בעיניין זה ציין, כי אומד דעתם האובייקטיבי של הצדדים נלמד גם מהקרבה המשפחתית השוררת בין השוכר לבין הערבים: " בהקשר של ערבות לעמית לעבודה, על רקע קשר אשר לגביו אין הנחה כי יימשך שנים רבות דוקא, ראוי לפרש את חוזה הערבות פירוש דווקני, ולא לקרוא לתוכו הסכמות-מכללא שאין בו. בנסיבות אחרות, כגון בהקשר של ערבות בין בני מישפחה קרובים, ניתן לעתים להניח כי לו 'הטרדן המתערב' היה שואל את הערב, עובר לחתימתו על כתב הערבות, אם הוא מקבל עליו להיות ערב לשכירות כל עוד היא נמשכת – היה הערב משיב בחיוב. הנחה זו תישקל, כמובן, לאור כלל הנסיבות כפי שיוכחו. תוקף מיוחד יש לאומד דעת כאמור, כשהערב הוא קרובו של הנערב. בהקשרים כאלה, ניתן להניח שהערבות היא מעין מתנה של הערב לנערב, וליישם את החזקה (הנתנת לסתירה...) כי הנותן – בעין יפה נותן..." (שם, פס' 16-17).
באותו ענין ציין ביהמ"ש מפורשות במסגרת פסק דינו, כי תוצאה זו לא תחול "במקרים בהם עולה מנסיבות הענין, באופן מובהק, כי במעמד החתימה על כתב הערבות היה ברור לנוגעים בדבר, שהערב הסכים לכך, שאם בתקופות השכירות לא יחולו שינויים רלבאנטיים כי אז ערבותו תחול גם על תקופת שכירות נוספת אם תהיה כזו, וזאת מבלי שיהא צורך להטריח את כל הנוגעים בדבר בעניינים פורמליים כגון הכנת כתבי ערבות חדשים, הכנת שטרי חוב חדשים והחתמת הערב עליהם ... כך למשל יש להניח, שכאלו יהיו פני הדברים כאשר...נכס הושכר לאדם בשר ודם והערב הוא אחד מבני משפחתו הקרובים" (פס' 15 -16 לפסה"ד הנ"ל) .
...
בשני המקרים הנ"ל הגיע, אמנם, ביהמ"ש למסקנה, כי הערבות חלה רק על הסכם השכירות המקורי, ואולם בכל אחד מהמקרים הדגיש ביהמ"ש בפסק דינו, כי תוצאה זו נגזרת מהנסיבות הספציפיות של אותו מקרה, וכי אין מניעה עקרונית להכרה בתוקפה המתמשך של הערבות במקרה המתאים: בעניין הרוש הצדדים להסכם השכירות המקורי מחקו את סעיף האופציה שנכלל בו, ומשכך קבע בימ"ש, כי בהעדר אופציה להארכת חוזה השכירות רשאי היה הערב לסבור ולהניח, כי ערבותו ניתנה רק לתקופת שכירות בת שנה אחת.
כאמור, התחקות אחר אומד דעתם המשותף של הצדדים במקרה דנן, העולה מלשונו הברורה של הסכם השכירות, מיחסי הקירבה בין השוכרים לבין הערבים מוביל למסקנה ההכרחית, לפיה, ערבותם של הנתבעים 3 ו-4 לשטר הביטחון לא פקע עד לסיום יחסי השכירות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו-2 ולכן ניתן לחייבם בחיובי הנתבעים 1 ו-2 .
סוף דבר- הנתבעים ישלמו לתובעים ביחד ולחוד סך של 5,605.48 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.