מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות סעיף 6 להסכם קיבוצי בנוגע לקידום עובדים ותיקים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

קידום המפקחים נעשה על פי ותק.
השתלשלות ההליך בבית הדין בכתב התביעה המקורי טען התובע כי החובות שתיארנו הופחתו מגמלתו שלא כדין ומבלי שנערך לו שימוע; כי הסכם המפקחים איננו חל עליו; וכי גימלתו צריכה לחזור ולהשתלם על פי דרוג 41 של עובדי ההוראה (ראו למשל: סעיף 6).
אלא שהמדינה הודיעה כי לעמדתה ועדת המעקב נועדה לפרש את ההסכם הקבוצי ואת אופן יישומו ולא לידון בעיניינו הפרטני של התובע או בנסיבות קונקרטיות וייחודיות שלפיהן התובע טוען כי לא היה מקום לסווגו כמנהל תחום דעת במטה (ראו: הודעת המדינה מיום 13.8.2020).
...
מבלי לקבוע מסמרות בעניין ובנסיבות העניין מקובל עלינו הסבר זה. כמו כן אנו מקבלים את טענת המדינה כי פעלה מכוח סמכותה שבסעיף 59 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, המתיר לקזז גמלאות כנגד חוב הנובע ממפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות.
[ג] פיצוי בגובה 20,000 ₪ בשל עגמת נפש – משבאנו לכלל מסקנה כי התובע איננו זכאי לתוספת 7% לשכרו ולגמלתו, ברור הוא שאין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין כך. אף אם לא נעלמה מענינו תחושתו הקשה "שנפל בין הכיסאות", במובן זה שלא נמצא זכאי לתוספת 7% מכח הסכם המפקחים ולאחר מכן גם לא מכוח החלטת ועדת המעקב מספטמבר, 2015.
סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

שנית, וזה העיקר, בהתאם לפסיקה "במלאכת פירוש הסכם קבוצי נודעת חשיבות רבה לדרך בה בוצע משך שנים רבות. דרך הבצוע מצביעה על אומד דעתם של הצדדים כמו גם על הבנת ההסכם על ידי הגופים שכרתו אותו" [ע"ע (ארצי) 1249/02 עריית ירושלים – שלמה כהן (21.2005)].
בעניינינו, שני הצדדים להסכם הקבוצי, המדינה והסתדרות המורים, תמימי דעים כי הסכם אופק חדש אינו חל על עובדי הוראה ותיקים במפת"נים, וכי לצורך החלת רפורמת אופק חדש עליהם יש להגיע קודם לכן להסדרה קיבוצית בעיניין מקדם ההמרה של שכרם.
...
בהיבט העובדתי לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי כי המערער לא הוכיח כי הועסק בפועל בתנאי רפורמת אופק חדש.
נוכח האמור, גם דין טענת ההפליה שהעלה המערער דינה להידחות.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קבוצה מספר 1 – אי מתן העלאת שכר בסך 1,750 ₪: "מינהלי תחנה או מינהלי מיתחם, נוכחים או לשעבר, של החברה אשר בתאריך 1.4.2016 עבדו בחברה כמנהלי תחנה או מינהלי מיתחם והחל ממועד זה או בסמוך לו קיבלו העלאה בשכר בסך 1,750 ₪ לחודש בד בבד עם ירידה בשיעור דומה בבונוסים שהם קיבלו". קבוצה מספר 2 – אי תשלום זכויות סוציאליות על עמלות: "מינהלי תחנה, נוכחים או לשעבר, של החברה אשר בתאריך 6.2.2012 או במועד כלשהוא לאחריו עבדו בחברה כמנהלי תחנה וקיבלו עמלות בגין מכירות חודשיות ו/או בונוס בגין הצבת מתקן למכירת תרופות ללא מירשם". קבוצה מספר 3 – אי מתן העלאת שכר בסך 200 ₪: "עובד, אשר במועד חתימת הסכם קבוצי 2016 עבד בחברה מעל לעשור שנים או שבמהלך תקופת ההסכם הקבוצי הגיע הותק שלו לעשר שנות עבודה בחברה, ולא קיבל מאותו מועד תוספת חודשית לשכרו הבסיסי בסך של 200 ₪". קבוצה מספר 4 – תשלום הוצאות נסיעה בחסר: 4.1 "עובדים, למעט מינהלי תחנות ומנהלי מתחמים, נוכחים או לשעבר, אשר עבדו בחברה פחות מ-24 חודשים ואשר נדרשו לעבוד במספר תחנות דלק, באיזורי נסיעה שונים, וקיבלו החזר לפי עלות של כרטיס נסיעה חופשי חודשי באיזור נסיעה אחד". 4.2 "עובדים, למעט מינהלי תחנות ומנהלי מתחמים, נוכחים או לשעבר, אשר עבדו בחברה פחות מ-24 חודשים ואשר נדרשו לעבוד במספר תחנות דלק, באיזורי נסיעה שונים, ועבדו פחות מ-15 ימי עבודה בחודש וקיבלו החזר לפי חלק יחסי מעלות של כרטיס נסיעה חופשי חודשי באיזור נסיעה אחד". קבוצה מספר 5 – אי מסירת הסכם עבודה או הודעה על תנאי עבודה: "עובדי החברה, נוכחים או לשעבר, אשר לא קיבלו הסכם עבודה או הודעה על תנאי עבודה מהחברה". היתייחסות לעילות התובענה הייצוגית אי מתן העלאת שכר בסך 1,750 ₪ לפי סעיף 4.1 להסכם קבוצי 2016: "מנהל תחנה או מנהל מיתחם, כהגדרתו בסעיף 3.7 להסכם 2010 (להלן: "מנהל תחנה/מיתחם"), יהא זכאי החל מיום 1.4.2016 לתוספת חודשית לשכרו הבסיסי בסך של 1,750 ₪ ברוטו".
החברה השיבה שסעיף 4 להסכם הקבוצי משנת 2016 כולו מתייחס לתוספות שכר לסקטורים שונים ובהתאם מתייחס סעיף 4.1 להעלאת השכר למנהלי המתחמים (אותו סכום של 1,750 ₪ האמור) וסעיף 4.2 לעובדים אשר אינם מינהלי תחנות או מתחמים, וכי כל פרשנות אחרת תשמוט את הקרקע תחת מטרת ההסכם ולהסכמה כי מינהלי תחנות ומתחמים אינם זכאים לתוספת שמעבר ל-1,750 ₪ ששולמה להם.
כפי שנפסק, החריג שנקבע בפרט 10(3) להגשת תובענה ייצוגית עת מדובר בעובד שחל עליו הסכם קבוצי נועד לאזן בין התכלית שמונחת ביסודו של חוק תובענות ייצוגיות, דהיינו קידום אכיפת זכויות ובין ההכרה בחשיבות השמירה על כוחו של ארגון עובדים לפעול לקידום זכויות עובדים ואכיפתן.
לעמדת ההסתדרות, ברמה הקיבוצית היא פועלת יחד עם ועד העובדים, לקיומם של הליכי משא ומתן עם נציגי החברה לשם כריתת הסכמים קבוציים ולשם פיתרון סכסוכים הנוגעים לכלל עובדי החברה או לקבוצות מסוימות מבין העובדים, פגישות עבודה בהן נדונים, בין השאר, נושאים הקשורים לתנאי עבודת העובדים, ועוד.
...
משכך, נוכח תחולתו של המחסום הסטטוטורי הקבוע בפרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית – בקשת האישור נדחית.
לסיכום דין הבקשה לאישור התובענה הייצוגית להידחות, נוכח תחולתו של המחסום הסטטוטורי הקבוע בפרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית.
בענייננו, נוכח מהות התובענה הייצוגית והיקף ההתדיינות בבקשה לאישור, אנו קובעים שיש לחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של החברה בסכום כולל של 20,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לעמדת ההסתדרות, אילו כוונת הצדדים להסכם 2016 הייתה לקבוע כי לעניין התוספת דנן ייחשב רק ותק מאותה רשות מקומית, הרי ניתן היה לצפות שהיו מציינים זאת בפירוש, ומשלא עשו כן, וחל שינוי לשוני באשר לדרישות הותק בהסכמים מאוחרים, הרי שיש לדבוק בנוסח הלשוני של ההוראה בהסכם 2016, ו-"אין לייחס לזכויות בהסכם משמעויות שהצדדים לא התכוונו להן.". ההסתדרות רואה חזוק לעמדתה גם באופן שבו נהגו הצדדים ליחסים הקבוציים בנוגע להסדרים אחרים שחלים על וטרינארים.
הסכמים קבוציים נועדו "להעמיק ולהרחיב את ההגנה הנתנת לכבוד העובד וחרותו", ולקדם ערכי צדק חלוקתי ביחסי העבודה.
עמדות הצדדים ההסתדרות סבורה כי ותק עובד וטרינאר, לצורך קביעת השכר, יש למנות מיום קבלת הדיפלומה ולאחר שנת היתמחות, ללא תנאי בדבר עבודה בפועל, ואלו עקרי נימוקיה: תחילה, הפניתה ההסתדרות לסעיף 26.417 לחוקת העבודה (נוסח משולב), שבו נקבע כי בכל הנוגע לעובדים המדורגים בדירוגים המקצועיים, להבדיל מהדירוג האחיד, תוספת הותק נקבעת בהתאם להסכמים הקבוציים שנחתמו עם כל דרוג.
...
מכאן, אין בידנו לקבל את עמדת התובעת וההסתדרות, ואנו קובעים כי התקופות הרלבנטיות לצורך קביעת הוותק האקדמאי מקצועי, הן כאלו שבהן עבד הווטרינר בפועל במקצוע, לאחר קבלת הדיפלומה, ולאחר השלמת שנת התמחות, כפי שטענו הנתבעת ומרכז השלטון המקומי.
התביעה להפרשים בעקבות תיקון הוותק – סיכום לאור המסקנות הפרשניות שלעיל, אנו דוחים את התביעה להפרשי שכר, אשר מבוססת על הטענה שלצורך קביעת ותק התובעת, היה על הנתבעת לקחת בחשבון תקופה שלאחר סיום התמחות התובעת, שבה התובעת לא עבדה במקצוע הווטרינריה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

הילכות בנושא זה נקבעו בין היתר בפסק הדין בדיון (ארצי) מס' לח/59-3 עזריאל סילשי נ' ארכיטקט אהרון דורון ושות' בע"מ, פד"ע י(1) 032: "במשפט עבודה מגן ובהסכם קבוצי - החלק הנורמאטיבי - האנטרס הצבורי אינו רק בהבטחת זכויות "על הנייר", אלא גם קידום קיומן למעשה.
התובע ציין כי תחשיבו נשען על תעריף יום הבראה במיגזר הצבורי "ולפי מכסות הותק להן היה זכאי בהשוואה לחבריו המצילים", ואולם התובע לא פירט ולא הפנה את בית הדין לסימוכין מתאימים בהסכם הקבוצי עליו מבסס את תוספת מיכסת הותק.
מעבר לכך, גם אם הדבר אינו מאוזכר בהסכם קבוצי או שפרשנותו של ההסכם הקבוצי אינה אומרת שעובד זמני לאחר תקופה מסוימת הופך אוטומאטית לעובד קבוע אם היחסים אינם מובאים לידי סיום, יש מכוח עקרון תום הלב לראות עובד מעין זה שאינו מפוטר לאחר תקופה סבירה, כעובד קבוע.
טענות הצדדים הנוגעות לשאלה בדבר נסיבות סיום העסקה (וכנגזרת מכך שאלת הפצוי בגין אי קיום שימוע, תשלום תמורת אי מתן הודעת פיטורים מוקדמת ופיצויי פיטורים): טענות התובע: התובע טוען כי הועסק בנגוד לדין על בסיס הסכם עבודה אישי מקפח המפקיע ממנו את זכויותיו הקיבוציות, כאשר בסיומו לא קוים לו שימוע – לא לקראת תום חוזה העסקה הקצוב בזמן (31.12.19), ולא בכלל.
...
זאת ועוד, ראו האמור במכתב התשובה של הנתבעת לתובע מיום 25.6.19 (נספח 9 לתצהיר הגב' בניסטי): "1. מרשתי הבינה ממרשך, בזמן אמת, שהוא לא מעוניין לעבוד בעונה הנוכחית ולכן הוא לא נקרא לעבודה." לסיכום ראש פרק זה: התובע לא זכאי לפיצוי בגין אי קיום שימוע, תשלום תמורת אי מתן הודעת פיטורים מוקדמת ופיצויי פיטורים.
סוף דבר: על הנתבעת לשלם לתובע הסכומים כדלקמן: דמי הבראה – הסעד התייתר לאור המפורט בסעיף 87 לפסק דין זה. קרן השתלמות - סך של 3,018.30 ₪.
באשר להוצאות – מתוך התחשבות בהיבטים שונים, כגון: הצידוק שבהגשת התביעה מלכתחילה, הגשמת מטרת התביעה, הסעד שהתקבל בפועל - הגענו למסקנה כי יש הצדקה לפסיקת הוצאות באופן חלקי ומתון בלבד, שכן, התביעה התקבלה רק בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו