פרשנות פוליסת ביטוח נסיעות בינלאומיות

אני מקבלת את עדותה של התובעת כי בעת רכישת הפוליסה, נציגת הנתבעת לא מסרה לה הסבר לגבי תנאיה או חריגיה, מלבד הסבר כי הפוליסה מכסה אובדן ציוד וטיפולים/אשפוזים רפואיים בחו"ל. היא לא נישאלה לגבי מצבה הבריאותי או הרפואי ולגבי מחלות בהווה או בחצי השנה שלפני הנסיעה, לא התבקשה לקרוא או לחתום על מיסמך כלשהו על מצב רפואי כזה או אחר, ולא נישאלה שאלות מהותיות לביטוח (כגון על מצבן ואופיין של מחלות קודמות) זולת שאלה אחת – האם היא נוטלת טפול תרופתי קבוע.

מאחר שמדובר בשאלה המכוונת לסייג את חבותה של הנתבעת להחמרה של מחלה קיימת, לאור הקו המנחה בפרשנות חוזה ביטוח כי יש להגן על החלש, ולצד הכלל שלפיו במקרה של ספק פרשנות המסמך תהיה נגד המנסח (פרשת ישר, בעמ' 762-763), על הנתבעת היה להגדיר במילים פשוטות למה כוונתה במילה "קבוע". משלא עשתה כן, אין לבוא חשבון עם התובעת ולהאשימה במצג שוא לכאורה או בהעלמת מידע והפרת חובת הגילוי שלה לפי החוק (סעיף 6).

הסעד בית החולים דרש מהתובעת את חובה בתאריך 22.8.13, שאז העמיד אותו על סכום של כ – 13,500 $ (נספח ב' לכתב התביעה וראו גם מכתב מתאריך 14.1.14 של חברה העוסקת בגביית חובות בנלאומיים Ovag International AG, נ/1).

...

באשר להוצאות עבור כרטיסי הטיסה החדשים שהתובעת רכשה לאחר שחרורה מאשפוז; בפרק 7(ב) לפוליסה (עמ' 14 "החזר הוצאות נסיעה והוצאות נוספות") הוסכם כי הנתבעת תשפה את המבוטח בגין "הוצאות נוספות סבירות לשיבה לישראל כתוצאה מאירוע רפואי שארע למבוטח והמכוסה על פי הפוליסה, אשר באישור רופא מוסמך בחו"ל נאלץ לשנות מועד חזרתו לישראל ולא יכול היה לנצל את כרטיס הטיסה שבידו, או במקרה מוות או חטיפה של המבוטח או המלווה". מאחר שמסקנתי היא כי האירוע מכוסה על פי הפוליסה (בשל מחדליה של הנתבעת), עליה לשפות את התובעת בגין הוצאות כרטיסי הטיסה המגיעים לסכום של 3,850 ₪ (שהם 3,588 ₪ נכון לתאריך 16.8.13 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד פסק הדין).

סוף דבר התביעה מתקבלת, בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 3,850 ₪, עבור החזר הוצאות כרטיסי הטיסה.

רקע: התובעת טענה בכתב תביעתה כי בתאריך 14.10.01 בשעות הבוקר, נשדדה משאית מס' 38-703-15 על תכולתה, בשעה שנסעה באיזור הכפר בקה אל שרקייה, כאשר לפתע חסם את נתיב נסיעת המשאית רכב מסחרי, ממנו ירדו רעולי פנים חמושים, ובאיומי נזק עלו למשאית, הורידו ממנה את הנהג והכניסו אותו לרכב המסחרי.

במסגרת זו, עתיד צה"ל לצאת גם מאיזורים שאינם אזורי A. לפי פרשנות זו, איזורים אלה לא יהיו מוחזקים על ידי צה"ל, למרות שאין הסכם בינלאומי או סיבה אחרת הפוטרת את המפקד הצבאי מאחריות בינלאומית במקום זה, ולמרות שיש להניח שצה"ל יראה זכות לעצמו, במקרה מתאים, לשוב ולהכנס לאותם איזורים.

בע"א 5775/02 נוה גן נ' הפניקס נח (2) 307, נקבע: פרשנותה של פוליסת הביטוח נעשית, כעיקרון, על-פי הכללים הרגילים החלים ביחס לפרשנות חוזים, קרי באמצעות עמידה על אומד-דעתם של הצדדים (ראו: סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וכן ע"א 172/98 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ).

...

הוראות המפקחת על הביטוח לטענת התובעת, לפי הוראות המפקחת על הביטוח, אין חברת הביטוח רשאית לטעון טענה נוספת על הטענה שטענה במכתב שבו דחתה את דרישת הלקוח, והטענה היחידה שנטענה במכתב הדחייה היתה שהאירוע ארע בשטח A. לטענת הנתבעת, מכתב הדחייה של הנתבעת נשלח לפני שיצאה הוראה זו של המפקחת על הביטוח, ועל כן דין הטענה להדחות.

על כן, על פי כל האמור לעיל, אני קובע כי המשאית נשדדה בשטח A. אילו לא היתה הנתבעת מבקשת לחזור בה מההסכם הדיוני ולהרחיב את היריעה, זה היה סופו של הדיון, שכן במסגרת ההסכם הדיוני הוסכם שאם האירוע היה בשטח A אין כיסוי ביטוחי.

על כן, אני קובע כי אירוע שאירע באיזור A נכלל בכיסוי הביטוחי ולא בחריג לו. 8.

על כן, אני דוחה את הטענה לאשם תורם.

סיכום: על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 305,000 ₪ בצירוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 14.10.01 ועד לתשלום המלא בפועל, וכן אגרות המשפט ועוד שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים ניתן היום כ"ה ב אדר א, תשס"ה (06/03/2005) בהיעדר הצדדים.

הפוליסות הרלוונטיות מפאת חשיבות הדברים, מן הראוי להביא את ההוראות הרלוואנטיות של הפוליסות הנדונות כלשונן: א.הפוליסה הבסיסית בסעיף 4 למבוא לפוליסה נכתב: "לביטוח/ים שלך בחברתנו שירותי עזרה ומוקדי חירום 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע באמצעות חב' AXA הבינלאומית, וכן רופא ישראלי בבוליביה (לה פז), פרו וצפון צ'ילה...

לכן אף הציפיות הסבירות של המבטח ואף הציפיות הסבירות של המבוטח, כמו גם קריאה מושכלת של הפוליסה, גם תוך מתן פרשנות המיטיבה עם המבוטח (והשווה: רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3)281; ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2)749; ת.א. 183332/02 דגא נ' מגל טורס בע"מ, פ"מ תשסג(3) 65), מחייבים שהמבוטחים יזקקו לטפול מקומי, תוך שהמבוטחת תשא בכיסוי ההוצאות, ככל הנוגע למחלות, והכול בהתאם להוראות הפוליסה.

כאמור לעיל, פוליסת ביטוח הנסיעות לחו"ל, בה עסקינן, הנה פוליסה לשיפוי המבוטח בגין הוצאות רפואיות, אותן הוא עלול לשאת ולהתחייב בהן, במהלך שהייתו בתקופת הביטוח בחו"ל. לפוליסה הבסיסית הזו ניתן לרכוש הרחבה וכידוע, המנוח וחברתו, כמו גם חלק מחבריהם, רכשו גם את הכסוי הבטוחי הנוסף "סיכונים 669" – הרחבה המיועדת לכסות גם חפוש, איתור, חילוץ והצלה וכיסוי לספורט אתגרי.

...

לסיכום נקודה זו אני בדעה, כי העברת המנוח באמבולנס הייתה סבירה בנסיבות המקרה, וזאת הן לאור תמונת מצבו הקליני ולאור אפשרויות ההעברה בפרו והמגבלות האובייקטיביות שהיו לפינויו.

כל האמור לעיל נכון באופן כללי ונכון ביתר שאת לעובדות המקרה הנדון בעניינינו, משהבהיר פרופ' דונחין (שהוא, כך יש להזכיר, איננו עובד מטעם הנתבעת ואיננו מקבל כל שכר מטעמה עבור הייעוץ שהוא נותן כדבר שבשגרה), כי לא היה צורך בכל רופא מיומן שיטפל במנוח במהלך הנסיעה מהווארז ללימה, וכל מה שנדרש היה "פארמדיק טוב או חובש טוב שמכיר את המצב שצריך לשים חמצן על החולה ולברוח, זה מספיק" (עמ' 199 לפרוטוקול שורה 13).

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

על פי כתב התביעה, ביום 3.12.03 רכש שלמה בגדדי ז"ל, יליד 1982,(להלן: "המנוח") באמצעות אמו פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל (שמספרה 058993064989) אשר הייתה תקפה לתקופה מיום 9.12.03 ועד ליום 7.3.04.

המומחה פרט בחוות דעתו כי: קושי במסלול שיט מוגדר בינלאומית על ידי כל הגופים העוסקים בתחום השיט ופעילות מים ברמות קושי 1-6.

המבוטח או מי מטעמו לא חתמו על הרשימה תחת הכותרת: "הצהרת המבוטח". טענות התובע-אין המדובר ב"ספורט אתגרי": לא נעשו כל בדיקות לצורך בירור העובדות אודות מותו של המנוח ואף לא ביקשו את דו"ח הרינג'ר. המונח "ספורט אתגרי" נתונה לפרשנותו של בית המשפט היות ולא הוצגה כל פרשנות בפוליסה או מטעם מומחה הנתבעת.

...

לא שוכנעתי כי הנתבעת ווידאה כי אם המנוח קראה את הפוליסה ואף הבינה תוכנה לעניין הסייגים, ואף לא ווידאה כי חתמה על החלק בו היה עליה להצהיר כי קראה והבינה את הפוליסה אותה רכשה.

לפיכך אני סבור כי יש מקום לקבל את טענת התובע לפיה לא הסבה את תשומת ליבה של אם המנוח לסייג האמור.

סוף דבר: אני מקבל את התביעה חלקית וקובע כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 12,000$ נכון ליום התאונה ובשיערוך ליום מתן פס"ד. בנוסף תשא הנתבעת בשכר טירחת המומחה מטעמו של התובע אשר ישא הפרישי ריבית והצמדה מיום התשלום בפועל ועד ליום מתן פס"ד. כמו כן תשא בשכר טרחת עורך דין בסך 7000 ש"ח +מע"מ. כל הסכומים ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל.

בית משפט השלום בנתניה תאד"מ 47625-06-22 קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אפרת רחלי מאירי תובעת קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד חנן פדר נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עינת הירשפלד ומשה רבי פסק דין

בכל הנוגע לטענות הנתבעת כי קיימת הוראה בפוליסה המחריגה את הכסוי הבטוחי, הרי שבית המשפט העליון היתייחס גם לנקודה זו. בית המשפט הבהיר כי הפוליסה התקנית היא קוגנטית ואין להתנות עליה אלא לטובת המבוטח ודחה את פרשנות המערערת שם כי נשללת זכות התיחלוף עת המבטח את רכבו בביטוח אחריות צד ג' אינו מבוטח במקרה בו פגע במכונית אחרת של בן משפחתו תוך שציין כי הסיטואציה של שני בני מישפחה הנוסעים בסמיכות מקום וזמן כל אחד במכוניתו שלו היא חיזיון שכיח במקומותינו (והדבר נכון גם לרכבים של אותו מעביד –א"מ) ו"קשה להלום כי כלל ציבור הנהגים המבוטחים יידרש שלרכוש ביטוח נפרד ומיוחד, על מנת לכסות מקרה של תאונה בין מכוניות המשפחה" (סעיף 20 לפסק הדין).

...

השאלה המשפטית העומדת לדיון מתמקדת בשאלה האם יש לפרש את סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח") באופן השולל ממבטחו של הניזוק זכות תביעה לתביעת שיבוב נגד מבטח המזיק כאשר הניזוק והמזיק הם עובדים המשתייכים לאותו מעסיק והרכבים שניהם בבעלות אותו מעסיק? לאמור; המחלוקת היא בנוגע להעדר כיסוי ביטוחי לפי סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח וזאת בשל זהות מוחלטת בין מבוטח התובעת למבוטח הנתבעת , כאשר הוראות הסעיף לא יחולו "אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם". הואיל ובמקרה דנן קיימת זהות מוחלטת בין מבוטח התובעת למבוטח הנתבעת, הרי הנזק שנגרם הוא נזק בבעלות המבוטח ובנוסף הנהגים ברכב הפוגע וברכב הנפגע עונים על הגדרת עובד מעביד ומקום התאונה היה במקום העבודה המשותף של הנהגים ולכן הנתבעת פטורה מכיסוי בגין הנזק ודין התביעה כנגדה להידחות.

כן התייחס בית המשפט בעניין ביטוח ישיר לטענת הנתבעת שנטענה גם כאן בדבר דאגתה למבוטח שישלם פעמיים השתתפות עצמית, וכך קבע: "טענת הנתבעת לפיה קבלת התביעה תוביל למצב בו המבוטחת תשלם השתתפות עצמית בגין שתי הפוליסות (פעם אחת כאשר הפעילה את פוליסת הביטוח של רכב התובעת, ופעם שניה לאור הפעלת פוליסת הביטוח של רכב הנתבעת) אכן נכונה, אך אין בה כדי להוביל למסקנה אחרת. יצויין, בהקשר זה, כי המבוטחת יכולה הייתה להימנע מכך, אם הייתה תובעת את הנזקים שנגרמו לרכב התובעת ישירות מהנתבעת, מבלי להפעיל את פוליסת הביטוח אצל התובעת". כך או כך, קבע שהנתבעת אינה יכולה להסתמך על הסייג המפורט בסעיף אליו הפנתה הנתבעת בפוליסה.

כן ראו לעניין זה תא"מ 8353-03-18 כלמוביל פתרונות מימון בע"מ נ' אבן דרך מעוף לחינוך בע"מ (29.5.21, כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס), שם נקבע כי "בפסק הדין בעניין בסט קאר נקבע ברורות, כי סעיף 62(ד) לחוק אינו שולל ממבטחת הניזוק (ובענייננו, התובעת, חברת ההשכרה, הבאה בנעליה) זכות תחלוף כלפי מבטחת המזיק, שהוא קרוב משפחה או נמצא עמו ביחסי עבודה. במבחן המבוטח הסביר ברור בענייננו, כי הנתבעת 1 בכובעה כשוכרת המשאית הנפגעת, לא הייתה נמנעת מלהגיש תביעה כנגד המבטחת שלה, בכובעה כבעלים של המשאית הפוגעת. הצפייה הסבירה של הנתבעת 1 היא שבקרות תאונה עם רכב אחר, היא תהיה מכוסה בגין נזקי הרכוש גם אם מדובר ברכב אחר בו היא מחזיקה (ראו הנטען בסעיפים 11-12 לכתב ההגנה של הנתבעת 1 מיום 13.8.19). אם כך הוא הדבר, ברור שאין למנוע זאת מחברת ההשכרה, היא התובעת, הבאה בנעלי הנתבעת 1, בכובעה כשוכרת המשאית הנפגעת". אשר על כן, ולנוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 14838 ₪.