מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות לשונית בהסכמי גירושין

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1994 בעליון נפסק כדקלמן:

וכי כיצד תוכל המשיבה לתבוע את המערער שיעמוד בהתחייבותו לפי חוזה הגירושין אם לא תוכל כלל להסתמך על חוזה המזונות? אם המערער התכוון ליטול על עצמו, בידו האחת, התחייבות כלפי המשיבה, ובו בזמן לדחות מעל עצמו, בידו השנייה, אותה התחייבות, הרי זו כוונה שאינה מתיישבת עם החובה לנהוג בתום-לב. מן הראוי לפרש חוזה, ככל שלשון החוזה מאפשרת, באופן שיתיישב עם החובה לנהוג בתום-לב. בהתאם לכך, מן הראוי לפרש ולומר כי חוזה המזונות, שאליו מפנה סעיף 11 לחוזה הגירושין, הוא אכן חוזה בעל תוקף משפטי.
אם כך, אילו הן ההוראות הצריכות להתבטל: ההוראות התומכות בגירסה שחוזה המזונות הנו חוזה, או ההוראות התומכות בגרסה שחוזה המזונות אינו אלא הסכם ג'נטלמני? לדעתי, אם זו הבררה, יש להכריע בה לא רק על יסוד פרשנות לשונית, אלא גם על יסוד שיקולים של מדיניות שיפוטית.
...
והרי שיקולים של טובת הציבור עשויים להוביל אפילו למסקנה כי החוזה סותר את תקנת הציבור ולפיכך הוא בטל: סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי).
האם אין בכוחם של שיקולים מעין אלה להוביל למסקנה כי אין זה ראוי לתת, בנסיבות העניין, סעד של אכיפה, אלא רק סעד של פיצויים? אמור מעתה, הצדק בסעיף 3(4) לחוק התרופות אינו רק צדק אישי, אלא הוא כולל גם צדק צבורי.
אך, בסופו של דבר, מתן סעד של אכיפה מסור לשיקול הדעת של בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במקרה דנן, הוראות ההסכם ברורות ולא קיימות שתי פרשנויות אלטרנאטיביות סבירה באותה מידה למילים "מהכספים המוחזקים בחשבונות הבנק נשוא הגילוי מרצון". למילים אלו אין פרשנות אלטרנאטיבית כגון "מריווחי ההון" או "מפירות הירושה", לא פרשנות לשונית ולא פרשנות הגיונית, כך שהפרשנות המוצעת על ידי הנתבעת היא פרשנות מאולצת ודחוקה שאינה עולה בקנה אחד עם לשון ההסכם ואף לא תעלה על דעתו של אף אדם סביר למקרא הוראות ההסכם.
עם זאת, התובעת העידה בעברית שוטפת; פגישותיה הן עם התובע והן עם עו"ד ליפשיץ התנהלו בעברית; הנתבעת הגישה במסגרת ההליך דנן שני תצהירים מורכבים המנוסחים בעברית גבוהה; הנתבעת חתמה על הסכם גירושים בעברית אשר צורף לתצהירה; כן חתמה הנתבעת על פי עדותה על הסכם רכישת דירה בארץ ושלחה לתובע מסרונים בעברית.
...
אני דוחה את תיאורה של הנתבעת לגבי נסיבות מתן השיק.
סוף דבר הנתבעת לא חלקה על החשבון שערך התובע, אם נכונה גירסתו.
על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע 2,987,778 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.2.16 עד לתשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד לפי תקנה 512 בסך 105,300 ₪, ועוד אגרות המשפט, ועוד הוצאות משפט שישומו לפי תקנה 512 בבקשה שתוגש עד 26.10.17, כשכולם צמודים ונושאים ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני אשדוד נפסק כדקלמן:

אין מדובר גם בזכות אובליגאטורית שקיים לגביה הסכם ברור ומחייב – תעיד על כך הסכמת הצדדים שביה"ד יכריע בעיניין כאמור – אלא בעיניין שנתון לפרשנות משפטית, שאם יוכרע לטובת האשה, יחייב חלוקה מחדש של הפנסיה הצבאית של האיש.
השאלה האם זכותה של האשה בפנסיה של הבעל מכוח הילכת השתוף היא זכות קניינית שקיימת כנגד כולי עלמא, או זכות אובליגאטורית, לא הוכרעה בפסק הדין (אך השופט עדיאל בפירוש מצדד בכך שלאחר הגירושין מדובר בזכות קניינית).
ואין מדובר בפרשנות לשונית גרידא, אלא בהכרה במשקלה של עילת תום הלב, שבכוחה לאיין את זכותו של האיש לתכנן מס כרצונו.
...
כב' השופטת י' שטופמן דחתה את הערעור מאותם נימוקים שבעטים נדחה הערעור על פסק דינו של כב' השופט שוחט.
חברי הועדה קבעו כמה עקרונות שהנחו אותם בכתיבת המלצותיהם: השותפות (המיידית לפי הלכת השיתוף והנדחית לפי חוק יחסי ממון) בין בני הזוג תתפרס על הזכויות שנצברו בכל תקופת החיים המשותפים, הן בהון וברווחיו, והן ביכולת השליטה על ההון בכל צומת החלטה.
בפרט כאשר היה ברור וידוע לאיש שיש מרכיב 'בלתי צפוי' בהסכם שיוכרע על ידי ביה"ד. הכרעה שקלנו במאזני הצדק את טענותיהם וטיעוניהם של הצדדים, ומסקנתנו היא שיש לדחות את תביעת האישה, והאיש רשאי לדווח על הפנסיה המשולמת לו מהצבא כחפצו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

אכן, כפי שציינה חברתי, השופטת ר' רונן, מבחינה לשונית, הפרשנות המוצעת על ידה היא אפשרית, אך דומני כי פשוטו של מקרא מתיישב יותר עם הפרשנות עליה עמדה חברתי, השופטת י' וילנר, שלפיה לצורך סעיף 4(א)(2) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק), אין להביא בחשבון שינוי עתידי בגיל הילדים.
כך, לדוגמה, האם יש להיתחשב בכך שהילד אינו אמור להיות בחזקתו של הניזוק בהתאם להסכם הגירושין בין ההורים, וכיו"ב שאלות.
...
אינני סבורה כי המסקנה האמורה מנוגדת לקביעתו של בית משפט זה בע"א 5118/90 בשה נ' מדינת ישראל (4.8.1993).
תכלית החקיקה אני סבורה כי התוצאה לפיה יש ליישם את המצב החוקי במועד פסק הדין על שינוי הגילים העתידי של הנפגע ושל בני משפחתו, עולה בקנה אחד גם עם תכלית החקיקה.
על רקע האמור לעיל, אני סבור כי יש לילך בדרך שבה הלכנו עד עתה, ולצורך חישוב שיעור המס על פי סעיף 4(א)(2) לחוק אין להביא בחשבון שינוי עתידי בגיל הילדים.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עניינו של פסק דין זה הוא מחלוקת בין הצדדים לגבי פרשנות להסכם הגירושין ביניהם ולנספח להסכם הגירושין שאושרו על ידי בית המשפט בכל הנוגע לאופן איזון מניות אשר על שמה של האשה בחברה.
על אף שהצדדים במחלוקת כעת על הפרשנות הלשונית הראויה להסכם, יש לבחון בראש ובראשונה את הפרשנות העולה מאומד דעתם של הצדדים הנלמדת מלשון החוזה (קרי, התכלית הסובייקטיבית של החוזה).
...
אשר על כן, ולאחר שהאישה עצמה אישרה כי אין מניעה עסקית להעברת 30% ממניותיה, אני קובעת כי על האישה להעביר עתה סך של 12,000 מניות על שם האיש.
אשר על כן לאחר בחינת לשונו של ההסכם וחקירות הצדדים אני קובעת כי בעת תקופת הביניים שנקבעה בהסכם זכאי האיש לקבלת מחצית הדיבידנד שקיבלה האישה.
סיכום לאור כל הנימוקים שפורטו לעיל אני מורה על איזון המשאבים בין הצדדים בכל הנוגע למניות האישה בחברת X, כדלקמן: האיש זכאי לקבלת 20,000 מניות ממניות האישה בחברת X בעין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו