על כן, מכוח ההוראה שבסעיף 6 להסכם טוען התובע כי עליו לשלם לנתבע 2.5% בלבד מחלקו בעיזבון, היינו סך של 3,151 ש"ח ולא סך של 6,303 ש"ח. הנתבע מצדו טוען כי יש לפרש את ההוראה שנקבעה בסעיף 6 להסכם שכר הטירחה, כהוראה שמשמעותה הנה התחייבות של הנתבע כי אם ייטול את ייצוגם של אחיו או אחיותיו של התובע כי אז יסתפק בשכר טירחה של 5% מחלקם בעיזבון.
...
גם ההוראה שבסעיף 6 להסכם אינה תומכת במסקנה זו. האמור בסעיף 2 להסכם שכר הטרחה בין הנתבע למר קזז, אינו מלמד אף הוא כלל ועיקר כי ההוצאות שנפסקו לטובת מר קזז צריכות להשתלם לתובע דווקא; היפוכו של דבר, יש בהוראה זו כדי ללמד, לכאורה, כי ההוצאות צריכות להשתלם לנתבע.
בהתחשב בכל הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה העיקרית לתשלום סך של 18,000 ש"ח נדחית, משלא הוכחו עילות התביעה.
מנגד, התביעה שכנגד לתשלום סך של 6,302 ש"ח מתקבלת בחלקה, תוך שנקבע כי התובע חב לנתבע סך של 5,428 ש"ח. מאחר שהתובע הפקיד בקופת בית המשפט סך של 6,302 ש"ח, אני מורה למזכירות להעביר מתוך הפיקדון סך של 5,428 ש"ח לנתבע, ואילו יתרת הסכום על פירותיו, תושב לתובע.
