מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות נגד המנסח של חברת הביטוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כך גם כעולה מדברי כבוד הנשיא לשעבר, כבוד השופט בדימוס, אהרון ברק ב- רע"א 1185/97, יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מילגרום הינדה נ' מרכז משען, אשר פסק כי "...שהתוצאה שתושג תהא נגד האנטרס של בעל השליטה על הטקסט (הספק), ולמען האינטרסים של הצד הנשלט (הלקוח)...". מכאן שתחילה יש לבחון את הפרשנות המילולית הרגילה וההגיונית של הפוליסה, וככל שישנה אי בהירות או ספק באשר לפרשנות הנכונה, יש לפרש את הפוליסה כנגד המנסח, דהיינו- כנגד חברת הביטוח, ולטובת המבוטח, לפי כלל "הפרשנות לרעת המנסח". דהיינו, ככל שמי שניסח את החוזה ניסח אותו כך שניתן להבין ממנו שני דברים שונים אשר שניהם סבירים בעת ובעונה אחת, ושניהם מתקבלים על הדעת- או אז יאמץ בית המשפט את הפרשנות אשר מיטיבה עם הלקוח המבוטח ומרעה עם המנסח, בעניינינו- חברת הביטוח, מנסחת הפוליסה.
כמו כן, בחרה חברת הביטוח ל"החריג מהחריגים" המצויינים בפוליסה את ניתוח שיחזור שד. מהחרגת ניתוח שיחזור שד כניתוח שהנו חריג לחריג, ניתן להקיש כי ניתוח זה כן מכוסה בפוליסה, לשיטתה של חברת הביטוח.
...
בהקשר זה אני קובעת כי את טענות הנתבעת בסיכומיה אשר לפיהן נקודת המוצא בעת פרשנות חוזה ביטוח הינה לשון הטקסט וכי במקום בו לשון ההסכם הינה ברורה וחד משמעית יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם - אני מוצאת כלא רלוונטיות, באשר קבעתי כי לשון ההסכם איננה ברורה וחד משמעית, כטענת התובעת.
סיכום מכל האמור לעיל יוצא שע"פ ניתוח מילולי פשוט, הנצמד לכללי הדקדוק הקיימים בשפה העברית אשר לפיהם המלה "או" מהווה נקודה בסוף המשפט, וכן ע"פ ניתוח מילוני- הנותן למלה "או" את פירושה המדויק כמילת ברירה המפרידה בין שני משפטים שלמים, בין שתי ברירות קיימות, ניתן להבין כי כריתת האיבר שד בהחלט יכול להיכנס תחת ההגדרה של פעולה כירורגית, פעולה המצויה בפוליסה ומעוגנת בה. בנוסף לכך, ע"פ קריאת הפוליסה לפי כללי הפרשנות הקיימים בהלכה הפסוקה במקרים מסוג זה ובראשם הכלל "הפרשנות לרעת המנסח", ניתן לקבוע כי גם אם לא הייתי פוסקת כי המלה שד מנויה באופן מפורש תחת המונח כריתה כירורגית, עדיין לפי הפוליסה קיימות שתי פרשנויות, שתיהן סבירות, ואני בוחרת בפרשנות שהינה לטובת התובעת שהתקשרה בהסכם עם חברת הביטוח אשר ניסחה את ההסכם.
סוף דבר לאור כל האמור - התביעה מתקבלת, ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת כלהלן: · פיצוי בסך של 156,000 ₪ במסגרת "גמלת החלמה לאחר השתלה", בהתאם לסעיף 4.1.5.1 בפרק ג' בפוליסה , שהם סך של 6500 ₪ ל-24 חודשים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לאחר שניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המבוטח והנהגת מטעמו, ביקש ב"כ התובע לעמוד על התביעה כנגד הנתבעת – המבטחת ובהתאם לכך טענות ב"כ הצדדים בע"פ. ב"כ התובע טען כי זכות התביעה עומדת לו כלפי המבטחת מכוח סע' 68 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981.
כן פועל כלל הפרשנות כנגד המנסח.
טענה כללית של חברת הביטוח, אשר אינה נתמכת בראיה כלשהיא אינה יכולה לבסס העידר חבות או הישתחררות מחוה הביטוח.
...
ראה גם בע"א 196/88 כלל חברת לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ ואח' (פורם בנבו) בסע' 26 לפסה"ד : "אחד היסודות של עיסקת הביטוח הוא האמון שציבור המבוטחים רוכש כלפי המבטח. אמון זה מופנה, בין היתר, לגבי נכונותו של המבטח לשלם ובמועד את תגמולי הביטוח כאשר מתרחש מקרה הביטוח. ניסיון של מבטח להשתחרר בנימוקי סרק מחבותו זו אינו עוזר לבנייתו של אמון כזה". לפיכך, הטענות ביחס לכיסוי הביטוחי נדחות.
הואיל וביחס לנזקים הישירים אין ראיות כלשהן לסתור את חוו"ד המומחה מטעם התובע, אני מקבלת את התביעה ביחס לנזקים הישירים – בהתאם לחווה"ד ושכ"ט השמאי ואילו התביעה ביחס לנזקים נוספים אשר לא הוכחו בסך 10,000 ₪ נדחית.
התוצאה היא כי הנתבעת תשלם לתובע סך 10,684 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1875 ₪ והחזר האגרה בסך 375 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

גדר המחלוקות הנתבעת, שהנה חברת ביטוח, הוציאה לעומרי מלאק (להלן: עומרי) ולויסאם מלאק (להלן: ויסאם), בניו של התובע, פוליסת ביטוח דירה של בית בעוספיה בו הם מתגוררים (להלן: הבית), לתקופה 15.11.2012 - 31.10.2013, אשר כללה ביטוח אחריות כלפי צד שלישי (להלן: הפוליסה).
בסעיף 12.3.5 מופיע הסייג הבא (ההדגשה הוספה - א"ג): "ביצוע עבודות, שינויים, תיקונים או הוספות בחצרות, וכל נזק לרכוש המצוי בסמוך לדירה המבוטחת, שייגרם כתוצאה מכך, אך לא אם משך העבודה אינו עולה על שבוע ימים. כל עבודה כזו תבוצע, אך ורק על-פי כל דין ובהתאם לכל רשוי הנידרש לצורך ביצועה". הכלל הייחודי של פרשנות נגד המנסח ולטובת המבוטח מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בתניית פטור או בחריגים לכסוי הבטוחי (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311 (1993)).
...
פרשנות זו, שהובילה למסקנה כי המדרגות הן חלק מהבית המבוטח, תואמת את כללי הפרשנות של פוליסת ביטוח, כפי שנקבעו בפסיקה.
מאחר והנתבעת, שעליה נטל ההוכחה, לא הוכיחה את התנאי לקיומו של החריג, קרי - שמשך העבודות שבוצעו במרפסת השירות עלה על שבוע ימים, אין היא רשאית להסתמך על חריג זה. אשמו של התובע ? בסיכומיה בכתב טענה באת-כוח הנתבעת כי התובע החליק במדרגות באופן סתמי ללא קשר למפגע כלשהו, וכי יש לדחות את התביעה מאחר ואשמו הוא שגרם לתאונה.
התוצאה הגעתי למסקנה כי הביטוח על-פי הפוליסה חל במקרה הנדון.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עוד טוענים המבקשים כי יש לקבל את הפרשנות המוצעת על ידם גם מהסיבות הבאות: פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית הפוליסות, שעניינה הבטחת כסוי בטוחי למבוטח אשר יגיע למצב בו הוא אינו מסוגל לבצע באופן פונקציונלי ובכוחות עצמו פעולות יומיומיות ובסיסיות; כלל הפרשנות בדבר ״מבחן הציפיות הסבירות של המבוטח״ מחייב את קבלת עמדתם; יש לבכר את פרשנות המבקשים לאור כלל הפרשנות נגד המנסח, גם בשים לב ליחסי הכוחות בין חברות הביטוח למבוטחים וכן בשל שיקולים של פיזור נזק, וזאת אפילו שמדובר בנסוח שהועתק מחוזר הביטוח הסיעודי שהוציא הרגולטור.
טענה זו הם מבססים על אלה: ראשית, הפניקס אומנם טוענת כי היא מפעילה מבחן הוליסטי, אך בפועל מדובר במבחן מעורפל שלא ניתן ללמוד דבר על אופן הפעלתו; שנית, לאור העובדה שיש להפניקס ציונים נמוכים במדדי השרות של חברות הביטוח בתחום הסיעוד בשנים הרלוואנטיות לבקשת האישור, אין מקום להניח כי טענת הרגולטור שעלתה בישיבת ועדת הכספים של הכנסת לפיה חברות הביטוח לא מכירות בקבוצת הביניים הופנתה רק לשאר המבטחות ולא גם להפניקס; שלישית, הכרות באי הכוח המייצגים עם היתנהלות הפניקס כלפי מבוטחיה מלמדת כי מדיניותה אינה שונה משאר המבטחות; רביעית, העובדה שהפניקס לא טענה באף שלב באופן מפורש, אלא רק במעורפל, כי היא אכן מכירה במצבי ביניים, וכי ממילא הפניקס מעולם לא טענה שהיא מכירה באי שליטה על רקע קשיים אחרים, שאינם בניידות (כגון קשיים במעברים או ביכולת לפשוט וללבוש בגדים); לבסוף, נטען כי גם עניינו הפרטני של המבקש 3 מלמד שהפניקס פועלת באופן שונה מהנטען על ידה.
...
מהטעמים שיפורטו להלן הגעתי למסקנה כי יש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית נגד המשיבות 3-1 ו-5 (הראל חברה לביטוח בע"מ, דקלה – חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ ו-מגדל חברה לביטוח בע"מ), וזאת בתנאים המנויים להלן בפסקה 83 של החלטה זו. כן הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת האישור נגד המשיבה 4 (הפניקס חברה לביטוח בע"מ), וזאת מהטעם שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת בעניינה.
כן ראו החלטתי בת"צ (מרכז) 4552-12-13 רוזנבוך נכסים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 68 (3.11.2019)).
סיכומו של דבר, אני קובע כי הגדרת הקבוצה תוגבל רק למבוטחים אשר היו זכאים לתשלום תגמולי ביטוח בתוך 3 השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור, ועד למועד בו אושרה בקשת האישור.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד המשיבת 3-1 ו-5 (הראל, דקלה, כלל ומגדל) מתקבלת, וזאת בכפוף לאלה: חברי הקבוצה: כל מי שהיה מבוטח בביטוח סיעודי, שנמכר על ידי אחת מהמשיבות 3-1, ו-5 (חברות הביטוח הראל, דקלה, כלל ומגדל), וסבל מאובדן יכולתו העצמאית לשלוט על פעולת המעיים או פעולת השתן, כתוצאה משילוב של פגם בשליטה בסוגריו שאינו עולה לכדי אובדן שליטה אורגני עם מצב תפקודי ירוד, ועל אף האמור לא קיבל מהמשיבות (לפי העניין) ניקוד בגין הפעולה של "שליטה על הסוגרים" מסגרת בחינת תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי, באופן שהביא לפגיעה בזכויותיו לתגמולי ביטוח בתקופה שבין 8.9.2012 לבין מועד אישור ניהול התובענה כייצוגית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענתו, הוא ראה בפירסום של "אל טלאאיע" פירסום הגורם לבלבול והמהווה סיכון להמשך הצלחתו של הפרויקט המשותף, ושוב הוא עצמו היה צריך לפנות עשרות פעמים לעמותה על מנת שלפחות תוסיף מלל הסבר לפירסום ושתבהיר שמדובר בפרויקט של משרד החינוך ולא בפרויקט של חברה מתחרה.
עוד יש לתת את הדעת גם לכלל של פרשנות נגד המנסח (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, מח(4) 70, סעיף 5 (1994)).
...
מסקנה פתחתי פסק דין זה בהעמדת ההמצאים בנקודות שבמחלוקת, מתחתי קו בין ממצא לממצא, וניתחתי משפטית את המשמעות.
חיבור קו אל קו מלמד כי בסופו של דבר לעמותה התובעת הייתה "ביד" התקשרות מצליחה עם מומחה בעל שם להוראת המתמטיקה למחוננים: ד"ר עותמאן.
סוף דבר אם לשוב לשפת המתמטיקה לא מצאתי לתביעה בסיס (וגם לא ניצב, ולא יתר).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו