת עזבון רעייתו בין יורשיה (תצהיר עוה"ד והנספחים לו), ולא הובאה ראייה כלשהיא לכך.

.( (ע' 37 ש' 19-22 , ע' 38 , ש' 11-13 , ע' 39 ש' 24-29 אם כן, בנסיבות כאן עולה, כי פרשנות הצוואה כפי אומד דעתו של המצווה ורצונו - שהובא באמצעות עדות עוה"ד שערכה את הצוואה והעידה על רצונו החופשי שהובא בפניה ישירות מפיו ועל ידו כפי שאמר לה – להוריש את רכושו רק לילדים שציין בצוואה וכפי שהובא לעיל.

...

לאור כל האמור הבקשה לתיקון הצוואה מתקבלת, כך שיתוקן המספר המביא לשלם (למאה .

לאחר עיון בצוואה שמיעת העדויות ובירור הטענות לעיל, המתנגדים לא הרימו את נטל הוכחת טענות ההתנגדות, והן נדחות.

ההתנגדות לקיים את הצוואה - נדחית.

אמנם, בחקירה נגדית הכחישה הנתבעת כי הבקשה הוגשה בידיעתה ובהסכמתה וטענה, כי "השורה בהודעה "נתחלק בכל ההוצאות" מתייחסת לחלוקת הוצאות הקבורה והשעה ולא הוצאות צו הירושה" (עמ' 38 , ש' - 17( .

מיסמך שאיננו בכתב יד של המצווה, אפילו אם הוא חתום על ידו, איננו מוכר כצוואה כשרה (פרופ' שילה, "פירוש לחוק

מלכות (חוק יחסי ממון) נוגעת בחברתה (חוק הירושה) אפילו כמלוא הנימה" (ברכות, מח, ב) - בעוד חוק יחסי ממון והסכמי ממון תוחמים ושולטים על הקף העזבון מכח החיים המשותפים, לעת פקיעת הנישואין, הרי חוק הירושה קובע את זהות היורשים וחלוקת העזבון בין בירושה על פי דין ובין מכח צוואה.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: הבקשה לצו קיום צוואה שהוגשה במסגרת ת"ע - 11- 17 , נדחית.

ההתנגדות שהוגשה במסגרת ת"ע - 05- 17 , נדחית.

התובענה לאיזון משאבים שהוגשה במסגרת תמ"ש - 03- 17 , נדחית.

"בשורה התחתונה" המתנגדים לא מתנגדים להוראות הצוואה הראשונה בכל הנוגע לחלוקת העזבון בין היורשים בחלקים שוים, ובכל הנוגע להפקדת סך השווה ל - 10% מתמורת מכר ביתה של המנוחה בחשבון בנק לשם כסוי הוצאות הכרוכות באזכרות שנתיות של המנוחים.

בנוסף, לצד פסיקה זו, קיימות פסיקה מנחה ופסיקה מחייבת אשר הסתפקו ב"העדר יחסים תקנים" בין היורשים לבין מי שמבקש להיתמנות כמנהל העזבון, כ"טעם מיוחד" על מנת שלא למנות את המבקש או שלא למנות כלל מנהל עיזבון ראו: בע"מ 3872/14 מיום 08.09.14 (פורסם בנבו); עמ"ש - 09- 14 מיום - 06- 15 (פורסם בנבו); ראו: בע"מ 4884/15 לעיל בו הסתפק כב' השופט רובינשטיין ב"מישור היחסים בין היורשים" לשם פירוש תכליתי של "טעם מיוחד" בהתאם לסעיף 81 לחוק הירושה.

...

הכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את עתירת המבקשים למנותם כמנהלי העיזבון ולהותיר על כנו את מינוי מנהל העיזבון הקבוע.

(1980) 92 ( לה ( די היה בכך כדי לדחות את עתירת המבקשים למנותם למנהלי העיזבון, אולם פטור בלא כלום אי אפשר, וכפי שיבואר להלן, דין בקשתם להידחות גם לגופה.

על כן, אני קובע כי מנהל העיזבון ימשיך בתפקידו.

לשון הצוואה אינה מרמזת כלל וכלל על האמור בסע' 9.4 לכתב התביעה וככל שהתובעת עותרת להסדרת חלוקה בהתאם למסמך אחר שלכאורה מקובל על כלל היורשים עליה להסדיר קבלת פס"ד מתאים מכוחו תוכל לעתור לרישום חלוקת העזבון , אלא שזה איננו נוגע ליחסים וליריבות המשפטית בינה ובין לישכת רשם המקרקעין.

כאמור עיון בכתבי הטענות מעלה כי למעשה הזוכה הנוסף על פי הצוואה, כלל אינו מסכים לפרשנות הצוואה שנוקטת בה התובעת ומכאן - הסיכסוך האמתי הוא בין היורשים, הזוכים על פי הצוואה ולא בין התובעת ללישכת רשם המקרקעין.

התובעת תשלם לנתבעת אשר הגישה כתב הגנה, הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרישי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

...

התובעת מפנה להוראות חוק בית משפט למשפחה, וטוענת כי תובענות בענין ירושה, מצויות בסמכות בית משפט זה, ועל כן סבורה כי הסמכות העניינית לדון בתביעתה כנגד לשכת רשם המקרקעין, נתונה לביהמ"ש זה. סבורני כי התובעת טועה בפרשנות שלה לענין סמכות בימ"ש זה והתביעה שבכותרת וכי דין התביעה להימחק על הסף בהעדר סמכות לבימ"ש זה לדון בה. בין התובעת לנתבעת, לשכת רשם המקרקעין, אין כל יריבות.

התובעת תשלם לנתבעת אשר הגישה כתב הגנה, הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.