בע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (פורסם בנבו, 28.02.2017) (להלן- עניין קנסטו) נפסק כי "ההכרה הפסיקתית בצורת תשלום זו כלגיטימית הותנתה על ידי בתי הדין בהתקיימות מספר תנאים המיועדים להבטיח שאין הוא כסות לקפוח העובד תוך פגיעה בהסדר הקוגנטי הגלום בחוק שעות עבודה ומנוחה. התנאים המרכזיים הם: (א) צורת תשלום זו – ובעיקר ההנחות לגבי ממוצע השעות הנוספות שהיא מהוה תמורה להן – צריכה לבוא לידי ביטוי בהסכמה ברורה ומדעת. (ב) שיעור הגמול צריך להיות הוגן וסביר כך שבממוצע, וכמכלול – מקבל העובד לכל הפחות תמורה שוות ערך לזו המגיעה לו מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה (אם יסתבר כי הגמול אינו הוגן לא יינתן לו תוקף משפטי, ותחשיב הגמול יבוצע על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הגנת השכר כפי שתוקן בתיקון 24). (ג) המעסיק נידרש לעקוב אחר הקף השעות הנוספות שעבד העובד בפועל על מנת שניתן יהא לבחון באופן שוטף את הוגנותו של גמול השעות הנוספות הגלובאלי כמכלול בנסיבות הענין (חובת המעקב נדרשה טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר, ומשנחקק תיקון 24 הרי שמנגנון המעקב צריך לעמוד באמות המידה שהותוו בו לרבות עריכת חובת רישום הקף השעות הנוספות בפנקס ובתלוש השכר, כפי שהותווה בתיקון 24). (ד) ההסכמה צריכה למצוא ביטוי גם בתלוש השכר, שתהא בו הפרדה ברורה בין שכר היסוד לבין גמול השעות הנוספות הגלובאלי. (ה) כל אחד מהסכומים הנפרדים – קרי השכר וגמול שעות נוספות גלובאלי – צריך לעמוד באופן עצמאי בדרישותיה של חקיקת המגן. במילים אחרות, אין בתשלום גמול שעות נוספות גלובאלי כדי לפטור את רכיב השכר, שהוא מובחן ונפרד מכוח התנאי הרביעי לעיל מגמול השעות הנוספות הגלובאלי, לעמוד בדרישותיה של חקיקת המגן לרבות חוק שכר מינימום. כמו כן, אין בתשלום שעות נוספות גלובאלי כדי לפטור את המעסיק מתשלום תוספות שכר אחרות שהוא חב בהן בהתאם לכל דין."
כמבואר לעיל, בהעדר הסכם עבודה או הודעה על תנאי העבודה על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח כי התובע הסכים כי שכרו החודשי המוסכם יכלול תשלום בגין נסיעות ותשלום גלובלי בגין 10 שעות נוספות לחודש.
טענה זו אינה מתיישבת עם יישום ההלכות שהותוו בפסיקה לעובדות עניינו של התובע, ובכלל זה הפרשנות המצמצמת שיש ליתן לחריגים שנקבעו בסעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה (ע"ע 300271/98 טפקו –ייצור מערכות בקרת אנרגיה בע"מ – מנחם טל , פורסם בנבו )מיום 29.11.00)), מה גם שלא נטענה בכתב ההגנה.
...
סוף דבר
התביעה נדחית ברובה.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,603 ₪ בגין הפרשות לפנסיה בחסר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.15 ועד לתשלום בפועל.
בשים לב לפער שבין סכום התביעה לסכום שנפסק, החלטנו לחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.