המערער הורשע ביום 19.12.2011 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן ובו עבירת יבוא סם מסוכן, על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ז-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) והסתננות, על פי סעיף 2 לחוק ההסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.
בערעורו של השותף השלישי לפרשה, הקטין "פלוני", אשר הונח על שולחננו לא מכבר, אמרנו כך:
"בתוך כך, תפקידו של המערער בעבירה הוא חלק בלתי נפרד מנסיבות ביצועה, הנבחנות במסגרת קביעת מיתחם הענישה ההולם לעבירה. נדמה שאין מחלוקת כי אין דין יוזם העבירה והנהנה ממנה כדינו של בלדר שסייע בבצוע העבירה בתמורה לסכום כסף קטן יחסית [..] גם לגישת המשיבה הפער בין העונש שנגזר על הנאשמים הנוספים לבין העונש שנגזר עליו ראוי בשל התפקיד השונה שלהם בבצוע העבירה. בהקשר זה, ודאי שהאינטרס הצבורי הוא במיצוי הדין עם הגורמים העברייניים הראשיים ואין להסתפק בענישתם של הדרגים העברייניים הנמוכים" (ראו ע"פ 1274/12 פלוני נ' מדינת ישראל (4.7.2012) (להלן: פרשת פלוני)).
נדמה, כי בשיקלול המשתנים שהוצגו לעיל, תוך שימת דגש על כך כי המערער הנו אדם צעיר ובנסיבות המיוחדות אשר פורטו יימנע ממשפחתו לבקרו בכלא, יש מקום להקל בעונשו במידת מה.
אכן, בפרשת פלוני בוטל הקנס שהושת עליו, אך עונש המאסר של 7 שנים, הותר על כנו.
...
ויוטעם – אין אנו סבורים כי יש להשוות את עונשו של המערער לעונשו של "פלוני", אך בשל הפרשי הגילאים ביניהם.
עם זאת, בשל כל הנסיבות שפורטו לעיל מצאנו כי יש מקום להפחית שנה בעונשו.
מטעמים אלו, מצאנו כי יש להעמיד את עונש המאסר שהוטל על המערער על 8 שנות מאסר.
