סעיף 208(א) לחוק התיכנון והבניה כנוסחו לפני תיקון 116 לחוק מטיל את האשמה לבצוע עבודה או שימוש במקרקעין "בנסיבות ובדרך שיש בהם עבירה לפי סעיף 204" על אחד או יותר מאלה :
בעל ההיתר לבצוע העבודה או השמוש כאמור;
מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר כאמור מכוח חוק זה או תקנה על פיו;
בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה;
בבעלות משותפת במקרקעין – כל אחד מן השותפים בשעה ביצוע העבירה;
המבצע בפועל את העבודה;
המשתמש בפועל במקרקעין;
האחראי לעבודה או לשימוש, לרבות האדריכל, המהנדס, המתכנן, המהנדס ו ההנדסאי האחראים לבצוע, הקבלן הראשי וכן סוכניהם, אך למעט עובדים המועבדים על ידיהם".
כך למשל נקבע בעמ"ק 21729/06 מדינת ישראל נ' מוחסן סאלח (נבו, 3.7.07) -
" אני סבור כי הפרשנות הנכונה היא כי "שימוש במקרקעין" נושא בחובו כל שינוי פיזי במצב, המקרקעין, אם שינוי זה מלכתחילה נוגד את חוק התיכנון והבניה, ומחייב קבלת היתר לפני ביצוע השינוי.
...
אשר על כן אני קובע כי יש לראות במבנה שקיים על המקרקעין מושא האישום משום "שימוש במקרקעין" המהווה עבירה על החוק גם אם המבנה הזה ריק ואינו ראוי למגורים".
גישה זו אומצה ע"י בית משפט השלום בחיפה בתו"ח 9391-12-18 ועדה מחוזית לתכנון ובניה צפון חיפה נ' אג'נדה בר קפה (נבו, ) שקבע בפסק דינו – " נראה שלא השימוש בפועל אמור לשמש אבן בוחן לביצוע העבירה, אלא אפשרות השימוש. קשה לייחס למחוקק רצון להעמיד מבנה לבדיקה ובחינה מידי יום ביומו ומידי שעה בשעתה. משכך, עבירת השימוש האסור מתייחסת למקרקעין ולא למבנה. כל עוד המבנה שנבנה על מקרקעין ללא היתר מאפשר את השימוש בו אזי בשימוש ללא היתר עסקינן, גם אם המבנה עומד ריק מפעילות במשך פרק זמן כזה או אחר".
בית המשפט המחוזי בע"פ (חיפה) 27173-11-11 אג'נדה בר קפה נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה צפון חיפה (נבו,) קבע כי המסקנה אליה הגיע בית משפט השלום בכל הנוגע לעבירת השימוש, מקובלת עליו במלואה.
אשר על כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירת שימוש ללא היתר כדין בהתאם לסעיפים 204(א) ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (כנוסחו עד ליום 24.10.17) (להלן: חוק התכנון והבניה) ועבירת שימוש אסור בהתאם להוראת סעיף 243(ה) לחוק התכנון והבניה (כנוסחו מיום 25.10.17).
