מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך נקבע בענין זה בפסק הדין אגיאפוליס הנ"ל כי: "נראה לי שברוח זו יש לפרש את הנוסחה 'על דרך הפשרה' שבסעיף 79א לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב]. פרושו של דבר הוא כי בית-משפט אשר בעלי-הדין מסרו לו הכרעה בסכסוך "על דרך הפשרה", אינו חייב לפסול את הפסיקה הנראית לו צודקת בנסיבות העניין רק משום שהיא 'נגועה' בחסרון שהיא חופפת את הדין המהותי".
המבקש טען בהקשר זה מבחינה עובדתית כי בחנות פעלו מספר חברות של המשיבים – חברת "רהיטי אורן שמעון בע"מ" וחברת אס או אס. לטענתו של המבקש, מתן רשות שימוש לחברות אלה ללא תמורה הוא אסור על פי ההסכם (ס' 5 לנספח א' וס' 15 לנספח א'2).
...
לאור הוראות החוזה מחד גיסא, והאסמכתאות אליהן הפנו המשיבים מאידך גיסא, אני סבורה כי בהתייחס לטענה המשפטית, האפשרות כי טענות המשיבים היו מתקבלות והיה נקבע כי גם אם שותף פרש – השותף הנותר היה מוסיף ליהנות מהוראות החוק, היא סבירה יותר מאשר האפשרות לפיה הן היו נדחות – אף זאת ברמה של למעלה מ-50%.
בהתייחס לשאלה העובדתית, אני סבורה כי היתה אפשרות שהמשיבים יוכיחו כי בחנות נעשה שימוש על ידי חברות שאינן השוכר (ברמה של למעלה מ-50%).

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

הצדדים יטענו את טענותיהם בעל-פה, ויביאו ראיות של מסמכים, ולא יעלו טענות של פצויי נוסף, עליית ערך קרקע, ירידת ערך הדולר מטעם אגיאפוליס ולא יישמעו טענות מטעם הקסטודיה, בקשר עם מחלוקת זו. אחר כך יכריע בית המשפט, גם זאת על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, בעיניין שלוש המבקשות (החוכרות) כנגד הקסטודיה, בעיניין פיצוי נוסף המגיע להן, לטענתן, בגין ביטול עסקת החכירה, ובעניין תביעת הקסטודיה (ת"א 1106/95).
נראה לי שברוח זו יש לפרש את הנוסחה "על דרך הפשרה" שבסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
...
פרטית: גם אם עומדת אפשרות עקרונית לפסוק על פי הדין גם במקרים שהתוצאה היא קבלת או דחיית התביעה כולה שמא ברור מתוך ההסכם שלפנינו, שבעלי הדין בקשו לשלול אפשרות זו? פתרונה של השאלה הראשונה נעוץ בהבנת מהותה ותוכנה של פסיקה "בדרך של פשרה" ואילו פתרונה של השניה בפרשנות הסכם הפשרה עצמו.
נראה לי שברוח זו יש לפרש את הנוסחה "על דרך הפשרה" שבסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
נמצאנו למדים כי מקום בו רצו הצדדים לדייק בלשונם עמדו ופֵרשו ומכאן, שלו רצו המערערות (החוכרות) כי בית המשפט יכריע אך בשאלת מועד ההצמדה בסוגיית האופציה, כדבריהן (פסקה 52 לסיכומי המערערות), היו מציינות זאת מפורשות כפי שעשו ביתר הסעיפים.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2002 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ברצוני שוב להדגיש, כי יש לפרש את סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"א-1981, כפשוטו, על פי מילותיו ועל פי כוונתו.
...
כב' השופט ר. ג'רג'ורה, החליט, לכן, ביום 14.2.02, כי מאחר שעפ"י חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, הנכות היא בגובה של 10 אחוז בלבד: "בנסיבות אלה, סבורני שיש מקום להיעתר לבקשת ב"כ התובע ולהעביר את התיק לבית משפט השלום בחיפה". בית משפט השלום בחיפה שאליו הועבר התיק (כב' הנשיא א. קיטאי), החליט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה, ועל כך נסב הערעור שבפנינו.
בנסיבות אלה, סבורני שיש מקום להעתר לבקשת ב"כ התובע ולהעביר את התיק לבית משפט השלום בחיפה.
הוא הורה להעבירה לבית משפט השלום משום ששוכנע, לאור הצהרת בא כוח התובע כי "סכום התביעה כיום אינו תואם את הסמכות של בית המשפט המחוזי" ובהיעדר התנגדות מטעם המשיבים, הוא סבר "שיש מקום להיעתר לבקשת ב"כ התובע ולהעביר את התיק לבית משפט השלום בחיפה". מכאן, שאין אנו מדברים, במקרה דנן, בהעברה מכוח ההוראה שבס' 79 של חוק בתי המשפט.
לאור כל האמור, נראה לי כי היה על בית משפט השלום להימנע במקרה דנן מהחזרת התובענה אל בית המשפט המחוזי, ומוצדק היה כי יקבלנה לדיון על פי סמכותו שבס' 51 לחוק בתי המשפט.
אוסיף רק הערות אחדות בקצרה, כדי להעמיד, במידת האפשר, דברים על מכונם למקרים אחרים שיעלו ויבואו בעתיד: סבורני שסעיף 79(א) לא חל במקרה הנידון, שהיה נשוא ההחלטה של כב' הנשיא קיטאי.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

משכך, העירעור נדחה, ואנו קובעים כי הפרשנות הנכונה לסעיף 6 לחוק הרשויות היא כפי שטענה לה היועצת המשפטית לממשלה, היינו – הגשת בקשת האישור מהוה הודעה מטעמו של מגיש הבקשה; ולאחר אישורה של הבקשה היא מהוה הודעה מטעמם של כל חברי הקבוצה.
בתום הדיון הצענו לצדדים להסמיך אותנו לפסוק את שיעור שכר הטירחה בדרך של פשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 והצדדים קיבלו את ההצעה.
...
בתום הדיון שיקפנו לב"כ העירייה את עמדתנו לפיה דין הערעור להידחות, וכי יש לקבל את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה כפי שהיא תוארה לעיל.
משכך, הערעור נדחה, ואנו קובעים כי הפרשנות הנכונה לסעיף 6 לחוק הרשויות היא כפי שטענה לה היועצת המשפטית לממשלה, היינו – הגשת בקשת האישור מהווה הודעה מטעמו של מגיש הבקשה; ולאחר אישורה של הבקשה היא מהווה הודעה מטעמם של כל חברי הקבוצה.
לאחר שעיינו בכל החומר, אנו קובעים כי העירייה תוסיף ותשלם לבאי-כוח המשיב סכום נוסף בסך 450,000 ש"ח להשלמת שכר הטרחה שהם זכאים לו. סכום זה יתווסף לסכום שכר הטרחה שכבר שולם לבאי-כוח המשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו