כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות סעיפים לא ברורים בהסכם בנקאי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבעת מבקשת להסתמך על הכלל שבמקרה של מספר פירושים אפשריים להסכם, יש לבחור בפירוש נגד המנסח (ראו: סע' 25(ב1) לחוק החוזים), ובמקרה דנן נגד הבנק, שניסח את ההסדר.
(3) לשיטת הבנק, לא ברור מדוע לא צוין בסיפא של סעיף 9 בפירוש כי תשלומים לפי סעיפים 3(א) ו-3(ב) לא יקטינו את סכום הערבות, כפי שהודגש בעיניין מימוש הרכבים.
...
סוף דבר מסקנת כל האמור היא שהנתבעת 4 חבה בתשלום הערבות המאוחרת, שיתרתה בסך 150,000 ₪.
התביעה מתקבלת אפוא בחלקה ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 150,000 ₪, כשהוא נושא ריבית והצמדה כדין, מיום הגשת התביעה.
מאחר וטענות הבנק התקבלו באופן חלקי בלבד, ולאור הקשיים בניסוח ההסכם שנעשו ע"י הבנק, שהובילו ל"תאונה המשפטית" במקרה הנוכחי, כמו גם חלקה המצומצם יחסית של הנתבעת 4 בחוב הכולל שלגביו הוגשה התביעה, וממילא אף בהליך כולו, אני מחייב את הנתבעת 4 בהוצאות ושכ"ט בשיעור מופחת, של 6,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי לא ברורה גם הדרמה הגדולה המיוחסת לאותו שינוי בערבות, ולפיו מעת שנחתם הסכם הלווי הבנקאי פוקעת ערבות המבקשת, ולא בכדי לא ידע המצהיר מטעם המשיבים להסביר זאת.
זאת ועוד, אין מקום כי בית המשפט יכפה על המשיבים להמשיך בשיתוף פעולה עם המבקשת במסגרת הסכם אשר לטענתם הופר בצורה יסודית, וזאת מקום בו המבקשת יכולה להגיש תביעה כספית בגין נזקים כספיים אשר לטענתה נגרמו לה. עוד טענו המשיבים, שהמבקשת אינה חולקת על כך שלא פעלה על פי סעיף 8.2 שכן לא הגישה בקשה לשינוי תב"ע תוך 6 חודשים מיום חתימת החוזה, תוך שהיא נסמכת על פרשנות בלתי סבירה של סעיף 8.3 .
...
בשים לב כי ניתן צו מניעה נגד המשיבים להליך, וכי הומצאו אישורי מסירה לגבי יתר המשיבים, הרי שבשלב זה, ובשים לב כי טענות ב"כ המשיבים בדבר ההמצאות שבוצעו, לא נתמכה בתצהיר, אני נעתרת לבקשת המבקשת לפיה צו המניעה הזמני יחול גם על המשיבים אשר לא השיבו לבקשה לצו המניעה.
סוף דבר אני מקבלת את בקשת המבקשת למתן צו מניעה האוסר על המשיבים להתקשר עם צד שלישי בהסכם נוגד להסכם מיום 4.2.2021, או להוציא לפועל את הודעת הביטול מיום 11.9.2022.
אף כי קיבלתי את בקשת המבקשת, אזי ובשים לב כי לשני הצדדים טענות הראויות לדיון, אני קובעת את הוצאות הבקשה בסך של 20,000 ₪ ואלו ייפסקו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תמצית טענות התובעת במסגרת חישוב המקדם יש לקחת בחשבון את כל קומות הבניין מעל מפלס הקרקע, גם אם בפועל אותן קומות אינן משמשות למגורים, מהנימוקים הבאים: מבחינת לשון סעיף 9.3 החוזה – מקריאת הסעיף לא ניתן להסיק כי במידה ולא נעשה שימוש בקומה פלונית כלשהי בבניין לצרכי מגורים, הרי שזו אינה נספרת במניין הקומות לצורך חישוב מקדמי הקומות.
המקדם הקבוע נכלל בפרק בחוזה העוסק בקביעת מחירי דירות ולכן פרשנות התובעת לעניין קביעת מחיר דירה בקומה ללא דירה, לא עולה עם האמור בחוזה וברור, כי לא ניתן להפחית מחיר של דירה בקומה שלא נימצאות בה דירות ולא ניתן להפחית מחיר ממה שאינו מתומחר.
עוד בעת ההכרעה בשאלת פרשנותו של חוזה, יש להעניק משקל גם לעובדה כי מדובר בחוזה המבוסס על הגיון מסחרי כלשהוא ולצורך המובנה בבחינת התכלית האובייקטיבית של חוזים מעין אלה (ראה: ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש, פס' 20 לפסק דינו של השופט ג'ובראן (נבו 7.12.2009); ע"א 8427/12 יעקבסון נ' ויגדור, פס' 15 לפסק דינו של השופט זילברטל (נבו 22.12.2014)).
ביטוי להגשמת תכלית זו מופיע גם בסעיף 9.8 לחוזה הבניה הקובע כי: "היזם מתחייב למכור את כל דירות מחיר למישתכן בדירה לחסרי דירה, שייבחרו בהליך הגרלה...". לאור תכלית זאת, יש לתת עדיפות לפרשנות הנתבעות, לפיה מחירי הדירות יהיו נמוכים יותר, מאחר ויוחל עליהם מקדם הפחתה בשיעור של 3%- וכתוצאה מכך המקדמים הגבוהים של תוספת למחיר יחולו רק על דירות מקומת מגורים 7 ומעלה (ולא מקומת מגורים 6, כפרשנות התובעת).
...
כלל זה נכנס לפעולה, ככתוב בו, רק כאשר החוזה "ניתן לפירושים שונים", בעוד שבענייננו הגעתי לכלל מסקנה כי ההוראות החוזיות שבמוקד המחלוקת, אינן ניתנות לפירושים שונים שיש להכריע בהם.
משהגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה, מתייתר הצורך לדון בטענות הנתבעות לדחיית התביעה מחמת שיהוי ואי תשלום אגרה כנדרש.
סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, נדחית התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 4.1 להסכם נקבע כי: "הצדדים מסכימים כי למעט הרכוש כמפורט לעיל, נכסים וזכויות מכל מין וסוג, אשר ייצברו ממועד הנישואין (ושאינם מהרכוש הנפרד) וכל עוד הצדדים מנהלים משק בית משותף, ואשר נרכשו מחשבון הבנק המשותף של הצדדים, יחשבו כרכוש בר איזון בהתאם לסעיף 5 לחוק יחסי ממון..." (להלן: סעיף 4.1).
שהרי, העסק של האיש – משרד רואי החשבון – נכלל ברכוש הנפרד של האיש שאינו בר איזון ומכיוון שבהסכם נקבע שפירות אותו נכס והכנסותיו הם גם רכוש נפרד, "ניתן לומר כי הסעיף תופס ברשתו גם את שכר העבודה של האיש או כל תקבול שצמח לו ממנו". כוונתם הברורה של הצדדים הייתה שלא לכלול את שכר העבודה כחלק מהנכסים בני האיזון וזאת ניתן ללמוד מהצהרות האשה במסגרת תביעתה לביטול ההסכם.
ב"כ האשה השיבה לה כי "את יכולה להשאר בלי סעיף 4...זה לא היה תמים... אז תשאירי את זה ככה אבל העיקר ששתינו יודעות את האמת". מהתכתבות זו, שהמערערת כינתה בערעורה "ראיית הזהב" (סעיף 26 לערעור) עולה כי המערערת הייתה מודעת לכך שהאיש השמיט מההסכם את הסעיף שבו הוא חויב להפקיד את כל משכורתו לחשבון המשותף ואולם היא בחרה להאמין לו שכך הוא ייעשה ולא עמדה על כך שחובה זו תעוגן בהסכם מחייב.
יודגש שוב, שהמערערת חזרה בה מתביעתה לביטול ההסכם מחמת פגמים בכריתה וביקשה את אכיפתו, כשהמחלוקת בין הצדדים הייתה רק ביחס לפרשנות סעיף 4.1 להסכם והמערערת לא עמדה על מתן פסק דין בתביעתה לביטול ההסכם מחמת טעות, הטעייה ועושק והיא הסכימה לדחיית תביעה זו. המערערת אישרה בחקירתה שעורכת דינה ייעצה לה שלא לחתום על ההסכם ולמרות זאת היא חתמה עליו (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 2.10.19 שורות 20-24).
...
.האמת שבסופו של דבר אני באמת סומכת על פלוני ואני יודעת שהוא יהיה איתי הכי ישר שאפשר.
אין גם מחלוקת שבסופו של דבר הושמט הסעיף המחייב את הצדדים להפקיד את כל הכנסותיהם לחשבון המשותף.
סיכומו של דבר: אציע לחברותיי לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך קובע סעיף 14 בבירור כי במקרה של ירידת מחיר המחירון "התמורה שתשולם ללקוח תהיה בהתאם למחירון... כפי שיפורסם לאחר מכן רק במקרה של ירידה". האמור לעיל הוא ברור ונהיר ולא ניתן להסיק ממנו כי הקצאת הסיכון לירידת ערך המכונית הישנה לפי מחיר המחירון מוטל על כתפי המבקש רק במקרים בהם הירידה היא בשיעור מסוים או מתחת לסכום התמורה שהוסכם בין הצדדים במסגרת סעיף 2 להסכם הטרייד-אין.
משחתם המבקש על הסכם הטרייד-אין הוא מוחזק כמי שקרא את ההסכם, הבין את תוכנו ובוודאי עיין בסעיף 14 המודגש, וחתימתו מלמדת על הסכמתו: "כלל הוא כי אדם החותם על מיסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו" (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 149 (2004) (ההדגשה אינה במקור); ע"א 623/10 כהן נ' אטיה, פס' 11 (21.3.2012)).
כפי שציינתי לעיל, מסקנתי הפרשנית לגבי הוראות סעיף 14 להסכם הטרייד-אין הן שהוראות הסעיף מבטאות הקצאת סיכונים ברורה בין מוכר המכונית המשומשת ובין רוכשת המכונית המשומשת כך שהמוכר (המבקש) הוא שנושא בסיכון לירידת ערך המכונית.
...
אני סבורה כי התכלית האובייקטיבית וההיגיון הכלכלי של הסכם הטרייד-אין אינו תומך בטענות המבקש.
סוף דבר בהתאם לנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את טענות המבקש לעניין פרשנות סעיף 14 להסכם הטרייד-אין.
משזו המסקנה אליה הגעתי בעניין פרשנות סעיף 14 ממילא אין בפסק-דין משלים זה כדי לשנות ממסקנותיי בפסק-הדין שניתן ביום 7.4.2022.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו