פרשנות מצמצמת של חוק שעות עבודה ומנוחה

הלכה פסוקה היא, כי את הסעיפים החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה יש לפרש בצמצום, כך שפחות עובדים יוצאו מתחולתו של החוק ויותר עובדים ייהנו מהגנות אותן החוק מעניק.

...

עוד מצאנו להעיר, כי לא נעלמו מעינינו דבריו של מר נלקנבאום, כי "יש לו משכורת גלובלית הוא היה בתוך קבוצה שיש לה תרבות מסוימת ועובדים עד שמסיימים את המשימה. משכורת גלובלית אין הגדרה...מדי פעם החברה מבינה שיש אנשים שעבדו קשה ויש מנגנון פיצוי יחודיים אז מכירים במעמד שלו ומקבל סוף שבוע. אין בנושא הזה כלל. זה שיקול דעת של מנהל. יכול להיות ארוחה ולא דברים משמעותיים" (ע' 14 ש' 31-33; ע' 15 ש' 1-7).

אשר על כן, התביעה נדחית, על כל רכיביה.

נוכח מורכבות ההליך ושוויה הכספי של התביעה אשר דרשו מהנתבעת משאבים ניכרים כדי להתגונן בפניה, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

בע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (פורסם בנבו, 28.02.2017) (להלן- עניין קנסטו) נפסק כי "ההכרה הפסיקתית בצורת תשלום זו כלגיטימית הותנתה על ידי בתי הדין בהתקיימות מספר תנאים המיועדים להבטיח שאין הוא כסות לקפוח העובד תוך פגיעה בהסדר הקוגנטי הגלום בחוק שעות עבודה ומנוחה. התנאים המרכזיים הם: (א) צורת תשלום זו – ובעיקר ההנחות לגבי ממוצע השעות הנוספות שהיא מהוה תמורה להן – צריכה לבוא לידי ביטוי בהסכמה ברורה ומדעת.  (ב) שיעור הגמול צריך להיות הוגן וסביר כך שבממוצע, וכמכלול – מקבל העובד לכל הפחות תמורה שוות ערך לזו המגיעה לו מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה (אם יסתבר כי הגמול אינו הוגן לא יינתן לו תוקף משפטי, ותחשיב הגמול יבוצע על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הגנת השכר כפי שתוקן בתיקון 24). (ג) המעסיק נידרש לעקוב אחר הקף השעות הנוספות שעבד העובד בפועל על מנת שניתן יהא לבחון באופן שוטף את הוגנותו של גמול השעות הנוספות הגלובאלי כמכלול בנסיבות הענין (חובת המעקב נדרשה טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר, ומשנחקק תיקון 24 הרי שמנגנון המעקב צריך לעמוד באמות המידה שהותוו בו לרבות עריכת חובת רישום הקף השעות הנוספות בפנקס ובתלוש השכר, כפי שהותווה בתיקון 24).  (ד) ההסכמה צריכה למצוא ביטוי גם בתלוש השכר, שתהא בו הפרדה ברורה בין שכר היסוד לבין גמול השעות הנוספות הגלובאלי. (ה) כל אחד מהסכומים הנפרדים – קרי השכר וגמול שעות נוספות גלובאלי – צריך לעמוד באופן עצמאי בדרישותיה של חקיקת המגן. במילים אחרות, אין בתשלום גמול שעות נוספות גלובאלי כדי לפטור את רכיב השכר, שהוא מובחן ונפרד מכוח התנאי הרביעי לעיל מגמול השעות הנוספות הגלובאלי, לעמוד בדרישותיה של חקיקת המגן לרבות חוק שכר מינימום. כמו כן, אין בתשלום שעות נוספות גלובאלי כדי לפטור את המעסיק מתשלום תוספות שכר אחרות שהוא חב בהן בהתאם לכל דין." כמבואר לעיל, בהעדר הסכם עבודה או הודעה על תנאי העבודה על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח כי התובע הסכים כי שכרו החודשי המוסכם יכלול תשלום בגין נסיעות ותשלום גלובלי בגין 10 שעות נוספות לחודש.

טענה זו אינה מתיישבת עם יישום ההלכות שהותוו בפסיקה לעובדות עניינו של התובע, ובכלל זה הפרשנות המצמצמת שיש ליתן לחריגים שנקבעו בסעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה (ע"ע 300271/98 טפקו –ייצור מערכות בקרת אנרגיה בע"מ – מנחם טל , פורסם בנבו )מיום 29.11.00)), מה גם שלא נטענה בכתב ההגנה.

...

סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,603 ₪ בגין הפרשות לפנסיה בחסר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.15 ועד לתשלום בפועל.

בשים לב לפער שבין סכום התביעה לסכום שנפסק, החלטנו לחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

דיון הוכרעה על יסוד הראיות שהוצגו בפנינו ולאור הדין החל אנו קובעים כי בנגוד לטענת הנתבעת, חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עבודת התובע בנתבעת ואין להחריג את עבודתו בהתאם להוראת סעיף 30 (א) (6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א -1951.

הלכה היא כי יש להעדיף פרשנות מצמצמת של חריג הפיקוח וכי עבודה מחוץ לחצרי המפעל אינה שוללת מהמעסיק את אפשרות הפיקוח על עבודת העובד (ראה: ע"ע (ארצי) 300271/98 טפקו ייצור מערכות בנייה ומתקנים לשמירת איכות הסביבה בע"מ – מנחם טל, פד"ע לה 703).

...

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, וטענות הנתבעת לעניין קיזוז מתקבלות אף הן באופן חלקי מהטעמים המפורטים לעיל.

הנתבעת, תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר בסך של 8,000 ₪.

בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בעובדה שמתוך תביעה של 132,539 ש"ח חוייבה הנתבעת בסכום של כשליש מסכום התביעה החלטנו שיש מקום לחייב הנתבעת בהוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ובסכום של 3,500 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום.

סעיף 30(א9(5) לחוק קובע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, לרבות הכללים ביחס לתשלום שעות נוספות, לא יחול על "עובדים בתפקידי הנהלה ו/או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי". הלכה פסוקה היא כי חריג זה יפורש בצמצום, כאשר נידרשת מידה מיוחדת של אמון אישי על מנת למנוע את תחולת החוק.

...

על כן, מקום בו דרישת ההשבה עלתה לראשונה במסגרת טענת הקיזוז בכתב ההגנה, הגענו לכלל מסקנה, כי מדובר בהטבת שכר שהנתבעת בחרה בזמן אמת לתת לתובע, ובתור שכזו, היא אינה רשאית היום לדרוש את השבתה במסגרת תביעת העובד.

לאור כל האמור לעיל, טענת הקיזוז – נדחית.

אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת– פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע -35,000 ₪.

בחלק השלישי תפורט המסגרת הנורמאטיבית הדורשת פרשנות מצמצמת ודווקנית של חוזה העבודה וחובת גילוי במסגרת מו"מ לכריתת חוזה עבודה, ויובהר מדוע הנתבעת לא קיימה את חובת הגילוי כנדרש וכפועל יוצא, גם את הוראות חוק הגנת השכר.

גם כאן, מדובר בתוצאה מנוגדת לגישת המחוקק ובית הדין הארצי לעבודה, להגביר את השקיפות והודאות ביחסי עבודה, הבאה לידי ביטוי בהטלת חובות רישומיות וחובות יידוע על המעסיק (למשל בהוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) תשס"ב – 2002, בחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951 ובחוק הגנת השכר תשי"ח – 1958 והעברת נטלי הראיה מקום בו לא קוימו חובות אלה (ראה, למשל, ע"ע (ארצי ) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi - קפלן את לוי בע"מ (20.06.2022).

...

המשמעות היא שבעוד שבמסגרת הסכם העבודה מוצג המענק לעובד כחלק מהשכר ובכך מגביר את האטרקטיביות של המשרה ומציג אותה כמשרה בשכר גבוה, בפועל מדובר בתשלום שבסופו של דבר ישולם לפחות בחלקו, אם לא ברובו - בגין שעות נוספות.

נוכח המפורט לעיל בהרחבה, אני קובעת שהנתבעת רשאית הייתה לנכות משכר התובע בגין אי עמידה ביעד השעות הדרוש בשנת 2021, סך של 7,709 ₪ בלבד.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובע סך של 19,960 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.