התובעים טוענים מנגד כי על אף שהפסיקה מצדדת בפרשנות גישה המרחיבה של סעיפי בוררות, עדיין לא ניתן לצרף לבוררות צד שמתנגד לה ואשר אינו חתום על הסכם בוררות.
...
כמו כן נכללות בהסכם זכויות החברה ומחוייבות בעלי המניות כלפיה, כך ישנה הוראה מפורשת המתירה לאופיר לעסוק בפעילות נוספת אשר אינה מהווה תחרות לפעילות החברה ובתנאי שהחברה לא תיפגע בפעילותה השוטפת כתוצאה מפעילות נוספת זו.
בנסיבות אלה אני סבורה כי יש לראות את התובעת כחלק מההסכם בין בעלי המניות ועל כן תניית הבוררות חלה עליה.
בע"א 550/75 רפאל ומרים מורלי נ' דוד בגון, פ"ד ל(2) 309 נקבע ברוב דעות:
"אם נהיה עקביים ונקבל את הדרישה לפומביות הדיון בגלל העניין הציבורי שיש בסכסוך כטעם מיוחד, הרי ייצא, ששום גוף ציבורי, כגון המדינה, הסוכנות, ההסתדרות, הסכמתם לבוררות לא תהיה מחייבת ובית המשפט יוכל תמיד לסרב לעכב את ההליכים בבית המשפט, כאשר אחד מהצדדים יבקש זאת. אינני יכול להעלות על הדעת סכסוך, שבו המדינה או אחד מהמוסדות הציבוריים צד לו, שייחשב סכסוך שאין עניין בו לציבור. אם נקבל טעם זה, במו ידינו נגדע את הענף עליו נשען חוק הבוררות חוק זה בא לאפשר לצדדים לסיים את סכסוכיהם בדרך היעילה ביותר, ללא הכבלים שבית המשפט רגיל בהם, בין אם הם כבלים שבסדר הדין ובין שבדיני ראיות, כפי שגם הסכימו הצדדים במקרה זה. זאת ועוד, מטרת חוק הבוררות היא גם להקל על העומס המוטל על בתי המשפט בארץ, ואם הנימוק שחברי מצא ישמש טעם מיוחד שלא לקיים הסכמי בוררות, הרי שמטרה זו ודאי שלא תושג".
המסקנה כי יש לעכב ההליכים וכי תניית הבוררות חלה על התובעת מתבקשת גם לאור מהות התביעה שהוגשה ואין בידי לקבל טענות התובעים בעניין זה.
התביעה עניינה בכספים שהוציאו הנתבעים שלא כדין מהתובעת, כספים בדמות משכורות פיקטיביות, תשלומי מע"מ עבור חברות אחרות ועוד.
מהטעמים שפורטו, הבקשה מתקבלת.
