מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פרשנות חוקית עבירת הנעה בתרמית

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

עבירת ההנעה מגינה על מידע זה, באופן האוסר על ניסיון להניע משקיעים לרכוש ניירות ערך על בסיס מידע מוטעה או כוזב, או בהסתרת עובדות מהותיות (ראו: גושן, בעמ' 628; לפרשנות שונה לסעיף 54(א)(1) ראו: עמרי ידלין "תרמית על השוק – גבולות האחריות המשפטית בגין מצגי-שווא בשוק המישני" משפטים כ"ז 249, 263 (תשנ"ז)).
...
נאמר כבר עתה כי באות כוח המערערים טענו כל אחת מהן, בטוב טעם, בדבר הצגת תזה חלופית למסקנה שמרשיהם ביצעו את המעשים שלא מתוך כוונה פלילית.
יצוין בשולי הדברים, כי לא מצאתי כל עילה להתערב בגובה הקנס שהושת על שטרום, אשר לא ניתן לומר כי בהתחשב בכל האמור לעיל ובחומרת העבירות, מדובר בקנס אשר מחמיר עמו יתר על המידה.
למסקנה אפוא, דין ערעוריהם של דנקנר, שטרום ואי.די.בי על גזרי הדין, להידחות; ודין ערעור המדינה להתקבל באופן שעונש המאסר בפועל שיושת על דנקנר יעמוד על 36 חודשים ועונש המאסר בפועל שיושת על שטרום יעמוד על 24 חודשים.
סוף דבר של פסק הדין על כן הוחלט לדחות את ערעורו של דנקנר על הכרעת הדין בהתאם לחוות דעת השופט נ' הנדל; לדחות את ערעורו של שטרום על הכרעת הדין בהתאם לחוות דעת השופט ג' קרא; לדחות את ערעורי דנקנר, שטרום, ואי.די.בי על גזר הדין; ולקבל את ערעור המדינה על גזר דינם של דנקנר ושטרום באופן שעונש המאסר בפועל של דנקנר יעמוד על 36 חודש, ועונש המאסר בפועל של שטרום יעמוד על 24 חודש, כאשר יתר המרכיבים בגזר דינו של בית המשפט המחוזי יישארו על כנם, כאמור בחוות דעת השופט ד' מינץ.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

כן, יוחסה למבקש באישום השני בכתב האישום עבירה של הנעה בתרמית לרכישת ניירות ערך, לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך, אולם בהמשך חזרה בה המשיבה בסיכומיה מאישום זה, ועל כן לא אתייחס לעובדותיו.
כך, המשיבה מפרטת כי נימוקי העירעור מבטאים חזרה על גרסאות עובדתיות ועל פרשנות אלטרנאטיבית להאזנות הסתר, שנדחו כבלתי מהימנות על ידי בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו המקיפה.
...
במקרה שלפניי, סבורני כי שקלול הנסיבות לכאן ולכאן מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע.
עם זאת, סבורני כי בנסיבות המקרה שלפניי, גוברים השיקולים לזכות המבקש על השיקולים העומדים לחובתו.
סוף דבר, עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בערעור.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

המצדדים בסווג העבירה לפי סעיף 54(א)(1) לחוק כעבירת תוצאה גורסים כי התיבה "הנעה" מגלמת בתוכה, מבחינה לשונית ותכנית, דרישת תוצאה וכי לא ניתן לדבר על "הנעה" מבלי שהושגה תוצאת ההנעה (ראו למשל: עדיני, בעמ' 586­587; ע"פ 2457/93 ניצן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.2.95), להלן: עניין ניצן.
ואולם, ההכרעה באשר לסיווגה הנכון של עבירת ההנעה בתרמית – האם עבירת תוצאה או עבירת היתנהגות היא – אינה תלוית המשמעות הלשונית הפשוטה, אלא היא פרי פרשנות סעיף העבירה בראי תכליותיו.
...
כן גוזרים אנו על ורך קנס בסך של 500,000 ש"ח, או חמישה חודשי מאסר תמורתו.
אנו גוזרים על רפאל בצר עונש מאסר של 18 חודשי מאסר, מהם שישה חודשים לנשיאה בפועל שירוצו בעבודות שירות, אם הממונה על עבודות שירות יחווה דעתו בחיוב על אפשרות זו בתוך 30 יום מהיום.
כן גוזרים אנו על בצר קנס בסך של 500,000 ש"ח, או חמישה חודשי מאסר תמורתו.

בהליך דנ"פ (דנ"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

עירעורו של פרקו על הרשעתו בעבירות של פירסום פרט מטעה בתשקיף ושל קשירת קשר להשגת מטרה אסורה נדחה בפסק הדין נשוא העתירה, והוא אינו משיג עוד על כך. לעומת זאת, היתקבל בפסק הדין נשוא העתירה ערעורה של המדינה על זיכויו של פרקו מהעבירה של הנעה בתרמית לרכישת ניירות ערך, כך שהוא הורשע אף בעבירה זו. הרשעתו של פרקו בעבירה האמורה התבססה על הפרשנות שנתקבלה בפסק הדין נשוא העתירה להוראת סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך.
...
דין העתירה לדיון נוסף להידחות.
אולם, יש לזכור כי טענותיו המשפטיות של פרקו ביחס לפרשנותם של סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך וסעיף 425 לחוק העונשין נדונו בהרחבה בפסק הדיון נשוא העתירה והוכרעו בו. טענותיו של פרקו כנגד הכרעה זו הן טענות ערעוריות מובהקות, ובסופו של יום שוכנעתי כי הסוגיות המשפטיות אותן מעלה פרקו בעתירתו אינן נמנות עם אותן סוגיות משפטיות יוצאות דופן, שמצדיקות בירור נוסף לאחר שנדונו והוכרעו בפני מותב של שלושה משופטי בית המשפט העליון.
אשר על כן העתירה, נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

כך, שכן כפי שצוין בעיניין מרקדו, השמוש בפועל "השפיע" דורש קיומה של השפעה, והדברים ניכרים במיוחד בהשוואת לשונו של סעיף זה לסעיף 54(א)(1), אשר נוקט במינוח "הניע או ניסה להניע" (הדגשה הוספה – א"ר); מכאן עולה שהמחוקק ראה לנגד עיניו, בכל הנוגע לעבירת התרמית (לרבות הנעה ומניפולציה), אפשרות לכלול את הניסיון בגדרי יסודות העבירה; בנוגע לעבירת ההנעה בחר לכלול גם את המנסה, ואילו בעבירת המניפולציה – לא עשה כן. על כן, ללא שינוי חקיקתי מתאים, סבורני כי סעיף 54(א)(2) כולל בתוכו דרישת השפעה בפועל; אם כי כאמור בעיניין זילברמן, "די בקיומה של השפעה, גם אם אינה חריגה ובילבד שאינה בבחינת זוטי דברים"; השפעה יש לדידי לפרש במונחים רחבים, גם של השפעה עקיפה, אשר תוכל לבוא לידי ביטוי ב"משיכה בחוטים".
נדמה כי אף הספרות כימעט אחידה בעמדה כי היסוד הנפשי הנידרש בעבירת המניפולציה הוא יסוד נפשי של כוונה, הן מבחינת פרשנות החוק הקיים והן מבחינת מדיניות משפטית רצויה.
...
אשר ליסוד הנפשי של עבירת המניפולציה – מקובלת עליי מסקנת חברי כי נדרשת הוכחת כוונה להשפיע באופן מלאכותי על השער.
כך למשל, בכל הנוגע לסוגיה של הרשעה במסגרת אשכול חברות, הגם שאני סבורה כי יש טעם במגמה שעליה הצביע חברי, אני מבקשת שלא לנקוט עמדה באשר לתנאים ולנסיבות שבהתקיימם נכון יהיה לעשות כן. אני מבקשת להוסיף כי בעיני הקביעה שהעבירה הקבועה בסעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (עבירת ה"מניפולציה") מתקיימת גם במקרה של "עירוב מטרות" – ביצוע פעולה בניירות ערך כדי להשפיע על שערם כאשר שלובה בה חתירה ל"השקעה טובה" – היא מתבקשת, ואף מובנת מאליה.
אלה לא ננקטו על-ידי מבצע העבירה מאחר שלהחלטה בדבר ההשקעה שנבחרה בסופו של דבר נלוותה כל העת גם כוונה להשפיע על מחיריהם של ניירות ערך באופן פסול.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו